ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל שהם בחינת חסד וגבורה כידוע שהם גימטריא תהלים כנ"ל על ידי זה מוציאין הטפה משם וזה צריך לכון בשעת אמירת תהלים ועל כן צריך לומר עשרה קפיטל כי יש עשרה מיני זמרה שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים כמובא (בגמרא פסחים קי"ז ובזוהר). שהם אשרי ולמנצח ומשכיל והללויה וכו' (עין בפרוש רש"י) ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל, לבטל כח הקלפה הנ"ל כי כל אחד מאלו הלשונות, הם הפך הקלפה הנ"ל כי אשרי הוא לשון ראיה והסתכלות הפך הקלפה הנ"ל שעקר כחה מקלקול הראות, מבחינת "ותכהין עיניו מראות" בבחינות "יהי מארת" חסר, ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (תקוני זוהר תקון מ"ד דף עט:) : 'דא לילית' נמצא שעקר כחה מקלקול הראיה ואשרי שהוא לשון ראיה היא הפך ממנה וכן משכיל כי היא בחינת משכל, ומשכיל הוא הפך מזה וענין זה עין במקום אחר [לעיל בסימן יט] כי עקר כחה להחטיא את האדם במקרה, חס ושלום הוא על ידי לשון תרגום, שהוא בחינת משכיל על ידי תרגמן שהוא מערב טוב ורע לפעמים משכל ולפעמים משכיל עין שם וכן הללויה הפך הקלפה, ששמה לילית על שם שהיא מיללת ביללה תמיד והלל הפך יללה, כי אותיות הללי הם הפך ילל"ה והשאר לא פרש גם הטפה באה מהדעת שהוא בחינת חסד וגבורה כידוע כי גם הטפה היא בחינת חסד וגבורה כנ"ל וידוע שהדעת הוא בחינת חמשה חסדים וחמש גבורות על כן צריך לומר עשרה קפיטל וזה בחינת (תהלים ל"ב) :לדוד משכיל אשרי נשוי פשע ראשי תבות נאף שהוא נכנע על ידי בחינת לדוד משכיל, דהינו תהלים. אחר כך גלה רבנו, זכרונו לברכה, העשרה קפיטל תהלים בפרטיות שצריך לאמרם באותו היום שיקרה לו, חס ושלום, מקרה בלתי טהור ואלו הן מכתם לדוד, ט"ז לדוד משכיל, ל"ב. אשרי משכיל אל דל, מ"א. כאיל תערג, מ"ב למנצח אל תשחת, נ"ט. למנצח על ידותון, ע"ז. תפילה למשה, צ' הודו לה' קראו בשמו, ק"ה. על נהרות בבל, קל"ז הללויה הללו אל בקדשו, ק"נ ואמר: שאלו העשרה קפיטל תהלים, הם תקון גדול מאד מאד למקרה חס ושלום ומי שזוכה לאמרם באותו היום, אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום, כי בודאי נתתקן על ידי זה [ועין ענין זה ב"לקוטי מוהר"ו תנינאבסופו]
תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן

לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי יֵשׁ כּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ

כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִי"ת, עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה כַּיָּדוּעַ

וְצָרִיך לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים

שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה

שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלהִים בִּמְלוֹאוֹ

כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם

שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה

כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

כִּי יֵשׁ בָּהּ כּחַ אֵשׁ וּמַיִם חֲמִימוּת וְלַחוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה

וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלהִים הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם

וְזֶה צָרִיך לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים

וְעַל כֵּן צָרִיך לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל

כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה

שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים כַּמּוּבָא .

שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ'

וְיֵשׁ כּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל, לְבַטֵּל כּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, הֵם הֶפֶך הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת הֶפֶך הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

שֶׁעִקַּר כּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת "וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאוֹת"

בִּבְחִינוֹת "יְהִי מְארת" חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'דָּא לִילִית'

נִמְצָא שֶׁעִקַּר כּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה

וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶך מִמֶּנָּה

וְכֵן מַשְׂכִּיל

כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶך מִזֶּה

וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר [לְעֵיל בְּסִימָן יט]

כִּי עִקַּר כּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם

הוּא עַל יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן

שֶׁהוּא מְערָב טוֹב וָרַע

לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל עַיֵּן שָׁם

וְכֵן הַלְלוּיָהּ

הֶפֶך הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית

עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד

וְהַלֵּל הֶפֶך יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת הַלְּלִי הֵם הֶפֶך יְלָלָ"ה

וְהַשְּׁאָר לא פֵּרֵשׁ

גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל

וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת

עַל כֵּן צָרִיך לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל

וְזֶה בְּחִינַת:לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע רָאשֵׁי תֵבוֹת נַאַף

שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים.

