ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' (דברים ל"ב) צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש (זהר בראשית כ"ז וברע"מ בהר קיא) ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב (משלי ב') : "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין (זוהר ויקרא י:) והיא בחינת סכה, כמו שכתוב (תהלים קל"ט) : "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' (תהלים ל"ה) והוא בחינת סכה, כמו שכתוב (איוב י) : "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם (אבות פרק ה') מקבלין כח מכ"ח אתון אלו והדבורים שאדם מדבר בכח, הם עצמן הדבורים של הקדוש ברוך הוא (ישעיה נ"א) : "ואשים דברי בפיך" כי הם עצמם דבר ה', והם "כח מעשיו" (תהלים קי"א) והמאמרות שבהם נברא העולם, הם בחינת חסד, כמו שכתוב (תהלים פ"ט) : "כי אמרתי עולם חסד יבנה" והחסד הוא בחינת סכה, בחינת חבוק וזה "ואשים דברי בפיך", אזי "ובצל ידי כסיתיך" שהיא בחינת סכה שהיא בחינת צל יד, חבוק יד ימין (זהר פינחס רי"ד:). אבל הדבורים שאינם דבורים קדושים אזי גורם שנתעורר סכת נוצרים, סכת עכו"ם כמו שכתוב (תהלים קמ"ד) : "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר" שהוא חבוק דסטרא אחרא וזה פרוש, (שם ל"א) : "תצפנם בסכה מריב לשונות" כי כשלשונות של עכו"ם גוברים, חס ושלום אזי השכינה היא ריב עם קדשא בריך הוא (תקון כ"א דף מ"ד:) "שמעו הרים ריב" 'דאיהי ריב על בנהא בגלותא' כי בארץ ישראל איהי רבי (שם דף מ"ה:), שנתהפך אתון רי"ב ונעשה רב"י ועקר ארץ ישראל על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב (תהלים קי"א) : "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" אבל כשכח הזה, הינו בחינת סכה נפגם אזי גוברים אמות העולם גובר ימין שקר ונעשה מרב"י רי"ב אזי איהי ריב על בנהא שגלו משלחן אביהם ומארצם יצאו ובשביל זה, סכה, הינו תפילה בכח, היא סגלה לבנים ובשביל זה, תכף אחר סוכות שמיני עצרת שהנוקבא עוצרת וקולטת הטפה שלא תפיל (כמבאר ב"פרי עץ חייםבסופו בכונות שמיני עצרת) וזה בחינת "תסכני בבטן אמי", הינו בחינת סכה נעשה בחינת עבור ובשביל זה "ותתפלל חנה על ה'" (שמואל א א זהר אחרי עט: ועי' זהר תולדות קל"ז ובפי' אוה"ח שם) שהיא בחינת סכה גם ארץ ישראל סגלה לבנים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ראש השנה ט"ז:) : "לך לך מארצך", ושם תזכה לבנים (תהלים קכ"ז) וזה מחמת, "שכר פרי הבטן" שכר סכה, בחינת: "תסכני בבטן אמי" כי עקר ארץ ישראל, הוא על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב "כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת" וכו' וכח הזה הוא בחינת סכה, "כל עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת (מיכה ו') : "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" זה הדין (כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה מכות כ"ד), בחינת: "שמאלו תחת לראשי" (שיר השירים ב') "ואהבת חסד", זה בחינות חסדים הפנימיים "והצנע לכת", זה בחינות מקיפים, בחינת סכה כי דפנות הסכה הם שתים כהלכתן, שהם נצח והוד, ושלישית אפילו טפח (סכה ו:), שהוא בחינות יסוד וזה בחינות: "והצנע לכת" 'והצנע', זה בחינות יסוד, 'מגלה טפח ומכסה טפח' (נדרים כ:) ו'לכת', זה בחינות נצח והוד "עם ה' אלקיך" זה בחינת ארץ ישראל כי 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי' (כתבות ק"י:) כי ארץ ישראל נעשה מכח מעשיו כנ"ל ולעתיד לבוא שיתנסו אמות העולם על ידי מצות סכה (עיין ע"ז ג') אז נתקים (צפניה ג') : "אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה" שפה ראשי תבות של שכר פרי הבטן, הינו בחינת סכה כנ"ל. גם אז נתהפך ריב לשונות, ולא יהיה בחינת ריב כנ"ל ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד (משלי י"ב) : "שפת אמת תכון לעד" הינו, אפילו עכו"ם יחזרו לעבדו שכם אחד וזה (בראשית ד') : "אם תיטיב שאת", ראשי תבות שפת אמת תכון לפתח חטאת רובץ, ראשי תבות רחל למפרע בחזרת אנפין בחינת ריב שהיא ריב בגלותא, דמתגברין אמין דעלמא, ריב לשונות אשר פיהם דבר שוא וכו' וזה פרוש במי מריבת זה בחינת מי החסדים, בחינת סכה שמצלת מריב לשונות כמו שכתוב: "תצפנם בסכה מריב לשונות" כנ"ל. קדש תרגומו רקם, לשון רקם וציר בחינת צירי כנ"ל, שממנו יצירת הולד מדבר צין לשון ציני הר הברזל (סכה ל"ב:) : לשון תמורה וחלוף פרוש כי הקדוש ברוך הוא צוה להם שידברו אל הסלע כדי שילמדו ישראל קל וחמר על שכר וענש כפרוש רש"י והם [פגמו] בהדבור, וגרמו, חס ושלום התגברות של הריב לשונות וגרמו התגברות ימין שקר, כמו שכתוב "אשר פיהם דבר שוא" וכו' וזה פרוש צין, לשון תמורה, תמורת קדש, תמורת צירי, תמורת סכה דקדשה, נעשה סכה בקלפה, חס ושלום כי מנגד תראה ושמה לא תבוא כי ארץ ישראל הוא מכח מעשיו כנ"ל
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי וְכוּ' בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִין וְכוּ'

