ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה (בראשית רבה פרשה א') : 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו שהגיד שכל העולמות הכל מעשי ידיו ולמי שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה (עיין שבת ט"ו: גיטין ח' נזיר נ"ד נ"ה:) ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור כי הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת יד העכו"ם ונתן לנו אבל ארץ עמים, שהיא חוץ לארץ, שם אויר טמא וכשאנו מחאן כף אל כף, בזה נתעורר כ"ח אתון דבראשית, כח מעשיו ונמצא שבידו לתת לנו נחלת גוים כי הכל של הקדוש ברוך הוא ובזה יש כח בידינו לטהר אויר ארץ העמים כי נחזר ארץ העמים תחת ממשלת הקדוש ברוך הוא ובידו לתת לכל מי שירצה, כמו שכתוב: "לתת להם נחלת גוים" ואז נטהר אויר המקום שאיש הישראלי מתפלל ושואב אויר הקדוש כמו בארץ ישראל. גם על ידי מחאת כף, נתגרש אויר הטמא כי על ידי [מחאת] כפים נשמע קול וקול הזה הוא אויר קדוש מכ"ח אתון דעבדא דבראשית, מכ"ח פרקין דידים כמו שאנו רואין בחוש, שנתגרש האויר על ידי מחאת כפים ובשביל זה צריך לקבע מקום לתפילתו (ברכות ו:) כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה (עיין כתובות ק"י:) כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום שהתפלל צדיק אף על פי כן קשה לו מאד להתפלל שם כי אינו מרגל באוירא של מקום כל שכן מנוה היפה לנוה הרעה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (שם) : 'כל הקובע מקום וכו', אלקי אברהם בעזרו' כי על ידו נבנה עולם מחדש ובנין עולם על ידי אברהם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "עולם חסד יבנה" וזה דאיתא בתקונים תקון עשרין ותרין (דף ס"ו. ) ובהאי כח ישראל מתתקפין על אדום. ועוד, (שם) : צריך לסלקא להאי כח לגבי חכמה וזה בחינת: 'כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ימין, 'הרוצה להחכים ידרים' (בבא בתרא כ"ה:) ועוד, 'אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ראשון להשגת ארץ ישראל כדאיתא בזוהר (לך לך ע"ח:) 'תקל בתקלא עד דאתגליא לה' וזה פרוש, (ברכות כ"ו:) : 'תפילות כנגד תמידין תקנום' 'תמיד', זה בחינות ארץ ישראל (עיין שוחר טוב מזמור קה דברים י"א) כמ"ש "תמיד עיני ה' אלקיך בה" הינו צריך לראות שיתפלל תפילתו באוירא דארץ ישראל הינו תקון מחשבות זרות שבתפילה שהם בחינות תפילות כנגד כנ"ל תקונם על ידי תמיד, על ידי בחינות ארץ ישראל וזה פרוש, (הושע י"ב) : "וביד הנביאים אדמה" על ידי הידים, על ידי מחאת כף, הדבורים נדברים ב"אדמת קדש (זכריה ב' רש"י שמות ו' על ואהרן אחיך יהי' נביאך). גם נתבטל הרג ואבדון מעולם כי הידים הם בחינות: "יהי אור ויהי אור", ימינא ושמאלא וכתיב (בראשית א) : "וירא אלהים את האור וכו', ויבדל בין האור" דא אהרון (תקונים תקון ל' ע"א:) וזה בחינות (ויקרא כ"ו) : "ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבר בארצכם" "אתם נצבים היום" (דברים כ"ט) : 'אין עמידה אלא תפילה' (ברכות ו:) "לפני ה' אלקיכם" זה בחינות ארץ ישראל כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (כתבות ק"י:) : 'כל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוקי' הינו על ידי מה תזכו שתהא תפילתכם באוירא דארץ ישראל ראשיכם שבטיכם וכו', ומונה עשר בחינות, הינו בחינות מחאת כף על ידי מחיאת כפים, התפילה היא באוירא דארץ ישראל כנ"ל. תפילות כנגד תמידין וכו', הינו בחינות ארץ ישראל הינו על ידי מחאת כפים, נתבטל מחשבות עכו"ם כי כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוקי וכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי ועל ידי מחאת כף אזי הוא דר באוירא דארץ ישראל ויש לו אלוקי ונתבטל מחשבות עכו"ם (שמות י"ז) "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש", ותרגומו: "פרישן בצלו" ונגד אמונה, הם הכפירות מחשבות עכו"ם ותקונם על ידי תמידין, על ידי ארץ ישראל, על ידי מחאת כף וזהו פרוש, (ישעיה ס"ב) : "והיית עטרת תפארת ביד ה'" פרוש: על ידי יד ה', על ידי מחאת כף שנתעורר ידיו של הקדוש ברוך הוא כנ"ל על ידי זה נתתקן הרהורי עכו"ם כי על ידי עכו"ם פוגם בתפארת, כמו שכתוב (שם מ"ד) : "כתפארת אדם לשבת בית" כשמתקן הרהוריו על ידי זה נעשה עטרת תפארת שנתעטר תפארת בעטרה שעטרה לו אמו (שיר השירים ג') פרוש אחר 'תפילות כנגד תמידין' פרוש, שעל ידי התפילה נתגלה סודות התורה הנקראים כבשונו של עולם, כבשי דרחמנא, כמו שכתוב (משלי כ"ז) : "וכבשים ללבושך" (כמו שדרשו רבותינו ז"ל על פסוק זה בחגיגה י"ג, דברים שהם כבשונו של עולם וכו') ותמידין הם כבשים, כמו שכתוב (במדבר כ"ח) : "את הכבש אחד תעשה בבקר" וכו' (עיין זוהר פנחס רכ"ו:) ועל ידי תפילות נתגלה סודות התורה, כמובא על פסוק: "כי תעבר במים אתך אני" [עיין לקמן סי' ע"ג ולעיל סי' ט"ו:] פרוש אחר, תפילות כנגד הינו המחשבות זרות שהם כנגד שהם מבלבלין תפילתו ונקראים מבול שהם מבלבלין את תפילתו ותקונו שיתן צדקה לארץ ישראל ועל ידי זה הוא נכלל בארץ ישראל אשר עליה נאמר: "ארץ לא גשמה ביום זעם" (כמו שדרשו רבותינו ז"ל זבחים קי"ג) ועל ידי זה הוא נצול ממחשבות זרות וזה 'תמידין תקנום', תקונם על ידי ארץ ישראל שנאמר בה: "ארץ אשר וכו' תמיד עיני ה' אלקיך בה". גם 'אוירא דארץ ישראל מחכים' (בבא בתרא קנ"ח:) ועל ידי זה נזדכך מחו, הינו מחשבתו (בראשית ט') "וראיתיה לזכר ברית עולם" 'וראיתיה', על ידי בחינות ארץ ישראל על ידי זה נתעורר ונתתקן ברית עולם בחינות תפילה, ח"י ברכאן דצלותא, צדיק חי עלמין [כל זה הענין מתחלת סימן מ"ד עד כאן מחבר יחד. וכן שמענו רב דברים אלו בדרוש אחד. אך בכתיבתו הקדושה, חלקם קצת וכן היה דרכו כמה פעמים, ולא ידעתי טעמו].
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'לָמָּה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית

