ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם (דברים ז) כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים (זהר בראשית מ"ג) והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה יא:) ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין כי בשעת עבור הוא בחינת דין (ע' זוהר חיי שרה קכ"א) כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות כט:) 'בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עברה' נמצא שעבור הוא בחינת דין ולדה הוא בחינת המתקת הדין כי אז בשעת לדה יוצאין הדמים מהרגלין שעל ידי זה עקר הלדה כנ"ל [ועין מזה ב"לקוטי תנינא" " בסימן ב] ועל כן בעת הדין והצרה, חס ושלום, אי אפשר לרקד כי אז אי אפשר להגביה הרגלין כי הרגלין הם כבדים בשעת התגברות הדינין מחמת שהדמים שהם בחינת דינין נמשכין אז לתוך הרגלין כנ"ל אבל כשיוצאין הדמים שהם הדינין מהרגלין דהינו כשנמתקין הדינין אזי הרגלין קלים ואזי יכולה השמחה להתפשט שם עד שירקד מחמת השמחה ולהמתיק הדין הוא על ידי שהאדם דן את עצמו דהינו על כל מה שעושה ידין וישפט בעצמו את עצמו על כל דבר אם כך ראוי לו לעשות ויפשפש במעשיו ויתקנם כראוי על פי דין ומשפט התורה ועל ידי זה שהאדם דן ושופט את עצמו על ידי זה ממתיק ומבטל הדין שלמעלה כי 'כשיש דין למטה אין דין למעלה' [ועין מזה לעיל בסימן ט"ו] ואז כשנמתק הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין ואזי יכולה השמחה להתפשט ברגלין עד שזוכה לרקודין וזהו והיה עקב תשמעון לשון שמחה (מ"ר נשא פ' יג) עקב הם הרגלין הינו לזכות לשמחה עד שהעקבים שהם הרגלין ישמעו השמחה זה זוכין על ידי את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם שתשמרו לעשות בעצמכם המשפטים והדינים שעל ידי זה נתבטל הדין שלמעלה כנ"ל ואז 'והיה עקב תשמעון' שתשמעו השמחה בהרגלין על ידי שיוצאים משם הדינים כנ"ל עוד מצאתי, שזהו בחינת ושמר ה' לך את הברית כי כשתזכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו ישמר לך את הברית דהינו שיהיה בעזרך לשמר את הברית קדש כי עקר פגם הברית הוא על ידי עצבות כידוע כי פגם הברית בא על ידי הקלפה הידועה שנקראת לילית על שם, שמיללת תמיד שזהו בחינת עצבות ועל כן עקר שמירת הברית זוכין על ידי שמחה כי על ידי שמחה זוכין שהשם יתברך בעצמו יעזר לו לשמר את הברית קדש כנ"ל
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אתָם

כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ צָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הֵן צָרוֹת בִּכְלָלִיּוּת אוֹ בִּפְרָטִיּוּת

אִי אֶפְשָׁר לְרַקֵּד

כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִין מוֹסְרִין אוֹתָן לִשְׁלוּחֵי הַדִּין

וְהֵם נִקְרָאִים רָצִים

וְהֵם בְּחִינַת רַגְלִין

וַאֲזַי הָרַגְלִין כְּבֵדִים מֵחֲמַת הַדָּמִים שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ לְשָׁם, הַיְנוּ הַדִּינִין

כִּי דָּמִים בְּחִינַת דִּינִים

וּכְשֶׁנּוֹלָד הַדִּין אֲזַי יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין

כִּי בִּשְׁעַת לֵדָה יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵרַגְלֵי הָאִשָּׁה

וְעַל כֵּן נִצְטַנְּנִין רַגְלֶיהָ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְעִקַּר הַלֵּדָה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין

הַיְנוּ שֶׁיּוֹצְאִין הַדִּינִין מֵהָרַגְלִין

כִּי בִּשְׁעַת עִבּוּר הוּא בְּחִינַת דִּין

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עֻבָּרָה'

נִמְצָא שֶׁעִבּוּר הוּא בְּחִינַת דִּין

וְלֵדָה הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין

כִּי אָז בִּשְׁעַת לֵדָה יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין

שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַלֵּדָה כַּנַּ"ל

[וְעַיֵּן מִזֶּה בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" " בְּסִימָן ב]

וְעַל כֵּן בְּעֵת הַדִּין וְהַצָּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְרַקֵּד

כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהַּ הָרַגְלִין

כִּי הָרַגְלִין הֵם כְּבֵדִים בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִין

מֵחֲמַת שֶׁהַדָּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִין נִמְשָׁכִין אָז לְתוֹך הָרַגְלִין כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצְאִין הַדָּמִים שֶׁהֵם הַדִּינִין מֵהָרַגְלִין

דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין

אֲזַי הָרַגְלִין קַלִּים

וַאֲזַי יְכוֹלָה הַשִּׂמְחָה לְהִתְפַּשֵּׁט שָׁם

עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה

וּלְהַמְתִּיק הַדִּין

הוּא עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם דָּן אֶת עַצְמוֹ

דְּהַיְנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶה יָדִין וְיִשְׁפּט בְּעַצְמוֹ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר

אִם כָּך רָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת

וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וִיתַקְּנֵם כָּרָאוּי עַל פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט הַתּוֹרָה

וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁהָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ

עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה

כִּי 'כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה'

[וְעַיֵּן מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן ט"ו]

