ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה (בראשית רבה פרשה א') : 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו שהגיד שכל העולמות הכל מעשי ידיו ולמי שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה (עיין שבת ט"ו: גיטין ח' נזיר נ"ד נ"ה:) ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור כי הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת יד העכו"ם ונתן לנו אבל ארץ עמים, שהיא חוץ לארץ, שם אויר טמא וכשאנו מחאן כף אל כף, בזה נתעורר כ"ח אתון דבראשית, כח מעשיו ונמצא שבידו לתת לנו נחלת גוים כי הכל של הקדוש ברוך הוא ובזה יש כח בידינו לטהר אויר ארץ העמים כי נחזר ארץ העמים תחת ממשלת הקדוש ברוך הוא ובידו לתת לכל מי שירצה, כמו שכתוב: "לתת להם נחלת גוים" ואז נטהר אויר המקום שאיש הישראלי מתפלל ושואב אויר הקדוש כמו בארץ ישראל. גם על ידי מחאת כף, נתגרש אויר הטמא כי על ידי [מחאת] כפים נשמע קול וקול הזה הוא אויר קדוש מכ"ח אתון דעבדא דבראשית, מכ"ח פרקין דידים כמו שאנו רואין בחוש, שנתגרש האויר על ידי מחאת כפים ובשביל זה צריך לקבע מקום לתפילתו (ברכות ו:) כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה (עיין כתובות ק"י:) כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום שהתפלל צדיק אף על פי כן קשה לו מאד להתפלל שם כי אינו מרגל באוירא של מקום כל שכן מנוה היפה לנוה הרעה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (שם) : 'כל הקובע מקום וכו', אלקי אברהם בעזרו' כי על ידו נבנה עולם מחדש ובנין עולם על ידי אברהם, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) "עולם חסד יבנה" וזה דאיתא בתקונים תקון עשרין ותרין (דף ס"ו. ) ובהאי כח ישראל מתתקפין על אדום. ועוד, (שם) : צריך לסלקא להאי כח לגבי חכמה וזה בחינת: 'כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ימין, 'הרוצה להחכים ידרים' (בבא בתרא כ"ה:) ועוד, 'אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ראשון להשגת ארץ ישראל כדאיתא בזוהר (לך לך ע"ח:) 'תקל בתקלא עד דאתגליא לה' וזה פרוש, (ברכות כ"ו:) : 'תפילות כנגד תמידין תקנום' 'תמיד', זה בחינות ארץ ישראל (עיין שוחר טוב מזמור קה דברים י"א) כמ"ש "תמיד עיני ה' אלקיך בה" הינו צריך לראות שיתפלל תפילתו באוירא דארץ ישראל הינו תקון מחשבות זרות שבתפילה שהם בחינות תפילות כנגד כנ"ל תקונם על ידי תמיד, על ידי בחינות ארץ ישראל וזה פרוש, (הושע י"ב) : "וביד הנביאים אדמה" על ידי הידים, על ידי מחאת כף, הדבורים נדברים ב"אדמת קדש (זכריה ב' רש"י שמות ו' על ואהרן אחיך יהי' נביאך). גם נתבטל הרג ואבדון מעולם כי הידים הם בחינות: "יהי אור ויהי אור", ימינא ושמאלא וכתיב (בראשית א) : "וירא אלהים את האור וכו', ויבדל בין האור" דא אהרון (תקונים תקון ל' ע"א:) וזה בחינות (ויקרא כ"ו) : "ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבר בארצכם" "אתם נצבים היום" (דברים כ"ט) : 'אין עמידה אלא תפילה' (ברכות ו:) "לפני ה' אלקיכם" זה בחינות ארץ ישראל כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (כתבות ק"י:) : 'כל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוקי' הינו על ידי מה תזכו שתהא תפילתכם באוירא דארץ ישראל ראשיכם שבטיכם וכו', ומונה עשר בחינות, הינו בחינות מחאת כף על ידי מחיאת כפים, התפילה היא באוירא דארץ ישראל כנ"ל. תפילות כנגד תמידין וכו', הינו בחינות ארץ ישראל הינו על ידי מחאת כפים, נתבטל מחשבות עכו"ם כי כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוקי וכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי ועל ידי מחאת כף אזי הוא דר באוירא דארץ ישראל ויש לו אלוקי ונתבטל מחשבות עכו"ם (שמות י"ז) "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש", ותרגומו: "פרישן בצלו" ונגד אמונה, הם הכפירות מחשבות עכו"ם ותקונם על ידי תמידין, על ידי ארץ ישראל, על ידי מחאת כף וזהו פרוש, (ישעיה ס"ב) : "והיית עטרת תפארת ביד ה'" פרוש: על ידי יד ה', על ידי מחאת כף שנתעורר ידיו של הקדוש ברוך הוא כנ"ל על ידי זה נתתקן הרהורי עכו"ם כי על ידי עכו"ם פוגם בתפארת, כמו שכתוב (שם מ"ד) : "כתפארת אדם לשבת בית" כשמתקן הרהוריו על ידי זה נעשה עטרת תפארת שנתעטר תפארת בעטרה שעטרה לו אמו (שיר השירים ג') פרוש אחר 'תפילות כנגד תמידין' פרוש, שעל ידי התפילה נתגלה סודות התורה הנקראים כבשונו של עולם, כבשי דרחמנא, כמו שכתוב (משלי כ"ז) : "וכבשים ללבושך" (כמו שדרשו רבותינו ז"ל על פסוק זה בחגיגה י"ג, דברים שהם כבשונו של עולם וכו') ותמידין הם כבשים, כמו שכתוב (במדבר כ"ח) : "את הכבש אחד תעשה בבקר" וכו' (עיין זוהר פנחס רכ"ו:) ועל ידי תפילות נתגלה סודות התורה, כמובא על פסוק: "כי תעבר במים אתך אני" [עיין לקמן סי' ע"ג ולעיל סי' ט"ו:] פרוש אחר, תפילות כנגד הינו המחשבות זרות שהם כנגד שהם מבלבלין תפילתו ונקראים מבול שהם מבלבלין את תפילתו ותקונו שיתן צדקה לארץ ישראל ועל ידי זה הוא נכלל בארץ ישראל אשר עליה נאמר: "ארץ לא גשמה ביום זעם" (כמו שדרשו רבותינו ז"ל זבחים קי"ג) ועל ידי זה הוא נצול ממחשבות זרות וזה 'תמידין תקנום', תקונם על ידי ארץ ישראל שנאמר בה: "ארץ אשר וכו' תמיד עיני ה' אלקיך בה". גם 'אוירא דארץ ישראל מחכים' (בבא בתרא קנ"ח:) ועל ידי זה נזדכך מחו, הינו מחשבתו (בראשית ט') "וראיתיה לזכר ברית עולם" 'וראיתיה', על ידי בחינות ארץ ישראל על ידי זה נתעורר ונתתקן ברית עולם בחינות תפילה, ח"י ברכאן דצלותא, צדיק חי עלמין [כל זה הענין מתחלת סימן מ"ד עד כאן מחבר יחד. וכן שמענו רב דברים אלו בדרוש אחד. אך בכתיבתו הקדושה, חלקם קצת וכן היה דרכו כמה פעמים, ולא ידעתי טעמו].
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'לָמָּה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית

כִּי הָעַכּוּ"ם יאמְרוּ לָנוּ גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִין

בִּשְׁבִיל זֶה, כּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ

שֶׁהִגִּיד שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הַכּל מַעֲשֵׂי יָדָיו

וּלְמִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה הוּא נוֹתֵן

וְזֶה, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כִּי בְּיָדוֹ הַכּל'

וְכָל הַדְּבָרִים נִקְרָאִים כּחַ מַעֲשָׂיו

כְּנֶגֶד כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, כְּנֶגֶד כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם

וְזֶה יָדוּעַ כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ עֲמָמִין הִיא טְמֵאָה וַאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר

כִּי הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִתַּחַת יַד הָעַכּוּ"ם וְנָתַן לָנוּ

אֲבָל אֶרֶץ עַמִּים, שֶׁהִיא חוּץ לָאָרֶץ, שָׁם אֲוִיר טָמֵא

וּכְשֶׁאָנוּ מָחְאָן כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרֵר כ"ח אַתְוָן דִּבְרֵאשִׁית, כּחַ מַעֲשָׂיו

וְנִמְצָא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לָנוּ נַחֲלַת גּוֹיִם

כִּי הַכּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וּבָזֶה יֵשׁ כּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים

כִּי נֶחֱזָר אֶרֶץ הָעַמִּים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וּבְיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"

וְאָז נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל

וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

גַּם עַל יְדֵי מְחָאַת כַּף, נִתְגָּרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא

כִּי עַל יְדֵי [מֶחָאַת] כַּפַּיִם נִשְׁמָע קוֹל

וְקוֹל הַזֶּה הוּא אֲוִיר קָדוֹשׁ

מֵכ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, מֵכ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ הָאֲוִיר עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיך לִקְבּעַ מָקוֹם לִתְפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לִמְדִינָה שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים בַּאֲוִירָהּ

עַל יְדֵי זֶה הֵם נֶחֱלָשִׁים וּמֵתִים

אֲפִילּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה

כֵּן הַדָּבָר בִּתְפִילָּה

אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק

אַף עַל פִּי כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם

כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם

כָּל שֶׁכֵּן מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם וְכוּ', אֱלקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ'

כִּי עַל יָדוֹ נִבְנֶה עוֹלָם מֵחָדָשׁ

וּבִנְיַן עוֹלָם עַל יְדֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"

וְזֶה דְּאִיתָא בַּתִּקּוּנִים תִּקּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין

וּבְהַאי כּחַ יִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְפִין עַל אֱדוֹם.

וְעוֹד,: צָרִיך לְסָלְקָא לְהַאי כּחַ לְגַבֵּי חָכְמָה

וְזֶה בְּחִינַת: 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִילָּתוֹ אֱלקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ'

כִּי אַבְרָהָם הוּא יָמִין, 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים'

וְעוֹד, 'אֱלקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ'

כִּי אַבְרָהָם הוּא רִאשׁוֹן לְהַשָּׂגַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּדְאִיתָא בַּזוהַר 'תָּקֵל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ'

וְזֶה פֵּרוּשׁ,: 'תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם'

'תָּמִיד', זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כמ"ש "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ"

הַיְנוּ צָרִיך לִרְאוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִילָּתוֹ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִילָּה

שֶׁהֵם בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד כַּנַּ"ל

תִּקּוּנָם עַל יְדֵי תָּמִיד, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְזֶה פֵּרוּשׁ,: "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה"

עַל יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּ"אַדְמַת קדֶשׁ .

גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וַאֲבָדוֹן מֵעוֹלָם

כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינוֹת: "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", יְמִינָא וּשְׂמָאלָא

וּכְתִיב: "וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאוֹר וְכוּ', וַיַּבְדֵּל בֵּין הָאוֹר" דָּא אַהֲרון

וְזֶה בְּחִינוֹת: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְחֶרֶב לא תַעֲבר בְּאַרְצְכֶם"

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם": 'אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִילָּה'

"לִפְנֵי ה' אֱלקֵיכֶם" זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי'

הַיְנוּ עַל יְדֵי מָה תִּזְכּוּ שֶׁתְּהֵא תְּפִילַּתְכֶם בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ', וּמוֹנֶה עֶשֶׂר בְּחִינוֹת, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּף

עַל יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם, הַתְּפִילָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם, נִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם

כִּי כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַי

וְכָל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי

וְעַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף אֲזַי הוּא דָּר בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְיֵשׁ לוֹ אֱלוֹקַי

וְנִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם

"וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בּא הַשָּׁמֶשׁ", וְתַרְגּוּמוֹ: "פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ"

וְנֶגֶד אֱמוּנָה, הֵם הַכְּפִירוֹת מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם

וְתִקּוּנָם עַל יְדֵי תְּמִידִין, עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ,: "וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה'"

פֵּרוּשׁ: עַל יְדֵי יַד ה', עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף שֶׁנִּתְעוֹרֵר יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם

כִּי עַל יְדֵי עַכּוּ"ם פּוֹגֵם בְּתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת"

כְּשֶׁמְּתַקֵּן הִרְהוּרָיו

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת

שֶׁנִּתְעַטֵּר תִּפְאֶרֶת בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ

פֵּרוּשׁ אַחֵר 'תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין'

פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל יְדֵי הַתְּפִילָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה

הַנִּקְרָאִים כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁך"

וּתְמִידִין הֵם כְּבָשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבּקֶר" וְכוּ'