כִּי הָעַכּוּ"ם יאמְרוּ לָנוּ גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִין

בִּשְׁבִיל זֶה, כּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ

שֶׁהִגִּיד שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הַכּל מַעֲשֵׂי יָדָיו

וּלְמִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה הוּא נוֹתֵן

וְזֶה, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כִּי בְּיָדוֹ הַכּל'

וְכָל הַדְּבָרִים נִקְרָאִים כּחַ מַעֲשָׂיו

כְּנֶגֶד כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, כְּנֶגֶד כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם

וְזֶה יָדוּעַ כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ עֲמָמִין הִיא טְמֵאָה וַאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר

כִּי הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִתַּחַת יַד הָעַכּוּ"ם וְנָתַן לָנוּ

אֲבָל אֶרֶץ עַמִּים, שֶׁהִיא חוּץ לָאָרֶץ, שָׁם אֲוִיר טָמֵא

וּכְשֶׁאָנוּ מָחְאָן כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרֵר כ"ח אַתְוָן דִּבְרֵאשִׁית, כּחַ מַעֲשָׂיו

וְנִמְצָא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לָנוּ נַחֲלַת גּוֹיִם

כִּי הַכּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וּבָזֶה יֵשׁ כּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים

כִּי נֶחֱזָר אֶרֶץ הָעַמִּים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וּבְיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"

