ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
[לשון החברים] איתא בגמרא (שבת פח:) : הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת (האמורים ביחזקאל א) וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] (עיין סבא משפטים דף קיג) וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות הבאים לאדם, הם משלש קליפות הנ"ל (בראשית ל"ד) "לא נוכל לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו" (יהושע ה) "היום גלתי את חרפת ישראל" כי עקר החרפות באים מבחינת ערלה, שהיא בחינת שלש קליפות הנ"ל (עיין תיקון נח) ועל כן כשנולד יוסף, אמרה אמו (בראשית ל) : "אסף אלהים את חרפתי" כי בהתגלות בחינת יוסף שהוא בחינת קדשת הברית, בחינת מילה כנודע נאספו החרפות, הינו השלש קליפות כנ"ל וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב שבת קדש כי אז קליפות נגה נכללת בקדשה ואז חפצים גם השלש קליפות לעלות לאחז בקדשה ואז יורדים בחינת (שיר השירים ח) : "שלהבת י"ה", ומכוה אותן שלא יאחזו בקדשה והוא בחינת מים חמין והוא כונת נטילת צפרנים בערב שבת קדש כנודע וזהו פרוש הגמרא 'הנעלבים ואינם עולבים' ואז הוא בחינת ח"ש, הוא שתיקה 'שומעין חרפתם ואינם משיבים' כנ"ל ועושין מאהבה כי לפעמים שתיקה של האדם כדי לעשות יסורים לשכנגדו ואז הוא בחינה זו נכלל בקלפה אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש נכללת בקדשה עליהם הכתוב אומר: "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" היא בחינת שלהבת יה כנ"ל. [פרוש שעל ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל ונכללים בבחינת חשמ"ל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש כי הוא דוחה החרפה על ידי שאינו רוצה לריב ולחרף את חברו שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה, שהיא ביטול הערלה שהיא בחינת חרפה בחינת שלש קליפות הטמאות הנ"ל וזהו חשמל, ח"ש מ"ל הינו השתיקה, שהיא בחינת מילה בחינת ביטול החרפה, שהיא בחינת ערלה כנ"ל וזהו 'ועושים מאהבה' כי זאת השתיקה שהיא בחינת חשמ"ל זהו בחינת נגה הנ"ל שיש בה שני בחינות לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת חרפה כנ"ל הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר נמצא שבזאת השתיקה הוא מחרף את חברו ביותר ואז נכללת השתיקה בחינת נגה בקלפה, בבחינת חרפה כנ"ל אבל כשעושה מאהבה ששותק מאהבה מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו אזי בחינת נגה נכללת בקדשה בגבורתו זהו בחינת שלהבת י"ה הנ"ל שעל ידי זה נכלל נגה בקדשה, בבחינת חשמ"ל כנ"ל]
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אִיתָא בַּגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ"

הִנֵּה נוֹדַע כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת

רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל

וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

וּקְלִפַּת נגַהּ, הִיא בֵּין הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה

וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה

וְהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמַת הָעֲשׁוּקִים [וְדַי לַמֵּבִין]

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית

שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

וּרְבָעִי הוּא כְּנֶגֶד נגַהּ

וְהוּא בְּחִינוֹת חַשְׁמַ"ל

כִּי לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּמַ"ל אוֹרוֹת

וְזֶהוּ סוֹד מִילָה

כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ עוֹרוֹת, הֵם שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת

וְעוֹר דַּק רְבִיעִי, בְּחִינַת נגַהּ

וְכָל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם מִשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

"לא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"

"הַיּוֹם גַּלּתִי אֶת חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל"

כִּי עִקַּר הַחֲרָפוֹת בָּאִים מִבְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, אָמְרָה אִמּוֹ: "אָסַף אֱלהִים אֶת חֶרְפָּתִי"

כִּי בְּהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת יוֹסֵף

שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת מִילָה כַּנּוֹדָע

נֶאֶסְפוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הַשָּׁלשׁ קְלִיפּוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ

כִּי אָז קְלִיפּוֹת נגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה

וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת: "שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ", וּמְכַוֶּה אוֹתָן

שֶׁלּא יאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה

וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין

וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ כַּנּוֹדָע

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא 'הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים'

וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה

'שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים' כַּנַּ"ל

וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה

כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ

וְאָז הוּא בְּחִינָה זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה

אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ"

הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ כַּנַּ"ל.

[פֵּרוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים

עַל יְדֵי זֶה דּוֹחִים בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל

עַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַ"שׁ

כִּי הוּא דּוֹחֶה הַחֶרְפָּה

עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ"ל, בְּחִינַת מִילָה, שֶׁהִיא בִּיטּוּל הָעָרְלָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרְפָּה

בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַנַּ"ל

וְזֶהוּ חַשְׁמַל, חַ"שׁ מַ"ל

הַיְנוּ הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִילָה

בְּחִינַת בִּיטּוּל הַחֶרְפָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָרְלָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה'

כִּי זאת הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חַשְׁמַ"ל

זֶהוּ בְּחִינַת נגַהּ הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת

לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, בְּתוֹך הַשָּׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר

נִמְצָא שֶׁבְּזאת הַשְּׁתִיקָה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר

וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת נגַהּ בַּקְּלִפָּה, בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה

מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ

אֲזַי בְּחִינַת נגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה

בִּגְבוּרָתוֹ

זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ הַנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל נגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל כַּנַּ"ל]
לעלות מדרגה לדרגה ללא מאמץ
...מדרגה לדרגה ללא מאמץ בעניין מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות קמ דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות .. והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם"...
שיחות הר"ן - אות רלז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת והמלך נסע לביתו והוליד בן וההתקשרות הנ"ל נשכח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו שמדקדק לעשות המצוה...
שיחות הר"ן - אות טז
...לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רוח העולם הזה אין לשער רוח העולם הזה אין לשער דהינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג רק, ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנה - עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאד
...מאד ומה שהאדם אינו נוסע להצדיק, הוא מחמת עצבות וכבדות וכן מה שאינו מתפלל כראוי, הוא מחמת עצבות ועצלות הינו מחמת חסרון אמונה כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפילתו בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות בתפילתו ובודאי היה מתפלל כראוי אך עקר בלבול התפילה, הוא בא מחמת חסרון אמונה ועל כן נופל עליו עצלות ועצבות, ומבלבל את תפילתו כי עקר העצבות והעצלות, הוא מחמת חסרון אמונה כמו למשל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת
...בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים א. דע כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם ויש כמה וכמה נשמות ערמות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה וממתינים ומצפים על תקון, שיוכלו לשוב ולכנס אל מקומם וגם אפילו נשמה גדולה, שבה תלויים כמה נשמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
...ובקשות עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף על פי שנדמה להאדם שאין לו לב אף על פי כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך בבחינת "נפשי יצאה בדברו" שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על ידי שידבר הרבה אף על פי שיהיה בלא לב כלל אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו יש לו כח גדול
שיחות הר"ן - אות רד - גדולות נוראות השגתו
...בספריו הקדושים ראוי לו למצא כל שיחות העולם בתוך תורתו הקדושה ואין שום שיחה וענין בעולם שלא יוכל השלם למצא בתוך תורתו [פרוש כי בודאי באמת בכל הדבורים ושיחות של העולם בודאי יש בהם תורה בהעלם אבל אין מי שיזכה לגלות זאת לידע הנסתרות שנעלם בשיחות בני אדם כי אם אנשים גדולים במעלה מאד מאד אבל על ידי התגלות תורתו הקדושה והנוראה של רבנו זכרונו לברכה מי שבקי בספריו היטב היטב, ויש לו שכל קצת יוכל למצא בכל שיחות העולם רמזים בהתורה הקדושה אפילו אם לא יהיה גדול...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 23:57:39 - wesi2