ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - פידיון שבויים
א. על ידי גבהות הלב נופל לתפיסה. ב. דמודה לנכרים נופל בידיהון, אלא כל דבריהם תסתר. ג. האומר דבר בשם אומרו, מביא גאלה לעולם. ד. על ידי פדיון שבויים נתקבץ נדחיו של הפודה. ה. מי שאינו יוצא מביתו חשוב, כתפיסה. ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה. ז. מי שמרחם על השבויים, הקדוש ברוך הוא מצילו ממיתה. ח. מי שהוא בתפיסה, בידוע שגם נשמתו למעלה בתפיסה. ט. מי שבא לצדיק ושואל את הצדיק עצה ומפר עצתו אחר כך, על ידי זה נתפס בתפיסה. י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים. יא. מי שלא תקן חטאות נעורים, על ידי זה בא לבית האסורים. יב. מי שהוא רגיל להיות מוהל, או לספק צרכי סעודת ברית מילה של עני, על ידי זה נצול מבית האסורים. חלק שני א. על ידי נאוף נופל לתפיסה או לחלי כאב רגלים. גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, נופל לזה, גם מזיקין שולטין עליו. ב. סגלת הצדקה לבטל כל אלו הענשים. ג. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו, על ידי זה נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים. ד. על ידי תשמיש המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ה. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ו. לפעמים על ידי תפיסה נצול מכליון בנים. ז. על ידי לשון הרע נתפס בתפיסה. ח. השערות שגדלין על האדם והמלבושים שעל האדם בשעה שיושב בתפיסה, שורה עליהם רוח מכער, שעוכר ומבזה את האדם. ט. השתדלות בפדיון שבויים מסגל להולדה. י. מי שעוסק בפדיון שבויים, גדולי הדור נכללים בו על ידי זה.
א. עַל יְדֵי גַבְהוּת הַלֵּב נוֹפֵל לִתְפִיסָה.

ב. דְּמוֹדֶה לְנָכְרִים נוֹפֵל בִּידֵיהוֹן, אֶלָּא כָּל דִּבְרֵיהֶם תִּסְתֹּר.

ג. הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם.

ד. עַל יְדֵי פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים נִתְקַבֵּץ נִדָּחָיו שֶׁל הַפּוֹדֶה.

ה. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ חָשׁוּב, כִּתְפִיסָה.

ו. בַּעֲווֹן מִשְׁכַּב זָכָר נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

ז. מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל הַשְּׁבוּיִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִמִּיתָה.

ח. מִי שֶׁהוּא בִּתְפִיסָה, בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה בִּתְפִיסָה.

ט. מִי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק וְשׁוֹאֵל אֶת הַצַּדִּיק עֵצָה וּמֵפֵר עֲצָתוֹ אַחַר כָּךְ, עַל יְדֵי זֶה נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

י. מִי שֶׁמַּאֲכִיל לֶחֶם לָרְעֵבִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל אוֹתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים.

יא. מִי שֶׁלֹּא תִּקֵּן חַטְּאוֹת נְעוּרִים, עַל יְדֵי זֶה בָּא לְבֵית הָאֲסוּרִים.

יב. מִי שֶׁהוּא רָגִיל לִהְיוֹת מוֹהֵל, אוֹ לְסַפֵּק צָרְכֵי סְעוּדַת בְּרִית מִילָה שֶׁל עָנִי, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבֵּית הָאֲסוּרִים.

חלק שני

א. עַל יְדֵי נִאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם. גַּם תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, נוֹפֵל לָזֶה, גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.

ב. סְגֻלַּת הַצְּדָקָה לְבַטֵּל כָּל אֵלּוּ הָעֳנָשִׁים.

ג. בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מְבַקְשִׁין רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִתְפִיסָה, וְתִקּוּן לִתְפִיסָה, שֶׁיְּפַרְנֵס אֵיזֶהוּ בַּעֲלֵי חַיִּים.

ד. עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּיָמִים שֶׁאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִתְפִיסָה.

