ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - אות כב
ובענין שבירת כל המדות רעות היה מפלג בקדשה מפלגת מאד מאד וקצת ספר מענין שבירת כעס ואמר: שמתחלה היה כעסן גדול מאד מאד ואחר כך מחמת שרצה להיות איש כשר כרצונו יתברך התחיל לשבר מדה זו של כעס עד שזכה לשבר מדה זו של כעס אבל תכלית שבירת מדה זו מהפך אל הפך, דהינו להתהפך לטוב גמור שלא יכפת לה כלל וכלל שום דבר, ויהיה רק טוב בלי שום צד קפידא בעולם זה זכה רק בארץ ישראל שם זכה לזה שנתבטל הכעס בתכלית הביטול וזכה ונעשה טוב ממש, ולא נשאר בו שום צד קפידא בעלמא עד שאחר כך אפילו מי שהיה עושה לו כל הרעות שבעולם לא היה בלבו שום צד שנאה וקפדא עליו אדרבא היה אוהבו ולא היה בלבו עליו כלל כי היה רק כלו טוב ממש וגדל עצם הפלגת מדת טובו היה מפרסם לכל מכיריו כי היה רק כלו טוב בלי שום צד קפדה וכעס כלל רק כלו טוב וזה זכה בארץ ישראל כנ"ל וכבר מבאר בספריו הקדושים תורה על זה שדיקא בארץ ישראל זוכין לבחינת זו שהוא בחינת ארך אפים הפך כעס וחרון אף ושבשביל זה נתאוה משה רבנו לארץ ישראל וכו' כמו שכתוב (שמות ל"ד) : "וימהר משה ויקד ארצה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין קיא:) 'מה ראה ? ארך אפים ראה' וכו' עין שם ובמדת ענווה התפאר עצמו מאד שהוא ענו בתכלית הענווה ואמר שאין מי שזוכה לענווה באמת כי אם מי שהוא במדרגה זו שיכול לומר על עצמו שהוא ענו כמו משה רבנו, עליו השלום, שכתב על עצמו (במדבר יב ג) : "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" וכו' וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זכרונם לברכה : שאמר רב יוסף "אל תתני ענווה דאיכא אנא" והוא זכרונו לברכה, היה בבחינה זו והתפאר עצמו בעצם מעלתו במדת ענווה בתכלית הביטול לגמרי
וּבְעִנְיַן שְׁבִירַת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת

הָיָה מֻפְלָג בִּקְדֻשָּׁה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד

וּקְצָת סִפֵּר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס

וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד

וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ

הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס

עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס

אֲבָל תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם

זֶה זָכָה רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

שָׁם זָכָה לָזֶה שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּיטּוּל

וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא

עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִילּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו

אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל

כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּשׁ

וְגדֶל עצֶם הַפְלָגַת מִדַּת טוּבוֹ הָיָה מְפֻרְסָם לְכָל מַכִּירָיו

כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפֵדָה וָכַעַס כְּלָל רַק כֻּלּוֹ טוֹב

וְזֶה זָכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל

וּכְבָר מְבאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים תּוֹרָה עַל זֶה

שֶׁדַּיְקָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת זוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם הֶפֶךְ כַּעַס וַחֲרוֹן אַף

וְשֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְאַוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקּד אַרְצָה"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מָה רָאָה ? אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה' וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

וּבְמִדַּת עֲנָוָוה הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ מְאד שֶׁהוּא עָנָו בְּתַכְלִית הָעֲנָוָוה

וְאָמַר שֶׁאֵין מִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲנָוָוה בֶּאֱמֶת כִּי אִם מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנָו

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתַב עַל עַצְמוֹ: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם" וְכוּ'

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף "אַל תִּתְנֵי עֲנָוָוה דְּאִיכָּא אֲנָא"

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה בִּבְחִינָה זוֹ

וְהִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בְּעצֶם מַעֲלָתוֹ בְּמִדַּת עֲנָוָוה בְּתַכְלִית הַבִּיטּוּל לְגַמְרֵי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִים פְּחָדִים עָלָיו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו כי הגבור אין לו שום פחד ועקר הגבורה הוא בלב דהינו מי שלבו חזק, אינו מתירא משום דבר ורץ לתוך קשרי המלחמה, ומתגבר על ידי חזק ואמץ לבו וכן להפך, רכי לבב הם מתפחדים "איש הירא ורך הלבב" פרש רש"י: 'הירא' וכו' כי על ידי רך לבב על ידי זה הוא מתירא כנ"ל
מדוע בסוף השקר נמצאת האמת?
...breslev.eip.co.il/?key=542 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי ... על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת אזי תכף ומיד...
שיחות הר"ן - אות רכה - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...- אות רכה - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה רבנו, זכרונו לברכה, כשהיה באומאן שאל אותו אחד אם אפשר לידע חכמת הקבלה בלי תעניתים ומקואות כי אחד אמר שאי אפשר לידע הקבלה כי אם וכו' השיב: אפשר לידע החכמה בלא הנ"ל כי הוא חכמה וכו' ואמר אז שמה שקשה להבין ספר ה"עץ חיים וכו' הוא מחמת שלא נכתב כסדר ואמר שבמקום שחכמת הפילוסופיא מסתימת שם מתחיל [חכמת האמת שהוא] חכמת הקבלה [פרוש כי הפילוסופים לא חקרו כי אם עד הגלגלים ומשם ולמעלה אין יודעים מאומה וגם בהחכמות שמהגלגלים ולמטה גם כן הם נבוכים מאד ברבם ככלם כידוע להם...
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם ספר מגדל הבושה שהיה לו שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה גונין כדרך המתבישין ממש בלי שום שנוי וכבר נתבאר מגדל הבושה והיראה שהיתה מנחת על פניו תמיד אשר לא נראה כזאת והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום, זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין בחוש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפג - הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל
...הם יושבין בעגול דע שהצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דהינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כל אחד ואחד במקומו הוא על סדר העגול ואף שיש שאר בני אדם ביניהם שמפסיקין ומקלקלין סדר העגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחינת אינו מן הישוב, ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי לו. והעקר הוא שיהיה אהבה ביניהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - עִנְיַן שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה שמעתי מפיו הקדוש שהיה כתוב אצלו תורה על ענין ראש השנה שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה והיה מבאר שם מענין שלשה ראשים שמתקבצין בראש השנה כשזוכין אז להיות אצל הצדיק כי הצדיק הוא בחינת ראש, כי הוא ראש בני ישראל וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש, כי הוא ראש השנה וכל אחד בא עם מחו ודעתו להצדיק ומקשר דעתו ומחו שבראשו שזהו גם כן בחינת ראש להצדיק שהוא ראש בני ישראל בראש השנה נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד והיה לו בזה תורה שלמה, ולא זכיתי לקבלה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...לארץ ישראל - אות כד וביום ראשון דחל המועד הלך האיש להחכם וצוה לו החכם לקח בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל אך מה לעשות...
לזרוק קולות - סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות
...מעשיות מכאן breslev.eip.co.il/?key=60 השיב: אני יכול לתקן כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם [הינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה] גם אני יכול להשליך קולות הינו, כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול מה לדעתכם הנמשל של היכולת של הצדיק לזרוק קולות וכולי? ***** רמז: breslev.eip.co.il/?key=566 ספר עמי ואמר שיש לו דברים גבוהים ונעלמים מאד בענין שיחתו שמשיח עם בני אדם, אך אי אפשר לי לגלות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...עלי מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת שבעין קלין כנגד שבעין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1865 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:41 - wesi2