ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל שהם בחינת חסד וגבורה כידוע שהם גימטריא תהלים כנ"ל על ידי זה מוציאין הטפה משם וזה צריך לכון בשעת אמירת תהלים ועל כן צריך לומר עשרה קפיטל כי יש עשרה מיני זמרה שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים כמובא (בגמרא פסחים קי"ז ובזוהר). שהם אשרי ולמנצח ומשכיל והללויה וכו' (עין בפרוש רש"י) ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל, לבטל כח הקלפה הנ"ל כי כל אחד מאלו הלשונות, הם הפך הקלפה הנ"ל כי אשרי הוא לשון ראיה והסתכלות הפך הקלפה הנ"ל שעקר כחה מקלקול הראות, מבחינת "ותכהין עיניו מראות" בבחינות "יהי מארת" חסר, ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (תקוני זוהר תקון מ"ד דף עט:) : 'דא לילית' נמצא שעקר כחה מקלקול הראיה ואשרי שהוא לשון ראיה היא הפך ממנה וכן משכיל כי היא בחינת משכל, ומשכיל הוא הפך מזה וענין זה עין במקום אחר [לעיל בסימן יט] כי עקר כחה להחטיא את האדם במקרה, חס ושלום הוא על ידי לשון תרגום, שהוא בחינת משכיל על ידי תרגמן שהוא מערב טוב ורע לפעמים משכל ולפעמים משכיל עין שם וכן הללויה הפך הקלפה, ששמה לילית על שם שהיא מיללת ביללה תמיד והלל הפך יללה, כי אותיות הללי הם הפך ילל"ה והשאר לא פרש גם הטפה באה מהדעת שהוא בחינת חסד וגבורה כידוע כי גם הטפה היא בחינת חסד וגבורה כנ"ל וידוע שהדעת הוא בחינת חמשה חסדים וחמש גבורות על כן צריך לומר עשרה קפיטל וזה בחינת (תהלים ל"ב) :לדוד משכיל אשרי נשוי פשע ראשי תבות נאף שהוא נכנע על ידי בחינת לדוד משכיל, דהינו תהלים. אחר כך גלה רבנו, זכרונו לברכה, העשרה קפיטל תהלים בפרטיות שצריך לאמרם באותו היום שיקרה לו, חס ושלום, מקרה בלתי טהור ואלו הן מכתם לדוד, ט"ז לדוד משכיל, ל"ב. אשרי משכיל אל דל, מ"א. כאיל תערג, מ"ב למנצח אל תשחת, נ"ט. למנצח על ידותון, ע"ז. תפילה למשה, צ' הודו לה' קראו בשמו, ק"ה. על נהרות בבל, קל"ז הללויה הללו אל בקדשו, ק"נ ואמר: שאלו העשרה קפיטל תהלים, הם תקון גדול מאד מאד למקרה חס ושלום ומי שזוכה לאמרם באותו היום, אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום, כי בודאי נתתקן על ידי זה [ועין ענין זה ב"לקוטי מוהר"ו תנינאבסופו]
תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן

לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי יֵשׁ כּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ

כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִי"ת, עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה כַּיָּדוּעַ

וְצָרִיך לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים

שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה

שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלהִים בִּמְלוֹאוֹ

כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם

שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה

כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

כִּי יֵשׁ בָּהּ כּחַ אֵשׁ וּמַיִם חֲמִימוּת וְלַחוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה

וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלהִים הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם

וְזֶה צָרִיך לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים

וְעַל כֵּן צָרִיך לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל

כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה

שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים כַּמּוּבָא .

שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ'

וְיֵשׁ כּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל, לְבַטֵּל כּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, הֵם הֶפֶך הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת הֶפֶך הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

שֶׁעִקַּר כּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת "וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאוֹת"

בִּבְחִינוֹת "יְהִי מְארת" חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'דָּא לִילִית'

נִמְצָא שֶׁעִקַּר כּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה

וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶך מִמֶּנָּה

וְכֵן מַשְׂכִּיל

כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶך מִזֶּה

וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר [לְעֵיל בְּסִימָן יט]

כִּי עִקַּר כּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם

הוּא עַל יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן

שֶׁהוּא מְערָב טוֹב וָרַע

לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל עַיֵּן שָׁם

וְכֵן הַלְלוּיָהּ

הֶפֶך הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית

עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד

וְהַלֵּל הֶפֶך יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת הַלְּלִי הֵם הֶפֶך יְלָלָ"ה

וְהַשְּׁאָר לא פֵּרֵשׁ

גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל

וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת

עַל כֵּן צָרִיך לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל

וְזֶה בְּחִינַת:לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע רָאשֵׁי תֵבוֹת נַאַף

שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים.