וְאָז נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל

וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

גַּם עַל יְדֵי מְחָאַת כַּף, נִתְגָּרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא

כִּי עַל יְדֵי [מֶחָאַת] כַּפַּיִם נִשְׁמָע קוֹל

וְקוֹל הַזֶּה הוּא אֲוִיר קָדוֹשׁ

מֵכ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, מֵכ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ הָאֲוִיר עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיך לִקְבּעַ מָקוֹם לִתְפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לִמְדִינָה שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים בַּאֲוִירָהּ

עַל יְדֵי זֶה הֵם נֶחֱלָשִׁים וּמֵתִים

אֲפִילּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה

כֵּן הַדָּבָר בִּתְפִילָּה

אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק

אַף עַל פִּי כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם

כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם

כָּל שֶׁכֵּן מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם וְכוּ', אֱלקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ'

כִּי עַל יָדוֹ נִבְנֶה עוֹלָם מֵחָדָשׁ

וּבִנְיַן עוֹלָם עַל יְדֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"

וְזֶה דְּאִיתָא בַּתִּקּוּנִים תִּקּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין

וּבְהַאי כּחַ יִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְפִין עַל אֱדוֹם.

וְעוֹד,: צָרִיך לְסָלְקָא לְהַאי כּחַ לְגַבֵּי חָכְמָה

וְזֶה בְּחִינַת: 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִילָּתוֹ אֱלקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ'

כִּי אַבְרָהָם הוּא יָמִין, 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים'

וְעוֹד, 'אֱלקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ'

כִּי אַבְרָהָם הוּא רִאשׁוֹן לְהַשָּׂגַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּדְאִיתָא בַּזוהַר 'תָּקֵל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ'

וְזֶה פֵּרוּשׁ,: 'תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם'

'תָּמִיד', זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כמ"ש "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ"

הַיְנוּ צָרִיך לִרְאוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִילָּתוֹ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִילָּה

שֶׁהֵם בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד כַּנַּ"ל

תִּקּוּנָם עַל יְדֵי תָּמִיד, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְזֶה פֵּרוּשׁ,: "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה"

עַל יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּ"אַדְמַת קדֶשׁ .

גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וַאֲבָדוֹן מֵעוֹלָם

כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינוֹת: "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", יְמִינָא וּשְׂמָאלָא

וּכְתִיב: "וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאוֹר וְכוּ', וַיַּבְדֵּל בֵּין הָאוֹר" דָּא אַהֲרון

וְזֶה בְּחִינוֹת: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְחֶרֶב לא תַעֲבר בְּאַרְצְכֶם"

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם": 'אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִילָּה'

"לִפְנֵי ה' אֱלקֵיכֶם" זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי'

הַיְנוּ עַל יְדֵי מָה תִּזְכּוּ שֶׁתְּהֵא תְּפִילַּתְכֶם בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ', וּמוֹנֶה עֶשֶׂר בְּחִינוֹת, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּף

עַל יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם, הַתְּפִילָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם, נִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם

כִּי כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַי

וְכָל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי

וְעַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף אֲזַי הוּא דָּר בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְיֵשׁ לוֹ אֱלוֹקַי

וְנִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם

"וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בּא הַשָּׁמֶשׁ", וְתַרְגּוּמוֹ: "פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ"

וְנֶגֶד אֱמוּנָה, הֵם הַכְּפִירוֹת מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם

וְתִקּוּנָם עַל יְדֵי תְּמִידִין, עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ,: "וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה'"

פֵּרוּשׁ: עַל יְדֵי יַד ה', עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף שֶׁנִּתְעוֹרֵר יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם

כִּי עַל יְדֵי עַכּוּ"ם פּוֹגֵם בְּתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת"

כְּשֶׁמְּתַקֵּן הִרְהוּרָיו

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת

שֶׁנִּתְעַטֵּר תִּפְאֶרֶת בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ

פֵּרוּשׁ אַחֵר 'תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין'

פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל יְדֵי הַתְּפִילָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה

הַנִּקְרָאִים כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁך"

וּתְמִידִין הֵם כְּבָשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבּקֶר" וְכוּ'

וְעַל יְדֵי תְּפִילּוֹת נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: "כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי"

[עיין לקמן סי' ע"ג ולעיל סי' ט"ו:]

פֵּרוּשׁ אַחֵר, תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד

הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד

שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין תְּפִילָּתוֹ וְנִקְרָאִים מַבּוּל

שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת תְּפִילָּתוֹ

וְתִקּוּנוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל

אֲשֶׁר עָלֶיהָ נֶאֱמַר: "אֶרֶץ לא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם"

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת

וְזֶה 'תְּמִידִין תִּקְּנוּם', תִּקּוּנָם עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "אֶרֶץ אֲשֶׁר וְכוּ' תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ".

