ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל שהם בחינת חסד וגבורה כידוע שהם גימטריא תהלים כנ"ל על ידי זה מוציאין הטפה משם וזה צריך לכון בשעת אמירת תהלים ועל כן צריך לומר עשרה קפיטל כי יש עשרה מיני זמרה שהם בחינת העשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים כמובא (בגמרא פסחים קי"ז ובזוהר). שהם אשרי ולמנצח ומשכיל והללויה וכו' (עין בפרוש רש"י) ויש כח בכל לשון ולשון של העשרה לשונות הנ"ל, לבטל כח הקלפה הנ"ל כי כל אחד מאלו הלשונות, הם הפך הקלפה הנ"ל כי אשרי הוא לשון ראיה והסתכלות הפך הקלפה הנ"ל שעקר כחה מקלקול הראות, מבחינת "ותכהין עיניו מראות" בבחינות "יהי מארת" חסר, ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (תקוני זוהר תקון מ"ד דף עט:) : 'דא לילית' נמצא שעקר כחה מקלקול הראיה ואשרי שהוא לשון ראיה היא הפך ממנה וכן משכיל כי היא בחינת משכל, ומשכיל הוא הפך מזה וענין זה עין במקום אחר [לעיל בסימן יט] כי עקר כחה להחטיא את האדם במקרה, חס ושלום הוא על ידי לשון תרגום, שהוא בחינת משכיל על ידי תרגמן שהוא מערב טוב ורע לפעמים משכל ולפעמים משכיל עין שם וכן הללויה הפך הקלפה, ששמה לילית על שם שהיא מיללת ביללה תמיד והלל הפך יללה, כי אותיות הללי הם הפך ילל"ה והשאר לא פרש גם הטפה באה מהדעת שהוא בחינת חסד וגבורה כידוע כי גם הטפה היא בחינת חסד וגבורה כנ"ל וידוע שהדעת הוא בחינת חמשה חסדים וחמש גבורות על כן צריך לומר עשרה קפיטל וזה בחינת (תהלים ל"ב) :לדוד משכיל אשרי נשוי פשע ראשי תבות נאף שהוא נכנע על ידי בחינת לדוד משכיל, דהינו תהלים. אחר כך גלה רבנו, זכרונו לברכה, העשרה קפיטל תהלים בפרטיות שצריך לאמרם באותו היום שיקרה לו, חס ושלום, מקרה בלתי טהור ואלו הן מכתם לדוד, ט"ז לדוד משכיל, ל"ב. אשרי משכיל אל דל, מ"א. כאיל תערג, מ"ב למנצח אל תשחת, נ"ט. למנצח על ידותון, ע"ז. תפילה למשה, צ' הודו לה' קראו בשמו, ק"ה. על נהרות בבל, קל"ז הללויה הללו אל בקדשו, ק"נ ואמר: שאלו העשרה קפיטל תהלים, הם תקון גדול מאד מאד למקרה חס ושלום ומי שזוכה לאמרם באותו היום, אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא של המקרה, חס ושלום, כי בודאי נתתקן על ידי זה [ועין ענין זה ב"לקוטי מוהר"ו תנינאבסופו]
תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן

לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי יֵשׁ כּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ

כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִי"ת, עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה כַּיָּדוּעַ

וְצָרִיך לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים

שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה

שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלהִים בִּמְלוֹאוֹ

כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם

שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה

כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

כִּי יֵשׁ בָּהּ כּחַ אֵשׁ וּמַיִם חֲמִימוּת וְלַחוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה

וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלהִים הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם

וְזֶה צָרִיך לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים

וְעַל כֵּן צָרִיך לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל

כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה

שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים כַּמּוּבָא .

שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ'

וְיֵשׁ כּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל, לְבַטֵּל כּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, הֵם הֶפֶך הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת הֶפֶך הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

שֶׁעִקַּר כּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת "וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאוֹת"

בִּבְחִינוֹת "יְהִי מְארת" חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'דָּא לִילִית'

נִמְצָא שֶׁעִקַּר כּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה

וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶך מִמֶּנָּה

וְכֵן מַשְׂכִּיל

כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶך מִזֶּה

וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר [לְעֵיל בְּסִימָן יט]

כִּי עִקַּר כּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם

הוּא עַל יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן

שֶׁהוּא מְערָב טוֹב וָרַע

לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל עַיֵּן שָׁם

וְכֵן הַלְלוּיָהּ

הֶפֶך הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית

עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד

וְהַלֵּל הֶפֶך יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת הַלְּלִי הֵם הֶפֶך יְלָלָ"ה

וְהַשְּׁאָר לא פֵּרֵשׁ

גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ

כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל

וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת

עַל כֵּן צָרִיך לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל

וְזֶה בְּחִינַת:לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע רָאשֵׁי תֵבוֹת נַאַף

שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים.

