ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית (דף ל"ב:) : תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (תענית ט) : 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו : 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה. ב. ומשה היה נשמתו כלול משלשה אבות והיה לו כח להמשיך אלו השלשה השפעות באר מים חיים (בראשית כ"ו) זה בחינת אברהם, מימי החסד ואברהם התחיל לחפר 'בארות' ו'ענן' זה בחינת יצחק, בחינת: "חשך ענן וערפל" (דברים ד בראשית כ"ז) : "ותכהין עיניו מראות" ו'מן' זה בחינת יעקב, בחינת (תהלים ע"ח) : "לרעות ביעקב עמו" ומשה שהיה כלול מאבות, נאמר בו (שמות ב) : "וישב משה על הבאר" וכתיב בה (שם כ"ד) : "ויבא משה בתוך הענן" וכתיב בה (שם ט"ז) "ויאמר משה אליהם הוא הלחם" 'הוא' דיקא, קאי על משה בעצמו שבזכותו אכלו המן ולעתיד בשעת התחיה יקום משה כלול משלשה אבות כמקדם (קהלת א) : "מה שהיה הוא שיהיה", בחינת (דברים ל"א) : "הנך שוכב עם אבותיך וקם" שיקום בתחיה כלול משלשתן וזה: 'חד בתלת קימא' ג. ובכח שהיה כלול מאבות היה לוחם כנגד עמלק, בבחינת (ויקרא כ"ו) : "חרב נקמת נקם ברית" (עיין זוהר בשלח ס"ו) כי האבות הן ברית, בחינת (שם) : "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' ועמלק טמא בריתם, בבחינת (דברים כ"ה) :אשר קרך בדרך וזהו : 'וחד על בין תרין' זהו מלחמת עמלק, שנאמר בו (שמות י"ז) : "ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד" ד. ובזה שהכניע קלפת עמלק ותקן הברית זכה לבחינת (שמות ט"ז) : "והיה לחם משנה על אשר ילקטו יום יום" ויוסף שזכה לברית כתיב בה (בראשית מ"א) : "וירכב אותו במרכבת המשנה" הינו משנה על אשר ילקטו יום יום שעל ידי ברית זוכה לשפע כפולה וזה: 'תרין ינקין לחד' שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, הינו "משנה תורה" (דברים יז) בחינת (משלי ח) :ואהיה שעשועים יום יום. ובחינת שבת, משפיע לשאר העולמות, בבחינת (ויקרא כ"ח) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" ה. וזהו, כי על ידי הדעת באים תלת הנ"ל שהם : 'אכילה' 'ושתיה' 'ומלבושים' כי בו כלולים (משלי ט) : "לכו לחמו בלחמי", בחינת 'אכילה' בחינת מן הכלול בדעת התורה 'שתיה' כלול בדעת בבחינת (ישעיה נ"ה) : "הוי כל צמא לכו למים", שהיא באר, בחינת (משלי ה) : "ונוזלים מתוך בארך" 'מלבושים', בבחינת (ישעיה ג) "שמלה לכה קצין תהיה לנו" (איוב ל"ח) : "בשומי ענן לבושו" ועקר קיומו של הדעת, על ידי האבות, שהם : 'חסד' 'גבורה' 'תפארת' 'חסד', הינו בחינת אברהם הינו שצריך ללמד חכמתו לאחרים ולקרבם תחת כנפי השכינה (משלי ל"א) : "ותורת חסד על לשונה" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סכה מ"ט:) : 'זה הלומד על מנת ללמדה' וזה בחינת (בראשית י"ב) : "ואת הנפש אשר עשו בחרן". 'גבורה', זה בחינת 'שמקדים יראת חטאו לחכמתו' (אבות פרק ג). 'תפארת' זהו שמדקדק איך להוציא חכמתו שלא יהיו נבזים בבחינת (קהלת י) : "דברי פי חכם חן" וזהו : 'חד בתלת קימא'. וכשהחכמה בקיומה ובשלמותה, אזי הוא בבחינת: 'חד על בין תרין' שיכול ללחם מלחמות ה', בבחינת (שם ט) : "טובה חכמה מכלי קרב" ואז כשמכניע כל הצרים הרודפים אחר חלושי כח שבישראל ומכניס אותם לעבודת השם יתברך על ידי זה זוכה לחדש חדושין דאוריתא בשבת על חד תרין, בבחינת לחם משנה, בחינת משנה תורה בחינת: "מגלה עפה" (זכריה ה), בבחינת: 'תרין ינקין לחד' כנ"ל, בחינת: "חרב פיפיות" (תהלים קמ"ט) על ידי החרב נוקמת כנ"ל, זוכה לפי שנים, בחינת: "לחם משנה" ושבת משלח הארותיו לכל המדרגות בבחינת: 'חד יניק לכמה סטרין' ומרפא רפואות הנפש ורפואות הגוף בבחינת (שמות כ"א) : "רק שבתו יתן ורפא ירפא", שתי רפואות על ידי שבת ו. וזה שהחכם משפיע "לחם משנה" הנ"ל כי על ידי זכותו זכה גם כן לחלק חברו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (חגיגה ט"ו). 