... כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם ומשה רבנו היה לו רחמנות והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מישב וממלא מבני אדם הינו ... חס ושלום כי כשישראל נופלים בעוונות, חס ושלום זהו משאוי כבד מאד, שאי אפשר לשא כלל המשאוי הכבד הזה בבחינת: "כמשא כבד יכבדו ממני" כי מי שיודע קדשת ישראל מאין הם לקוחים ויודע רוחניות ודקות של ישראל הוא יודע, ... עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וזהו הרחמנות הגדול מן הכל שצריכין לרחם עליו להכניס בו דעת בבחינת "אשרי משכיל אל דל" כי 'אין עני אלא מן הדעת' וצריכין לרחם עליו, להכניס בו דעת ד. ואפילו כשמגיע ... כי התלמיד מקבל דעת הרב גם הבן בודאי אין מעלה כשנשאר בן רשע, חס ושלום והעקר להשאיר בן שיהיה בחינת תלמיד גם כן שיקבל ממנו שכלו ודעתו ולאידך מאן דאמר די בתלמיד לבד כי מאחר שעקר הוא כדי שישאר ... לקים זאת, להעמיד תלמידים כי כששנים מדברים יחד ביראת שמים אזי כשאחד מאיר לחברו באיזה דבור נחשב חברו אצלו בחינת תלמיד ולפעמים נעשה להפך דהינו כשאחר כך הוא מקבל מחברו איזה דבור אזי נעשה הוא בבחינת תלמיד לגבי חברו וצריך כל אדם לזהר, להשתדל ולעסק בזה כי "לא תהו בראה לשבת יצרה" כי צריך כל ... יתברך כנ"ל] על כן צריך כל אחד לעסק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחברו שעל ידי זה נעשה חברו בחינת תלמיד אצלו ואזי כשימלאו ימיו ויגיע זמן הסתלקותו אזי יתלבש בזה הדבור שהכניס בחברו ויהיה נחשב כאלו הוא בעצמו ... ממש נשאר קים בעולם וזה חליפות ראשי תבות: פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות כי עקר הוא הדעת שהוא בחינת: "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" שזהו עקר ההשארה והחליפות שנשאר מן האדם אחריו דהינו מה שהיה מדבר חכמה ... החליפות וההשארה כנ"ל ובאמת בן ותלמיד הוא כלו חד כי הבן הוא גם כן תלמיד כנ"ל וגם התלמיד הוא בחינת בן, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המלמד בן חברו תורה כאלו עשאו' כי נחשב כאלו עשה את ... והכניס בו דעת על ידי זה נעשה אדם על כן נחשב כאלו עשאו ממש על כן גם התלמיד הוא בחינת בן ה. אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים כנ"ל הוא צריך שיהיה לו יראת שמים כדי שיהיו ... דבריו אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים הינו כשאין נשאר דעתו אחריו על ידי בן או תלמיד שזה בחינת חליפות כנ"ל זה סימן שלא יראו אלהים כי על ידי יראה נשאר דעתו אחריו כנ"ל ו. ועל ידי זה ... אורות המקיפים דהינו שזוכה להבין ולידע, מה שלא היה מבין ויודע מתחלה כי מה שאדם מבין ומשיג בשכלו זה בחינת פנימי כי זה השכל נכנס לתוך שכלו אבל מה שאין יכול לכנס לתוך שכלו דהינו מה שאי אפשר לו להבין זה בחינת מקיפים כי זה הדבר מקיף סביבות שכלו ואי אפשר לו להכניסו בפנים בתוך שכלו כי אי אפשר לו להבין זאת, מחמת שהוא בחינת מקיף אצלו וכשעוסק לדבר עם בני אדם, ומכניס בהם דעתו נמצא שנתרוקן מחו מהשכל והדעת שהיה לו אזי על ... לפנים כי על ידי שנתרוקן שכלו על ידי שהכניס דעתו בחברו על ידי זה נכנס המקיף לפנים, וזוכה להבין בחינת השכל המקיף דהינו שמבין מה שלא היה יכול להבין מתחילה כנ"ל