אַחַר כָּך גִּלָּה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת שֶׁצָּרִיך לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר וְאֵלּוּ הֵן

מִכְתָּם לְדָוִד, ט"ז

לְדָוִד מַשְׂכִּיל, ל"ב.

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, מ"א.

כְּאַיָּל תַּעֲרג, מ"ב

לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, נ"ט.

לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, ע"ז.

תְּפִילָּה לְמשֶׁה, צ'

הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ, ק"ה.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, קל"ז

הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, ק"נ

וְאָמַר: שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיך לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה

[וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָאבְּסוֹפוֹ]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עז - וְהָיָה ה' לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ
...ח"א - תורה עז - והיה ה' למלך על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה בחינת י"ה וכשלומד הלכה באפן זה, בורא עולם אחד וכשלומד כל המסכתא, נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל על דברים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך
...אבד בקש עבדך תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' כי יש חלוק גדול בעברה שעושה האדם, חס ושלום בין אם נתעורר תכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל השם יתברך דרכו לקרות את האדם תכף כשרואה שהוא תועה מדרך השכל וקוראו שישוב לאחוריו ולכל אחד קורא לפי בחינתו יש שקוראו ברמיזה...
שיחות הר"ן - אות מא
...ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום ועצבות כלל לא ושאר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
...- זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל [לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב: "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב: "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל...
שיחות הר"ן - אות לד
שיחות הר"ן - אות לד אמונה חשוב כצדקה כמו שכתוב: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" ועל ידי זה זוכה לבנים אמונה בגימטריה בנים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריז - זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה
...משה זכרו תורת משה ראשי תבות תמז חסר ואו כי אז בתמוז צריכים להמשיך הזכרון לתקן השכחה כי אז נתהוה השכחה כי על ידי הלוחות שנשתברו בחדש תמוז נתהוה השכחה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל' ועל כן חסר ואו מתמז כנ"ל כי מאחר שנשתברו הלוחות נסתלק הואו כי הלוחות הם בחינת ואו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה גם זמן מתן תורתינו ראשי תבות תמז כי בתמוז נתנו הלוחות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וגם כאן חסר ואו מחמת שאז נשתברו הלוחות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל שהם בחינת חסד...
שבחי הר"ן - אות י
...זכה למה שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו והיה רגיל בזה מאד מאד והיה מבלה...
ספר המידות - ספר
...שני א. מי שיש בידו לחבר איזהו ספר ואינו מחברו, זה כמו שכול בנים. ב. אלו המחברי הספרים צריך להם לשקל במשקל את דברי הספר, אם יש בהם כדי ספר, כי עקר הספר אינו אלא אלו הדברים, הנאמרים בהתקשרות הנשמות בבחינת: "זה ספר תולדות אדם", ואם יש בו מעט בהתקשרות הנזכר לעיל, אין בו כדי ספר. ג. מביני מדע יכולים להבין, כשרואים בספר חדושין דאוריתא, אם בעל המחבר חדש אלו החדושין בעצמו, או שכבר היה לעולמים שחדש אלו החדושין. ומחמת שלא היה בהם כדי ספר, נתגלה לבעל המחבר אלו החדושין, כדי לחברם בספרו, אבל באמת לא טרח על אלו...
איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק?
...שאלה: אשמח לדעת איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק? איפה אפשר למצוא פירוש לספר ליקוט מוהר"ן? וכיצד אוכל לדעת שבאמת הבנתי את הליקוטי מוהר"ן כפי מה שרבי נחמן עצמו התכוון בדבריו? תודה תשובה: קיימת מילת קסם אחת שבאפשרותה אפשר לזכות להבין את הליקוטי מוהרן לעומקו, עד לשורש הדעת של רבי נחמן מברסלב שממנו נלקחו התורות שלו. המילה היא "למה? ". היינו על האדם כל הזמן לשאול שאלה אחת בהתמדה וללא הרף, והשאלה היא "למה", למה ומה הסיבה שבגללה הדברים של רבי נחמן נכונים. לדוגמא: אם רבי נחמן כותב שעל ידי בחינת X זוכה לבחינת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0898 שניות - עכשיו 11_05_2026 השעה 15:04:16 - wesi2