ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
[לשון החברים] איתא בגמרא (שבת פח:) : הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת (האמורים ביחזקאל א) וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] (עיין סבא משפטים דף קיג) וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות הבאים לאדם, הם משלש קליפות הנ"ל (בראשית ל"ד) "לא נוכל לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו" (יהושע ה) "היום גלתי את חרפת ישראל" כי עקר החרפות באים מבחינת ערלה, שהיא בחינת שלש קליפות הנ"ל (עיין תיקון נח) ועל כן כשנולד יוסף, אמרה אמו (בראשית ל) : "אסף אלהים את חרפתי" כי בהתגלות בחינת יוסף שהוא בחינת קדשת הברית, בחינת מילה כנודע נאספו החרפות, הינו השלש קליפות כנ"ל וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב שבת קדש כי אז קליפות נגה נכללת בקדשה ואז חפצים גם השלש קליפות לעלות לאחז בקדשה ואז יורדים בחינת (שיר השירים ח) : "שלהבת י"ה", ומכוה אותן שלא יאחזו בקדשה והוא בחינת מים חמין והוא כונת נטילת צפרנים בערב שבת קדש כנודע וזהו פרוש הגמרא 'הנעלבים ואינם עולבים' ואז הוא בחינת ח"ש, הוא שתיקה 'שומעין חרפתם ואינם משיבים' כנ"ל ועושין מאהבה כי לפעמים שתיקה של האדם כדי לעשות יסורים לשכנגדו ואז הוא בחינה זו נכלל בקלפה אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש נכללת בקדשה עליהם הכתוב אומר: "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" היא בחינת שלהבת יה כנ"ל. [פרוש שעל ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל ונכללים בבחינת חשמ"ל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש כי הוא דוחה החרפה על ידי שאינו רוצה לריב ולחרף את חברו שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה, שהיא ביטול הערלה שהיא בחינת חרפה בחינת שלש קליפות הטמאות הנ"ל וזהו חשמל, ח"ש מ"ל הינו השתיקה, שהיא בחינת מילה בחינת ביטול החרפה, שהיא בחינת ערלה כנ"ל וזהו 'ועושים מאהבה' כי זאת השתיקה שהיא בחינת חשמ"ל זהו בחינת נגה הנ"ל שיש בה שני בחינות לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת חרפה כנ"ל הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר נמצא שבזאת השתיקה הוא מחרף את חברו ביותר ואז נכללת השתיקה בחינת נגה בקלפה, בבחינת חרפה כנ"ל אבל כשעושה מאהבה ששותק מאהבה מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו אזי בחינת נגה נכללת בקדשה בגבורתו זהו בחינת שלהבת י"ה הנ"ל שעל ידי זה נכלל נגה בקדשה, בבחינת חשמ"ל כנ"ל]
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אִיתָא בַּגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ"

הִנֵּה נוֹדַע כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת

רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל

וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

וּקְלִפַּת נגַהּ, הִיא בֵּין הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה

וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה

וְהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמַת הָעֲשׁוּקִים [וְדַי לַמֵּבִין]

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית

שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

וּרְבָעִי הוּא כְּנֶגֶד נגַהּ

וְהוּא בְּחִינוֹת חַשְׁמַ"ל

כִּי לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּמַ"ל אוֹרוֹת

וְזֶהוּ סוֹד מִילָה

כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ עוֹרוֹת, הֵם שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת

וְעוֹר דַּק רְבִיעִי, בְּחִינַת נגַהּ

וְכָל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם מִשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

"לא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"

"הַיּוֹם גַּלּתִי אֶת חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל"

כִּי עִקַּר הַחֲרָפוֹת בָּאִים מִבְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, אָמְרָה אִמּוֹ: "אָסַף אֱלהִים אֶת חֶרְפָּתִי"

כִּי בְּהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת יוֹסֵף

שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת מִילָה כַּנּוֹדָע

נֶאֶסְפוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ

כִּי אָז קְלִיפּוֹת נגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה

וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת: "שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ", וּמְכַוֶּה אוֹתָן

שֶׁלּא יאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה

וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין

וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ כַּנּוֹדָע

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא 'הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים'

וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה

'שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים' כַּנַּ"ל

וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה

כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ

וְאָז הוּא בְּחִינָה זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה

אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ"

הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ כַּנַּ"ל.

[פֵּרוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים

עַל יְדֵי זֶה דּוֹחִים בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל

עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַ"שׁ

כִּי הוּא דּוֹחֶה הַחֶרְפָּה

עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ"ל, בְּחִינַת מִילָה, שֶׁהִיא בִּיטּוּל הָעָרְלָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרְפָּה

בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַנַּ"ל

וְזֶהוּ חַשְׁמַל, חַ"שׁ מַ"ל

הַיְנוּ הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִילָה

בְּחִינַת בִּיטּוּל הַחֶרְפָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָרְלָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה'

כִּי זאת הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל

זֶהוּ בְּחִינַת נגַהּ הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת

לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, בְּתוֹך הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר

נִמְצָא שֶׁבְּזאת הַשְּׁתִיקָה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר

וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת נגַהּ בַּקְּלִפָּה, בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה

מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ

אֲזַי בְּחִינַת נגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

בִּגְבוּרָתוֹ

זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ הַנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל נגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל כַּנַּ"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - רָאוּי לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה בִּשְׁעַת זִוּוּג
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ואף על פי כן יוכל להוליד בנים אף על פי שמחשבתו תהיה דבוקה אז בהרהורי תורה וטוב מאד להרגיל עצמו בכך.
חיי מוהר"ן - תצט - עבודת השם
...אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. ואמר שצריכין להיות לזה ברייה גדול להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב. אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר כי...
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...כט זה שיך למאמר חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר היה בשתפות עמו והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר הנ"ל ולבסוף ירד ממדרגתו כל כך ועל כן...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
...כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין מניחין...
שיחות הר"ן - אות ריב - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריב - לענין המחלוקת שעליו פעם אחת אמר הלכה כרב נחמן בדיני הינו לענין המתנגדים שחלקו עליו בודאי הלכה כמותו כי הלכה כרב נחמן בדיני כי דיני הוא לשון מחלקת ששני בני אדם מחלקין לפני הבית דין על איזה דבר [זה שמעתי בשמו] ועין בגטין פרק השולח שאמרו שם שלש פעמים הלכה כרב נחמן והלכא כרב נחמן והלכא כנחמני
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית...
לעלות מדרגה לדרגה ללא מאמץ
...מדרגה לדרגה ללא מאמץ בעניין מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות קמ דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות .. והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם" שאין בהם שום רוח כלל והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר...
שיחות הר"ן - אות רכט - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ההתבודדות שמעתי בשמו שהיה מדבר עם אחד מבני הנעורים והיה מחזק אותו מאד מאד בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו כדרכו זכרונו לברכה ואמר לו שבתחלה זה היה עקר התפילה מה שהיה כל אחד מדבר מה שבלבו לפני השם יתברך בלשון שהיו מדברים בו כמבאר ברמב"ם בתחלת הלכות תפילה עין שם שמבאר שם זאת היטב, שבתחלה היה זה עקר התפילה וכו' אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה וכו' ותקנו סדר התפילה עין שם אבל על כל פנים מדינא זהו עקר התפילה על כן גם עכשו שמתפללין סדר התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה טוב מאד להאדם להיות רגיל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
ספר המידות - עונש
ספר המידות - עונש א. לפעמים כשאדם עושה מצוה, והקדוש ברוך הוא מעניש אותו, זה מחמת שלא עשה מצוה כזה, כשבאה לידו. ב. לפעמים דנין את האדם על פיו. ג. לפעמים האדם נהרג, מחמת שהיה יכול להמליץ בעד אחד, ששונאין אותו בחנם. ד. לפעמים האדם נענש, על שפשע במלאכתו, או שנגזר גזרה על אנשי מקומו או על עמו. ה. הקדוש ברוך הוא ממהר להפרע מכפויי טובה על ידי כפויי טובה. ו. מי שכלב נשך אותו, בידוע שקבל לשון הרע, או שספר לשון הרע.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:00 - wesi2