ויש כמה בחינות במקיפים כי מה שמקיף לזה, הוא בחינת פנימי אצל חברו שהוא במדרגה למעלה ממנו וכן למעלה מעלה ויש שכל, שהוא בחינת מקיף לזה ואצל אחר זה השכל הוא נמוך אפילו מבחינת פנימי מחמת שהוא במדרגה גבוה ממנו הרבה ועל ידי שמדבר אחד עם חברו ביראת שמים ומכניס בו דעתו על ידי זה נכנס מקיף שלו לפנים כנ"ל וכן למעלה מעלה שכל אחד לפי בחינתו ומדרגתו נכנס מקיף שלו לפנים על ידי שמדבר עם חברו ותלמידו ומכניס בו דעתו כנ"ל וזהו: כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשתו כי קרוב אליך הדבר מאד הינו לקרב אליך הדבר שהוא בבחינת מאד בחינת מקיפים שהם נעלמים ורחוקים מאד מן האדם ולקרבם אליך להכניסם בפנים זה תלוי בפיך ובלבבך לעשתו בפיך ובלבבך זה בחינת "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" הינו שיגלה חכמתו ותבונתו לתלמידיו כנ"ל לעשתו בחינת כאלו עשאו הנ"ל ועל ידי זה יוכל להכניס ולקרב המקיפים, שהם בחינת מאד להכניסם לפנים כנ"ל ולמעלה מן הכל הם המקיפים העליונים של חכם הדור שהוא הרבי שבדור שעל ידי שזה ... והחכם שבדור עוסק לדבר עם תלמידיו ומכניס בהם דעתו על ידי זה נכנסים המקיפים שלו לפנים והמקיפים שלו הם בחינת אריכות ימים ושנים כי המקיפים שלו הם בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך כי שם הוא למעלה מהזמן כי כל הזמן של כל העולם הזה כלו, ... יום אחד, ואפילו נגד רגע אחת של עולם הבא שהוא יום שכלו ארך ושם אין שום זמן, כי הוא בחינת למעלה מהזמן רק סדר הזמנים שיש שם הם בחינת השגות של המקיפים שיש מקיפים שהם בחינת ימים, ויש מקיפים שהם בחינת שנים, בחינת: "תקופות הימים", "תקופות השנים" ואלו המקיפים שיש שם, הם בחינת סדר הזמנים שם והשגות מקיפים הללו זה עקר התענוג והשעשוע של עולם הבא אשרי מי שזוכה להשיגם וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וזה בחינת שפע הכתר כי כתר הוא בחינת מקיף, כמו שכתוב: "כתרו את בנימין" וכו'. ז. וזה החכם שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל, בחינת שפע הכתר הוא צריך שיהיה לו בחינת כל, בחינת "כי כל בשמים ובארץ" ותרגומו: 'דאחד בשמיא וארעא' הינו שיהיה ...

... הנ"ל, כי זאת התורה מדברת מהעלמת הפאר וכו' והצדיק הנ"ל היה נקרא בפי רבנו זכרונו לברכה, פאר של ישראל, בחינת תפילין כמבאר במקום אחר וכן באותה השנה לא היו אתרוגים מצויים ואחר כך באו אתרוגים על פי נס ואמר ...

... נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה ... על ישראל גאותו" כד הגאוה, הינו מלכות הרשעה גוברת על ישראל התקון לזה שתתפללו בכח ותחזקו את אלהים, הינו בחינת אני וזה: וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל פרוש, שעל ידי הכח, תתקן את אשת חיל, בחינת מלכות וזה פרוש: 'למקני נכסין' [הינו תרגום של לעשות חיל למקני נכסין] פרוש, כי המלכות כד איהי בגלותא אזי ... הקמת הברית רמז לזווג כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא, הינו תקון השכינה וכשהשכינה מתלבשת בלבושין נהירין. 'חור סמק ירק' בחינת אבות והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה ונעשה כאלו עכשו נשבע לאבות וזה: אשר נשבע לאבותיך כיום הזה כיום הזה דיקא נמצא על ידי תפילה ...

