ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן
... החצים ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת: "בשר מבשרי" **** מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן? * תשובה בפשטות: כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה. מצד השורש, הנשמה של העולם הוא השי"ת עצמו, שזאת בחינת לפני הבריאה, וכל שאר הדברים שבעולם, דהיינו אפילו נשמת האדם עצמו, זה הכל בחינת גוף / לבוש / צמצום / הסתרה של הנשמה שהיא הפנימיות שמחייה את הגוף. הצדיק האמת באמת, הוא זה שהנשמה שלו נכלל בא"ס לגמרי, והוא זה שכולל את כל הבריאה כולה בבחינת לפני הבריאה, ואת בחינת אפשרי המציאות בבחינת מחוייב המציאות. ואצל הצדיק הזה, הגוף שלו קדוש בקדושה של הנשמה ממש. כי באמת מצד האמת, כל הדברים שבעולם ... כי גופו המצורע היינו כל זמן שהאדם אינו יודע כיצד לקשר כל דבר בעולם לשורשו לפני הבריאה, הרי שהוא בבחינת גוף מצורע, שהוא פגם הדיבור שזאת המלכות וכולי. לדוגמא: אם האדם אינו יודע את סודות התורה שמלובשים בכל דבר ... לגלות את החוכמה העילאה שיש בכל דבר, ואז ממילא כל הגוף כולו דהיינו כל העולמות כולם, מקושרים לשורשם... שזו בחינת גן עדן והעולם הבא וכולי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
... הדבר אשר צוה ה'" פרש רש"י: כל הנביאים נתנבאו ב"כה אמר ה'" נוסף עליהם משה, שהתנבא: ב"זה הדבר" כי בחינת "כה" הוא אספקלריא שאינה מאירה ו"זה הדבר "הוא בחינת אספקלריא המאירה ואלו השתי בחינות נביאות יש בעבודת הבורא יש אדם העושה המצוה בשכר עולם הבא שאינו נהנה מהמצוה בעצמה אלו לא היו נותנין לו עולם הבא בשכרה לא היה עושה אותה וזה בחינת "כה", אספקלריא שאינה מאירה כמו אדם שרואה איזה דבר מרחוק כן הוא עושה המצוה בשביל שכרה הבא לעת רחוק ... במצוה בעצמה שהוא משמח כל כך בעשיתה עד שממאס בכל מין שכר נמצא שעולם הבא שלו בהמצוה בעצמה וזה בחינת נביא, הינו שלום שכר, בבחינת: "זה הדבר" בבחינת אספקלריא המאירה כמו אדם הרואה דבר מקרוב בראיה יפה וברה כמו כן הוא נהנה מהמצוה בעצמה ושכרו נגד עיניו ... ומי שעושה המצוה בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא שמשמח במעשיו וזה בחינת: "ישמח ישראל בעושיו" נמצא כשיש איזה צער ודין בעולם שנה נפש אזי בודאי נגרע משמחת הקדוש ברוך הוא כמו ... וכן בשאר קומת המצוות וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשבת, זכרהו מאחד בשבת' הינו שמחת ותענוג עולם הבא שהוא בחינת שבת ירגיש בששת ימי המעשה שהן בחינת מעשה המצוות שבהם נבראו עולם שנה נפש וזהו: "ביומו תתן שכרו" שיהא שכרו מהמצוות בעצמן "ולא תבוא עליו השמש" ... שבלב מפשיטין על ידי רעמים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב' ורעמים הוא בחינת קול שאדם מוציא בכח בתפילתו ומזה נעשה רעמים כי איתא בזוהר 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא ... ועקר הרעמים הם מגבורות כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו מי יתבונן" ובשביל זה אנו מברכין: שכחו וגבורתו וכו' והגבורות הם בחינת כח וגבורה שאדם מוציא את הקול בכח גדול והקול הזה פוגע בעבי מטרא הינו בחינת מחין, שמשם יורדין טפין טפין כמו שכתוב בזוהר . "באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" 'מן לבונא דמחא' וכשפוגע בעבי מטרא אזי אשתמע קלא לבריתא, הינו