... תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם בחינות שכחה וזכרון, כמו ... רז"ל: 'השוכח דבר אחד ממשנתו כאלו מתחיב בנפשו' שנאמר: "רק השמר לך ושמר את נפשך מאד פן תשכח". והם בחינת חכמות התורה שחכמות חיצוניות הם חמר וסכלות, ובחינת בהמה, כנגד חכמות התורה ג. וצריך כל אדם להכניע החמר הינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבע יסודות כמו שכתוב בזוהר "ויקח ה' אלהים את האדם" 'מאן נטל לה, מארבע יסודין דילה, דאפריש לה מתאוה דילהון' וזה נעשה על ידי התענית שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות ונתבטל החמר בחינת החמר, סכלות חשך, שכחה, בהמה ונתגבר ונתעלה בחינת השכל, והצורה, האור והזכרון, אדם וזה שאמרו רז"ל 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי צדקה רמז לאור, כמו שכתוב: "וזרחה לכם ... שמש צדקה" . "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" 'דאנון רחיקין מאוריתא' "זאת התורה אדם" אדם מ"ם סתומה הוא בחינת תענית שהוא בחינת עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא רמז לארבע יסודין שנשפלים על ידי התענית אלף, כמו שכתוב: "ואאלפך חכמה" וזה שכתוב בזוהר "נעשה אדם" על ידי התענית נתהוה בחינת אדם כתיב הכא נעשה וכתיב התם "ושם האיש אשר עשיתי עמו" מה התם צדקה, אף כאן צדקה [פרוש: כי ... כי צדקה ותענית הם בחינה אחת, כי 'אגרא דתעניתא צדקתא' כנ"ל ועל כן מבאר מזה שעל ידי התענית שהוא בחינת צדקה נעשין בגדר אדם שהוא הדעת האמתי של התורה, שהוא בחינת אור ונפש וכו' כי הכנעת החמר והגוף בחינת בהמה וכו' לגבי הנפש שהוא בחינת אדם הוא על ידי התענית, שהוא בחינת צדקה כנ"ל] ד. אבל יש שני בחינות צדקה כי יש צדקה בחוץ לארץ, ויש צדקה בארץ ישראל וצדקת ארץ ... אימתי יתגלון האבות בעולם כד "הארץ אזכר" על ידי אוירא דארץ ישראל ועל ידי הבל שאין בו חטא, שהיא בחינת הבל פיהם של תינוקות כי כן נתברכו תינוקות כמו שכתוב: "הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" שעל ידי התינוקות נתגלו האבות להגן על ידי צדקה דארץ ישראל, יכללו באוירא דארץ ישראל, אויר הקדוש שהוא בחינת הבל שאין בו חטא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'היושב בתענית נקרא חסיד' שנאמר: "גומל נפשו איש חסד" כי ... כי אלו השלשה בחינות, הם כלם רומזים להתעלות הנפש, והשכל והתורה, והזכרון. 'זקן זה ששכח תלמודו מחמת אנסו', הוא בחינת מיתה, וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה הנפש, הינו זכרון התורה ... הפרנסה שנתמעט בדורות הללו אין זה אלא על ידי השוחטים שאינם מהגנים 'אם אין תורה אין קמח', 'תורה' היא בחינת נפש כנ"ל על ידי זה אין קמח, הפרנסה נתמעט ובשביל זה החליף נקרא מאכלת, כמו שכתוב: "ויקח את המאכלת" ... מאכיל ומפרנס לישראל כי השוחט הגון הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, כמו שכתוב: מלכות פה "חרב לה' מלאה דם", כי השכינה נקראת חרב לה' והיא בחינת דבור, שהוא בחינת חרב פיפיות, לשון פה כמו שכתוב: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות" וכו' וכשהנפש באה בתוך חרב לה', בתוך הדבור, בבחינת מיין נוקבין אזי השכינה מזדוגת על ידי המיין נוקבין שיש לה, בבחינת: "חזי במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את הנפש, בבחינת מיין נוקבין וכשעומד עם החליף לשחט את החי, הוא עומד כרוצח נפשות והחליף שלו הוא חרב המדבר, ואינו חרב לה', שהוא חרב המדבר ויש צער להנפש החי שצועקת בקול מר "נפשי יצאה" כשיצאת בשביל להכניס בדברו של הברכה, בבחינת מיין נוקבין בקשתיו ולא מצאתיו, קראתיו ולא ענני כי אינו שם בשעת הברכה, וחושב מחשבת פגול מצאני השומרים הסבבים בעיר, הכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעלי הינו שמעלה שהיה להנפש בבחינת חי, גם זה לקח ממנה כי עכשו אין לה מנוח לכף רגלה אוי לו להשוחט הזה ! אוי להנפש, ... כשישראל שומרים את עצמם מטרפה על ידי זה יש להם פרנסה וזה פרוש . 