ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... בריאה חדשה על ידי חבור רוחניות אלקות עם הגוף והצמצום, שזה עקר הבריאה ואזי תכף כשנעשה איזה בריאה, אזי השם יתברך נותן פרנסה תכף כי השם יתברך מפרנס 'מקרני ראמים עד ביצי כנים' ותכף שיש בריאה, תכף השם יתברך נותן פרנסה כי הנשמה לבד אינה צריכה פרנסה וכן הגוף לבד אינו צריך גם כן פרנסה ועקר צרך הפרנסה ... וגופים שזה בחינת בריאה, בחינת שתופא דנפשא וגופא על ידי זה נתרבה ונכפל פרנסתו כי תכף כשיש בריאה, נותן השם יתברך פרנסה כנ"ל וזה בחינת: כל המשתף שם שמים בצערו דהינו שממשיך ומשתף רוחניות אלקות לתוך הצמצום שהוא בחינות צער ... די באלקותו לכל בריה] וזה בחינת: "ושמתיך בנקרת הצור", הנאמר במשה בעת שזכה לראות ולהשיג מה שהשיג הינו שהבטיחו השם יתברך להגן עליו שיהיה נסתר בנקרת הצור, דהינו בחינת צמצום שלא יצא המח לשוטט חוץ לגבול שהיה לו ח. ועל ... למלכים ואז נתחדש כל ההתמנות של כל אחד ואחד ואז נותנין לכל המלאכים ההתמנות שלהם ואזי נתחדש הרצון של השם יתברך, בחינת: "וכמצביה עבד בחיל שמיא" כי אז נותנין לכלם ההתמנות שלהם כרצונו יתברך ואז יש להמלאכים שמחה ונתחזקין כי ... בסופה שבראש השנה רואה ומשגיח על כל השנה, מה יהא בסופה וזהו בחינת 'חוש הראיה' שמיעה הוא בחינת מה שהשם יתברך שומע קול צעקות ותפילות ותרועת עמו ישראל ברחמים ריח זה בחינת "והריחו ביראת ה'" בחינת: 'ובכן תן פחדך ה' ... כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת' טעם זה בחינת: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" 'מפקודין דעשה' הינו מה שהשם יתברך טועם בראש השנה כל המעשים טובים של ישראל וזהו בחינת 'חוש הטעם' משוש הוא בידים כמו שכתוב בעבודה זרה: ... בכל מיני רפש וטיט בשביל עבודת השם ומצוותיו יתברך ולאו דוקא מצוה ממש אלא כל דבר שיש בו רצון השם יתברך נקרא מצוה כי יש תרי"ג מצוות, ואלו התרי"ג מצוות יש להם ענפים רבים וכל דבר שיש בו רצון השם יתברך שעושין בו נחת לאביו שבשמים, הוא בחינת מצוה וצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות איזה רצון ונחת להשם יתברך ואזי כשאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך עד שמסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל עבודתו יתברך כדי לעשות לו יתברך איזה נחת אזי הוא ... להשיג השגה הנ"ל דהינו להשיג מפני מה יש צדיק ורע לו וכו' אבל על ידי שאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך שמשליך ומגלגל עצמו ברפש וטיט בשביל עבודתו יתברך ועושה עבדות כעבד ממש בשביל אהבתו יתברך אזי זוכה להשיג גם ... וזהו: בנו העבד אתו, הינו בן שעושה מעשה עבד כנ"ל על ידי זה 'וחמלתי עליו' כי על ידי זה השם יתברך מרחם עליו מחמת שרואה אהבתו חזקה כל כך ומראה ומגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' כנ"ל ...