דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת 'אֲרִיך אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה' .

וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּאִשָּׁה מִבְּחִינָה זוֹ

קָשֶׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּר

וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ

כִּי הִיא בְּחִינַת 'אֲרִיך אַנְפִּין שֶׁל הַקְּלִפָּה', שֶׁהֵם פָּנִים אֲרֻכִּים

וְעַל כֵּן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ

וְדַע שֶׁצְּדָקָה הוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וּמוֹעֶלֶת מְאד לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרֵי נִיאוּף

אַך אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִסְמך עַל זֶה

וְלִהְיוֹת מְערָב עִם הַנָּשִׁים וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִמָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם

רַק שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כָּל כָּך

וְזֶהוּ: 'וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְך וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה'

הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה צְדָקָה וַעֲנִיִּים הֵם בְּנֵי בֵּיתְך

אַף עַל פִּי כֵן אַל תַּרְבֶּה וְכוּ' כַּנַּ"ל

אֲבָל אֵין הָאִסּוּר רַק שֶׁלּא יַרְבֶּה

אֲבָל מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח אֵין מַזִּיק לוֹ

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁהִיא מַצֶּלֶת מֵהִרְהוּרִים שֶׁל נִיאוּף

שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲבִי אָבוֹת הַטומְאָה, בְּחִינוֹת מֵת

וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם בִּבְחִינַת: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"

הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