'זכה נוטל חלקו וחלק חברו' וכשבא יום השבת, ונפשו נכללת בשבת, בבחינת: "כי בו שבת וינפש" (שמות ל"א) אזי נותן לחם משנה ליום השבת כנ"ל ז. ועל ידי הארת שבת נתעורר העולם לתשובה מאהבה כי שבת בחינת תשובה, בחינת (דברים ל) : "ושבת עד ה' אלקיך" והתשובה היא מאהבה בחינת: "אהבה בתענוגים" (שיר השירים ז ישעיה נ"ח) "וקראת לשבת ענג" ותשובה מאהבה, זה בחינת: "לחם משנה" כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'כאן מאהבה כאן מיראה' (סוטה ל"א) [איתא שם גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור] על ידי תשובה מאהבה עושה חסד לשני אלפים ח. ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים בבחינת (ישעיה ו) : "ושב ורפא לו" (שם נ"ג) : "אכן חלינו הוא נשא" גם נעשים מכבדים בעיני הבריות בבחינת (שיר השירים ז) : "מה יפית ומה נעמת", על ידי אהבה בתענוגים כנ"ל כי מקדם היו בבחינת (ישעיה נ"ג) : "לא תואר ולא הדר לו" ט. וכשהכשרי דור נתיפים ונתכבדים בעיני כל אזי כל אחד לפי כשרותו יכול להבין שכבר השפיע חכם הדור ביום השבת "לחם משנה" הנ"ל כי כל אחד ואחד לפי כשרותו כן מקבל יפי והדר ונתגדל כן בעיני הבריות והיפי והגדלה היא ציון וסימן ורשימה על משנה תורה הנ"ל בבחינת (תהלים מ"ח) : "הר ציון ירכתי צפון" 'הר', זה בחינת גדלה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין ק"ז) : על "נודי הרכם צפור" 'זה מלכות וגדלה' שהגדלה הוא ציון וסימן "על ירכתי צפון" "על חמוקי ירכיך" (ש"ה ז) 'תורה הצפונה' (עיין סוכה מט:) וזהו (ישעיה נ"ח) : "אם תשוב משבת רגלך" על ידי תשובה הבאה מבחינת שבת נמשך ירכתי צפון וזהו 'רגלך'. וכל אחד לפי כשרותו, כן נתצין ונתסמן אצלו כדי לקבל אחר כך בתוך הציונים של הגדלה, את ירכתי צפון הנ"ל כי הגדלה של הכשרי דור היא בחינת כלי אל התחדשות התורה בבחינת* [עיין לעיל אחר המאמר בסי' נ"ח בד"ה שייך לעיל] י. ואלו הכשרי הדור צריך להם להתבונן מאד בההוד והדר והגדלה הבאה להם שלא יכשלו בגאוה כי לפעמים כשהדור אינם שומרים את פיהם אזי אין יכלת בידם לקבל בחינת שבת הנ"ל כי שבת תלוי בשמירת הדבור בבחינת "ודבר דבר" שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חל (שבת קי"ג:) ואז כשאינם שומרים את פיהם אזי אף על פי שפקחי הדור משפיעים את השבת, את התשובה הנ"ל נתקלקל אצלם הארת התשובה ואז נתקלקל ההוד והדר והגדלה הבאה לכשרי הדור ונתגאים (תהלים נ"ט) : "חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם" על ידי חטא הדבור, נלכדים בעון גאוה וזהו גלות השכינה הינו הגדלה, שהוא בחינת מלכות, בחינת שכינה נפגם ונעשה גאוה וזהו פרוש (שבת ל"א) : 'מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות מפני שאין להם חיות פקחות' 'בבליים', הינו הדור הפוגמים בהדבור בחינת (בראשית י"א) : "כי שם בלל ה' שפת כל הארץ" סגלגלות הינו סגל גלות 'סגל', זה בחינת ההוד והמלכות בחינת "סגלת מלכים" (קהלת ב), גלות השכינה כנ"ל שנפגם אצלם ההוד, ונלכדים בגאות וזה שהשיב להם : 'מפני שאין להם חיות פקחות' 'חיות', זה בחינת שבת הנ"ל, בחינת: 'טועמיה חיים זכו' בחינת תשובה הנ"ל בחינת (יחזקאל י"ח) : "שובו וחיו" בחינת רפואה, כמו שכתוב (ישעיה ל"ח) : "ותחלימני ותחייני" שאין מקבלין חיות, בחינת שבת הנ"ל מפקחי הדור, מחכמי הדור הנ"ל, מבחינת משה הנ"ל כי אי אפשר להם לקבל שבת, בחינת תשובה, מחכם הנ"ל אלא על ידי שמירת הדבור כנ"ל אבל הדור שהם בחינת בבליים כנ"ל שאין מקבלין חיות שבת כנ"ל על ידי זה, 'ראשיהם', שהם כשרי הדור 'סגל גלות' ההוד והגדלה אצלם בגלות הינו שנפגם בחינת מלכות
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