אַחַר כָּך גִּלָּה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת שֶׁצָּרִיך לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר וְאֵלּוּ הֵן

מִכְתָּם לְדָוִד, ט"ז

לְדָוִד מַשְׂכִּיל, ל"ב.

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, מ"א.

כְּאַיָּל תַּעֲרג, מ"ב

לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, נ"ט.

לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, ע"ז.

תְּפִילָּה לְמשֶׁה, צ'

הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ, ק"ה.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, קל"ז

הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, ק"נ

וְאָמַר: שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיך לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה

[וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָאבְּסוֹפוֹ]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיד - הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ'
...ח"א - תורה קיד - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' כי טוב מאד מעלת הצדיקים הגנוזים שהן יכולין לקבל שפע ורב טובה להמשיך להעולם ואינם שואלים עליהם, ואינם מקטרגים עליהם מחמת שהם גנוזים ואינם מפרסמים אך אפילו מי שהוא מפרסם כשיש עליו מחלקת הוא תעלת לזה כי המחלקת מכסה עליו ועל ידי זה יכול להמשיך שפע להעולם ולא ימחו ויקטרגו עליו המכסה שמים בעבים שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים, הינו אהבה ויראה ועל שם זה נקרא הצדיק שמים וזה המכסה שמים בעבים מלשון עביות וגשמיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
ספר המידות - התבודדות
ספר המידות - התבודדות חלק א' א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם, מזדקקין עליו מלמעלה. ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס. חלק שני א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו.
שיחות הר"ן - אות קצד - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו אמר. אחר כל היסורים, אף על פי כן השם יתברך מטיב עמנו רק שאין אנו רוצים להקטין את היסורים וגם באמת בודאי אינם יסורים קטנים אבל נגד דבקות אחד להשם יתברך מה שזוכין לאיזה בחינה של דבקות במחשבה או בבחינה אחרת כל היסורים אינם כלום נגד זה ועל ידם בעצמם מתקרבים ומתדבקים אליו יתברך כי נוטלין ממני הבריאות גופי מי נוטל ממני הבריאות ? השם יתברך ! אם כן אני נדבק בו יתברך וכן כשלוקח חס ושלום, איזה בן מי לוקח ? השם יתברך ! אם כן אדרבא עתה הוא סמוך יותר אליו יתברך כי בעולם הבא סמוכין יותר להשם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ
...ח"א - תורה קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו על ידי ענווה נצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' לפסוק: "ותדבר אהרון ומרים במשה" כי הם דברו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי 'כושית על שם יפיה נקראת' והם אמרו שלקחה לשם יפי ועל כן דברו על הפרישות כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש ועל זה השיבה התורה וסמכה תכף, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם"...
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות מח התורה חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רי - עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ"
...תורה רי - על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת" 'שיהא שם שמים מתאהב על ידיך' וכו' וכשמקים "ואהבת" על ידי זה יהיה לו פרנסה בלא יגיעה וטרח כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' וקריעת ים סוף היה על ידי זכות אברהם בחינת "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וישב הים לפנות בקר" 'דא בקר דאברהם' נמצא כשהגיע עת הבקר בחינת אברהם אזי יצא מקשוי לקל כי עד הבקר היה קשה לפניו קריעת...
שיחות הר"ן - אות צג
...- אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט כמו למשל כשאחד אומר פשט או חלוק גדול מאד ומחמת זה אין יכולין לקבל ממנו מחמת גדלו כי חצי פשט אי אפשר לקבל כי אם כלה אבל כשמחלקין הפשט והחלוק לחלקים וענינים אזי יכולין להבין כל ענין וענין בפני עצמו כך יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קז - מֵעִנְיַן מִאוּס וְהַרְחָקַת הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קז - מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית פעם אחד דבר מענין מאוס והרחקת התאוה הכללית, שהיא תאוות ניאוף ענה ואמר הנה אכילה, על כל פנים נתוסף להאדם כח וחיות על ידי זה אבל זאת התאוה הלא אדרבא, היא מפסדת ומזקת החיות מאד ומתשת כחו של אדם מאד בודאי אין צריכין אותה כלל כי אם בשביל קיום המין לבד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
...הצדיק האמת דע, שלראות את עצמו עם הצדיק האמת הוא גם כן דבר גדול מאד בודאי כשזוכין לשמע מפיו תורה, הוא מעלה יתרה אבל גם כשאין שומעין תורה הראיה לבד, שזוכין לראות את עצמו עם הצדיק, הוא גם כן טוב מאד כי על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מקבלין גדלה ועקר הגדלה היא שפלות כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו' כי עקר הגדלה היא שפלות ולעתיד, שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים עקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא השפלות של כל אחד כי השפלות של כל אחד וא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 07_02_2026 השעה 02:27:31 - wesi2