... אחד. ובאמת אלמלא היתה לאדם גאווה, הרי שאפילו השאלות של החלל הפנוי היו נעלמות אצלו. כי כל השאלות הם בחינת שני הפכים. והחלל הפנוי הוא בחינת בריאת העולם וצמצום. ובשורש הכל אחד ממש. והגאווה של האדם ומידת הנצחנות שלו, לא מאפשרים לו לראות את האמת ... החלל הפנוי, אפילו שם אין שום שאלה כלל. בכל מקרה, על ידי הגאווה, על ידי זה הבריאה לא נכללת בבחינת לפני הבריאה, ואז יש את השאלות של החלל הפנוי. אך על ידי ענווה, על ידי זה הכל נכלל בשורש, ... שאלה כלל. בעניין זה שהשאלות של החלל הפנוי שורשן בגאווה ובנצחנות של האדם שמונע ממנו לראות את האמת. כי מבחינת לפני הבריאה אין שאלות. ולהכלל בבחינת לפני הבריאה, לשם כך צריך את מידת האמת. ועל ידי הגאווה יש נצחנות שאינו סובל את האמת, ואז לא נכלל בבחינת לפני הבריאה, ואז יש לו את השאלות של החלל הפנוי. ועניין זה מרומז במאמר כאן www.eip.co.il/?key=391 - תשובות. מה ... כאן גם העניין של העץ שתחתיו יש שלום מופלא וכל החיות יושבות ביחד וכולי, כמובא בסיפור מהקבצנים עיי"ש. שהוא בחינת השלום המופלא של העולם הבא, ששם הכל מתאחד וכולי. www.eip.co.il/?key=90 - ויכוחים. מהי מהותם? ממה הם נובעים? ואיך לצאת ...

... הזה אלא על ידי תשובה ועקר התשובה כשישמע בזיונו, ידם וישתק כי לית כבוד בלא כ"ף והכ"ף הוא כתר בחינת אהיה בחינת תשובה כי אהיה דא אנא זמין למהוי הינו קדם התשובה עדין אין לו הויה כאילו עדיין לא נתהוה בעולם כי טוב לו שלא נברא משנברא וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה אז הוא בבחינת אהיה הינו שיהיה לו הויה בעולם הינו אנא זמין למהוי וזה בחינת כתר כי כתר לשון המתנה בחינת תשובה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הבא לטהר מסיעין לו. משל לאחד, שבא לקנות אפרסמון אומרים לו: המתן' וכו' וזה בחינת כתר כמו שכתוב: "כתר לי זעיר ואחוך" אבל קדם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו כי עדין לא הכין את עצמו למהוי בעולם והסתרת פני אהיה גימטריא דם הינו שפיכות ... הרע כמו שכתוב: "ולב כסיל לשמאלו" עדין הוא בתקף ועז ובשביל זה באין עליו בזיונות ושפיכות דמים כי זה בחינת הסתרת והחזרת פני אקי"ה, גימטריא דם [פרוש: כי אחורי שם אהיה הוא בגימטריא דם, כמובא. הינו כשכותבין השם באחורים דהינו א, אה, אהי, אהיה, שחוזרין בכל פעם לאחור הוא בגימטריא דם וזהו בחינת החזרת והסתרת פני אהיה, שעולה דם] ותקון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים ולא ידקדק ... והתחולל לו" והוא יפיל לך חללים' הינו: "ולבי חלל בקרבי" הינו על ידי זה נתמעט הדם שבחלל השמאלי וזה בחינת זביחת היצר הרע ועל ידי זה זוכה לכבוד אלקי כמו שכתוב: "זבח תודה יכבדנני" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה על ... כשעושה תשובה בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה על שהתגשם את רוממות אלקותו וזה בחינת עולם הבא שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה כמו שכתוב: "ושבת עד ה' אלקיך" כי עקר עולם הבא הוא ... השגה יתרה אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: . 'כל הזובח את יצרו' הינו בחינת תשובה בחינת: "ולבי חלל בקרבי" בחינת דם לה' בחינת אקיה בחינת כתר בחינת כבוד, כנ"ל 'ומתודה עליו' הינו שמתודה על זביחת יצרו הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות' כי תשובה הראשונה בחינת כבוד עולם הזה ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "אור יקרות וקפאון" 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל ... נמצא בעולם הבא כשיזכו להשגה יתרה באלקותו בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא וזה כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות כי זביחת היצר היא תשובה הראשונה הוא בחינת כבוד עולם הזה והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה היא בחינת כבוד עולם הבא שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל נגד הכבוד השני וזה שאומר הקדוש ברוך הוא . "אלה עשית והחרשתי, דמית היות אהיה כמוך" כי האדם על ידי שמחריש נעשה בחינת אקיה, כנ"ל אבל הקדוש ברוך הוא, מה שמחריש לאדם אין זה בשביל אקיה, חס ושלום כי זה אין שיך ... בקי בהלכה וצריך להיות לו שני בקיאות הינו בקי ברצוא, בקי בשוב כמו שכתוב: 'זכאה מאן דעיל ונפיק' וזה בחינת: "אם אסק שמים שם אתה" בחינת עיל בחינת בקי ברצוא "ואציעה שאול הנך" בחינת ונפיק בחינת בקי בשוב וזהו: "אני לדודי ודודי לי" 'אני לדודי', זה בחינת עיל 'ודודי לי' זה בחינת ונפיק [וזה סוד כונת אלול] וזה עקר כבודו וזה: "וכבדתו מעשות דרכיך" 'דרכיך' לשון רבים הינו עיל ונפיק וכשיש ... כבוד בלא כף ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו [וזה סוד כונת אלול] ה. ועל ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת חיריק כמובא בתקונים "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" דא חיריק וזה בחינת: "והארץ הדם רגלי" 'הדם' זה בחינת דמימה וזה בחינת הנקדה התחתונה של תמונת א ונקדה העליונה שעל האלף זה בחינת כתר בחינת: "וממעל לרקיע אשר על ראשם אבן ספיר דמות כסא" 'דמתכסיא לעילא מוא"ו שבאל"ף, דמתקריא רקיע' והנקדה היא כסא דמתכסיא כמו שכתוב "במפלא ממך אל תדרש, ובמכסה ממך אל תחקר" וזה בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת כתר והוא"ו שבתוך האלף, הוא רקיע, שמים, אש ומים בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין וזה בחינת רקיע כלליות הגונין ונעשה על ידי זה אדם לשבת על הכסא כמו שכתוב: "ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה" 'כי ...

... העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים ... שבשאר ארצות שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות" פרעה לשון ביטול כמו שכתוב: "אל תפריעו את העם" וחכמות חיצוניות, הם בחינת קנה כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות כמו שכתוב: "קנה חכמה" וזה לעומת זה עשה אלוקים הינו קנה ... חית קנה" והם חכמות חיצוניות "ישראל הם עם קדוש" וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועל שם זה נקראים ראשית כמו שכתוב: "קדש ישראל לה' ראשית" וכו' אבל ... רעות ומגנות וזהו: 'כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים' הינו שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות שזהו בחינת ירד גבריאל נעשה סוספיתא דדהבא הינו בחינת קליפות שהם חכמות חיצוניות הנקרא גם כן קנה ונעץ בים החכמה שמחסר מקום הקדשה והעלה עליו שרטון הינו בחינת מדות מגנות ועליו נבנה כרך גדול של רומי הינו נחש הקדמוני הכרוך אחר קדשה ועל שם זה נקרא כרך ... ב. ואחר כך כשאדם שומר את עצמו משכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בכל עת וזה בחינת: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי ... שאנו מברכין הנותן ליעף כח כי היו מתחלה עיפים ועכשו נתחזקו ובשעת השנה המחין, הינו הנשמה באה בתוך אמונה בחינת: "חדשים לבקרים" וכו' כמובא בזוהר הקדוש ד. ויש כמה בחינת שנה כי יש שנה בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם וזה בחינת 'פשטא מנח זרקא' שפשטא אוריתא שהם בחינת "ואמונתך בלילות" הם ניחא למחין והמחין נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ועקר המחין שמקבלין על ... "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה כמו שכתוב: "עיר הצדק קריה נאמנה" והיא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והיא בחינת פשטא אוריתא כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' וכתיב: "ולחשך קרא