ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן
בענין סגלת הפדיון מעות הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו', (פסחים קי"ט) נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת (ישעיה מ"א) : "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' (פתח אליהו) ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' (גיטין י) ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב (משלי ח) : "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא יד הרמה ועל כן על ידי שבא המעות שהוא הדינין להידים שהם בחינת שלש ידים שבבינה נמתקין הדינין בשרשן כי שרשן הוא בינה ששם השלש ידים הנ"ל וצריך להמתיק הדין שבזה העולם העשיה על ידי השלשה ידים שיש בכל עולם ועולם מהשלשה עולמות שלמעלה מזה העולם העשיה הינו אצילות בריאה יצירה וכשממתיק הדין של עולם העשיה בשלש ידים שביצירה נמתק על ידי שם של מ"ב אב"ג וכו' כי מ"ב בגימטריא שלש פעמים יד ובעולם הבריאה נמתק על ידי שם אקי"ק ושם יק"ו ששניהם גם כן גימטריא מ"ב שלש פעמים יד על ידי מ"ב אותיות של שם מ"ה הינו פשוט ומלוי ומלוי דמלוי שכלם יחד הם מ"ב אותיות שלש פעמים יד וצריך לראות שלא יהיה קמצן שלא ישאר אצלו דינין ולזה צריך חכמה יתרה לדעת כמה זה צריך לתן שלא ישאר אצלו דינין
בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן

מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם"

'זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו'

נִמְצָא הַמָּעוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלִין

וְזֶה בְּחִינַת: "צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ", 'וְצֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא'

וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּינִין, כִּי 'דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא'

וְעַל כֵּן מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין

וְצָרִיך לְהַמְתִּיק הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, וְשׁרֶשׁ הַדִּינִין בְּבִינָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי בִינָה לִי גְּבוּרָה"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין הַיָּדַיִם עַל הַמָּעוֹת, נִמְתָּקִין הַדִּינִין

כִּי יֵשׁ בַּבִּינָה שָׁלֹשׁ יָדַיִם

הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁתֵּי יָדַיִם

יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה

וּכְלָלוּת הַיָּדַיִם הוּא יָד הָרָמָה

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁבָּא הַמָּעוֹת שֶׁהוּא הַדִּינִין לְהַיָּדַיִם

שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּבִּינָה

נִמְתָּקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן

כִּי שָׁרְשָׁן הוּא בִּינָה שֶׁשָּׁם הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל

וְצָרִיך לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה

עַל יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם

מֵהַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה

הַיְנוּ אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה

וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה בְּשָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּיְצִירָה

נִמְתָּק עַל יְדֵי שֵׁם שֶׁל מ"ב אב"ג וְכוּ'

כִּי מ"ב בְּגִימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד

וּבְעוֹלַם הַבְּרִיאָה נִמְתָּק עַל יְדֵי שֵׁם אקי"ק

וְשֵׁם יק"ו שֶׁשְּׁנֵיהֶם גַּם כֵּן גִּימַטְרִיָּא מ"ב

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד

עַל יְדֵי מ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם מ"ה

הַיְנוּ פָּשׁוּט וּמִלּוּי וּמִלּוּי דְּמִלּוּי שֶׁכֻּלָּם יַחַד

הֵם מ"ב אוֹתִיּוֹת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד

וְצָרִיך לִרְאוֹת שֶׁלּא יִהְיֶה קַמְצָן

שֶׁלּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין

וְלָזֶה צָרִיך חָכְמָה יְתֵרָה

לָדַעַת כַּמָּה זֶה צָרִיך לִתֵּן

שֶׁלּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רט - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם
...מוהר"ן ח"א - תורה רט - תפלות כנגד תמידין תקנום [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תפילות כנגד תמידין תקנום כי ידוע שיש לכל אדם תפילות רעות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גנבא על מחתרתא רחמנא קריא' נמצא אחר כך כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו וזה בחינת תפילות כנגד, שהיא מתנגדת לו והתקון לזה, הכנסת אורח תלמיד חכם כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אורח מברך': "וארח צדיקים כאור נגה" וכתיב: "ברכות לראש צדיק", שהוא בחינת שמונה עשרה ברכות שבתפילה נמצא שעל ידו בא התקון התפילה וזה פרוש:...
שיחות הר"ן - אות רלז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו רק אמר זאת בדרך ליצנות כדי להטעות את עובדי הבעל כמבאר שם במקרא אף על...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמר דְּבָרֶיך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך הינו שהחלק אלקי ממעל שיש לי אומר לי ומלמד אותי לשמר דבריך.
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
.../ ולא יראני האדם וחי?! במעשה מחכם ותם מובא breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך. ולכולם הוא היה יכול למכור את סיפוריו...
שיחות הר"ן - אות קמג
...יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון] כי יש שני מיני אכילת הבהמיות דהינו שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה כבהמה והמאכל הוא מאכל אדם ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם דהינו שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם אלא הוא מאכל בהמה והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת וזה שכתוב: "הרכבת אנוש לראשנו" דהינו כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל אזי "באנו באש ובמים" הינו קר וחם דהינו קדחת ואפילו הרופאים אומרים גם כן כך שקדחת בא מן מאכל יותר וזה בגשמיות וברוחניות גם כן...
שבחי הר"ן - אות יז
שבחי הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר
שיחות הר"ן - אות קפח - גדולות נוראות השגתו
...השגתו אמר: שפליאה בעיני אם מביאין פדיון לאחד ומספרין לו צערו, כגון: מחולה וכיוצא, כשאינו מרגיש הצער והיסורים כמו החולה בעצמו וכו' והיוצא מדבריו הוא שהוא מרגיש הצער והיסורים כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש וכן נשמע מפיו כמה פעמים ואמר: בתחלה הייתי מבקש מאתו יתברך שאהיה מרגיש צער ויסורים של ישראל כי לפעמים היה אחד בא וספר לי צערו ולא הייתי מרגיש הצער והייתי מתפלל שארגיש צערו של ישראל עכשו כשאחד מספר לי צערו אני מרגיש בעצמי הצער יותר ממנו וממש נוטפין ממני הדמים מגדל הצער שאני...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה
...מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת שופר, שהרחב הוא למעלה והקצר...
שיחות הר"ן - אות פד
שיחות הר"ן - אות פד "ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך" כי בעולם הזה שיש להאדם טרדות ועל הפרנסה יכול להיות שיעקץ וינשך אותו פרעוש והוא לא ירגיש מחמת שמחשבתו טרודה באיזה מחשבה של פרנסה וכיוצא אבל שם בקבר שאז אין להאדם שום טרדא ושום מחשבה אחרת אז הוא שומע אפילו הרחישה וההלוך של התולעים איך הם רוחשים ובאים אליו ומרגיש הצער של כל נשיכה ונשיכה ואין שום דבר שיטרידהו וימנעהו מגדל צערו הקשה רחמנא לצלן
סיפורי מעשיות - מעשה מהתבואה - מעשה התבואה המשוגעת
...- מעשה מהתבואה - מעשה התבואה המשוגעת שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך [ולהכין בשביל כולם אי אפשר] שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2192 שניות - עכשיו 12_05_2026 השעה 01:37:06 - wesi2