ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
[לשון החברים] איתא בגמרא (שבת פח:) : הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת (האמורים ביחזקאל א) וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] (עיין סבא משפטים דף קיג) וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות הבאים לאדם, הם משלש קליפות הנ"ל (בראשית ל"ד) "לא נוכל לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו" (יהושע ה) "היום גלתי את חרפת ישראל" כי עקר החרפות באים מבחינת ערלה, שהיא בחינת שלש קליפות הנ"ל (עיין תיקון נח) ועל כן כשנולד יוסף, אמרה אמו (בראשית ל) : "אסף אלהים את חרפתי" כי בהתגלות בחינת יוסף שהוא בחינת קדשת הברית, בחינת מילה כנודע נאספו החרפות, הינו השלש קליפות כנ"ל וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב שבת קדש כי אז קליפות נגה נכללת בקדשה ואז חפצים גם השלש קליפות לעלות לאחז בקדשה ואז יורדים בחינת (שיר השירים ח) : "שלהבת י"ה", ומכוה אותן שלא יאחזו בקדשה והוא בחינת מים חמין והוא כונת נטילת צפרנים בערב שבת קדש כנודע וזהו פרוש הגמרא 'הנעלבים ואינם עולבים' ואז הוא בחינת ח"ש, הוא שתיקה 'שומעין חרפתם ואינם משיבים' כנ"ל ועושין מאהבה כי לפעמים שתיקה של האדם כדי לעשות יסורים לשכנגדו ואז הוא בחינה זו נכלל בקלפה אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש נכללת בקדשה עליהם הכתוב אומר: "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" היא בחינת שלהבת יה כנ"ל. [פרוש שעל ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל ונכללים בבחינת חשמ"ל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש כי הוא דוחה החרפה על ידי שאינו רוצה לריב ולחרף את חברו שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה, שהיא ביטול הערלה שהיא בחינת חרפה בחינת שלש קליפות הטמאות הנ"ל וזהו חשמל, ח"ש מ"ל הינו השתיקה, שהיא בחינת מילה בחינת ביטול החרפה, שהיא בחינת ערלה כנ"ל וזהו 'ועושים מאהבה' כי זאת השתיקה שהיא בחינת חשמ"ל זהו בחינת נגה הנ"ל שיש בה שני בחינות לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת חרפה כנ"ל הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר נמצא שבזאת השתיקה הוא מחרף את חברו ביותר ואז נכללת השתיקה בחינת נגה בקלפה, בבחינת חרפה כנ"ל אבל כשעושה מאהבה ששותק מאהבה מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו אזי בחינת נגה נכללת בקדשה בגבורתו זהו בחינת שלהבת י"ה הנ"ל שעל ידי זה נכלל נגה בקדשה, בבחינת חשמ"ל כנ"ל]
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אִיתָא בַּגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ"

הִנֵּה נוֹדַע כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת

רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל

וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

וּקְלִפַּת נגַהּ, הִיא בֵּין הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה

וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה

וְהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמַת הָעֲשׁוּקִים [וְדַי לַמֵּבִין]

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית

שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

וּרְבָעִי הוּא כְּנֶגֶד נגַהּ

וְהוּא בְּחִינוֹת חַשְׁמַ"ל

כִּי לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּמַ"ל אוֹרוֹת

וְזֶהוּ סוֹד מִילָה

כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ עוֹרוֹת, הֵם שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת

וְעוֹר דַּק רְבִיעִי, בְּחִינַת נגַהּ

וְכָל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם מִשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

"לא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"

"הַיּוֹם גַּלּתִי אֶת חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל"

כִּי עִקַּר הַחֲרָפוֹת בָּאִים מִבְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, אָמְרָה אִמּוֹ: "אָסַף אֱלהִים אֶת חֶרְפָּתִי"

כִּי בְּהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת יוֹסֵף

שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת מִילָה כַּנּוֹדָע

נֶאֶסְפוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ

כִּי אָז קְלִיפּוֹת נגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה

וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת: "שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ", וּמְכַוֶּה אוֹתָן

שֶׁלּא יאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה

וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין

וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ כַּנּוֹדָע

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא 'הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים'

וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה

'שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים' כַּנַּ"ל

וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה

כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ

וְאָז הוּא בְּחִינָה זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה

אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ"

הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ כַּנַּ"ל.

[פֵּרוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים

עַל יְדֵי זֶה דּוֹחִים בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל

עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַ"שׁ

כִּי הוּא דּוֹחֶה הַחֶרְפָּה

עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ"ל, בְּחִינַת מִילָה, שֶׁהִיא בִּיטּוּל הָעָרְלָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרְפָּה

בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַנַּ"ל

וְזֶהוּ חַשְׁמַל, חַ"שׁ מַ"ל

הַיְנוּ הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִילָה

בְּחִינַת בִּיטּוּל הַחֶרְפָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָרְלָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה'

כִּי זאת הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל

זֶהוּ בְּחִינַת נגַהּ הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת

לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, בְּתוֹך הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר

נִמְצָא שֶׁבְּזאת הַשְּׁתִיקָה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר

וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת נגַהּ בַּקְּלִפָּה, בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה

מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ

אֲזַי בְּחִינַת נגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

בִּגְבוּרָתוֹ

זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ הַנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל נגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל כַּנַּ"ל]
ספר המידות - עזות
...מי שיש בו עזות, בידוע שעבר עברה להכעיס. ב. עזות בא על ידי כעס. ג. על ידי עזות לא יקבל מוסר. ד. על ידי עזות נעשה אביר לב, גם בידוע שעדין לא תקן פשעי אביו. ה. מי שיש לו עזות, תקונו שיניח תפלין, שהיו על ראש צדיק. ו. כשרשע מעז בפני ישר, אין זה אלא כדי שהישר יפשפש במעשיו. ז. מי שיש לו עזות, בידוע שאינו מסתפק במה שיש לו. ח. התורה היא תקון לעזות. ט. על ידי עזות גשמים נעצרים, ובידוע שנכשל בעברה, וסופו שיכשל בעברה, ומתר לקרותו רשע, ומתר לשנאתו, והוא אחד מתתקע"ד דורות. י. חצפה אפלו כלפי שמיא מהני, והוא מלכותא...
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן "איכה נחרב האולם" וכו' "עד אן יצעק בשבי" וכו' "עד אן" וכו' "בן אמתך" וכו' [תקון חצות] ורמז עלי כמה אני צריך לצעק זאת לפניו יתברך ותפס לדגמא איך הם מעוררים הלב ואמר אותם בנגון חצות בקול נעים עמק מאד גם מהחרוז "דודי ירד לגנו" ספר ושבחו מאד כי הוא מדבר מוכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע
חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
...הייתי עומד סמוך על השלחן ושוחה בים וכל האמות וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו מניחין מעצמם לחה שעל ידי אותה הלחה נסתלקים ש...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
...- תורה פב - כי תצא למלחמה "כי תצא למלחמה" וכו' כתיב: "אחור וקדם צרתני" זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות...
חיי מוהר"ן - רסא - גדולת נוראות השגתו
...- רסא - גדולת נוראות השגתו אות רסא בלילה קדם הברית מילה של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה אז ישב עמנו הרבה ודבר עמנו הרבה מענין גדלתו ואמתת הפלגת מעלתו ושמענו אז כמה דברים. ואמר אז שקשה להכניס בלב ענין גדלתו ואי אפשר לדבר מזה כי גם אחרים אומרים כך לשונות כאלו. וכל מה שהפה יכול לדבר אומר השני גם כן כך אבל רק כל חד כפום מה דמשער בלבה יכול להבין קצת היכן נקדות האמת לאמתו והבן אות רסב כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם שאומרים עליו שאין כאן ממצע, רק או שהוא חס ושלום כמו שהמתנגדים בודים עליו וכו' הדוברים על...
חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות
...א התורה בחצוצרות [סימן ה] אמר בראש השנה פה ברסלב שנת תקס"ג. וראש השנה חל אז ביום שני ושלישי. והוא היה ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו. ואז נשמע בעולם הגזרות שרצו לגזר בעולם אשר יצאו בימינו בעוונותינו הרבים הינו לקח את בני ישראל לחיל רחמנא לצלן מעתה כי אלו הגזרות התחילו לצמח בימי מלכות פולין קדם שכבש הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו, ואחר כך בתחלת כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת, ואחר כך חזר ונתעורר שנשמע בעולם שרוצין לגזר כמה גזרות שקורין פונקטין. ואז אמר רבנו זכרונו לברכה התורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
...ח"א - תורה רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה...
ראש השנה / התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל?
...אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=202 "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" והשאלה היא מדוע? מדוע התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל? מה השורש של העניין הזה? מה פישרו? כמו כן, במספר מקומות אמר רבי נחמן מברסלב על עוד דבר שאין דבר אחר שגדול יותר ממנו, והוא על ראש השנה שלו. כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=568 - חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו breslev.eip.co.il/?key=558 - חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפ
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...שלו לארץ ישראל - אות לד וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר כי יש צדיקים שעבדו וטרחו עד שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל כי אם מי שזכה לראות בעיניו ולשמע באזניו היה יכול...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1055 שניות - עכשיו 23_09_2025 השעה 12:17:01 - wesi2