לילה" והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב: "עיר קטנה" וכמו שכתוב: "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ויש כמה בחינות באור הפנים כי ... השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים יעסק בדיני ממונות' הינו הרוצה ... שיך למשא ומתן כי אי אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל ... "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וסביבותיה ארצות" וירושלים הוא בחינת אמונה כמו שכתוב: "קריה נאמנה" והוא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא אוריתא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני", "ולחשך קרא לילה" והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל ... צריך להמשיך חשמ"ל מהלב הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" והחשמ"ל הזה הוא מלביש את המאור הקטן הינו את האמונה בבחינת: 'אמא מסככת על בנהא' וזהו: 'ישמש את שמעון בן ננס' כי שמיעה תליא בלבא חשמ"ל לב גמטריא שמע כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ומלכות כי חרבן אמונה, הוא נקרא חרבן ירושלים כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לא חרבה ... ישראל בכניסתן לארץ העמדת המלך, וכריתות זרעו של עמלק, ובנין בית המקדש והא בהא תליא' כי העמדת המלך היא בחינת אמונה כנ"ל וכריתות זרעו של עמלק הם הניצוצות שעולים מבין העכו"ם והארצות בבחינת אחד עשר סממני הקטרת כמו שמובא במדרש: 'למה נסמכה פרשת כריתות זרעו של עמלק לפרשת משקלת ? לומר שבעון משקלת היה מלחמת עמלק', והינו הך כידוע ובנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'מי שיש בו דעה, כאלו ...

... לאיבוד ביער, הם המוחין והשכל של הבן מלך (ולכן זה המשך של סיפור הבן מלך). שהמוחין שלו הלכו לאיבוד בבחינת יער, ששם יש חיות טורפות וכולי. ומדוע דווקא ילד וילדה מדוע לא 2 ילדים או 2 ילדות? ומדוע לא ... הבחינה של החתונה של הילד ושל הילדה האלו, היינו ש2 הצדדים שמנוגדים באדם, עושים שלום זה עם זה, שזו בחינת החתונה של הילדים האלו. ואצל אדם כזה אין מחלוקת בין הילד לבין הילדה, כי הם כישות אחת. אך אצל ... יהיה. כל זמן שהאדם לא מגיע לשלמות הדעת, שבה הוא רואה את כל ההפכים כדבר אחד, ועולה אל מחוץ לבחינת המקום והזמן, תמיד הרגש ימשיך להציק לו ולהזכיר לו שהשלמות האמיתית חסרה לו וכולי. * תוספת: ועניין הזה של ...

... ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו". וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "ראשית חכמה" . וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס: וחכמני. וזה בחינת שמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת: "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית לשון חיות כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'. אך מחמת שאור השכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: "לפני שמש ינון שמו", ופרש רש"י: 'לשון מלכות'. וזה בחינת לבנה כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש . וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה" אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו שכתוב: "ויבז עשו את הבכורה" דהינו השכל כנ"ל בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר ... פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. וכשזה קם, זה נופל ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה ... הינו התורה על ידי זה הצדיקים, שדבקים במלכות דקדשה הם נתחזקים ומקבלים כח על ידי זה "ופשעים יכשלו בם" בחינת מלכות הרשעה בחינת היצר הרע, שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל ועל ידי זה נתקבלים כל התפילות והבקשות כי עקר מה שאין ... חן, ואזי נתקבלין דבריו ובקשותיו כמו מי שמדבר דברי