אִיתָא בְּזוהַר בְּרֵאשִׁית: תְּלָת נָפְקִין מֵחַד חַד בִּתְלָת קָיְמָא חַד עָל בֵּין תְּרֵין תְּרֵין יָנְקִין לְחַד חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין

א. הַיְנוּ כִּי בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'וָאַכְחִיד שְׁלשֶׁת הָרוֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד, וְכִי בְּיֶרַח אֶחָד מֵתוּ

וְתֵרְצוּ, כִּי בְּהִסְתַּלְּקוּתָם שֶׁל אַהֲרון וּמִרְיָם נִסְתַּלְּקוּ עָנָן וּבְאֵר, וְחָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה

וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה בְּיֶרַח אֲדָר, אֲזַי נִסְתַּלְּקוּ בְּאֵר וְעָנָן וּמָן

וְהָוֵי כְּאִלּוּ מֵתוּ כָּל הַשָּׁלשׁ בְּיֶרַח אֶחָד'

וְזֶהוּ: 'תְּלָת נָפְקִי מֵחַד'

הַיְנוּ: 'בְּאֵר וְעָנָן וּמָן', הָיוּ בִּשְׁבִיל חַד, בִּשְׁבִיל משֶׁה.

ב. וּמשֶׁה הָיָה נִשְׁמָתוֹ כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת

וְהָיָה לוֹ כּחַ לְהַמְשִׁיך אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת

באר מים חיים זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם, מֵימֵי הַחֶסֶד

וְאַבְרָהָם הִתְחִיל לַחְפּר 'בְּאֵרוֹת'

וְ'עָנָן' זֶה בְּחִינַת יִצְחָק, בְּחִינַת: "חֹשֶׁך עָנָן וַעֲרָפֶל": "וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאוֹת"

וּ'מָן' זֶה בְּחִינַת יַעֲקב, בְּחִינַת: "לִרְעוֹת בְּיַעֲקב עַמּוֹ"

וּמשֶׁה שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת, נֶאֱמַר בּוֹ: "וַיֵּשֶׁב משֶׁה עַל הַבְּאֵר"

וּכְתִיב בֵּהּ: "וַיָּבא משֶׁה בְּתוֹך הֶעָנָן"

