ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל... ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת ארץ ישראל הוא רק על ידי השגחת השם יתברך ומחמת שהשם יתברך מסתכל בארץ ישראל תמיד כמו שכתוב: "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" על ידי זה ... ה' בארץ ישראל, שמסתכל בה תמיד על ידי זה 'אוירא דארץ ישראל מחכים' אך מהיכן נמשך ונתעורר זאת אצל השם יתברך דהינו בחינת עינים להשגיח כנ"ל זה נעשה על ידי נשמות ישראל שהשם יתברך מתפאר בהם, בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" ועל ידי ההתפארות נעשין בחינת תפילין, שנקראין פאר והתפילין הם בחינת מחין, ונכנסין לפנים ובוקעין בעינים ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל ועל שם זה נקרא ארץ ישראל שמקבלת קדשתה, מבחינת "ישראל אשר בך אתפאר", כנ"ל אך בודאי לא כל העתים שוות בהתקרבות ישראל להשם יתברך כי לפעמים, חס ושלום, יש שנתרחק אחד מהשם יתברך ואזי אדרבא השכינה צועקת: 'קלני מראשי, קלני מזרועי' הינו שצעקתה, שנתקלקל ונפגם בחינת ההתפארות שאינו יכול להתפאר בהם ונפגם ... 'קלני מראשי, קלני מזרועי', 'מראשי' 'מזרועי' דיקא בחינת תפילין [שמניחין על הראש ועל הזרוע] וכנ"ל רק כשאחד מישראל נתקרב להשם יתברך ונתוסף עוד ישראל שרוצה לעבדו יתברך וכל מה שנתוספין יותר רבים מישראל שרוצים לעבדו ולהתקרב אליו אזי נתגדל ונתוסף ... ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' על ידי עיני השגחתו כנ"ל אך מי שיכול לראות זאת ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו ישראל אזי הוא מקבל בחינת פאר ומחין מן זאת ההתפארות שרואה ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין ונכנסין ... ישראל מחכים כי עקר קדשת ארץ ישראל הוא רק מבחינת עינים הנ"ל אבל מי הוא זה שיוכל לראות את השם יתברך שיוכל לראות התפארותו יתברך אמנם מי שרואה את הצדיק האמת שהוא מקרב בני אדם לעבודתו יתברך והוא עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים נמצא שהוא בעצמו ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו כי על ידו כל ההתקרבות וההתפארות ועקר הדבר בעת הקבוץ בעת שמתקבצים אליו העולם הבאים לשמע את דבר ...