צֵירֵי זֶה בְּחִינַת וַיִּיצֶר

יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ

יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְענֶשׁ וּבִבְרָכוֹת ס"א בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים

וְזֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי אִם לַבִּינָה תִּקְרָא"

וְשָׁם שְׁנֵי בְּחִינוֹת חֶסֶד וְדִין, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין

וְהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי"

וְהִיא בְּחִינַת כּחַ הַתְּפִילָּה מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכחַ, "כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה" וְכוּ'

וְהוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי"

כִּי כּחַ שֶׁאָדָם מַכְנִיס בַּתֵּבוֹת, הֵם כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם

מְקַבְּלִין כּחַ מֵכ"ח אַתְוָן אֵלּוּ

וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּכחַ, הֵם עַצְמָן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא: "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיך"

כִּי הֵם עַצְמָם דְּבַר ה', וְהֵם "כּחַ מַעֲשָׂיו"

וְהַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"

וְהַחֶסֶד הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת חִבּוּק

וְזֶה "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיך", אֲזַי "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיך"

שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל יָד, חִבּוּק יַד יָמִין .

אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים

אֲזַי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכַּת נוֹצְרִים, סֻכַּת עַכּוּ"ם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר"

שֶׁהוּא חִבּוּק דְּסִטְרָא אָחֳרָא

וזה פֵּרוּשׁ,: "תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת"

כִּי כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם גּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב עִם קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא "שִׁמְעוּ הָרִים רִיב" 'דְּאִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא'

כִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִיהִי רַבִּי, שֶׁנִּתְהַפֵּך אַתְוָן רִי"ב וְנַעֲשֶׂה רַבִּ"י

וְעִקַּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי כּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"

אֲבָל כְּשֶׁכּחַ הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה נִפְגָּם

אֲזַי גּוֹבְרִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם גּוֹבֵר יְמִין שֶׁקֶר וְנַעֲשֶׂה מֵרַבִּ"י רִי"ב

אֲזַי אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא

שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ

וּבִשְׁבִיל זֶה, סֻכָּה, הַיְנוּ תְּפִילָּה בְּכחַ, הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים

וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר סוכּוֹת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת

שֶׁהַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת וְקוֹלֶטֶת הַטִּפָּה שֶׁלּא תַּפִּיל

וְזֶה בְּחִינַת "תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי", הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת עִבּוּר וּבִשְׁבִיל זֶה "וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה'" שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה

גַּם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה לְבָנִים

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לֶך לְך מֵאַרְצֶך", וְשָׁם תִּזְכֶּה לְבָנִים

וְזֶה מֵחֲמַת, "שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן"

שְׂכַר סֻכָּה, בְּחִינַת: "תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי"

כִּי עִקַּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא עַל יְדֵי כּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת" וְכוּ'

וְכחַ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, "כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה"

בְּחִינַת: "בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי"

בְּחִינַת "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיך וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיך"

וְזֶה בְּחִינַת: "הִגִּיד לְך אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּך כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט"

זֶה הַדִּין, בְּחִינַת: "שְׂמאלוֹ תַּחַת לְראשִׁי"

"וְאַהֲבַת חֶסֶד", זֶה בְּחִינוֹת חֲסָדִים הַפְּנִימִיִּים

"וְהַצְנֵעַ לֶכֶת", זֶה בְּחִינוֹת מַקִּיפִים, בְּחִינַת סֻכָּה

כִּי דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה הֵם שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, וּשְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יְסוֹד

וְזֶה בְּחִינוֹת: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת"

'וְהַצְנֵעַ', זֶה בְּחִינוֹת יְסוֹד, 'מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח'

וְ'לֶכֶת', זֶה בְּחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד

"עִם ה' אֱלקֶיך" זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי 'כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי'

כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה מִכּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ"ל

וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְנַסּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה

אָז נִתְקַיֵּם: "אָז אֶהְפּך אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה"

שָׂפָה רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל.