בחינת רעמים וזהו: "קול רעמך בגלגל" הינו בגלגלתא דמחא כד אערא בגלגלתא דמחא נעשה מהקול רעמים, ונשמע לבריתא וזה: "פי ... והינו: "והגות לבי תבונות" וכמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" וגם דבריו נשמעין לבריתא וזהו: "לשמע בקול דברו" וזה בחינת קול השופר דא שופר של איל, אילו של יצחק בחינת: "ורעם גבורותיו" וזהו "אשרי העם יודעי תרועה" 'יודעי' דיקא שיפגע הקול במח, בחינות עבי מטרא ויהיה בבחינת רעמים ומי ששומע תקיעת שופר מאיש ירא וחרד בודאי לא ידאג כל השנה מרעמים כמו שכתוב: "בקולות וברקים עליהם ... חכמה וזהו: 'ירד גבריאל ונעץ קנה בים' פרוש: מהשתלשלות הגבורות הינו יראה חיצונית נעץ קנה בים החכמה קנה דא בחינת קול היוצא מהקנה הינו על ידי השתלשלות הגבורות שהיא בחינת סוספיתא דדהבא, יראה חיצונית נשאר הקול נעוץ באטימת השכל ולא ישתמע לבריתא ועקר לשמר מחו שלא יחמיץ וזהו: "גער ... אחרנין דלא יתקריבו למשכנא דקדשה הינו כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות שלא תהרהר בהרהורים רעים שהם בחינת קנה דסטרא אחרא כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהיא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת, תמן סטרא דמותא ותאמין כי כל מצותא ומריבה שיש בין הצדיקים השלמים אין ... על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" שאתה דבוק בסטרא דמותא בחינת חמץ בחינת ירד גבריאל וכו' ותדע שנעץ קנה הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא ... למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה וכשתשמר את מחך מבחינת חמץ שלא יהיה אטום אזי יפגע קולך בגלגלתך ויתעבד רעם ויתפשט עקמומיות שבלבך ואז תזכה לשמחה כמו שכתוב: "ולישרי לב שמחה" וזה פרוש: "אענך בסתר רעם, אבחנך על מי מריבה סלה" 'מי מריבה' זה בחינת מצה בחינת מחין על ידי זה נעשה רעמים ה. ותדע, שצריך לשתף הגבורות בחסדים שמאלא בימינא כמו שכתוב: "בגבורות ישע ימינו" ... שיתעבד רעמים וזה מסטרא דימינא, מחא חורא ככספא וזה "וישב הים", הינו ים החכמה "לפנות בקר" דא בקר דאברהם בחינת: "אברהם אוהבי" "לאיתנו" דא גבורות הינו בחינת: "קול רעמך בגלגל" וזהו: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" כי עקר התגברות על ידי האהבה כמו שכתוב: ... לימיני" וכו' וזהו פרוש: "אל הכבוד" 'אל' דא חסד 'כבוד' דא חכמה כמו שכתוב: "כבוד חכמים ינחלו" 'הרעים' דא בחינת רעמים הינו הגבורות בחינת רעמים צריך לשתף עמהם אהבה כדי שיפגעו בכבוד בבחינת חכמה שיתעבד מהם רעמים ותתגבר על אויביך כמו שכתוב: "שב לימיני" וכו' וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: ... שום אדם יורה בחץ ובקשת על שפת הים לארץ, הוי חזינן דקדמה לה ספינתא לחץ ספינתא לשון חשיבות דא בחינת גבורה יראה כמו שכתוב: "יראת ה' היא אוצרו", שהיא עקר החשיבות שיצא לשון צרה כמו שכתוב "ואכלה אתם כרגע", ותרגומו: 'ואשצי יתהון' תלתא יומא ולילותא דא בחינת מצוות, שיש בהם משכלות ומקבלות וחקות וכתיב בהם: "והגית בו יומם ולילה" איהו בזקיפו ואנן בשפולי זה בחינת: "ישמח ה' במעשיו, ישמח ישראל בעושיו" כמיחם קמקומא דמיא, דא מחא כמו שכתוב: "ונוזלים מן לבנון" מסגא שתין פרסי דא בחינת גבורות, ששים גבורים, ורעם גבורותיו וכי שדי פרשא גירא 'פרשא': דא בחינת חסד שהוא מוציא לאור תעלומות, דברים המצמצמין הוא