וְאָז כְּשֶׁנִּמְתָּק הַדִּין

אֲזַי יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין

וַאֲזַי יְכוֹלָה הַשִּׂמְחָה לְהִתְפַּשֵּׁט בָּרַגְלַין

עַד שֶׁזּוֹכֶה לְרִקּוּדִין

וְזֶהוּ וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לְשׁוֹן שִׂמְחָה

עֵקֶב הֵם הָרַגְלִין

הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה עַד שֶׁהָעֲקֵבִים שֶׁהֵם הָרַגְלִין יִשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה

זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אתָם

שֶׁתִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְכֶם הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ"ל

וְאָז 'וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן'

שֶׁתִּשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה בְּהָרַגְלִין

עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִים מִשָּׁם הַדִּינִים כַּנַּ"ל

עוֹד מָצָאתִי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְשָׁמַר ה' לְך אֶת הַבְּרִית

כִּי כְּשֶׁתִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה

אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ יִשְׁמר לְך אֶת הַבְּרִית

דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרְך לִשְׁמר אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ

כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל יְדֵי עַצְבוּת כַּיָּדוּעַ

כִּי פְּגַם הַבְּרִית בָּא עַל יְדֵי הַקְּלִפָּה הַיְדוּעָה שֶׁנִּקְרֵאת לִילִית

עַל שֵׁם, שֶׁמְּיַלֶּלֶת תָּמִיד

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַצְבוּת

וְעַל כֵּן עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל יְדֵי שִׂמְחָה

כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ יַעֲזר לוֹ לִשְׁמר אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וַיְדַבֵּר אֱלקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמר
...לאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו', עין שם כי דע כי יש שני בחינות חכמה: חכמה עלאה וחכמה תתאה וחכמה תתאה נמשך מחכמה עלאה, ויונק...
שיחות הר"ן - אות רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן היה מדבר עם אחד בתוך כך שמע אחד שהיה מתפלל תפילת ערבית ואמר ותקננו בעצה טובה מלפניך ואמר אותו האיש במהירות אלו התבות ותקננו בעצה וכו' וענה רבנו זכרונו לברכה, ואמר לזה שעמד אצלו. הראית שזה חוטף במהירות אלו התבות ותקננו בעצה טובה וכו' הלא אלו התבות צריכין להתפלל בהתעוררות גדול ובכונה גדולה מעמקא דלבא מאד כי זאת היא תפילה יקרה מאד מאד כי מאד צריכין לבקש רחמים מהשם יתברך שנזכה שיתן לנו השם יתברך עצה טובה שנזכה לידע איך להתנהג וכו'...
שיחות הר"ן - אות רסו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...שהם גדולים בתורה ובקיאים בספרים הרבה ובדרשות רבותינו זכרונם לברכה ומחמת זה דיקא אינם יכולים לחדש בתורה מחמת שהם בקיאים מאד כי כשמתחיל לומר תורה ורוצה לחדש איזה דבר מבלבל אותם בקיאותם הגדולה ומתחילים לומר מיד הקדמות הרבה ודברים הרבה מה שיודעים מספרים ומחמת זה נתבלבל דבריהם ואינם יכולים להוציא לאור איזה חדוש נאה ותפס אז לדגמא גדול אחד בדורו שלא היה יכול לומר תורה מחמת זה והמובן מדבריו היה כי כשרוצין לחדש חדושין צריכין לצמצם את מחו לבלי לרוץ מיד לבלבל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנג - מִּעוּט שֵׁנָה, הוּא מְמַעֵט תַּאֲוַת נִאוּף
...מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף דע שמעוט שנה, הוא ממעט תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח לבער אך שמזיק להמח מעוט שנה וכן רבוי שנה כשהאדם מכריח עצמו לישן הרבה גם זה מחליש וממעט האש הנ"ל וגם זה מזיק להמח רק כשאדם ישן במדה כראוי אזי תאוות המשגל בתקפה וכחה כי לא נחלש האש הנ"ל [כל זה שמענו מתוך שיחותיו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
...ח"א - תורה רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
שבחי הר"ן - אות ח
...ביגיעה גדולה כי בתחלה היה לומד משניות ולא היה מבין למודו והיה בוכה הרבה לפני השם יתברך שיאיר עיניו והיה בוכה ובוכה כל כך עד שזכה שיוכל ללמוד משניות וכן אחר כך למד שאר ספרים ולא היה מבין גם כן והיה בוכה ובוכה גם כן הרבה מאד עד שזכה להבינם וכן בלמוד זוהר וכתבי האר"י, זכרונו לברכה היה בוכה גם כן הרבה עד שזכה להבין ואמר: שבתחלה בכל ספר וספר שלמד לא היה מבין והיה קשה לו הרבה ולא היה יכול לעמד על פשוטן של דברים והיה לו יסורים גדולים מזה והיה למודו ביגיעה...
ספר המידות - זקנים
ספר המידות - זקנים חלק שני א. זקנים מעמידים את ישראל ועצתם טובה לנו. ב. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה. ג. אם הזקנים אינם חכמים סימן לדבר שעקר חשיבותם הוא אצל נשים הילדות.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו
...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עפוש גדול והיה להם יסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר וגם היה קשה לעבר הגרעניץ [הגבול] מחמת זה כי אז לא הועיל אפילו עמידת קאראן טאן [מחנה הסגר שלתוכו מכנסים הבאים מחוץ לארץ למניעת מחלות] מחמת זה ממקומות כאלה והשם יתברך היה בעזרם ונצולו מהכל מדבר וחרב ורעב וצמאון ושבי דכלהו הוו בהו ובחסד השם נמלטו מכלם ובאו לביתם בשלום 'שלום בגופו שלום בממונו שלום בתורתו' כי זכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדו
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 15:49:56 - wesi2