ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח
[לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" (תהלים נ"א) והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' (זהר בא דף ל"ח:) גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" (שער עמידה) נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד (פתח אליהו) והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב (בראשית כ"ט) "וישא יעקב את רגליו" ופרש רש"י: 'לבו נשא את רגליו' ולב הוא בינה כמו שכתוב (שם) 'בינה לבא ובה הלב מבין' על כן צריך לכון ברקודים להמשיך האלפין שבלב על ידי הרגלין להכלה שהיא בחינת חמש פעמים דין גימטריא ש"ך, גימטריא נע"ר ועל ידי אור הלב שנמשך לה נעשית נערה בה"א ונעשית ה' פעמים "אדני" וזה בחינת: "אדני שפתי תפתח" שעל ידי השפתים שהם נצח והוד נפתח ונמתק הכלה בבחינת זווג ונעשית בחינת אדני שהיא נערה שהיא ראויה לזווג וזה דאיתא במדרש (בראשית פרשה ע') כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא. לרמז ליעקב הא לאה (זהר ויצא קנ"ד) היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "בלבי צפנתי אמרתך" ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה"א מהלב וזה הא לאה שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכלה. גם היו אומרים שהכלה שמה לאה שעל ידי בחינות עצמה נמתקת
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

"אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"

וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה

כִּי כָּל זְמַן שֶׁלּא נְתוּנָה לְזִוּוּג

הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲר בְּלא ה'

גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ך דִּינִים

וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ"א

שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין

עַל יְדֵי ה' אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה

כַּמּוּבָא בִּ"פְרִי עֵץ חַיִּים"

נִמְצָא הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר בִּבְחִינוֹת שַׁ"ך דִּינִים

וְצָרִיך לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי רִקּוּדִין

כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד

וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל יְדֵי הַלֵּב

הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב

כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקב "וַיִּשָּׂא יַעֲקב אֶת רַגְלָיו"

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו'

וְלֵב הוּא בִּינָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין'

עַל כֵּן צָרִיך לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים

לְהַמְשִׁיך הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל יְדֵי הָרַגְלִין

לְהַכַּלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין

גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ך, גִּימַטְרִיָּא נַעַ"ר

וְעַל יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁך לָהּ

נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ"א

וְנַעֲשֵׂית ה' פְּעָמִים "אֲדנָי"

וְזֶה בְּחִינַת: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"

שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד

נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג

וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדנָי

שֶׁהִיא נַעֲרָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג

וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ

כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא.

לִרְמז לְיַעֲקב הָא לֵאָה

היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶך"

וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים

כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ"א מֵהַלֵּב

וְזֶה הָא לֵאָה

שֶׁצָּרִיך לְהַמְשִׁיך מִלֵּאָה הָאַלְפִין

כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה.

גַּם הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה

שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר
...ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו' ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמי, אינו בשלמות ואינו מקשר להצדיק וישראל בעת קבלת התורה היו להם חכמות גדולות כי אז היו עובדי עבודה זרה שבימיהם שהיה טעותם על פי חכמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנג - עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם
...- תורה קנג - ענין קבלת פני תלמיד חכם ענין קבלת פני תלמיד חכם כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל רק היא מקבלת אור מהשמש הינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלטשת על ידי זה מקבלת אור מהשמש ומתנוצץ ממנה אור להאיר על הארץ אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת...
ספר המידות - אמת
...את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות. ב. מתר לשנות בדבר השלום. ג. כת שקרים אינם מקבלים פני השכינה. ד. שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי. ה. כל המוסיף גורע. ו. על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה. ז. על ידי אמת לא ימות קדם זמנו הקצוב. ח. מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם. ט. מי שהוא איש אמת, אזי הוא מכיר באחר, אם אחר דובר שקר אם לאו. י. הסימן של השקר כשלא יסכימו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו
...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במדה לאיש אקי [מדה קטנה] אחת והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם...
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
...התורה ועוד - חלק 2 תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1. ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח...
להכלל באין סוף. מה זה אומר?
...אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן. אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות. אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו. ועכשיו נסבך את זה קצת... להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
...רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן [שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת: "טבעו בארץ שעריה" וצריכים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריג - כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת הָאָדָם
...ריג - כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם דע שיש שם שכשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם מן הבעל דבר להציל אותו ממות שנגזר עליו אזי הוא מסתיר ומכסה אותו בזה השם ואזי הבעל דבר משוטט ומחפש סביבות זה האדם לבקש לו מקום שיוכל להכנס תחת המסתר והמכסה להזיק לזה האדם אך תכף כשמביט עליו נסתלק ואין לו כח מחמת זה השם אבל דע שכשחס ושלום, מוצא מקום לכנס תחת המסתר והמכסה לשלט על האדם אזי אדרבא מקבל עוד הבעל דבר יותר כח מזה השם וזה בחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש 'שראה פינחס המ"ם של מות משוטטת אז' הינו...
חיי מוהר"ן - רעד - גדולת נוראות השגתו
...- רעד - גדולת נוראות השגתו אות רעד אמר מה שיהיה נעשה עמי איני יודע אבל זה פעלתי אצל השם יתברך שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלצי. ואמר זאת ברבים והזהיר מאד לכבד ולהחזיק בחשיבות גדול את בניו כי הם אילנות יקרים מאד ויהיו גדלים מהם פרות טובים ונפלאים מאד. גם אמר שיוצאי חלציו לקח מעולם האצילות אות רעה העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים אות רעו שמעתי בשמו שאמר שהוא מרגיש צרות ישראל רחמנא לצלן קדם מכל הצדיקים כי הוא יודע הגזרה והצרה חס ושלום כשהוא עדין בשרש...
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר שעקר עבודת איש הישראלי הוא בחרף לקום בחצות לילה ובקיץ בעת שהלילה קצר מאד שאז אין עומדין בחצות [בחוץ לארץ] כמבאר במקום אחר אז יזהר לעמד בבקר השכם כעלות השחר
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 13_09_2025 השעה 10:06:57 - wesi2