חן שנכנסין הדברים בלב המתבקש דהינו זה שמבקשין ממנו וזה בחינת ת הינו על ידי שנתחברו ונתקשרו החי"ת והנו"ו ונעשה בחינת ח"ו על ידי זה נעשה בחינת ת"ו, שהוא לשון חקיקה ורשימה כמו שכתוב: "והתוית ת"ו" כי על ידי החן נחקק ונרשם מקום בלב המתבקש לקבל הבקשה כי על ידי החן נתקבלו דבריו נמצא, שבחינת הח"ו חקק מקום בלב זה שמבקשין ממנו כדי שיכנסו דבריו בלבו, ויקבל בקשתו והחקיקה ורשימה זה בחינת ת"ו כנ"ל וזהו: "דברי חכמים בנחת נשמעים" נחת דיקא, הינו בחינת חן הנ"ל והת הנ"ל ועל ידי זה נעשה אותיות נחת, ואז נשמעים דבריו, ונתקבל בקשתו כנ"ל. ועל כן יעקב שהוא בחינת השכל כנ"ל על כן זכה לחן, כמו שכתוב: "כי חנני אלהים" וכו' ועל כן ברך את השבטים בחן, כמו ... יוסף בחן. כמו שכתוב: "אלהים יחנך בני" . ודוקא יוסף היה יכול לברכו בחן כי יוסף היה כלול ביותר מבחינת יעקב כמו שכתוב: "אלה תלדות יעקב יוסף" כי הוא היה עקר תולדותיו כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי ועל כן נאמר ביוסף: "בכור שורו הדר לו" 'בכור' הוא בחינת השכל כנ"ל וזהו 'שורו' לשון הסתכלות כי צריכין להסתכל בהשכל שיש בכל דבר כנ"ל וזהו הדר לו תרגם אונקלוס. ... הוא היצר הרע. דמטבע לספינתא, הוא החן והחשיבות, לשון ספון וחשוב כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדשה. ומתחזי כי צוציתא דנורא חורתא ברישא כי מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות, ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה וזהו בחינת צוציתא דנורא חורתא אש לבנה אף על פי כן מלאך מזיק הוא ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו' ... הרע הוא על ידי התורה שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא כי הלוחות, ארכן וי"ו ורחבן וי"ו וזהו בחינת אלותא, דהינו מקלות דחקיק עלה אהיה וכו' הינו שמות, בחינת התורה, שהיא בחינת וי"ו והוי"ו הוא צורת מקל והיא כלה שמותיו של השם יתברך הינו שהתורה הקדושה היא מכניע את היצר הרע ...

... ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו ... אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה כנזכר לעיל רק שהאמונה הוא בקטנות גדול ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה הינו להעלות ולגדל את ...

... תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם בחינות שכחה וזכרון, כמו ... רז"ל: 'השוכח דבר אחד ממשנתו כאלו מתחיב בנפשו' שנאמר: "רק השמר לך ושמר את נפשך מאד פן תשכח". והם בחינת חכמות התורה שחכמות חיצוניות הם חמר וסכלות, ובחינת בהמה, כנגד חכמות התורה ג. וצריך כל אדם להכניע החמר הינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבע יסודות כמו שכתוב בזוהר "ויקח ה' אלהים את האדם" 'מאן נטל לה, מארבע יסודין דילה, דאפריש לה מתאוה דילהון' וזה נעשה על ידי התענית שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות ונתבטל החמר בחינת החמר, סכלות חשך, שכחה, בהמה ונתגבר ונתעלה בחינת השכל, והצורה, האור והזכרון, אדם וזה שאמרו רז"ל 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי צדקה רמז לאור, כמו שכתוב: "וזרחה לכם ... שמש צדקה" . "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" 'דאנון רחיקין מאוריתא' "זאת התורה אדם" אדם מ"ם סתומה הוא בחינת תענית שהוא בחינת עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא רמז לארבע יסודין שנשפלים על ידי התענית אלף, כמו שכתוב: "ואאלפך חכמה" וזה שכתוב בזוהר "נעשה אדם" על ידי התענית נתהוה בחינת אדם כתיב הכא נעשה וכתיב התם "ושם האיש אשר עשיתי עמו" מה התם צדקה, אף כאן צדקה [פרוש: כי ... כי צדקה ותענית הם בחינה אחת, כי 'אגרא דתעניתא צדקתא' כנ"ל ועל כן מבאר מזה שעל ידי התענית שהוא בחינת צדקה נעשין בגדר אדם שהוא הדעת האמתי של התורה, שהוא בחינת