ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו זהו מה שאמרו רז"ל 'הוי דן את כל אדם לכף זכות' כי כשיש מחלקת על אדם צריך לחקר למצא זכות בחברו, במה שחולק עליו כדי לדונו לכף זכות כי המחלקת לא ימנע משני פנים...ועל כן חולק עליו על שלא הגיע למדרגתו ואזי צריך להשתדל שיגיע הוא גם כן למדרגת חברו בכדי שיהיו שניהם שוים ואזי לא יהיה מחלקת או לפעמים להפך שהוא גדול מחברו והמחלקת מחמת שחברו מתקנא בו, על שלא הגיע למדרגתו ועל כן צריך לדונו לכף זכות ובזה הוא מעלה חברו לכף זכות ואז הם במק

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו על ידי ענווה נצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש...במשה" כי הם דברו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי 'כושית על שם יפיה נקראת' והם אמרו שלקחה לשם יפי ועל כן דברו על הפרישות כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש ועל זה השיבה התורה וסמכה תכף, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" כי על ידי שהיה 'ענו מכל האדם' היה...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כג - הוי לן כדניתא וילדה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] סבי דבי אתונא אימא לן מלי דכדיבי, אמר להו הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי אמרו לה, וכדניתא מי ילדה אמר להו, הי נינהו מלי דכדיבי: מלחא...בסילותא דכדניתא ומי איכא סילותא לכדניתא, ומלחא מי סריא רש"י: מלי דכדיבי דבר כזב: כדניתא פרדה: תלא פתקא שטר בצוארו של הולד: הי נינהו מלי דכדיבי אלו הם דברי כזב: סילותא שליא צוית צדק עדתיך ואמונה מאד א. כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין בחינת חיים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אשרי משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות...נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין וכשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות' שנאמר: "כי אל דעות ה'" פרוש: כשיבוא לגדלות המחין נתעורר עליו רחמים וחסדים מ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מתן בסתר יכפה אף [לשון החברים] מתן בסתר יכפה אף דע, כי בהאלף בית יש ששה פאין 1. אלף אי אפשר לקרות בלא פ 2. גם כף 3. ך 4. פ 5. ף 6. וקו"ף גם כן אי אפשר לקרא אותן בלא פ נמצא שיש בהא"ב ששה פאין פ' גימטריא ת"פ כמנין לילית והנה...ושלום, כשארע לאדם מקרה בלתי טהור הוא על ידי הקלפה הנ"ל כידוע והנה הקלפה הנ"ל יונקת מן האלף בית כמנין שמה הינו מן הפאין הנ"ל ונעשה מן פא אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ, ך, פ, ף, ק הנ"ל] הם גימטריא אש, ונ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות...על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא ראשי תבו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת הענין שקשה לישן במוצאי שבת כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבוא' ועל כן מאז מתחיל התגלות אליהו ואמרו רבותינו,...אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע' והינו לרחק השקר ולקרב האמת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בזוהר 'דשאל האי מינא כתיב: "שפת אמת תכון" וכו' והשיב לו רבי אלעזר: כוננת לא כתיב אלא תכון כי האמת עתיד להתקים דהינו כשיבוא אליהו ומשיח עין שם אזי יקים "שפת אמת תכון" 'ו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה...וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנז - כי תבא בכרם רעך "כי תבא בכרם רעך" וכו' על פי מעשה וכו' שהניחה לו אמו צואה שמי שאינו יכול לסבלו לא יניחנו להיות אצלו ואם לאו, יצטרך לעזר מהרחוקים על הקרובים אצלו וכו' כי כשאוכל יותר מצרכו זה המאכל מזיק לו כי כל דבר יש לו...חיות ממנו כגון הסמים יש להם חיות ממה שהאדם לוקח אותם לרפואה וכן המאכלים יש להם חיות מזה שהאדם אוכל אותם ומקבל חיות מהם מזה יש חיות להמאכלים אבל כשאוכל יותר מצרכו אין לזה המאכל ממי לקבל חיות מאחר שאין האדם צריך אליו והוא דומה כאלו הניחו האדם לתוך כלי שבודאי אינו מקבל חיות משם ועל כן המאכל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנח - ראו לפעמים אש בוער מרחוק כמה בני אדם ספרו שראו לפעמים אש בוער מרחוק וקרבו לשם ולא היה כלום וכן נתראה גם כן לפעמים בדרך וגם על הים לפעמים נתראה כך וכבר נודע שזה בא מן האדים העולים מן הארץ ויש אדים שיש להם כח של גפרית ועולים...ונופלים למטה ומתחילין לבער לפי שעה כמו כן יש כמה בני אדם שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך ולאחר שעה נתבטל וחוזר לקדמותו ולפעמים נמשך חצי יום או איזה ימים או איזה שבועות אך לא לנצח ולא לזמן מרבה וזה בא מרשעים הינו ממה שהרשעים