ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" (דברים י"א). עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים (עיין ב"מ נ"ט:) "השם גבולך שלום" (תהלים קמ"ז) ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה (סנהדרין ק"ג:) בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות (בראשית פרשה ס"ג) 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב (יחזקאל ל"ו) "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה, הינו בחינת מחלקת, בחינת חרפה, הוא בחינת ערלה כמו שכתוב (בראשית ל"ד) : "כי חרפה היא לנו" והערלה הם שלש קליפות, המסבבים הברית שלום וכשמשברין את הערלה, אזי נתגלה ברית שלום וכשיש שלום למטה, יש לו שלום למעלה במרומו וכשיש שלום למעלה, אזי נתגלה ונתרבה שבע גדול בעולם כמו שכתוב גבי יוסף (שם מ"ז) : "תן זרע ונחיה" פרוש אחר (איוב ה') "וצאצאיך כעשב הארץ" "בשדך לבהמתך" הינו אימתי יהיה לך בנים חיים וקימים כשיהיה זווגך בקדשה ותשבר נפש המתאוה שלך, הינו נפש הבהמיות וידמה לך כאלו כפאך שד (נדרים כ:) וזה "בשדך", לשון שד על ידי זה יהיו לך בני קימא כי מיתת הבנים, זה מחמת נשמות העשוקים בטקלא כידוע (עיין זוהר משפטים קי"ג) כי הטקלא, הינו קליפות נגה, היא קרובה אל הנפש הבהמיות, כמובא (במשנת חסידים במסכת ההרכבה). גם צריך שיהא עקר זווגך בליל שבת שאז נכללת בקדשה, ויתפרדו ממנה כל פועלי און וזה "ואכלת ושבעת", זה רמז על שבת שאז השביעה שממנו נתברכין ששת ימים
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

"וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך" .

עֵשֶׂב רָאשֵׁי תֵּבוֹת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו

'בְּשָׂדְך', לְשׁוֹן שִׁדּוּד וּשְׁבִירָה

כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוָות אֲכִילָה

יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים

"הַשָּׂם גְּבוּלֵך שָׁלוֹם"

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַעְלָה

בְּכֵן צָרִיך לְשַׂדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוָּה לֶאֱכל

כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְבַהֲמִיּוּת

'בָּא זָדוֹן וְיָבוֹא קָלוֹן, דָּא קְלוֹנוֹ שֶׁל רָעָב', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֲשֶׁר לא תִּקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם"

נִמְצָא הַמַּחֲלקֶת, הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּחָרְפִין לָאָדָם

בָּא עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת רָעָב

וְרָעָב הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַחֲלקֶת, בְּחִינַת חֶרְפָּה, הוּא בְּחִינַת עָרְלָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"

וְהָעָרְלָה הֵם שָׁלֹשׁ קְלִיפּוֹת, הַמְסַבְּבִים הַבְּרִית שָׁלוֹם

וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה בְּרִית שָׁלוֹם

וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַטָּה, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם לְמַעְלָה בִּמְרוֹמוֹ

וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַעְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יוֹסֵף: "תֶּן זֶרַע וְנִחְיֶה"

פֵּרוּשׁ אַחֵר "וְצֶאֱצָאֶיך כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ" "בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך"

הַיְנוּ אֵימָתַי יִהְיֶה לְך בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים

כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְך בִּקְדֻשָּׁה

וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּך, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת

וְיִדְמֶה לְך כְּאִלּוּ כְּפָאֲך שֵׁד

וְזֶה "בְּשָׂדְך", לְשׁוֹן שֵׁד

עַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ לְך בְּנֵי קַיָּמָא

כִּי מִיתַת הַבָּנִים, זֶה מֵחֲמַת נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקִים בְּטִקְלָא כַּיָּדוּעַ

כִּי הַטִּקְלָא, הַיְנוּ קְלִיפּוֹת נגַהּ, הִיא קְרוֹבָה אֶל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, כַּמּוּבָא .