ה. כְּשֶׁאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְפַּס בִּתְפִיסָה, עַל יְדֵי זֶה לְפִי בְּחִינָתוֹ נִסְתְּמוּ מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁיוֹצֵא מֵהַתְּפִיסָה.

ו. לִפְעָמִים עַל יְדֵי תְּפִיסָה נִצּוֹל מִכִּלְיוֹן בָּנִים.

ז. עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

ח. הַשְּׂעָרוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַל הָאָדָם וְהַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁעַל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בִּתְפִיסָה, שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם רוּחַ מְכֹעָר, שֶׁעוֹכֶר וּמְבַזֶּה אֶת הָאָדָם.

ט. הִשְׁתַּדְּלוּת בְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים מְסֻגָּל לְהוֹלָדָה.

י. מִי שֶׁעוֹסֵק בְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר נִכְלָלִים בּוֹ עַל יְדֵי זֶה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל
...קו - אשרי משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות על האיש עצמו כי יש זמן שאין לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין וכשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי לא היה יכול לסבלו כנ"ל וזה "בצע...
תאוות ממון ושכל תחתון
...- תורה ל - מישרא דסכינא השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון ... ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה **** והשאלה היא למה? למה ואיך על ידי שנאת הממון יזכה לשכל התחתון שיוביל אותו בסוף לשכל העליון? תשובה: תאוות ממון מרחיקה את האדם מהתכלית. הממון מייצג את ההקדמה של התכלית. כי הממון...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2
...ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: 'לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה'. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. = היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ = היינו ואז מקבל...
חיי מוהר"ן - קעא - נסיעתו ללמברג
...עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפילו מהספר הנשרף והוא ספר הגנוז. ואמר שאפילו גופו סלק כשכתבו ואותו הספר לא שזפתו עין. ואמר שהוא בחינת רזין דרזין כלומר אצלו נגד שאר הדברים שהוא מגלה] ואמר שמשיח יגיד על זה פרוש וספר הגנוז הזה כבר היה נגמר אצלו בתחלת שנת תקס"ו הינו חמש שנים קדם הסתלקותו. ועתה עמד והתבונן לאיזה דרגא הגיע אחר כך כי מעולם לא עמד על מדרגה אחת עד היום שנסתלק וממש בכל שעה ושעה השיג חדשות לפי מדרגתו הנוראה מאד. והבן מאד מאד כי...
שיחות הר"ן - אות ד
...שיהיה לו ירידה גדולה מאד, חס ושלום, עד שישיג מעות ואפילו אחר הירידה חס ושלום, מעבודתו יתברך עדין לאו כל אחד משיג מעות כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות בבחינת: "ותרד פלאים", פלאים אותיות אלפים הינו שהאלפים של עשירות ירד פלאים, דהינו ירידה גדולה ונפלאה על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום, ירידה גדולה מאד קדם שבא לעשירות דהינו אלפים מזמנים ועדין הוא...
שיחות הר"ן - אות רצו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בשעת התפילה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור כמובא בסימן ב' ובסימן ט' ב"לקוטי מוהר"ו" חלק ראשון ובשאר מקומות על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפילה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם...
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שאמר. כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל השם יתברך הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח
...לקח וכו' ויבאה אל האדם חד אמר מלמד שנתן בה בינה יתרה וחד אמר מלמד שקלעה לחוה והביאה אל האדם א. הנפש היא יקרה מאד וצריך להיות זהיר בה ולשמרה מאד על כן צריכין לזהר מאד, כשבא איזה כבוד חדש לאדם כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שרש כל הנפשות וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד, שהוא שרשה בבחינת: "כבוד ה' יאספך" שהסתלקות ואסיפת הנפשות הם לתוך הכבוד כי שם שרשם כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם צריך לזהר ולהשמר כי אולי בא הכבוד, חס ושלום, בשביל הסתלקות כדי שתסתלק...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.5508 שניות - עכשיו 11_08_2025 השעה 12:24:21 - wesi2