ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - אות כב
ובענין שבירת כל המדות רעות היה מפלג בקדשה מפלגת מאד מאד וקצת ספר מענין שבירת כעס ואמר: שמתחלה היה כעסן גדול מאד מאד ואחר כך מחמת שרצה להיות איש כשר כרצונו יתברך התחיל לשבר מדה זו של כעס עד שזכה לשבר מדה זו של כעס אבל תכלית שבירת מדה זו מהפך אל הפך, דהינו להתהפך לטוב גמור שלא יכפת לה כלל וכלל שום דבר, ויהיה רק טוב בלי שום צד קפידא בעולם זה זכה רק בארץ ישראל שם זכה לזה שנתבטל הכעס בתכלית הביטול וזכה ונעשה טוב ממש, ולא נשאר בו שום צד קפידא בעלמא עד שאחר כך אפילו מי שהיה עושה לו כל הרעות שבעולם לא היה בלבו שום צד שנאה וקפדא עליו אדרבא היה אוהבו ולא היה בלבו עליו כלל כי היה רק כלו טוב ממש וגדל עצם הפלגת מדת טובו היה מפרסם לכל מכיריו כי היה רק כלו טוב בלי שום צד קפדה וכעס כלל רק כלו טוב וזה זכה בארץ ישראל כנ"ל וכבר מבאר בספריו הקדושים תורה על זה שדיקא בארץ ישראל זוכין לבחינת זו שהוא בחינת ארך אפים הפך כעס וחרון אף ושבשביל זה נתאוה משה רבנו לארץ ישראל וכו' כמו שכתוב (שמות ל"ד) : "וימהר משה ויקד ארצה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין קיא:) 'מה ראה ? ארך אפים ראה' וכו' עין שם ובמדת ענווה התפאר עצמו מאד שהוא ענו בתכלית הענווה ואמר שאין מי שזוכה לענווה באמת כי אם מי שהוא במדרגה זו שיכול לומר על עצמו שהוא ענו כמו משה רבנו, עליו השלום, שכתב על עצמו (במדבר יב ג) : "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" וכו' וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זכרונם לברכה : שאמר רב יוסף "אל תתני ענווה דאיכא אנא" והוא זכרונו לברכה, היה בבחינה זו והתפאר עצמו בעצם מעלתו במדת ענווה בתכלית הביטול לגמרי
וּבְעִנְיַן שְׁבִירַת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת

הָיָה מֻפְלָג בִּקְדֻשָּׁה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד

וּקְצָת סִפֵּר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס

וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד

וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ

הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס

עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס

אֲבָל תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם

זֶה זָכָה רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

שָׁם זָכָה לָזֶה שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּיטּוּל

וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא

עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִילּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו

אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל

כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּשׁ

וְגדֶל עצֶם הַפְלָגַת מִדַּת טוּבוֹ הָיָה מְפֻרְסָם לְכָל מַכִּירָיו

כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפֵדָה וָכַעַס כְּלָל רַק כֻּלּוֹ טוֹב

וְזֶה זָכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל

וּכְבָר מְבאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים תּוֹרָה עַל זֶה

שֶׁדַּיְקָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת זוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם הֶפֶךְ כַּעַס וַחֲרוֹן אַף

וְשֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְאַוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקּד אַרְצָה"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מָה רָאָה ? אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה' וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

וּבְמִדַּת עֲנָוָוה הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ מְאד שֶׁהוּא עָנָו בְּתַכְלִית הָעֲנָוָוה

וְאָמַר שֶׁאֵין מִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲנָוָוה בֶּאֱמֶת כִּי אִם מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנָו

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתַב עַל עַצְמוֹ: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם" וְכוּ'

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף "אַל תִּתְנֵי עֲנָוָוה דְּאִיכָּא אֲנָא"

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה בִּבְחִינָה זוֹ

וְהִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בְּעצֶם מַעֲלָתוֹ בְּמִדַּת עֲנָוָוה בְּתַכְלִית הַבִּיטּוּל לְגַמְרֵי
שיחות הר"ן - אות ע
...- אות ע ענה ואמר היתכן שאנו מניחין את השם יתברך שיעשה ויחשב לגזר גזרות בעולם ? [כי אז באותו הזמן נשמע שיוצאין גזרות על ישראל חס ושלום] כי אנו צריכין לקרות את השם יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם באיזה גזרה וכיוצא חס ושלום לקרות אותו משם שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עמו לבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך אזי השם יתברך משליך כל עניניו וכל הגזרות שרוצה לגזר חס ושלום וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול והוא משליך הכל ופונה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול
שבחי הר"ן - אות יח
...שוין הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש ואמר פעם אחת: שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה אפילו אם הוא נקי בזה רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך וזה מרמז קצת בדברי רבותינו, זכרונם לברכה "אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך" שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך ומובא בדבריו זכרונו לברכה בהתורה תקעו ממשלה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
...- דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות מצח הרצון כמו בשבת במנחה...
שיחות הר"ן - אות ז
...לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
...- תורה פו - פוסעים בו פסיעה קטנה [לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב: "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל, תינוק כשמתחיל...
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על אמו ביום היארצייט...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיג - מִי שֶׁרַק מִתְנוֹצֵץ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיג - מי שרק מתנוצץ לו השם יתברך מי שרק מתנוצץ לו השם יתברך כשעושה, חס ושלום, אפילו דבר אחד שלא כראוי בשלמות [כלומר, אף על פי שאין בזה הדבר שום נדנוד עברה, חס ושלום ולא שום תאוה גמורה בגשמיות רק שאינו עושה הדבר בתכלית שלמות הקדשה כראוי באמת] ראוי לו שתכלה נפשו לגמרי מעצם החרטה והבושה
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2
...ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2 * לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן ? - חלק 1. לימוד ליקוטי מוהר"ן דומה לחלוטין ללימוד של מקצוע חדש ושפה חדשה. בשלב הראשון יש מילים שצריך להבין, יש מושגים שצריך להכיר, יש רעיונות שצריך להכיר וכולי, יש שדברים שצריך להתבונן בהם, יש דברים שצריך ליישם אותם בפועל ולחוות אותם וכולי. וכל הדברים האלו מצטרפים כפאזל אין סופי אחד לשני. ככל שתלמד + תקיים יותר = כך תבין יותר. כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ן צריך להסתכל על כל פסקה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 06_01_2026 השעה 03:23:53 - wesi2