... אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלוהים" ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ולא בעל פה כי גדלת השם יתברך הוא רק לכל חד לפום מה דמשער בלבה כמו שכתוב בזוהר הקדוש "נודע בשערים בעלה", 'לכל חד לפום מה דמשער בלבה' ומי שזוכה לשער בלבו את גדלת השם יתברך בודאי אצל זה אינו נחשב שום דבר לנסיון ואין צריך שום התגברות על זה רק שיש בחינת יצר הרע, ... שאמרו שם 'זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים' נמצא מבאר שם ענין הנ"ל שמה שהשם יתברך כובש מדת הדין ומאריך אפו הוא בחינת שבירת היצר הרע אצלו יתברך (עיין רש"י שם בגמ' הנ"ל ועיין ב"ב ... הרע על כן אז מתגבר עליו מאד היצר הרע שלו וצריך השתדלות והתחזקות על זה גם בענין ההתקרבות עצמו להשם יתברך, יש יצר הרע גדול [כלומר, שלפעמים רבוי ההתלהבות חוץ מהמדה הוא מהיצר הרע, כי זהו בחינת "פן יהרסו" וכמבאר גם במקום אחר] כי יש יצר הרע גדול, כשמתחיל להתקרב להשם יתברך ועל כן בשעת מתן תורה, הזהיר השם יתברך למשה "רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות" כי ישראל היו אז במעלה גדולה והצרכו להזהירם מהיצר הרע שיש בהתקרבות להשם יתברך ותדע, שהיצר הרע של רב העולם, שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול כמה שאמרו: 'אין אדם עובר ...

... כאן breslev.eip.co.il/?key=39 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - ואלה המשפטים אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם כי חושבים שהתענו וסגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים אבל האמת אינו כן כי ...

... רבותינו, זכרונם לברכה: 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' ומי הוא שיכול לידע ולהגיע למקום חברו כי אם השם יתברך, שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו וכל אחד ואחד יש לו מקום אצלו יתברך ועל כן הוא לבדו ... כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה, כנ"ל גם על ידי שהשם יתברך בעצמו כביכול בא לידי זה שיצטרך לומר: הביאו עלי כפרה הינו שעשה דבר שהצרך להתחרט עליו ולומר: הביאו עלי ...

... ומופתים, חס ושלום, ממנהג העולם אבל באמת הבל יפצה פיהם, כי באמת העולם ומלואו הוא אפשרי המציאות כי רק השם יתברך לבד הוא מחיב המציאות אבל כל העולמות עם כל אשר בהם הם אפשרי המציאות כי הוא יתברך בראם יש ... בכל והבן היטב ומזה נשתלשל ונמשך הטעות של האפיקורסים שאומרים שהעולם הוא, חס ושלום, מחיב המציאות אבל באמת רק השם יתברך לבד הוא מחיב המציאות אבל כל הדברים הם אפשרי המציאות כנ"ל ועקר הכונה שברא כל העולם בשביל ישראל היה ... נכלל כל העולם שנברא בשבילם, בחיוב המציאות כי עקר התכלית שנברא העולם הוא בשביל זה ורק בשביל זה מחיב השם יתברך כביכול, לברא ולקים כל העולמות בשביל ישראל כנ"ל כדי שיעשו רצונו כנ"ל ועל כן אז דיקא כשעושין רצונו, נכלל ... ואז נכללין עמהם כל העולמות התלויים בנפשם, בחיוב המציאות כנ"ל אך לזכות לזה להכלל בשרשו, דהינו לחזר ולהכלל באחדות השם יתברך, שהוא מחיב המציאות אי אפשר לזכות, כי אם על ידי ביטול שיבטל עצמו לגמרי עד שיהיה נכלל באחדותו יתברך. ... מטרדת העולם הזה כי ביום, על ידי שרודפין העולם אחר העולם הזה הוא מבטל ומבלבל את האדם מלהתדבק ולהכלל בהשם יתברך ואפילו אם הוא בעצמו אינו טרוד אף על פי כן מאחר שהעולם טרודים אז, ורודפים אז אחר הבלי העולם ... שכתבה בתכלית הקצור] המהלך בדרך יחידי, הנעור בלילה וכו' דע שעקר הביטול, שאדם מבטל ישותו ונעשה אין, ונכלל באחדות השם יתברך אין זה אלא על ידי התבודדות וההתבודדות צריך מקום וזמן מיחד, שלא יבלבלו אותו המונעים והזמן הוא בלילה, הינו ... לבו מכל וכל, ויכול לבוא לביטול כל הישות והינו והמפנה לבו לבטלה ואז כשנתבטל לגמרי, אזי הוא נכלל באחדות השם יתברך ואז הוא בא לבחינת מחיב כי הקדוש ברוך הוא מחיב המציאות וכל הדברים הם אפשר המציאות וכשנתבטל ונכלל באחדותו ...