אור ונפש וכו' כי הכנעת החמר והגוף בחינת בהמה וכו' לגבי הנפש שהוא בחינת אדם הוא על ידי התענית, שהוא בחינת צדקה כנ"ל] ד. אבל יש שני בחינות צדקה כי יש צדקה בחוץ לארץ, ויש צדקה בארץ ישראל וצדקת ארץ ... אימתי יתגלון האבות בעולם כד "הארץ אזכר" על ידי אוירא דארץ ישראל ועל ידי הבל שאין בו חטא, שהיא בחינת הבל פיהם של תינוקות כי כן נתברכו תינוקות כמו שכתוב: "הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" שעל ידי התינוקות נתגלו האבות להגן על ידי צדקה דארץ ישראל, יכללו באוירא דארץ ישראל, אויר הקדוש שהוא בחינת הבל שאין בו חטא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'היושב בתענית נקרא חסיד' שנאמר: "גומל נפשו איש חסד" כי ... כי אלו השלשה בחינות, הם כלם רומזים להתעלות הנפש, והשכל והתורה, והזכרון. 'זקן זה ששכח תלמודו מחמת אנסו', הוא בחינת מיתה, וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה הנפש, הינו זכרון התורה ... הפרנסה שנתמעט בדורות הללו אין זה אלא על ידי השוחטים שאינם מהגנים 'אם אין תורה אין קמח', 'תורה' היא בחינת נפש כנ"ל על ידי זה אין קמח, הפרנסה נתמעט ובשביל זה החליף נקרא מאכלת, כמו שכתוב: "ויקח את המאכלת" ... מאכיל ומפרנס לישראל כי השוחט הגון הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, כמו שכתוב: מלכות פה "חרב לה' מלאה דם", כי השכינה נקראת חרב לה' והיא בחינת דבור, שהוא בחינת חרב פיפיות, לשון פה כמו שכתוב: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות" וכו' וכשהנפש באה בתוך חרב לה', בתוך הדבור, בבחינת מיין נוקבין אזי השכינה מזדוגת על ידי המיין נוקבין שיש לה, בבחינת: "חזי במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את הנפש, בבחינת מיין נוקבין וכשעומד עם החליף לשחט את החי, הוא עומד כרוצח נפשות והחליף שלו הוא חרב המדבר, ואינו חרב לה', שהוא חרב המדבר ויש צער להנפש החי שצועקת בקול מר "נפשי יצאה" כשיצאת בשביל להכניס בדברו של הברכה, בבחינת מיין נוקבין בקשתיו ולא מצאתיו, קראתיו ולא ענני כי אינו שם בשעת הברכה, וחושב מחשבת פגול מצאני השומרים הסבבים בעיר, הכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעלי הינו שמעלה שהיה להנפש בבחינת חי, גם זה לקח ממנה כי עכשו אין לה מנוח לכף רגלה אוי לו להשוחט הזה ! אוי להנפש, ... כשישראל שומרים את עצמם מטרפה על ידי זה יש להם פרנסה וזה פרוש . 'מנצפך צופים אמרו' מנצפך הוא בחינת ורידין, בחינת רי"ו דין וצופים, אלו נביאים שיניקתם מבחינת כרבים, בחינת תינוקות, בחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל, ששם מקבלין רוח הקדש כמובא בזוהר "ויקם יונה לברח תרשישה" ואלו הצופים, הינו אלו שהם בבחינת הבל שאין בו חטא הם נהירין ב"ורידין, רי"ו די"ו, במנצפ"ך ומעלין את הנפש בבחינת מיין נוקבין וממשיכים שפע והשפע מכנה בשם א'מ'ר כי מתחלה היא אור, ואחר כך נעשה מים, ואחר כך רקיע ... הוא דבור, הוא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" ומהבל הזה, הינו אדני יוצא השפע, ונתחלק לכל אחד לפי בחינתו אדני יתן א'מ'ר, המבשרות צבא רב לכל אחד לפי בחינתו וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "אכלי עמי אכלו לחם אדני לא קראו" 'רב אמר אלו הדינים ושמואל אמר אלו ... מר אמר חדא, ומר אמר חדא ולא פליגי' 'רב אמר אלו הדינין', הינו רי"ו דין שאינם מעלין את הנפש בבחינת מיין נוקבין שאין עושין מרי"ו דין אדני רמז לשוחטים שאינם מהגנים שמקלקלים הדינים הינו רי"ו דין מנצפך הדמים שהם ... כנגד מי וכו' 'ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות שמקלקלין את ההבל שאין בו חטא' כשדבורו והבלו של השוחט אינו בבחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל על ידי זה, "אכלי עמי", הפרנסה נתמעט כי כשיש להשוחט בחינת ...