ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" (דברים י"א). עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים (עיין ב"מ נ"ט:) "השם גבולך שלום" (תהלים קמ"ז) ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה (סנהדרין ק"ג:) בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות (בראשית פרשה ס"ג) 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב (יחזקאל ל"ו) "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה, הינו בחינת מחלקת, בחינת חרפה, הוא בחינת ערלה כמו שכתוב (בראשית ל"ד) : "כי חרפה היא לנו" והערלה הם שלש קליפות, המסבבים הברית שלום וכשמשברין את הערלה, אזי נתגלה ברית שלום וכשיש שלום למטה, יש לו שלום למעלה במרומו וכשיש שלום למעלה, אזי נתגלה ונתרבה שבע גדול בעולם כמו שכתוב גבי יוסף (שם מ"ז) : "תן זרע ונחיה" פרוש אחר (איוב ה') "וצאצאיך כעשב הארץ" "בשדך לבהמתך" הינו אימתי יהיה לך בנים חיים וקימים כשיהיה זווגך בקדשה ותשבר נפש המתאוה שלך, הינו נפש הבהמיות וידמה לך כאלו כפאך שד (נדרים כ:) וזה "בשדך", לשון שד על ידי זה יהיו לך בני קימא כי מיתת הבנים, זה מחמת נשמות העשוקים בטקלא כידוע (עיין זוהר משפטים קי"ג) כי הטקלא, הינו קליפות נגה, היא קרובה אל הנפש הבהמיות, כמובא (במשנת חסידים במסכת ההרכבה). גם צריך שיהא עקר זווגך בליל שבת שאז נכללת בקדשה, ויתפרדו ממנה כל פועלי און וזה "ואכלת ושבעת", זה רמז על שבת שאז השביעה שממנו נתברכין ששת ימים
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

"וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך" .

עֵשֶׂב רָאשֵׁי תֵּבוֹת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו

'בְּשָׂדְך', לְשׁוֹן שִׁדּוּד וּשְׁבִירָה

כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוָות אֲכִילָה

יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים

"הַשָּׂם גְּבוּלֵך שָׁלוֹם"

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַעְלָה

בְּכֵן צָרִיך לְשַׂדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוָּה לֶאֱכל

כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְבַהֲמִיּוּת

'בָּא זָדוֹן וְיָבוֹא קָלוֹן, דָּא קְלוֹנוֹ שֶׁל רָעָב', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֲשֶׁר לא תִּקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם"

נִמְצָא הַמַּחֲלקֶת, הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּחָרְפִין לָאָדָם

בָּא עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת רָעָב

וְרָעָב הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַחֲלקֶת, בְּחִינַת חֶרְפָּה, הוּא בְּחִינַת עָרְלָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"

וְהָעָרְלָה הֵם שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת, הַמְסַבְּבִים הַבְּרִית שָׁלוֹם

וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה בְּרִית שָׁלוֹם

וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַטָּה, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם לְמַעְלָה בִּמְרוֹמוֹ

וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַעְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יוֹסֵף: "תֶּן זֶרַע וְנִחְיֶה"

פֵּרוּשׁ אַחֵר "וְצֶאֱצָאֶיך כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ" "בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך"

הַיְנוּ אֵימָתַי יִהְיֶה לְך בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים

כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְך בִּקְדֻשָּׁה

וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּך, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת

וְיִדְמֶה לְך כְּאִלּוּ כְּפָאֲך שֵׁד

וְזֶה "בְּשָׂדְך", לְשׁוֹן שֵׁד

עַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ לְך בְּנֵי קַיָּמָא

כִּי מִיתַת הַבָּנִים, זֶה מֵחֲמַת נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקִים בְּטִקְלָא כַּיָּדוּעַ

כִּי הַטִּקְלָא, הַיְנוּ קְלִיפּוֹת נגַהּ, הִיא קְרוֹבָה אֶל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, כַּמּוּבָא .

גַּם צָרִיך שֶׁיְּהֵא עִקַּר זִוּוּגְך בְּלֵיל שַׁבָּת

שֶׁאָז נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְיִתְפָּרְדוּ מִמֶּנָּה כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן

וְזֶה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", זֶה רֶמֶז עַל שַׁבָּת