מפרש אותם גירא דא: "שלח חצך ותהמם" דא בחינת: "שב לימיני" וכו' קדמה ליה איהי דא בחינת יראה שהיא קדם שהיראה היא קודמת כמו שכתוב: "ראשית חכמה" וכו' שרבה בר בר חנא ספר, שהלך כל כך ... גזר דין לאחר גזר דין וזהו בין שיצא וכו' והדר מפרש איך יכול להבין הינו על ידי המצוות, שהם בחינת תלתא יומא וכו' יכול להבין ודוקא כשעושין אותן בשמחה ועל ידי שמחת המצוות יכול להבין כי הקדוש ברוך הוא ... וזה, 'איהו בזקיפו ואנן בשפולי' לפי שמחתו כן שמחתנו ועל ידי זה אנחנו יכולין להבין והדר מפרש איך להשיג בחינת שמחה על ידי בחינת רעם וזהו: כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קמקומא דמיא וכו' הינו בחינת: קול רעמך בגלגל שיתין זה בחינת גבורות הפוגעין בגלגלתא ונעשה ממנו רעמים ואשתמע קלא. זה בחינת הקול מעורר הכונה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עה - יְבָרְכֵנוּ אֱלקִים וְיִירְאוּ אתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ
... "ויז נצחם" ופרש רש"י: 'דמים' 'ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' וכו' ובמחלקת יש בחינת העושה שלום והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למשל, כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינות מחלקת והתרוץ, הוא בחינת העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן בחינת העלאת מיין נוקבין, שהוא שלום כמו שכתוב "בורא ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה ... וארץ כנ"ל ובחינה זאת נעשה בכל יום, עד ביאת משיח, עד "וביום ההוא יעמדו רגליו על הר הזיתים" שהוא בחינת רגלין ותורה ותפילה, הם גם כן בחינת עמידה 'תורה' כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי, ויתיצבו בתחתית ההר" 'ותפילה' "ויעמד פינחס ויפלל" והוא בחינת רגלין ועל ידי בחינת רגלין דתורה ותפילה נתקרבו, בחינת: "ועמדו רגליו על הר הזיתים" כמו שכתוב "צדק לפניו יהלך" וצדק הוא תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" וזה ... במאכל ובמשתה ובמלבוש והתענוג שיש מן הדבר מאכל ומשתה, הוא הניצוצות והניצוצות הם אותיות וקדם שמוציא אל הדבור, הם בחינת דם והוא בחינת נפש, כמו שכתוב: "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא" וכשיצאה לדבור, הוא בחינת: "נפשי יצאה בדברו" וקדם היא בחינת: "צולע על ירכו" ובהיציאה אל הדבור, הוא בחינת: "ויבן את הצלע" ומפני שניצוצות הנ"ל קדם הדבור אין להם צרוף והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר בדברי תורה ותפילה, ולא בדברים אחרים וזהו פרוש הגמרא: 'לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע' שהוא בחינת צולע על ירכו כי מכח שהוציא הניצוצות בדברים אחרים נשאר בבחינת: צולע על ירכו וצריך לדבר בתורה או בתפילה עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזה פרוש הפסוק "והיו לבשר אחד" ... פחד שוברו' ופחד, הוא פחד יצחק, הוא יראה וזה פרוש הפסוק: "יברכנו אלהים וייראו אותו" כלומר כי הברכה כשיהיה בבחינת יראה "כל אפסי ארץ" כלומר כל ארציות נעשים אפס, כמה שכתוב: "והיו לבשר אחד" ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה והוא בחינת משה ודוד כי הצעקה בחינת: "חכמות בחוץ תרנה" ובמחשבה בחינת "חמוקי ירכיך" במשה כתיב ויצעק משה, וכתיב: "וילך וידבר" וכו' כלומר שהיה מקהיל קהלות ברבים