גַּם אָז נִתְהַפֵּך רִיב לְשׁוֹנוֹת, וְלא יִהְיֶה בְּחִינַת רִיב כַּנַּ"ל

וְיִהְיֶה שָׂפָה אֶחָת לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

"שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"

הַיְנוּ, אֲפִילּוּ עַכּוּ"ם יַחַזְרוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

וְזֶה: "אִם תֵיטִיב שְׂאֵת", רָאשֵׁי תֵּבוֹת שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן

לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת רָחֵל לְמַפְרֵעַ

בַּחֲזָרַת אַנְפִּין בְּחִינַת רִיב שֶׁהִיא רִיב בְּגָלוּתָא, דְּמִתְגַּבְּרִין אֻמִּין דְּעָלְמָא, רִיב לְשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וְכוּ'

וְזֶה פֵּרוּשׁ בְּמֵי מְרִיבַת

זֶה בְּחִינַת מֵי הַחֲסָדִים, בְּחִינַת סֻכָּה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת" כַּנַּ"ל.

קָדֵשׁ תַּרְגּוּמוֹ רֶקֶם, לְשׁוֹן רִקֵּם וְצִיֵּר בְּחִינַת צֵירֵי כַּנַּ"ל, שֶׁמִּמֶּנּוּ יְצִירַת הַוָּלָד

מִדְבַּר צִין לְשׁוֹן צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל: לְשׁוֹן תְּמוּרָה וְחִלּוּף

פֵּרוּשׁ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא צִוָּה לָהֶם שֶׁיְּדַבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע

כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל קַל וָחֹמֶר עַל שָׂכָר וָענֶשׁ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י

וְהֵם [פָּגְמוּ] בְּהַדִּבּוּר, וְגָרְמוּ, חַס וְשָׁלוֹם הִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הָרִיב לְשׁוֹנוֹת

וְגָרְמוּ הִתְגַּבְּרוּת יְמִין שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא" וְכוּ'

וְזֶה פֵּרוּשׁ צִין, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, תְּמוּרַת קדֶשׁ, תְּמוּרַת צֵירֵי, תְּמוּרַת סֻכָּה דִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשֶׂה סֻכָּה בִּקְלִפָּה, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה וְשָׁמָּה לא תָבוֹא

כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא מִכּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ"ל
ספר המידות - מוהל
ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.
ספר המידות - מריבה
...תקומה במלחמה על ידי העברת השבועה. ב. מי שרודף את חברו, הקדוש ברוך הוא מביא עליו רעה, כדי שישכח את חברו מלרדוף אותו. ג. על ידי קריאת הלל יושיע לך הקדוש ברוך הוא מאויביך. ד. על ידי כבוד התורה אדם נצול משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח את העניים אין מנצח. י. עני שהרשע רודף אותו, תדע שהוא בעל גאוה. יא. מי שהוא נצחן, הקדוש ברוך הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
...העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה
...השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף...
ספר המידות - גאוה
...- גאוה חלק א' א. אין משיח בא, עד שיכלה [כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ידי גאוה בא רעב לעולם. ד. על ידי גאוה בא לשכרות והוא הדין להפך. ה. על ידי גאוה בא לפחד. ו. סגלה לבטל גאוה, לתן צדקה. ז. מי שנוהג רבנות בעל כרחם בגאוה, הקדוש ברוך הוא מעורר עליו שונאים. ח. מי שלבו רם עליו, ידע שהשעה מצלחת עליו. ט. מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלות על בעלי גאוה להשפיל אותם. י. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שהוא...
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...- טז - שיחות השיכים להתורות אות טז לענין המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש מוואלטשיסק זכר צדיק לברכה, שנסע לארץ ישראל עם...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עפוש גדול והיה להם יסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר וגם היה קשה לעבר הגרעניץ [הגבול] מחמת זה כי אז לא הועיל אפילו עמידת קאראן טאן [מחנה הסגר שלתוכו מכנסים הבאים מחוץ לארץ למניעת מחלות] מחמת זה ממקומות כאלה והשם יתברך היה בעזרם ונצולו מהכל מדבר וחרב ורעב וצמאון ושבי דכלהו הוו בהו ובחסד השם נמלטו מכלם ובאו לביתם בשלום 'שלום בגופו שלום בממונו שלום בתורתו' כי זכה להשגה נפלאה בארץ ישראל גבהה ועצומה מאד...
שיחות הר"ן - אות קעט - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו קדם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת אפילו כשהגיע לאיזה מדרגה עליונה שיהיה אפילו לתכלית המעלה אף על פי כן היה מחפש יותר עד שהגיע למדרגה גבוהה יותר ויותר וכן היה תמיד כל ימי חייו כמבאר במקום אחר ולבסוף הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אפן ועל כן היה מכרח להסתלק ואמר בזו הלשון: [כבר רציתי...
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו הזהר מאד לכבד הטלית הזה כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית
ספר המידות - בשורה
ספר המידות - בשורה חלק א' א. מי שהוא רגיל לומר בשורות טובות, הוא נתלבש מבחינת אליהו. ב. אל תבשר בשורה רעה, כי מחמת בשורה רעה מתו כמה נפשות. ג. העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות, והקדוש ברוך הוא גוזר והוא מבטל. ד. המבשר בשורות רעות, נופל למחין דקטנות. חלק שני א. מי שהוא רגיל לבשר בשורות טובות, על ידי זה לא יכאבו לו רגליו.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1570 שניות - עכשיו 07_02_2026 השעה 00:31:45 - wesi2