... שהוא ההפך וכן להפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה בתוך הארץ ממש יהיה מראה לו שאדרבא הוא סמוך להשם יתברך וזה השלמות מכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל כי צריך להראות למי שהוא למטה מאד בדיוטא התחתונה ... 'מלא כל הארץ כבודו' וכבר דברנו מזה, שכשהאדם מנח למטה לגמרי ורואה שהוא בדיוטא התחתונה, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך ראוי לו להחיות עצמו בזה בעצמו הינו כי זהו בעצמו הוא התקרבות מאחר שרואה שהוא רחוק כי מקדם היה ... להחיות את עצמו ולשוב אל ה' וכן להפך, למי שהוא למעלה מאד צריך הצדיק להראות לו שהוא רחוק לגמרי מהשם יתברך 'מה חמית מה ידעת' וכו' "כי כל בשמים ובארץ", שהוא בחינת הצדיק, כידוע 'דאחד בשמיא ובארעא', דהינו כנ"ל שיהיה ...

... ישאר אחר כך זך וצלול לגמרי באמת כראוי היה אפשר להוציא הפסלת והרפש מיד מהאנשים שהיו בגשמיות מתחלה ונתקרבו להשם יתברך אך מה יהיה אם יהיה מוציא הרפש יוציא הרפש עם המח מאחר שמערב הכל יחד על כן ההכרח להיות ...

... ה. מי שאין לו בטחון, הוא דובר שקרים. ו. על ידי שקרים אינו יכול לבטח באמת. ז. מי שבטוח בהשם יתברך, הקדוש ברוך הוא מצילו מכל צרות ובפרט מהריגה. ח. על ידי בטחון אין אדם צריך לחברו גם אין אדם ... רשעים. טז. על ידי חנפה נאבד הבטחון. יז. מי הירדן הם סגלה לבטחון. יח. על ידי הבטחון האדם נתקרב להשם יתברך. יט. מי שבוטח בעכו"ם, דילה דילהון. חלק שני א. כשעושה אדם איזהו דבר באמונה ונכשל באיזה מכשול, יבטח שהקדוש ...

... להעמיק מחשבתו בזה ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך הן מלאכה או משא ומתן וכל מה שמזמין לו השם יתברך בכל יום צריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה כדי להבין רמיזותיו של השם יתברך אך ההגדלות השכל בזה, צריך להיות במדה שלא יצא מגבול הקדשה רק לפי שכל אנושי שלו כן יגדיל המחשבה ... שם שהם בחינת נצח והוד בחינת רגלין כידוע]. ואפילו מי שיודע ומבין בזה הינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל דבר ואם כן ירצה לעסק רק בזה, הינו שיעסק רק בעסקי העולם הזה מאחר שהוא מבין הרמזים שהשם יתברך מרמז בהם אך באמת אינו כן כי צריך האדם שיהיה לו הסתפקות להסתפק מזה העולם, רק במה שצריך לו ... מקום מסכן בכן צריך להסתפק רק בהכרחיות ועוד, מחמת שיש עבודה גבוהה מזו, שהוא קדשה גבוהה ממנה וצריך לעבד השם יתברך באותן העבודות והקדשות הגבוהות מזה [הינו, שאפילו הצדיק והחכם שיש לו מח גדול עד שיכול להבין את הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל דבר בכל יום, אפילו בעסקי חל ועל ידי זה הוא יכול לעבד את השם יתברך בכל הדברים שבעולם אפילו בעסקי חל ואם כן ירצה, חס ושלום, לעסק רק בזה, דהינו בעסקי חל מאחר שהוא יודע הרמזים שיש בהם ויכול להתקרב לעבודת השם יתברך על ידם אבל באמת אינו כן כי אסור להרבות בעסקי העולם הזה אפילו למי שיודע ומבין הרמזים הנ"ל מחמת ... הם בחינת: "גדלת מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל ... והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר ... על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה ... לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון ... נתעוררין לשוח עם לבבו מתכליתו הנצחי לעולם הבא ולחפש ולבקש למצא הנקדות טובות בחינת הרוח טובה שבקרבו, כדי לשוב להשם יתברך על ידי זה כי עקר התשובה הוא, להכניע הרוח רעה, ולברר הרוח טובה כידוע וזה בחינת קימה בחצות לילה ...

... שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורים חס ושלום] גם כן טוב כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה אבל מי שאין לו אמונה חס ... לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה החיות שלו כנ"ל

... מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.