וזה בחינת: "חכמות בחוץ תרנה" ובדוד כתיב "במקהלות ברכו אלהים" והוא גם כן: "חכמות בחוץ תרנה" [גם זאת התורה, הלשון אינו ... שידבר הרבה בתורה ותפילה על ידי זה יזכה לשלום כי כשיש מחלקת, צריכין לעשות שלום וזה העושה שלום, הוא בבחינת העלאת מיין נוקבין כי כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינת מחלקת כי חלוק לבו, ואינו מבין הדבר כי נראה לו כאלו הדברים סותרין זה את זה, וחולקין זה על זה והתרוץ הוא בחינת העושה שלום כי על ידי התרוץ הוא עושה שלום בין הדברים הנראים כחולקים וסותרים זה את זה וזהו בחינת העלאת מיין נוקבין [כי עקר בחינת העלאת מיין נוקבין הוא בחינת השתוקקות ואהבה שמעורר אחד לגבי חברו כגון כשאחד משתוקק להשם יתברך, או לנסע לצדיק אמתי זהו בחינת העלאת מיין נוקבין שעל ידי זה מתחברין ומתקשרין להשם יתברך ולצדיקיו נמצא שזה העושה שלום, שמכניס אהבה בלב כל אחד לגבי חברו ומקרבם יחד, ועושה שלום ביניהם זהו בחינת העלאת מיין נוקבין] ולפעמים זה השלום עושה שלום במקום אחר והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למקום אחר וכל הדבורים שמדברים בתורה ותפילה, הם בבחינת העלאת מיין נוקבין כידוע "בורא ניב שפתים שלום" וזה עקר תקון הבריאה, כמו שכתוב: "עושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה [על ידי שבירת כלים כידוע] והעולמות הן בחינת אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות והאותיות, ונעשה עולם וזהו בחינת שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של תורה ותפילה נעשה העלאת מיין נוקבין, שעל ידי זה נעשה שלום כנ"ל ... כן' וכו' כי בודאי הוא בורא שמים וארץ בדבורי תורה ותפילה כי חוזר ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו עקר תקון הבריאה כנ"ל על כן צריכין לדבר רק ... שיש בהדבר שאוכל ושותה וכיוצא בזה הוא מהניצוצות שנפלו לשם והנצוצות הם אותיות כנ"ל וקדם שמוציאם אל הדבור, הם בבחינת דם, שהוא בחינת נפש כמו שכתוב: "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא" וכשמוציאם על ידי הדבור, זהו בחינת: "נפשי יצאה בדברו" ואז מעלה הניצוצות ומחברם יחד ועושה שלום ביניהם וזהו שאמרנו למעלה שעל ידי הדמים שלא עבד ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכא - הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו
... על פי הרב אין יכולין להתפלל כל התפילה בכונה רק מעט כי כל אחד מתפלל איזה חלק מהתפילה לפי בחינתו כי אית מארי דידין ומארי דרגלין וכו' כמבאר במקום אחר
ספר המידות - ספר
... במשקל את דברי הספר, אם יש בהם כדי ספר, כי עקר הספר אינו אלא אלו הדברים, הנאמרים בהתקשרות הנשמות בבחינת: "זה ספר תולדות אדם", ואם יש בו מעט בהתקשרות הנזכר לעיל, אין בו כדי ספר. ג. מביני מדע יכולים ... שטרח בשבילם והביא אותם לגלוי. ד. כשנדפס איזהו ספר חדש, על ידי זה הבכיה שעל ידו נתחדש זה הספר בבחינת "ושקוי בבכי מסכתי", הבכיה הזאת נתגבר כנגד גזרותיהם של האמות, שלא יתגברו עלינו. גם עקר כח ממשלתם אינו אלא ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעו - צָרִיך הָאָדָם לְמַהֵר מְאד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת
... מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" ועל כן האויר של הרוח שטות הדבוק בלבו שלבו מלא מזה האויר הוא בוקע ושובר לבו ...