וְעַל יְדֵי תְּפִילּוֹת נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: "כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי"

[עיין לקמן סי' ע"ג ולעיל סי' ט"ו:]

פֵּרוּשׁ אַחֵר, תְּפִילּוֹת כְּנֶגֶד

הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד

שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין תְּפִילָּתוֹ וְנִקְרָאִים מַבּוּל

שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת תְּפִילָּתוֹ

וְתִקּוּנוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל

אֲשֶׁר עָלֶיהָ נֶאֱמַר: "אֶרֶץ לא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם"

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת

וְזֶה 'תְּמִידִין תִּקְּנוּם', תִּקּוּנָם עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "אֶרֶץ אֲשֶׁר וְכוּ' תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ".

גַּם 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'

וְעַל יְדֵי זֶה נִזְדַּכֵּך מחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ

"וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"

'וּרְאִיתִיהָ', עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם

בְּחִינוֹת תְּפִילָּה, ח"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, צַדִּיק חַי עָלְמִין

[כָּל זֶה הָעִנְיָן מִתְּחִלַּת סִימָן מ"ד עַד כָּאן מְחֻבָּר יַחַד. וְכֵן שָׁמַעְנוּ רב דְּבָרִים אֵלּוּ בִּדְרוּשׁ אֶחָד. אַך בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, חִלְּקָם קְצָת וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְלא יָדַעְתִּי טַעְמוֹ].
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלז - עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר, הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם
...מוהר"ן ח"א - תורה רלז - עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם כמובא בזוהר שעקר הנגון מסטרא דלואי וזה שאמרה לאה: "הפעם ילוה אישי אלי" שעתה הפעם שנולד לוי שעל ידו בא בחינת הנגון וכלי שיר לעולם 'הפעם ילוה אישי אלי' בודאי כי התחברות שני דברים הוא על ידי נגון וכלי שיר, והבן וזה בחינת כלי זמר שמנגנין על חתנה שרים רדפוני חנם ראשי תבות רחש [זה הענין הם דברי צחות שאמר על עצמו שהיו נוהגין לתן לו רחש המגיע להרב ופעם אחת עמדנו לפניו בעת שהיה חתנה בעיר ואמר אז ענין הנ"ל מענין...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
...- יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן [שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת: "טבעו בארץ שעריה" וצריכים לזה...
שבחי הר"ן - אות י
...למה שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו והיה רגיל בזה מאד מאד והיה מבלה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ט
...- אות ט וצוה להאיש שהיה עמו לקנות ניר הרבה ודיו ומיד בבואם על הספינה התחיל לכתב תורה והזהיר את האיש הנ"ל לבל יעין כלל במכתבו והכרח האיש להבטיח לו בהן שלו ואז האמין לו ונתן לו המפתח מהתבה וביציאתם מאדס שם לוו אותו הרבה אנשים מאד בכבוד גדול ונסעו אחריו כמה עגלות ולוו אותו בשיר במשתה ושמחה גדולה מאד ובבואם לספינה והתחילו לילך על הים השחור תכף במעת לעת הראשון היה פרטינע גדולה דהינו רוח סערה עד שהגלים קפצו על הספינה והכרחו להיות בחדר סגור ומסגר מחמת המים שלא יבואו עליהם והיו ברקים ורעמים ורוחות גדולות...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טז
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טז ותכף אחר ראש השנה היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו ולא היה רוצה לנסע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה אך האיש שהיה עמו היה כספו חזק מאד לזון עיניו במקומות ארץ ישראל ובא אל רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו שיש שירה לילך עמם לטבריה והשיב לו יש לך כסופים לטבריה לך שכר חמורים ועשה כן ונתן להם אדרוף [דמי קדימה] ובחזירתו מהבעל חמורים אמר לו תכף שכרת חמורים ? השיב לו: הן אמר לו רבנו זכרונו לברכה: תכף ומיד תלך ותקח מהם האדרוף ואם לא ירצו להחזיר לך, אזי תניח לאבוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
...תורה קפז - ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...מוהר"ן ח"א - תורה רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל
שיחות הר"ן - אות נז
...מקדם ספר שבימי בחרותו היה לו פחד גדול מאד מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם יתברך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2820 שניות - עכשיו 01_10_2025 השעה 00:00:47 - wesi2