וּכְתִיב בֵּהּ "וַיּאמֶר משֶׁה אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם"

'הוּא' דַּיְקָא, קָאֵי עַל משֶׁה בְּעַצְמוֹ

שֶׁבִּזְכוּתוֹ אָכְלוּ הַמָּן

וְלֶעָתִיד בִּשְׁעַת הַתְּחִיָּה

יָקוּם משֶׁה כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת כְּמִקּדֶם

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה", בְּחִינַת: "הִנְּך שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיך וְקָם"

שֶׁיָּקוּם בַּתְּחִיָּה כָּלוּל מִשְּׁלָשְׁתָּן

וְזֶה: 'חַד בִּתְלָת קָיְמָא'

ג. וּבַכּחַ שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת

הָיָה לוֹחֵם כְּנֶגֶד עֲמָלֵק, בִּבְחִינַת: "חֶרֶב נקֶמֶת נְקַם בְּרִית"

כִּי הָאָבוֹת הֵן בְּרִית, בְּחִינַת: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקב" וְכוּ'

וַעֲמָלֵק טִמֵּא בְּרִיתָם, בִּבְחִינַת:אֲשֶׁר קָרְך בַּדֶּרֶך

וְזֶהוּ: 'וְחַד עָל בֵּין תְּרֵין' זֶהוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְאַהֲרון וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד"

ד. וּבָזֶה שֶׁהִכְנִיעַ קְלִפַּת עֲמָלֵק וְתִקֵּן הַבְּרִית

זָכָה לִבְחִינַת: "וְהָיָה לֶחֶם מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם"

וְיוֹסֵף שֶׁזָּכָה לַבְּרִית כְּתִיב בֵּהּ: "וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה"

הַיְנוּ מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם

שֶׁעַל יְדֵי בְּרִית זוֹכֶה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה

וְזֶה: 'תְּרֵין יָנְקִין לְחַד'

שֶׁבְּחִינַת שַׁבָּת מְקַבֵּל מִיּוֹסֵף לֶחֶם מִשְׁנֶה, הַיְנוּ "מִשְׁנֵה תוֹרָה"

בְּחִינַת:וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם.

וּבְחִינַת שַׁבָּת, מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת, בִּבְחִינַת "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה"

ה. וְזֶהוּ, כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת בָּאִים תְּלָת הַנַּ"ל

שֶׁהֵם: 'אֲכִילָה' 'וּשְׁתִיָּה' 'וּמַלְבּוּשִׁים'

כִּי בּוֹ כְּלוּלִים

"לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי", בְּחִינַת 'אֲכִילָה'

בְּחִינַת מָן הַכָּלוּל בְּדַעַת הַתּוֹרָה

'שְׁתִיָּה' כָּלוּל בַּדַּעַת בִּבְחִינַת: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", שֶׁהִיא בְּאֵר, בְּחִינַת: "וְנוֹזְלִים מִתּוֹך בְּאֵרֶך"

'מַלְבּוּשִׁים', בִּבְחִינַת "שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ": "בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ"

וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת, עַל יְדֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם: 'חֶסֶד' 'גְּבוּרָה' 'תִּפְאֶרֶת'

'חֶסֶד', הַיְנוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם

הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה

"וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'זֶה הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ'

וְזֶה בְּחִינַת: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן".

'גְּבוּרָה', זֶה בְּחִינַת 'שֶׁמַּקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ' .

'תִּפְאֶרֶת' זֶהוּ שֶׁמְּדַקְדֵּק אֵיך לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ

שֶׁלּא יִהְיוּ נִבְזִים בִּבְחִינַת: "דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן"

וְזֶהוּ: 'חַד בִּתְלָת קָיְמָא'.