אַחַר כָּך גִּלָּה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת שֶׁצָּרִיך לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר וְאֵלּוּ הֵן

מִכְתָּם לְדָוִד, ט"ז

לְדָוִד מַשְׂכִּיל, ל"ב.

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, מ"א.

כְּאַיָּל תַּעֲרג, מ"ב

לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, נ"ט.

לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, ע"ז.

תְּפִילָּה לְמשֶׁה, צ'

הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ, ק"ה.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, קל"ז

הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, ק"נ

וְאָמַר: שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיך לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה

[וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָאבְּסוֹפוֹ]
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נז - כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה תּוֹרָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה נז - כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טובה להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה כמו שמצינו בבלעם כשנתן השם יתברך את התורה לישראל באו כל האמות לבלעם נמצא שעל ידי נתינת התורה לישראל נתגדל בלעם ובאו אליו כל העולם והוא עמד עצמו על איזה פסוק ואמר להם תורה כי אז כשבאו אליו, שאלו אותו מה ששאלו "ה' למבול ישב" והוא עמד על פסוק, והשיב להם: "ה' עז" וכו' וכן בישראל בעצמן שהם בקדשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעו - צָרִיך הָאָדָם לְמַהֵר מְאד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת
...- צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות מה שלבו מלא מרוח שטות הדבוק בו וזה על ידי שנתקשר להצדיק האמת והתקשרות הינו אהבת נפש מה שאוהב להצדיק מאד ועל ידי זה נכלל לבו בלב הצדיק ולפי שלבו מלא מרוח שטות והרוח הוא האויר וטבע האויר לבקש לו מקום פנוי לצאת שם, כמבאר אצל המחקרים וכשמוצא האויר מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" ועל כן האויר של הרוח שטות הדבוק בלבו שלבו מלא מזה האויר...
ספר המידות - חלום
ספר המידות - חלום חלק א' א. לחלום רע תאמר בבקר: החלומות שוא ידברו. ב. לחלום טוב תאמר בלשון תמיהה: וכי חלומות שוא ידברו והא כתיב: "בחלום אדבר בו". ג. הצנוע בבית הכסא חלומותיו מישבין עליו. ד. על ידי הדבור רע על איזה צדיק מת מראין לו חלומות מבהלין. ה. מי שרואה חלומות מבהלין, זה סימן לבן או תלמיד שיקדיח תבשילו ברבים. חלק שני א. מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום.
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יכול לישן מחמת שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצ - וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'
...מוהר"ן ח"א - תורה קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה' "ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה', ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך וכו' ויגד משה את דברי העם אל ה'" והוא תמוה ונפלא מאד כי מה הם דברי העם שנית שעליהם נאמר: "ויגד משה את דברי העם" כי לא נמצא בכתוב שום מענה ודברים שהשיבוהו העם שנית אחר מענה הראשון "כל אשר דבר" וכו' ומה זה שוב "ויגד משה את דברי העם אל ה'" אך דע כי ישראל טענו ואמרו על מה שאמר להם משה לקבל את התורה ענו הם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...ח"ב - תורה קכה - מענין אמירת תהלים מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב לו:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2
...מוהר"ן ח"א - תורה כז - רציצא דמית בביעותה 2 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה: "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת: "לעבדו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכּל, לְכָל טוּב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - על ידי תפלה יכולין לבוא לכל, לכל טוב אחד שאל אותו בענין הנהגת התקרבות להשם יתברך וצוה לו ללמד וכו' ושאל אותו: הלא איני יכול ללמד השיב לו: על ידי תפילה יכולין לבוא לכל, לכל טוב לתורה ועבודה ולכל הקדשות ולכל העבודות ולכל הטובות שבכל העולמות פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו
רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1
...הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1 אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה ויהי היום, והיה רוח סערה גדולה בעולם והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כלו והפך מים ליבשה, ומיבשה לים וממדבר ישוב, ומישוב מדבר והפך את כל העולם כלו וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:28 - wesi2