... היגיעות והמסירות נפש ורבוי המניעות שהיה לו קדם שזכה לבוא לארץ ישראל ויבאר כל זה בקנטרס מיחד לקמן בעזרת השם יתברך אפס קצהו ולא כלו כי אי אפשר לבאר הכל

ספר המידות - ארץ ישראל חלק שני א. על ידי ישיבת ארץ ישראל משיגין השגחת השם יתברך על העולם. ב. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ג. על ידי השתוקקות ...

... אותם ביין טוב, נפלא מאד, שיש לה בספינה שאינה מסתפקת ממנו רק הוא טמון אצלה עד יום שיזמן לה השם יתברך הזווג שלה ונתנה להם היין בשנים עשר גביעים ואמרה, שכל אחד ישתה לכל אחד מהשנים עשר ושתו ונשתכרו ונפלו ...

... מתנועעין ועל ידי הנקדות נזדוגין ונצטרפין האותיות ועקר התהוות הנפש הוא על ידי ההשתוקקות והכסופין של איש ישראל אחר השם יתברך כל אחד לפי מדרגתו שהוא נכסף ומשתוקק ומתגעגע להגיע אל מדרגה למעלה ממנה על ידי הכסופין אלו נעשה נפש כמו שכתוב: "נכספה וגם כלתה נפשי" הינו מה שאני נכסף וכלה אחר השם יתברך מזה בעצמו נעשה נפשי וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "וינפש" 'כיון ששבת וי אבדה נפש' הינו שבתחלת השבת שצריך ... סם חיים וסם וכו' באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו "צדיקים ילכו, ופשעים יכשלו" אם הוא משתוקק לעבודת השם יתברך יוכל לקבל מהרב דרך ישרה לעבד את ה' ואם לאו וטינא יש בלבו יוכל גם כן למצא בהרב דבר ... עליהם כאלו כל העולם שלהם ומכסין העולם בדרך הטבע כי באמת הקדוש ברוך הוא מנהיג העולם והם מכסים הנהגת השם יתברך כאלו מתנהג, חס ושלום, על ידי הכוכבים ומזלות בעצמן אך לעתיד לבוא יעביר אותם ואז יקים: "סר צלם" ואזי ...

... אני והוא יכולין לדור נמצא שעל ידי גדלות נסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו ואזי באין כפירות שזהו בחינת הסתלקות השם יתברך והסתרת פניו ממנו וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלותו ורוממות השם יתברך ובודאי לא יבוא לגדלות וכפירות וזהו על ידי שבת על ידי שמקבלין שבת בכבוד גדול ובקדשה כראוי כי שבת הוא בחינת עין שעל ידי זה זוכין לראות שפלותו ורוממות השם יתברך כי שין של שבת היא תלת גונין דעינא ובית, היא בחינת בת עין ועל ידי זה זוכין לראות שפלותו ...

... להתירה על כן צריך שיבוא עליו בושה שהיא שפיכות דמים בחינת שחיטה, שהיא מטהרת האיבר מן החי ואזי יוכל השם יתברך לטעם מהמצוות עשה שלו בין מצות עשה אחת בין מצוות רבות. כי המצוות נקראים מטעמים כמו שכתוב: "ועשה לי ...

... זכרונו לברכה ואמר. אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ...

... להעמיק מחשבתו בזה ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך הן מלאכה או משא ומתן וכל מה שמזמין לו השם יתברך בכל יום צריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה כדי להבין רמיזותיו של השם יתברך אך ההגדלות השכל בזה, צריך להיות במדה שלא יצא מגבול הקדשה רק לפי שכל אנושי שלו כן יגדיל המחשבה ... שם שהם בחינת נצח והוד בחינת רגלין כידוע]. ואפילו מי שיודע ומבין בזה הינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל דבר ואם כן ירצה לעסק רק בזה, הינו שיעסק רק בעסקי העולם הזה מאחר שהוא מבין הרמזים שהשם יתברך מרמז בהם אך באמת אינו כן כי צריך האדם שיהיה לו הסתפקות להסתפק מזה העולם, רק במה שצריך לו ... מקום מסכן בכן צריך להסתפק רק בהכרחיות ועוד, מחמת שיש עבודה גבוהה מזו, שהוא קדשה גבוהה ממנה וצריך לעבד השם יתברך באותן העבודות והקדשות הגבוהות מזה [הינו, שאפילו הצדיק והחכם שיש לו מח גדול עד שיכול להבין את הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל דבר בכל יום, אפילו בעסקי חל ועל ידי זה הוא יכול לעבד את השם יתברך בכל הדברים שבעולם אפילו בעסקי חל ואם כן ירצה, חס ושלום, לעסק רק בזה, דהינו בעסקי חל מאחר שהוא יודע הרמזים שיש בהם ויכול להתקרב לעבודת השם יתברך על ידם אבל באמת אינו כן כי אסור להרבות בעסקי העולם הזה אפילו למי שיודע ומבין הרמזים הנ"ל מחמת ... הם בחינת: "גדלת מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל ... והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר ... על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה ... לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון ... נתעוררין לשוח עם לבבו מתכליתו הנצחי לעולם הבא ולחפש ולבקש למצא הנקדות טובות בחינת הרוח טובה שבקרבו, כדי לשוב להשם יתברך על ידי זה כי עקר התשובה הוא, להכניע הרוח רעה, ולברר הרוח טובה כידוע וזה בחינת קימה בחצות לילה ...

שיחות הר"ן - אות קכג מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין ענה ואמר אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום ואמר הלא על שעת ... על העגל" נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו כמו שכתוב "לבבתני באחת מעיניך" כי זה בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך

... כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך, ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות אפילו בדרך שחוק וכבר מבאר בספרים ובדברינו בכמה מקומות להרחיק עצמו מאד מאד ...