גַּם 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

וְעַל יְדֵי זֶה נִזְדַּכֵּך מחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ

"וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"

'וּרְאִיתִיהָ', עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם

בְּחִינוֹת תְּפִילָּה, ח"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, צַדִּיק חַי עָלְמִין

[כָּל זֶה הָעִנְיָן מִתְּחִלַּת סִימָן מ"ד עַד כָּאן מְחֻבָּר יַחַד. וְכֵן שָׁמַעְנוּ רב דְּבָרִים אֵלּוּ בִּדְרוּשׁ אֶחָד. אַך בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, חִלְּקָם קְצָת וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְלא יָדַעְתִּי טַעְמוֹ].
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב
...עט - בטח בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שֵׁם אַתָּה מְסֻגָּל עַל הַיָּם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שם אתה מסגל על הים שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים והסוד: "בשוא גליו אתה תשבחם"
שיחות הר"ן - אות רנז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שיודע כל מה שחטא האדם ואמר: "עיני ה' אל צדיקים" הינו שהצדיקים יש להם עיני ה' וזהו "עיני ה' אל צדיקים", שעיני ה' הם אצל הצדיקים ועל כן בודאי הם יכולים להסתכל בעיני ה' ולדעת כל מה שעבר האדם ולכמה בני אדם גלה ואמר להם כל מה שעברו
דע שיש חן / שאלת חלום - שיחות הר"ן
.../ שאלת חלום - שיחות הר"ן breslev.eip.co.il/?key=2418 - שיחות הר"ו - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר,...
האם אתה מפורסם של שקר?
...רבות על עניין המפורסמים של שקר. ועניין זה התבאר בהרחבה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77 - איך לזהות מפורסמים של שקר? וגם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=65 - מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? ובהמשך לכך, יש להוסיף ולבאר כי עניין המפורסם של שקר, חל כמובן גם על האדם עצמו ביחס לעצמו! כי כל העניין של מפורסמים / רבנים / מנהיגים של שקר, הוא רק מקרה פרטי של עניין אחר, והוא כי היצר הרע לדוגמא גם הוא מפורסם של שקר. והשכל האנושי של האדם, גם הוא מפורסם של שקר, מחמת שהוא נפגם בחטא ע
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כז
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כז עד כה ספרנו קצת מעט דמעט כטפה מן הים מעצם התלאות וההרפתקאות והסכנות העצומות והיסורים הקשים והפחדים הגדולים שהיה לרבנו זכרונו לברכה, בנסיעה לארץ ישראל בהליכה ובחזרה והשם יתברך היה בעזרו, ועשה עמו נסים נפלאים ונוראים בכל עת ובכל רגע וזכה לגמר בשלמות מה שחפץ ונכנס בשלום ויצא בשלום ובא לביתו בשלום
שיחות הר"ן - אות כה
...- אות כה בענין המחשבות שבמח הוא פלא גדול וגדלת הבורא יתברך שמו איך המחשבות מנחים במח חבילות חבילות הרבה מאד אלו על אלו וכשאדם צריך לאיזה דבר ונזכר בו אזי מושך ומוציא אותו הדבר שהיה מנח במחשבה ונזכר בו והדבר פלא, היכן היה מנח אותו הענין עד עכשו ? ויש קשרים וסימנים בהמחשבות המנחים בהמח חבילות חבילות הרבה וכשנזכר באיזה דבר מחמת שנזדמן ענין המעורר אותה המחשבה על ידי הקשר והסימן שבה אזי מוציא אותה המחשבה מתוך חבילי חבילות המחשבות המנחים ומסדרים במח ואזי כשמושך ומוציא אותה המחשבה אזי מתהפכים ומתגלגלים...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל...
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 21_02_2026 השעה 19:48:24 - wesi2