ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח
[לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" (תהלים נ"א) והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' (זהר בא דף ל"ח:) גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" (שער עמידה) נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד (פתח אליהו) והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב (בראשית כ"ט) "וישא יעקב את רגליו" ופרש רש"י: 'לבו נשא את רגליו' ולב הוא בינה כמו שכתוב (שם) 'בינה לבא ובה הלב מבין' על כן צריך לכון ברקודים להמשיך האלפין שבלב על ידי הרגלין להכלה שהיא בחינת חמש פעמים דין גימטריא ש"ך, גימטריא נע"ר ועל ידי אור הלב שנמשך לה נעשית נערה בה"א ונעשית ה' פעמים "אדני" וזה בחינת: "אדני שפתי תפתח" שעל ידי השפתים שהם נצח והוד נפתח ונמתק הכלה בבחינת זווג ונעשית בחינת אדני שהיא נערה שהיא ראויה לזווג וזה דאיתא במדרש (בראשית פרשה ע') כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא. לרמז ליעקב הא לאה (זהר ויצא קנ"ד) היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "בלבי צפנתי אמרתך" ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה"א מהלב וזה הא לאה שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכלה. גם היו אומרים שהכלה שמה לאה שעל ידי בחינות עצמה נמתקת
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

"אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"

וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה

כִּי כָּל זְמַן שֶׁלּא נְתוּנָה לְזִוּוּג

הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲר בְּלא ה'

גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ך דִּינִים

וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ"א

שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין

עַל יְדֵי ה' אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה

כַּמּוּבָא בִּ"פְרִי עֵץ חַיִּים"

נִמְצָא הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר בִּבְחִינוֹת שַׁ"ך דִּינִים

וְצָרִיך לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי רִקּוּדִין

כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד

וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל יְדֵי הַלֵּב

הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב

כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקב "וַיִּשָּׂא יַעֲקב אֶת רַגְלָיו"

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו'

וְלֵב הוּא בִּינָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין'

עַל כֵּן צָרִיך לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים

לְהַמְשִׁיך הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל יְדֵי הָרַגְלִין

לְהַכַּלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין

גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ך, גִּימַטְרִיָּא נַעַ"ר

וְעַל יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁך לָהּ

נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ"א

וְנַעֲשֵׂית ה' פְּעָמִים "אֲדנָי"

וְזֶה בְּחִינַת: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"

שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד

נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג

וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדנָי

שֶׁהִיא נַעֲרָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג

וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ

כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא.

לִרְמז לְיַעֲקב הָא לֵאָה

היינו, כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶך"

וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים

כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ"א מֵהַלֵּב

וְזֶה הָא לֵאָה

שֶׁצָּרִיך לְהַמְשִׁיך מִלֵּאָה הָאַלְפִין

כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה.

גַּם הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה

שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...שאלה: רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
...ח"א - תורה קמב - מי שאי אפשר לו ללמד כלל מי שאי אפשר לו ללמד כלל כגון שהוא עם הארץ, או שאין לו שום ספר, או שהוא במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו שזה הצדיק מקשה קשיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ואומר דבר שהוא תרוץ על הקשיא של הצדיק הראשון וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עו - יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם
...הם נעשים אדונים לבעליהם ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'כל מקום שהם הולכים, נעשים שרים לאדוניהם' כי בכל מקום שהם באין בגלות, בתחלה הם כבושים בגולה אבל אחר כך הם נעשים אדונים לבעליהם כי אחר כך הם כובשים את המקום ההוא, שהם באים בגולה שם כי ישראל הם מרימין ומעלין כל המקומות השפלים והנפולים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידין בתי תרטיאות וקרקסיאות, שילמדו בהן תורה ברבים' שנאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו" וכו' כי ישראל מעלין ומנשאין כל המקומות הנפולין ועל כן נקראין ישראל...
ספר המידות - אהבה
...אהבה בין בני אדם, על ידי זה הם הולכי רכיל, ועל ידי רכילות באים לליצנות, ועל ידי ליצנות הם דוברים שקר. ב. על ידי שנאה בא בהלות, ועל ידי שנאה בא שרפה. ג. על ידי אהבת השם יתברך נשמר הנפש מכל פגעים רעים. ד. כשתשוב בתחלה על עוונותיך, תוכל לבוא לאהבת השם יתברך. ה. מי שמתפלל על ישראל במסירת נפש, הכל אוהבין אותו. ו. על ידי אהבה בא התחזקות. ז. כשתחזק את האדם בעבודת השם יתברך, הוא יאהב אותך. ח. על ידי אמירת הלל בקול גדול, זוכים לאהבת השם יתברך. ט. כשתהא נזהר משנאת חנם, אזי כשיהיה לך איזהו משפט עם אלם שאינו...
חיי מוהר"ן - תקפא - עבודת השם
...- תקפא - עבודת השם אות תקפא שמעתי איך שרבנו זכרונו לברכה כתב פעם אחת מכתב לבתו שרה זכרונה לברכה באהבה וחבה גדולה ואיך שהוא משתוקק מאד שתהיה על שלחנו בכדי שיוכל להשתעשע עמה בכל יום, ולקבל מדבוריה חכמה ויראה. הלא את דומה שם כהדס במדבר שאין מי שיקבל ממנו ריחו הטוב וכו' אות תקפב שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו שעמד אז עם עוד כמה אנשים מאנשי שלומנו בשעה שקבלה את המכתב הנ"ל וקראה אותו ובכתה לפניהם בדמעות שליש ואמרה מסתמא אני עכשו במדרגה פחותה ושפלה מאד כשאבי משבח אותי בעיני כל כך. כי שמעתי מאבי שאמר להרב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
...צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת:...
שיחות הר"ן - אות סא
...- אות סא ענין הדרי בי הנאמר בגמרא, זה היה בחינת תשובה ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי ותכף ומיד שהקשה אותו חברו הבין מיד שפגם ושב בתשובה מיד כי יש תשובה שהיא בכח ועדין לא יצאה לפעל ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדרגתו מה שאינו ראוי לזה הוא כדי שתצא התשובה מכח אל הפעל כנזכר לעיל וזה בחינת הדרי בי הינו שהתשובה היתה בי מתחלה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפעל [כי על ידי שהשיג למעלה ממדרגתו על ידי זה פגם לומר שלא כענין ואזי חברו מקשה עליו ואז הוא מתעורר מיד ומבין שפגם ושב בתשובה מיד נמצא...
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
...הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג לה, ולא תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור...
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע. מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1560 שניות - עכשיו 30_01_2026 השעה 00:58:15 - wesi2