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
... של ארץ ישראל נמשכת כולה מהאין סוף, ומצטמצמת לתוך צמצומים קטנים עבור השומעים. אך התורה של חו"ל היא כולה בחינת צמצומים שרודפים להשיג את האין סוף. פירוש: כי כל התורה של חו"ל כולה היא בחינת צמצומים שונים של האין סוף, שנמשכים מהדעת של אדם הראשון אחרי שהוא חטא בעץ הדעת, ואחרי שדעתו הצטמצמה לטוב ורע. כי טוב ורע הוא כולו צמצום, שבו הרע נפרד מהטוב והטוב נפרד מהרע. שזה נמשך מבחינת אחרי הבריאה שיש שם בחירה בין טוב לרע. לעומת זאת התורה של ארץ ישראל, היא כולה אך ורק טוב ממש, כי היא כולה מנשכת האין סוף, שהוא בחינת לפני הבריאה, ששם הכל טוב והכל רע, כי באין סוף לא שייך רע כלל, כי שורש הרע הוא כולו ... רק מלמטה למעלה, היינו שכל השגות האלוקות שלו, הן רק מלמטה למעלה. כי למעלה היינו האין סוף. ולמטה היינו בחינת סוף וצמצומים. וכל זמן שאדם לא זוכה להגיע לארץ ישראל ולהכלל באין סוף לגמרי, הרי שכל הדיבורים שלו על האין סוף, הם רק בחינת צפצופים בעלמא, כי המדמה של אותו אדם הוא אינו מבורר מספיק כדי להשיג את האין סוף. ולכן כל דברי התורה שלו הם רק מלמטה למעלה, דהיינו כמו אדם שנמצא למטה ורק משער בדעתו מה קורה למעלה, שזו בחינת אספקלריא שאינה מאירה. שהוא רק מדמה בדעתו דברים מסוימים לגבי הבורא וכולי, למרות שהוא אינו יודע כלל מהשגות אמיתיות באמת. וזו בחינת הרבה צפו לדרוש במעשה מרכבה ולא ראו אותה מימיהם, היינו אלו שדורשים במעשה מרכבה למעלה, למרות שהם כל כולם ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
... שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות דדי אדם שהם במקום בינה, בחינות סכה ואזי נופל לבחינת דדי בהמה, ויונק משם נמצא שיונק משפע של הבהמה ועל כן יונק את חיותם ועל ידי זה הם מתים ... הפגם שפגם בסכה כן הוא נפילתו וכן נוטל את השפע של הבהמות וכמו כן גורם מיתות הבהמות והחיות וזהו בחינת ולמקנהו עשה סוכות . כי הסכה הוא בשביל מקנהו כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם ... כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות הם אחד כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה כמו שכתוב "ואל תטש תורת אמך" בחינת: "אם לבינה" שהוא בחינת סכה כנ"ל ועל כן תכף אחר סוכות הוא שמחת תורה כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה נמצא על ידי שנכנסו בסכה, נעשים בעצמם בבחינות התורה כי משם יוצאת התורה כנ"ל ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית הינו בית דבראשית, בחינות: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזהו בחינת סיון [רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון היינו הוי"ו יוד ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
... לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי זאת המהירות שלהבת הלב עולה תמיד מאליה ב. אבל להגיע לבחינת שפע אלקי הנ"ל אי אפשר לבוא לזה אלא שיקדש את פיו וחטמו ועיניו ואזניו והן הן מאירין לו שפע אלקי הנ"ל הינו, שישמר את עצמו מלהוציא שקר מפיו ויהיה לו יראת שמים, שהוא בחינת חטם בבחינת: "והריחו ביראת ה'" ויהיה לו אמונת חכמים, התלוי באדנין בבחינת: "שמע דברי חכמים" ויעצים עיניו מראות ברע כי הן הן, המעוררין את שפע אלקי הנ"ל לבוא כי הפה והחטם והעינים והאזנים תלויים במח והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וזה בחינת: "ראש דברך אמת" זה בחינת מח הנאמר אצל פה וזה: "ראשית חכמה יראת ה'" זה בחינת מח הנאמר אצל חטם וזה בחינת: "הוכח לחכם ויאהבך" זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין בבחינת "שמע דברי חכמים" וזה בחינת: "ותפקחנה עיני שניהם" זה בחינת מח הנאמר אצל עינין והן הן שבעת הנרות כי פה ותרין נקבא חטמא ותרין עינין ותרין אדנין הם בחינת שבעת הנרות 'ומנרתא דא רישא' הינו המח ופני המנורה הינו שפע אלקי הנ"ל ג. ושפע אלקי הזאת הוא בחינת סכה כי סכה הוא בחינת שסכה ברוח הקדש כי רוח הקדש הוא שפע אלקי וסכה הזאת היא בא על ידי שבעה עננים הינו בחינת שבעת הנרות כנ"ל שעל ידם האדם משיג פני המנורה הינו סכה הינו שפע אלקי ורוח הקדש נקרא על שם ... אד הוא דבר שאין מקבל טמאה ואין גדולו אלא מן הארץ וכו' ואד הן הן אלו העננים הנ"ל והן בחינת קדש וגדלין מן הארץ כי צריך המקבל הזה להיות חכם כי הקדוש ברוך הוא 'יהב חכמתא לחכימין' בבחינת: "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" ד. וסכה הנ"ל הינו רוח הקדש הנ"ל שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת מקיפין שהשכל הזה הוא גדול עד למאד עד שאין המח יכול לסבלו ואין נכנס במח אלא הוא מקיף את ... מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר ... אותם יכנסו לפנים בתוך המחין וידע וישיג אותם ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה ה. וזה בחינת קדושין בחינת חפה כי שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת קדש בחינת חפה מקיפין וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'כל צדיק וצדיק נכוה מחפתו של חברו' כי מקיף של זה גדול ממקיף של זה והשכל שהוא מקיף לזה הוא פנימי לזה וזה בחינת שבעת ימי המשתה שאחר החפה הינו בחינת שבעת הנרות הנ"ל שעל ידם יכנס המקיף לפנים. וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן שמתאבלין עליו על שנסתלק נשמתו כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל על ידי שבעה ... המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה הוא בפנים וזה על שלא רצה להקים שם אחיו המת וזה בחינת: "ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים" שבעת ימים דיקא הינו בחינת שבעה עננים הנ"ל שעל ידם מאיר פני המנורה והוא לא רצה להקים שם אחיו המת על כן "וירקה בפניו" והינו בשת פנים וזהו שאמרו: היבמה נקנית במאמר זהו הפך הבשת בחינת: "כלו אמר כבוד" הפך של "תכלם שבעת ימים" ומרים שפגמה בכבוד משה שהוא בחינת שפע אלקי בבחינת "כי קרן עור פניו" ופגמה בבחינת שבעת הנרות כי הוא היה ענו שפל וסבלן ולא חרה אפו על בזיונו וזה בחינת חטם בשלמות וכתיב בה: "פה אל פה אדבר בו" זה בחינת פה וכתיב בה: "ותמנת ה' יביט" זה בחינת עינים וכתיב בה: "בכל ביתי נאמן הוא" זה בחינת אדנין בחינת: "נאמן רוח מכסה דבר", כמובא בזוהר בשביל זה נצטרעה 'ומצרע דא סגירו דנהורא עלאה' הינו אור הפנים הנ"ל וכתיב ... אהרון "אל נא תהי כמת, אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו" כי על ידי סגירו דנהורא עלאה היא בבחינת מת כי 'מצרע חשוב כמת' אשר בצאתו מרחם אמו זה בחינת יבום שעל ידי היבום אתתה אמה שאשתו נעשית ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה
... כן יש שם גם כן אלקות כי בודאי אין שום דבר בלעדי חיותו ועל כן אי אפשר להשיג כלל בחינת חלל הפנוי, עד לעתיד לבוא. ב. ודע, שיש שני מיני אפיקורסית יש אפיקורסית, שבא מחכמות חיצוניות ועליו נאמר: 'ודע ... הזאת, באים מחלל הפנוי אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שם אלקות כביכול ועל כן אלו הקשיות הבאים משם, מבחינת חלל הפנוי אי אפשר בשום אפן למצא להם תשובה הינו למצא שם את השם יתברך כי אלו היה מוצא ... וסביב כל העולמות וצריך להיות הפרש כביכול, בין המלוי והסיבוב שאם לאו, אם כן הכל אחד אך על ידי בחינת החלל הפנוי שמשם צמצם אלקותו כביכול ובתוכו ברא את כל הבריאה נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם והשם ... שם אלקותו יתברך אבל על ידי חקירות נשקעים שם כי אי אפשר למצא שם את השם יתברך מאחר שהוא בחינת חלל הפנוי רק צריכין להאמין שהשם יתברך סובב גם עליו ובודאי באמת גם שם יש אלקותו יתברך ועל כן ... ישקע שם, כי עליו נאמר: "כל באיה לא ישובון" וכו' כנ"ל ג. אך דע, אם יש צדיק גדול שהוא בחינת משה הוא צריך דוקא לעין בדברי האפיקורסית אלו ואף שאי אפשר לישבם כנ"ל על כל זה על ידי עיונו ... משם כמה נשמות שנפלו ונשקעו בתוך האפיקורסית הזאת כי אלו המבוכות והקשיות של האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי הם בבחינת שתיקה מאחר שאין עליהם שכל ואותיות לישבם כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ובהדבור יש חכמה ... פנוי מכל כביכול כנ"ל אין שם שום דבור, ואפילו שכל בלא אותיות כנ"ל ועל כן המבוכות הבאים משם, הם בבחינת שתיקה 'כששאל על מיתת רבי עקיבא, זו תורה וזה שכרה השיבו לו: שתק כך עלה במחשבה' הינו שאתה צריך ... לישב אותה וכמו כן אלו הקשיות והמבוכות שבאים מחלל הפנוי שאין שם דבור ולא שכל כנ"ל על כן הם בבחינת שתיקה וצריך רק להאמין ולשתק שם ועל כן אסור לכנס ולעין בדברי האפיקורסית והמבוכות אלו כי אם צדיק שהוא בחינת משה כי משה הוא בחינת שתיקה, בבחינות שנקרא: "כבד פה" בחינת שתיקה, שהוא למעלה מן הדבור ועל כן הצדיק שהוא בחינות משה, בחינות שתיקה יכול לעין בדברי המבוכות אלו, שהם ... ובתוכו ברא את כל הבריאה, הינו הימים והמדות, על ידי הדבור כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו" וכו' וכן הוא בחינת המחלוקות כי אלו היו כל התלמידי חכמים אחד לא היה מקום לבריאת העולם רק על ידי המחלקת שביניהם, והם ... רבוי האור נשתברו, ומשבירת הכלים היה התהוות הקליפות כן אם אחד מרבה לדבר מזה גורם התהוות הקליפות כי הוא בחינת רבוי האור שעל ידי זה היו שבירת הכלים שעל ידי זה התהוות הקליפות וזה פרוש המשנה: כל ימי גדלתי ... ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ולא המדרש הוא העקר, אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא' בין החכמים, הוא בחינת חלל הפנוי שנתהוה ונעשה בין החכמים על ידי הפרוד והמחלקת שיש ביניהם כנ"ל וזה 'בין החכמים' דיקא, הינו שיש ... ובתוך החלל הפנוי הזה נעשה בריאת העולם הינו הימים והמדות וזה כל ימי גדלתי, שהייתי מגדל ימי ומדותי שהוא בחינת בריאת העולם בין החכמים, בין החכמים דיקא, בתוך החלל הפנוי כנ"ל כי שם נעשה כל הבריאה כנ"ל שהגדלתי ימי ... משתיקה כי שם בחלל הפנוי אין טוב משתיקה כנ"ל כי אסור לכנס לשם כי אם מי שהוא בבחינות שתיקה, בחינת משה כנ"ל וזה שאמר: 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי וכו' כי על ידי שאחז במדרגה זו, בבחינת שתיקה כמו שאמר: שאין טוב משתיקה על כן היה מגדל ימיו ומדותיו שם בחלל הפנוי כי אסור לכנס לשם, ... 