וּכְשֶׁהַחָכְמָה בְּקִיּוּמָהּ וּבִשְׁלֵמוּתָהּ, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: 'חַד עָל בֵּין תְּרֵין'

שֶׁיָּכוֹל לִלְחֹם מִלְחְמוֹת ה', בִּבְחִינַת: "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב"

וְאָז כְּשֶׁמַּכְנִיעַ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל

וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת

עַל חַד תְּרֵין, בִּבְחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, בְּחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה

בְּחִינַת: "מְגִלָּה עָפָה", בִּבְחִינַת: 'תְּרֵין יָנְקִין לְחַד' כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: "חֶרֶב פִּיפִיּוֹת"

עַל יְדֵי הַחֶרֶב נוֹקֶמֶת כַּנַּ"ל, זוֹכֶה לְפִי שְׁנַיִם, בְּחִינַת: "לֶחֶם מִשְׁנֶה"

וְשַׁבָּת מְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת

בִּבְחִינַת: 'חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין'

וּמַרְפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף

בִּבְחִינַת: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפּא יְרַפֵּא", שְׁתֵּי רְפוּאוֹת

עַל יְדֵי שַׁבָּת

ו. וְזֶה שֶׁהֶחָכָם מַשְׁפִּיעַ "לֶחֶם מִשְׁנֶה" הַנַּ"ל

כִּי עַל יְדֵי זְכוּתוֹ זָכָה גַּם כֵּן לְחֵלֶק חֲבֵרוֹ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ'

וּכְשֶׁבָּא יוֹם הַשַּׁבָּת, וְנַפְשׁוֹ נִכְלֶלֶת בַּשַּׁבָּת, בִּבְחִינַת: "כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ"

אֲזַי נוֹתֵן לֶחֶם מִשְׁנֶה לְיוֹם הַשַּׁבָּת כַּנַּ"ל

ז. וְעַל יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת

נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה

כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיך"

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא מֵאַהֲבָה

בְּחִינַת: "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת ענֶג"

וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, זֶה בְּחִינַת: "לֶחֶם מִשְׁנֶה"

כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה'

[אִיתָא שָׁם גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה

שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר]

עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה עוֹשֶׂה חֶסֶד לִשְׁנֵי אֲלָפִים

ח. וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים

בִּבְחִינַת: "וְשָׁב וְרָפָא לוֹ": "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא"

גַּם נַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת

בִּבְחִינַת: "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ", עַל יְדֵי אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים כַּנַּ"ל

כִּי מִקּדֶם הָיוּ בִּבְחִינַת: "לא תוֹאַר וְלא הָדַר לוֹ"

ט. וּכְשֶׁהַכְּשֵׁרֵי דּוֹר נִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כּל

אֲזַי כָּל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ

יָכוֹל לְהָבִין שֶׁכְּבָר הִשְׁפִּיעַ חֲכַם הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת "לֶחֶם מִשְׁנֶה" הַנַּ"ל

כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ

כֵּן מְקַבֵּל יפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת

וְהַיּפִי וְהַגְּדֻלָּה הִיא צִיּוּן וְסִימָן וּרְשִׁימָה עַל מִשְׁנֵה תּוֹרָה הַנַּ"ל

בִּבְחִינַת: "הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן"

'הַר', זֶה בְּחִינַת גְּדֻלָּה

כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל "נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר" 'זֶה מַלְכוּת וּגְדֻלָּה'

שֶׁהַגְּדֻלָּה הוּא צִיּוּן וְסִימָן "עַל יַרְכְּתֵי צָפוֹן"

"עַל חַמּוּקֵי יְרֵכַיִך" 'תּוֹרָה הַצְּפוּנָה'

וְזֶהוּ: "אִם תָּשׁוּב מִשַּׁבָּת רַגְלֶך"

עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִבְּחִינַת שַׁבָּת

נִמְשָׁך יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְזֶהוּ 'רַגְלֶך'.

וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ, כֵּן נִתְצַיֵּן וְנִתְסַמֵּן אֶצְלוֹ

כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַר כָּך בְּתוֹך הַצִּיּוּנִים שֶׁל הַגְּדֻלָּה, אֶת יַרְכְּתֵי צָפוֹן הַנַּ"ל

כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי דּוֹר

הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה

בִּבְחִינַת* [עיין לעיל אחר המאמר בסי' נ"ח בד"ה שייך לעיל]

י. וְאֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר

צָרִיך לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מְאד בְּהַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לָהֶם

שֶׁלּא יִכָּשְׁלוּ בְּגַאֲוָה

כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם

אֲזַי אֵין יְכלֶת בְּיָדָם לְקַבֵּל בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל

כִּי שַׁבָּת תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת "וְדַבֵּר דָּבָר"

שֶׁלּא יְהֵא דִּבּוּרְך שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְך שֶׁל חֹל

וְאָז כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם

אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁפִּקְחֵי הַדּוֹר מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל

נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה

וְאָז נִתְקַלְקֵל הַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לִכְשֵׁרֵי הַדּוֹר

וְנִתְגָּאִים

"חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם"

עַל יְדֵי חֵטְא הַדִּבּוּר, נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן גַּאֲוָה

וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה

הַיְנוּ הַגְּדֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת שְׁכִינָה

נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה גַּאֲוָה

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: 'מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת'

'בַּבְלִיִּים', הַיְנוּ הַדּוֹר הַפּוֹגְמִים בְּהַדִּבּוּר

בְּחִינַת: "כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ"

סְגַלְגַּלּוֹת הַיְנוּ סֶגל גָּלוּת

'סֶגל', זֶה בְּחִינַת הַהוֹד וְהַמַּלְכוּת

בְּחִינַת "סְגֻלַּת מְלָכִים", גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל

שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלָם הַהוֹד, וְנִלְכָּדִים בְּגֵאוּת

וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: 'מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת'

'חַיּוֹת', זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: 'טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ'

בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל בְּחִינַת: "שׁוּבוּ וִחְיוּ"

בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְתַחֲלִימֵנִי וּתְחַיֵּינִי"

שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת, בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל

מִפִּקְחֵי הַדּוֹר, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, מִבְּחִינַת משֶׁה הַנַּ"ל

כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, מֵחָכָם הַנַּ"ל

אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

אֲבָל הַדּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּבְלִיִּים כַּנַּ"ל

שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת שַׁבָּת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה, 'רָאשֵׁיהֶם', שֶׁהֵם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר

'סֶגל גָּלוּת' הַהוֹד וְהַגְּדֻלָּה אֶצְלָם בְּגָלוּת

הַיְנוּ שֶׁנִּפְגָּם בְּחִינַת מַלְכוּת
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...ישראל - אות יז אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם
...ח"ב - תורה יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת...
חיי מוהר"ן - שפט - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...שפט - מעלת תורתו וספריו הקדושים אות שפט הקשר והחבור של התורות שלו הוא כעין בנין ואריגה ממש שבתחלה מקשר ומחבר אלו שני דברים יחד. ואחר כך קושר ומחבר דבר שלישי להשני בכמה קשרים חזקים וכן משלישי לרביעי וכן להלן וכו'. אך על פי רב חוזר בכל פעם לחזר ולקשר אלו הארבעה דברים יחד. כי מתחלה אין הקשר שלהם יחד, רק מזה לזה דהינו מהראשון לשני ומהשני לשלישי ומהשלישי לרביעי אבל עדין אין קשר להרביעי בהראשון אבל אחר כך מביא פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה או שאר ראיה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד
...זכרונו לברכה] תהלה לדוד ארוממך אלהי וכו' א. מה שאנו רואים שעל פי הרב הלומדים חולקים על הצדיקים ודוברים על הצדיק עתק בגאוה ובוז זהו מכון גדול מאת השם יתברך כי יש בחינת יעקב ולבן. יעקב הוא הצדיק המחדש חדושין דאוריתא ולומד תורתו לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למחר לקבל שכרם' ועל שם ששכרו לבסוף על שם זה נקרא יעקב לשון עקב וסוף שכרו לבסוף ולבן הוא תלמיד חכם שד יהודי שתורתו להתיהר ולקנטר ותלמיד חכם כזה נבלה טובה הימנו...
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
...הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת רוח...
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יכול לישן מחמת שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
...טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
...יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4063 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 16:13:39 - wesi2