ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עג - מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים
מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסגל לתשובה כי יש נון שערי תשובה ומ"ט שערים יכול כל אדם לכנס בהם ולהשיגם אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו, כביכול כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב (מלאכי ג) : "שובו אלי ואשובה אליכם" ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים והנה הכל חפצים ליראה את שמך ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה כי יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה ואפילו מי שיש לו התעוררות לתשובה אינו זוכה להגיע אל האות והשער של תשובה השיך לו ואפילו אם מגיע לשם, יכול להיות שהשער של תשובה סגור ומחמת כל זה אין האדם זוכה לתשובה ועל ידי אמירת תהלים, אפילו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה הוא מתעורר לעשות תשובה וגם זוכה על ידי תהלים להגיע אל השער ואות השיך לו ולפתח השער נמצא שזוכה על ידי תהלים לעשות תשובה וזה בחינת (שמואל ב כ"ג) : נאם הגבר הוקם על ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (מועד קטן טז:) : 'שהקים עלה של תשובה' ונעים זמרות ישראל כי על ידי בחינת נעים זמירות ישראל, דהינו ספר תהלים שיסד על ידי זה הוקם עלה של תשובה כי על ידי תהלים זוכין לתשובה כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (עבודה זרה ד:) : 'לא היה דוד ראוי לאותו מעשה, אלא כדי להורות תשובה ליחיד' וכו' נמצא שעקר הוראת התשובה על ידי דוד המלך ועקר התשובה של דוד המלך הוא ספר תהלים שאמרו בהתעוררות גדול מאד וברוח הקדש עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא יכול למצא את עצמו בתוך ספר תהלים ולזכות לתשובה על ידי אמירת תהלים כנ"ל ועקר הזדככות שנים עשר שבטי יה שהם מ"ט אותיות, שהם בחינות מ"ט שערי תשובה היה במצרים שהוא בחינת מצר הגרון, שהוא בחינת תשובה עלאה (כמובא בכתבי האר"י ז"ל ועין שם והבן היטב) ועל כן אחר שנזדככו שם במצרים וזכו לצאת משם ספרו מ"ט ימי הספירה שהם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם בחינת מ"ט אותיות הנ"ל וביום החמשים, אז "וירד ה' על הר סיני" (שמות י"ט) זה בחינת "ואשובה אליכם" בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול בחינת שער החמשים כנ"ל וזהו : "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו" סופי תבות הם אותיות תהלים ואותיות תשובה כי על ידי תהלים זוכין לתשובה שהיא בחינת שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' כי מ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות בני ישראל, הבאים מצרימה, להזדכך שם כנ"ל וזה שאנו רואין, שבימי תשובה, דהינו באלול ועשרת ימי תשובה כל ישראל עוסקין אז באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסגל לתשובה כנ"ל ועל כן הוא דבר גדול מאד לעסק תמיד באמירת תהלים כי תהלים הוא התעוררות גדול מאד מאד להשם יתברך אשרי שיאחז בו
מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים

כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה

כִּי יֵשׁ נוּן שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה

ומ"ט שְׁעָרִים יָכוֹל כָּל אָדָם לִכְנס בָּהֶם וּלְהַשִּׂיגָם

אַך שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הוּא בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל

כִּי גַּם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך מָצִינוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"

וְאֵלּוּ הַמ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה

הֵם בְּחִינַת מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ

כִּי כָל שַׁעַר וָשַׁעַר יֵשׁ לוֹ אוֹת מִמ"ט אוֹתִיּוֹת הַשְּׁבָטִים

וְהִנֵּה הַכּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶך

וְאַף עַל פִּי כֵן לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה

אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹת וְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּך לוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם מַגִּיעַ לְשָׁם, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה סָגוּר

וּמֵחֲמַת כָּל זֶה אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה

וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה

הוּא מִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

וְגַם זוֹכֶה עַל יְדֵי תְּהִלִּים לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר וְאוֹת הַשַּׁיָּך לוֹ וְלִפְתּחַ הַשַּׁעַר

נִמְצָא שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי תְּהִלִּים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

וְזֶה בְּחִינַת: נְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה'

וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד

עַל יְדֵי זֶה הוּקַם עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה

כִּי עַל יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'לא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה לְיָחִיד' וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁעִקָּר הוֹרָאַת הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶך

וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך הוּא סֵפֶר תְּהִלִּים

שֶׁאֲמָרוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאד וּבְרוּחַ הַקּדֶשׁ

עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לִמְצא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך סֵפֶר תְּהִלִּים

וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים כַּנַּ"ל

וְעִקָּר הִזְדַּכְּכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ

שֶׁהֵם מ"ט אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה

הָיָה בְּמִצְרַיִם

שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִלָּאָה

וְעַל כֵּן אַחַר שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם וְזָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם

סָפְרוּ מ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה

שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מ"ט אוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל

וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, אָז "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי"

זֶה בְּחִינַת "וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"

בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל

בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקב אִישׁ וּבֵיתוֹ"

סוֹפֵי תֵבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת תְּהִלִּים וְאוֹתִיּוֹת תְּשׁוּבָה

כִּי עַל יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה

שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְכוּ'

כִּי מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה

הֵם בְּחִינַת מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, לְהִזְדַּכֵּך שָׁם כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, שֶׁבִּימֵי תְּשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ בֶּאֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה

כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין אָז בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים

כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד לַעֲסֹק תָּמִיד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים

כִּי תְּהִלִּים הוּא הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאד מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אַשְׁרֵי שֶׁיּאחַז בּוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
...ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף
...ח"א - תורה פג - מתן בסתר יכפה אף [לשון החברים] מתן בסתר יכפה אף דע, כי בהאלף בית יש ששה פאין 1. אלף אי אפשר לקרות בלא פ 2. גם כף 3. ך 4. פ 5. ף 6. וקו"ף גם כן אי אפשר לקרא אותן בלא פ נמצא שיש בהא"ב ששה פאין פ' גימטריא ת"פ כמנין לילית והנה, חס ושלום, כשארע לאדם מקרה בלתי טהור הוא על ידי הקלפה הנ"ל כידוע והנה הקלפה הנ"ל יונקת מן האלף בית כמנין שמה הינו מן הפאין הנ"ל ונעשה מן פא אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ...
שיחות הר"ן - אות רכז - מדבר ממעלת ההתבודדות
שיחות הר"ן - אות רכז - מדבר ממעלת ההתבודדות מצאתי כתב יד החברים שאמר שטוב יותר שההתבודדות יהיה מחוץ לעיר במקום עשבים כי העשבים גורמים שיתעורר הלב
שיחות הר"ן - אות סה
שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. לעשות רצונך וכו' כשאדם רואה ולומד בספר ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו הינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעין שם זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי זה סימן לעשות רצונך אלקי חפצתי כנ"ל
חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות
...אות יד בעת שנתן לנו התורה תשעה תקונין הנ"ל בכתיבת ידו היינו עומדים לפניו, והוא חתך הדפין של התורה הנ"ל מתוך ספרו כדי לתנם לנו להעתיקם. ותחלת התורה היתה מתחלת באמצע הדף שהיה כתוב עליו תורה אחרת שלא רצה לתן אותה לנו להעתיקה. והכרח לומר לי אלו הדברים בעל פה מלה במלה ואני ישבתי אצלו והייתי כותב מפיו הקדוש. ובתוך כך נתלהב מאד ופניו היו מאדימות ומאירות והפסיק באמצע קצת והיה אצלנו פליאה גדולה. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש ואז היתה...
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו הזהר מאד לכבד הטלית הזה כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד
שיחות הר"ן - אות מז
...שיזכה לישב עצמו שעה אחת ביום ושיהיה לו חרטה על מה שצריכין להתחרט כי לאו כל אחד זוכה לישב הדעת איזה שעה ביום כי היום הולך וחולף ועובר אצלו ואין לו פנאי לישב עצמו אפילו פעם אחת כל ימי חייו על כן צריכין להתגבר לראות ליחד לו פנאי לישב עצמו היטב על כל מעשיו אשר הוא עושה בעולם אם כך הוא ראוי לו לבלות ימיו במעשים כאלו ומחמת שאין האדם מישב עצמו ואין לו דעת ואפילו אם יש לו לפעמים איזה ישוב הדעת אין הדעת המישב מאריך זמן אצלו ותכף ומיד חולף ועובר הדעת ממנו וגם אותו המעט הדעת שיש לו אינו חזק ותקיף אצלו מחמת...
חיי מוהר"ן - עח - שיחות שהיה אצל כל תורה
...אצל כל תורה אות עח התורה אתם נצבים בלקוטי א' בסימן מ"ד אמר בשבת שקדם ראש השנה של שנת תקס"ג בשבת הראשון שנתקרבתי אליו. ושם מדבר מענין מחיאת כפים בשעת התפילה. ודע שבאותו העת שאמר התורה הזאת אז היה סמוך לכניסתו לפה ברסלב ואז דבר הרבה מענין מחיאת כפים בתפילה. וספר לי שבתחלת כניסתו לפה עמד פעם אחת על פתח בית המדרש שבביתו והוכיח את העולם על אודות התפילה שאינם מתפללים כראוי. וענה ואמר שאין שומעין משום אחד מהמתפללין שום המחאת כף. ומזה הבנו מיד שהוא רוצה להחזיר העטרה לישנה שיחזרו להתעורר להתפלל בכונה והתלהבות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 06:47:28 - wesi2