שֶׁאָז הַשְּׂבִיעָה

שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְבָּרְכִין שֵׁשֶׁת יָמִים
להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם כי יש דרי מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים וארץ וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר" ולגלות להם...
שיחות הר"ן - אות רא - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רא - גדולות נוראות השגתו אמר: כל תורה ומאמר שאומר יכולין לילך איתו ולעבר בו כל תורה נביאים וכתובים, ותורה שבעל פה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטז - הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטז - הנותן צדקה נצול מעברות הנותן צדקה נצול מעברות כי 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים' 'וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' וכיון שמרחמין עליו, בהכרח נותנין לו דעת ואזי נצול מלבוא לידי עברה כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל כשיש לו דעה נצול מעברות
שיחות הר"ן - אות רס - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן פעם אחת דבר עמי והפליג במעלת ההשתוקקות והכסופין והגעגועים לדברים שבקדשה אף על פי שאינו זוכה לעשותם אף על פי כן ההשתוקקות והגעגועים בעצמן טובים מאד וכו' וכמבאר בדברינו כמה פעמים ואז הביא ראיה לזה מהדין המבאר בשלחן ערוך ארח חיים סימן ס"ב שמי שהוא במקום שאינו נקי ואינו יכול לקרות קריאת שמע יהרהר בלבו ופרשו שם שהפרוש הוא שיהרהר בלבו שהוא צריך לקרות קריאת שמע ואינו יכול ויצטער על זה והוא מקבל שכר על זה עין שם נמצא שההשתוקקות והגעגועים שמצטערים לעשות המצוה אף על פי שאינם יכולים לגמרה הם גם כן יקרים...
ספר המידות - קליפה
...מכניעים את הקליפות. ב. שמירה ליולדת, שתכתב על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות שכיחים. ד. הנר מכניע שליטת הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות שאמר דוד על המים, בדבורן מכניעין הרוח רעה. ז. מזיקין מצויים בבורות כמו שמצויין בשדות. ח. מקום שאין בני אדם מצויין, שכיחים שם שדים אפילו ביום, אבל בעיר אפילו בלילה לא חישינן. ט. לצד צפון השדים נגלים לבני אדם מאד. י. סגלה להבריח רוח הטומאה, לקרות פרשת נח. יא. כשמדבר עם רשע, על ידי הבל פיו נתגשם. חלק שני א. יש שדים...
שיחות הר"ן - אות קצז - גדולות נוראות השגתו
...הצדיק הנ"ל שנפטר אמר שאפילו איש פשוט מחיב להרגיש החסרון כי בודאי כל אחד מרגיש מה שנחסר דבר מן העולם אך כל אחד מרגיש החסרון באיזה מרה שחורה כי זה מרגיש בהפרנסה שאין הפרנסה כסדר וזה מרגיש בעצמיו שאין העצמות מישבים בו עתה כסדר וכיוצא בזה [וחשב לדגמא כמה דברים כאלו מה שכל אחד מרגיש החסרון באיזה ענין משנה] אבל מי שיש לו עינים פקוחות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך והלא מצינו כמה שנויים שנעשו בעולם בעת הסתלקות הצדיקים כמו שמצינו בגמרא מועד קטן שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא וכו' ואם כן במקומות כאלו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כ
...וכששמע זאת, שלח שליח מיחד לעכו לשכר הספינה מרגאז שהיא בשלום עם כל האמות הינו כי יש מדינת רגאז ויש להם שלום עם כל המלכים וכשאותה הספינה מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין לתוך הפלען כי דרך הספינות של מלחמה שחוטפין על הים ספינה עם האנשים שבה לתוך הפלען דהינו בשביה אבל כשהספינה הנ"ל ממדינת רגאז מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין מהם לתוך הפלען וכן היה ששכרו לו ספינה כזו וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו שלח שליח מיחד אליו עם אגרתו וגם אגרת הכוללו והוא זכרונו לברכה...
שיחות הר"ן - אות נד
שיחות הר"ן - אות נד השם יתברך אינו עושה שני פעמים דבר אחד כי אפילו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמות שהיא רק זאת הנפש עם זה הרוח וכיוצא בזה כידוע נמצא שעכשו כשזה הנפש מתקבץ עם רוח אחר וכיוצא בזה שוב אין זה מה שהיה קדם כי אין השם יתברך עושה שני פעמים דבר אחד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נט - יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר, זָרִיז וְנִפְסָד
...- תורה נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד יש זריז ונשכר, זריז ונפסד כי דע, כי "מצוה גוררת מצוה" נמצא שהמצוה גוררת את חברתה ובודאי יש איזה בחינה בין המצוות מה שהוא בין מצוה למצוה שהוא מקשר מצוה אחת לחברתה אשר על ידי זה המצוות נגררים אחת אחר חברתה ובאמת זאת הבחינה בעצמה, הינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל זאת הבחינה היא גם כן יקרה מאד ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו מדרגא לדרגא כמו שכתוב באברהם: "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזוהר כי 'בן שלש שנים הכיר את בוראו'...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף על פי שנדמה להאדם שאין לו לב אף על פי כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך בבחינת "נפשי יצאה בדברו" שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על ידי שידבר הרבה אף על פי שיהיה בלא לב כלל אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו יש לו כח גדו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 05_06_2026 השעה 21:34:19 - wesi2