ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
[לשון החברים] איתא בגמרא (מגלה כח) : במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש (פרשה נשא דף קכ"ג) וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג לה, ולא תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור נעשה סנגור, ויעלון לה לטוב הגנוז, וימרון מרנא הא בר נש טוב וצדיק וירא שמים בעי לעילא קדמך וכו' ההוא טוב גנוז יימא לון, פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי אהבה, או בהאי תרעא דאיהו תשובה, כל צדיק יעול כפום דרגא דילה' ואין טוב אלא תורה (עבודה זרה יט:) וכשאדם רוצה להגות ולחשב בתורה, הינו ברזין דאוריתא אנון נטירין ונחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה ואלו הם המחשבות שבאין לאדם וכשאדם רוצה וחושק עד מאד ופותחין לו, כנ"ל בזוהר הקדוש אזי כל יום ויום אצלו גדול עד מאד כי רואה ומשיג הטוב הגנוז, הינו רזין דאוריתא, השיך לאותו היום וזה ששאל התנא במה הארכת ימים הינו באיזה מדה מן המדות נכנסת להטוב הגנוז, והארכת הימים שלך להיות גדולים כנ"ל והשיב לו ותרן הייתי בממוני, שזו היא מדת אברהם אבינו והיא תרעא דאיתקרי אהבה, והוא סטרא דימינא ואיתא בתקוני זוהר (תקון ע דף קי"ח) 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הינו שכל המקטרגים וכל הנחשים ועקרבים הינו המחשבות זרות שמבלבלין מחשבתה נעשין חורא ככספא ולכך נאמר באברהם (בראשית כ"ד) : "ואברהם זקן בא בימים" הינו שהיו כל הימים שלו שלמים וגדולים כי מסטרא דימינא מחא חורא ככספא ומן הקטגור נעשה סנגור והיה יכול לבוא בכל יום אל הטוב הגנוז השיך לו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אִיתָא בַּגְּמָרָא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי

לְבָאֵר זֶה, צָרִיך לֵידַע מַה דְּאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ.

'תָּא חֲזִי, לְשִׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית לְכָל חַד אִית לֵהּ פַּרְצוּפֵהּ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם, דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ'. וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁך דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא וְכוּ'. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין, אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן מָרָנָא הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָך וְכוּ' הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן, פָּתְחוּ לֵיה בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה, כָּל צַדִּיק יֵעוֹל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵהּ'

וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה

וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא

אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ

וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם

וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאד וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ"ל בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ

אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאד

כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּך לְאוֹתוֹ הַיּוֹם

וְזֶה שֶׁשָּׁאַל הַתַּנָּא בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים

הַיְנוּ בְּאֵיזָה מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת נִכְנַסְתָּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז, וְהֶאֱרַכְתָּ הַיָּמִים שֶׁלְּך לִהְיוֹת גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל

וְהֵשִׁיב לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי, שֶׁזּוֹ הִיא מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ

וְהִיא תַּרְעָא דְּאִיתְקְרִי אַהֲבָה, וְהוּא סִטְרָא דִּימִינָא

וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זוהַר 'מִסִּטְרָא דִּימִינָא מחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא'

הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים

הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ

נַעֲשִׂין חִוָּרָא כְּכַסְפָּא

וּלְכָך נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"

הַיְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וּגְדוֹלִים

כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא

וּמִן הַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר

וְהָיָה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּך לוֹ
שיחות הר"ן - אות מד
...הוא דבר גדול מאד, ודבר הרבה מזה גם דבר עמנו מענין הפסוקים שנוהגין לומר קדם יהיו לרצון המתחילין ומסימין באותיות של שמו ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ו מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון זה רבי שמעון היה אחד מתלמידיו החשובים ואמר, שאל תטעה אם אמר לך היכן אתה מרמז, שגם אדם אחר ששמו כשמך אחיזתו גם כן שם אל תאמר כן ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו ובחינתו כן יש לו איזה צרוף...
שיחות הר"ן - אות רא - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רא - גדולות נוראות השגתו אמר: כל תורה ומאמר שאומר יכולין לילך איתו ולעבר בו כל תורה נביאים וכתובים, ותורה שבעל פה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעד - כְּשֶׁהַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם
...גוברים על האדם כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגברו הדינין, חס ושלום וכמו דאיתא שנח לא קרא לו אביו שם בעת לדתו משום שהיה אז העולם בדינין ועל כן לא רצה אביו לתן לו שם כי על ידי השם יהיה נכר ומסים בין המקטרגים ויוכלו הדינים להתגבר עליו וזהו כשהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים לא הזכיר שמה רק אמר סתם "אל נא רפא נא לה" כי מחמת שהיו הדינין גוברים עליה לא רצה להזכיר שמה בפרוש כנ"ל ואף על פי כן העלים שמה ברמז נפלא בתוך תפילתו נא רפא בגימטריא מרים יוכבד מכוון ממש
שיחות הר"ן - אות עה
...רבנו זכרונו לברכה עמנו הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח עצמו לתפילה והיה מזהיר מאד להתפלל...
ספר המידות - מסור
ספר המידות - מסור חלק א' א. מי שאומר מסירות על חברו, לסוף שיהא מטלטל, ושונאים קמים עליו, ורואה בעצמו מה שרצה לראות על חברו, וכל הנסמכין עליו נופלים, ומשפחת הנרדף לוקחין גדלתו. ב. מי שמוסר את הצדיק, יורד מנכסיו. ג. מתר להרג את המסור. ד. אסור למסר אפילו את הרשע להריגה.
שבחי הר"ן - אות יג
...כל מיני עבודות פשוטות של עבודת השם בלי שום חכמות והכל בהצנע גדול ותכף כשיצא לחוץ היה עושה בכונה כל מיני מעשה נערות כל מיני שחוק וקפיצות ושאר ענינים כאלו עד שלא היה יכול לבוא על דעת שום אדם שהוא רוצה בעבודת השם ובתחלה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר והשליך פרוטה...
אילנות בסיפורי מעשיות
...בסיפור על בת המלך, מסופר על המשנה למלך שפגש איש שנושא אילן... גם בסיפור על החיגר מסופר על האילן שהשדים ניסו לעקור. גם בסיפור על הקבצנים, מסופר על זה שיש אילן שתחתיו נמצאים כל הציפורים והחיות וכולי בשלום. מה הקשר בין האילנות האלו? מהו הנמשל של האילן? תשובה: אילן פירושו שכל. כגודל וכעומק השכל, כך חוזקו וכולי של האילן. ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז והעניין הוא: כאשר המשנה למלך באבידת בת המלך פגש אדם שנושא אילן, הנמשל הוא שהמשנה למך הגיע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריג - כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת הָאָדָם
...מוהר"ן ח"א - תורה ריג - כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם דע שיש שם שכשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם מן הבעל דבר להציל אותו ממות שנגזר עליו אזי הוא מסתיר ומכסה אותו בזה השם ואזי הבעל דבר משוטט ומחפש סביבות זה האדם לבקש לו מקום שיוכל להכנס תחת המסתר והמכסה להזיק לזה האדם אך תכף כשמביט עליו נסתלק ואין לו כח מחמת זה השם אבל דע שכשחס ושלום, מוצא מקום לכנס תחת המסתר והמכסה לשלט על האדם אזי אדרבא מקבל עוד הבעל דבר יותר כח מזה השם וזה בחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש 'שראה פינחס המ"ם של...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סח - עִקָּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה
...סח - עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה שיהיה יכול להראות למי שהוא למעלה ונדמה בדעתו שהוא במדרגה עליונה יהיה מראה לו שהוא ההפך וכן להפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה בתוך הארץ ממש יהיה מראה לו שאדרבא הוא סמוך להשם יתברך וזה השלמות מכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל כי צריך להראות למי שהוא למטה מאד בדיוטא התחתונה לגמרי שעדין הוא סמוך לה' ממש, כביכול ולעוררו ולגלות לו: ה' עמך, ואל תירא ואל תפחד ואל תחת כי הוא יתברך עמך ואצלך וקרוב לך ממש, כי "מלא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
...כל ישראל [חבור התחלת התורה בסופה] "בראשית לעיני כל ישראל" כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה בוכה ומיללת, כביכול על ישראל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1572 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:02 - wesi2