גַּם צָרִיך שֶׁיְּהֵא עִקַּר זִוּוּגְך בְּלֵיל שַׁבָּת

שֶׁאָז נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְיִתְפָּרְדוּ מִמֶּנָּה כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן

וְזֶה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", זֶה רֶמֶז עַל שַׁבָּת

שֶׁאָז הַשְּׂבִיעָה

שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְבָּרְכִין שֵׁשֶׁת יָמִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסב - בִּימֵי הַמַּגִּיד, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס
...מוהר"ן ח"א - תורה קסב - בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס בימי המגיד, זכרונו לברכה, היה איש עשיר ומיחס, והיה מתנגד לאנשי המגיד וספרו לו אנשיו מזה האיש ואמר להם שיראו לקרב אותו אליו ולהשתדל בזה מאד ולהתפלל להשם יתברך שיעזר להם וכן עשו עד שעזרם ה' שהביאו אותו להמגיד, זכרונו לברכה ונעשה איש כשר ירא שמים אך התחיל לירד מנכסיו ואמר המגיד, זכרונו לברכה שאלו שניהם אי אפשר שיהיו במקום אחד, הינו תורה וגדלה כי 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' נמצא כשרוצה להחכים עומד לדרום על כן אי אפשר לו להעשיר כי כשהוא בדרום...
שיחות הר"ן - אות רנט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רנט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחד אמר: צמאון הוא תאוה גדולה ולפי הבנתי כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שהוא דבר נפלא מאד כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת וזהו עקר תענוג עולם הבא שאז יזכו לרצון ולכסופין בחינת רעוא דרעוין שהוא בחינת הסתלקות משה והוא בחינת ארבע מאות עלמין דכסופין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי הדא הוא דכתיב: "ארבע מאות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב א. העקר הוא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה כי יש סובלי חלאים, שיש להם מכות מפלאות והם סובלים החלאים רק בשביל נפילת האמונה בבחינת: "והפלא ה' את מכתך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים" 'ונאמנים' דיקא כי הם באים על ידי פגם אמונה כי על ידי נפילת האמונה באים מכות מפלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפילה ולא זכות אבות כי כל הרפואות הם על ידי עשבים והם גדלים רק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך
...ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה, הינו...
שיחות הר"ן - אות פט
...חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו חס ושלום, חבילות...
שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דבר עמנו כמה פעמים שרצונו חזק מאד שנלך עם התורות שגלה דהינו לילך תחלה איזה זמן עם תורה פלונית בערך ב' או ג' חדשים דהינו שיהיו כל עבודתו והלוכו ביראת ה' על פי הנאמר באותה התורה וכל תפילתו ושיחתו יהיה לזכות להגיע למה שנאמר באותה התורה וכן יתנהג איזה זמן ואחר כך ילך איזה זמן עם תורה אחרת, וכן אחר כך עד שיגמר לילך עם כל התורות ודבר כמה פעמים מזה אשרי מי שיאחז בזה
שיחות הר"ן - אות ל
...ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות וח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - עִנְיַן שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה שמעתי מפיו הקדוש שהיה כתוב אצלו תורה על ענין ראש השנה שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה והיה מבאר שם מענין שלשה ראשים שמתקבצין בראש השנה כשזוכין אז להיות אצל הצדיק כי הצדיק הוא בחינת ראש, כי הוא ראש בני ישראל וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש, כי הוא ראש השנה וכל אחד בא עם מחו ודעתו להצדיק ומקשר דעתו ומחו שבראשו שזהו גם כן בחינת ראש להצדיק שהוא ראש בני ישראל בראש השנה נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד והיה לו בזה תורה שלמה, ולא זכיתי לקבלה
חיי מוהר"ן - שלו - מעלת המתקרבים אליו
...אליו אות שלו ספר עם אנשי שלומנו ואמר שזה יום שלישי שעמד על דבר אחד הינו על איזה השגה ולא הייתי יכול להשיגה עד שהשתמשתי באיזה עבדא מאחד מאנשי שלומנו ועל ידי זה עמדתי על הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת איש אחד שהיה קצת ממקרביו ענה ואמר מי יודע מה נעשה עמו שם אבל אם היה זוכה להתקרב כמו המקרבים אמתיים שלי. ועכשיו הולך לקראת שבועות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.9688 שניות - עכשיו 03_10_2025 השעה 08:14:50 - wesi2