'כל המרבה דברים מביא חטא' כי מרבוי האור נתהוו הקליפות כנ"ל. ה. ודע, שעל ידי הנגון של הצדיק, שהוא בחינת משה הוא מעלה את הנשמות מן האפיקורסית הזאת של החלל הפנוי שנפלו לשם כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם ... הספרי מינין נופלין ממנו כי זה הזמר היה מיחד לזה האפיקורסית והמינות שהיה לו נמצא כל חכמה וחכמה לפי בחינתה ומדרגתה כן יש לה זמר ונגון השיך ומיחד אליו וכן ממדרגה למדרגה כי בחינת החכמה שבמדרגה היותר עליונה יש לה זמר ונגון יותר עליון לפי בחינתה וכן למעלה מעלה עד ראשית נקדת הבריאה שהיא תחילת האצילות ושם אין למעלה ממנה ואין מקיף לאותה חכמה שיש שם כי אם אור האין סוף המקיף לחלל הפנוי שבתוכו כל הבריאות והחכמות ובודאי גם שם יש בחינת חכמה אך החכמה שיש שם באור אין סוף אי אפשר לידע ולהשיג אותה כי אין סוף הוא השם יתברך בעצמו, וחכמתו אי אפשר להשיג כלל ואין שם רק בחינת אמונה שמאמינים בו יתברך שאורו האין סוף מסבב כל עלמין ומקיף הכל ואמונה, יש לה גם כן זמר ונגון ... ברורה לקרא כלם בשם ה'" והכל יאמינו בו יתברך אז יתקים: "תבואי תשורי מראש אמנה" 'מראש אמנה' דיקא, הינו בחינת אמונה עליונה זו הנ"ל שהוא ראש לכל האמונות כנ"ל וזה 'תשורי' דיקא, הינו הנגון והזמר השיך לראש אמונה זו כנ"ל ולבחינת זמר של אמונה העליונה הזאת, אין מי שיזכה כי אם צדיק הדור, שהוא בחינת משה שהוא במדרגת אמונה זו, שהוא בחינת שתיקה בחינת 'שתק כך עלה במחשבה' הנ"ל הינו שהיא עדין למעלה מהדבור כנ"ל וזה: "אז ישיר משה" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... הכבדתי וכו' הוא בחינות חלל הפנוי כי פרעה לשון ביטול, מלשון: "תפריעו את העם" וגם פרעה לשון התגלות הינו בחינת חלל הפנוי, שהוא בטל ופנוי מכל ובתוכו התגלות כל הבריאה כנ"ל ושם בחלל הפנוי יש כבדות לב כי אי ... שבדבר הזה יש כל כך רחמנות ובדבר הזה יש כל כך רחמנות וזה את אשר התעללתי במצרים וכו' זה בחינת הקליפות שבאים מרבוי האור משבירת כלים כי 'התעללתי', פרש רש"י 'שחקתי' הינו שעשיתי שחוק ועוללות בעולם הינו בחינת הקליפות שהן כנגד הקדשה רק כמו מי שמדמה ומשחק ומעקם עצמו לחברו כי הם רק כקוף המשחק ומדמה עצמו ... כי אני ה' כי שם תוכלו להכיר את ה' כי יש שם ניצוצי הקדשה ואותיות כנ"ל הינו, שאפילו בתוך בחינת השחוק, בחינת הקליפות הינו בחינת אפיקורסית הראשונה, שבא מבחינת רבוי אור כנ"ל גם שם תוכל להכיר את ה' כי עליו נאמר: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס' כנ"ל כי אפשר ... לישבם כי הם באים משבירת כלים כנ"ל וזה, ויבא משה אל פרעה וכו' הנני מביא מחר ארבה בגבולך הוא בחינת לעתיד לבוא, כי מחר לקבל שכר . בחינת: "וענתה בי צדקתי ביום מחר" הינו בחינת קבול השכר לעתיד לבוא ואז יבינו בחינת החלל הפנוי שהוא על ידי הצמצום איך אפשר להיות, שבאמת יש שם אלקות, ואף על פי כן הוא חלל ... הקבול שכר לעתיד הוא, שישיגו השגות ויבינו מה שהיה אי אפשר להבין בעולם הזה ואז ידעו שהחלל הפנוי הוא בבחינת ארבה כההוא קמצא דלבושה מנה ובה [כמובא בכל ספרי קבלה שזהו בחינת סוד חלל הפנוי] לבוש, הוא בחינת הצמצום של חלל הפנוי שעל ידו בחינת הלבושין, יבינו שהוא מנה ובה שבאמת ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 23_01_2026 השעה 04:09:44 - wesi2