'מנצפך צופים אמרו' מנצפך הוא בחינת ורידין, בחינת רי"ו דין וצופים, אלו נביאים שיניקתם מבחינת כרבים, בחינת תינוקות, בחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל, ששם מקבלין רוח הקדש כמובא בזוהר "ויקם יונה לברח תרשישה" ואלו הצופים, הינו אלו שהם בבחינת הבל שאין בו חטא הם נהירין ב"ורידין, רי"ו די"ו, במנצפ"ך ומעלין את הנפש בבחינת מיין נוקבין וממשיכים שפע והשפע מכנה בשם א'מ'ר כי מתחלה היא אור, ואחר כך נעשה מים, ואחר כך רקיע ... הוא דבור, הוא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" ומהבל הזה, הינו אדני יוצא השפע, ונתחלק לכל אחד לפי בחינתו אדני יתן א'מ'ר, המבשרות צבא רב לכל אחד לפי בחינתו וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "אכלי עמי אכלו לחם אדני לא קראו" 'רב אמר אלו הדינים ושמואל אמר אלו ... מר אמר חדא, ומר אמר חדא ולא פליגי' 'רב אמר אלו הדינין', הינו רי"ו דין שאינם מעלין את הנפש בבחינת מיין נוקבין שאין עושין מרי"ו דין אדני רמז לשוחטים שאינם מהגנים שמקלקלים הדינים הינו רי"ו דין מנצפך הדמים שהם ... כנגד מי וכו' 'ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות שמקלקלין את ההבל שאין בו חטא' כשדבורו והבלו של השוחט אינו בבחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל על ידי זה, "אכלי עמי", הפרנסה נתמעט כי כשיש להשוחט בחינת ...

... שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא', זה בחינת נסיעה וטלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה "והמסכה צרה כהתכנס" גם על ידי עבודת ...

... אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת בארץ איביהם" הינו אפילו בגלות המר, יכולין לגלות בחינת גם זאת ועל ידי מה יכולין להמשיך את קדשת ארץ ישראל על ידי התנוצצות אור זכות אבות 'באתר דאית ... ישראל ולא די שהאדם נצול מהרשע אלא גם רואה בהרשע מה שהרשע רצה לראות בו ג. כי הרשעים ממשיכים בחינת רע עין על שונאיהם בחינת 'ולא עוד אלא שרואה בשונאיו' והאדם נצול מרע עין הזה, על ידי למוד זכות שלמד על הרשע כי גם ... עליו זכות על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" שלא לשלט על הרשע וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין בבחינת "ובצל ידי כסיתיך" כי הרשעים בגלות המר הזה, עיניהם לטושים כראי מוצק וארס עיניו מביטים למרחוק, בבחינת: "המה יביטו יראו בי" ועל ידי הצל כהו מאור עיניו ונחשכים שאין הארס שלהם יכול להזיק אבל הצדיקים שמאור עיניהם בזמן הזה קטן, בבחינת: "מי עור כמשלם" ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניהם כדרך חלושי הראות שאינם יכולים לראות היטב כשאור חזק וגדול ... רע עין כנ"ל וה' לא יעזבנו בידו "בידו" דיקא, הינו בהתגלות יד ה' כנ"ל ולא ירשיענו בהשפטו על ידי בחינת: "ותאחז במשפט ידי", בחינת "מרום משפטיך" כנ"ל כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע בבחינת: "שגו בראיה, על ידי פקו פליליה" זהו בחינת משפט שזוכה בדין על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניו של הצדיק כנ"ל ויכול לראות למרחוק בבחינת: "אשא עיני אל ההרים" ורואה ומשיג צדקתו של השם יתברך ויכול לידע ולהבין כי ה' הצדיק אף על פי ... את הרשע במשפט זהו צדקתו של הקדוש ברוך הוא,: "כי לא אצדיק רשע" וזהו, "אשא עיני אל ההרים" זהו בחינת צדקתו של הקדוש ברוך הוא בבחינת: "צדקתך כהררי אל" אף על פי שמשפטיך כבוש בתהום רבה. ד. ועל ידי חזוק הראיה של הצדיק, שרואה צדקת ... נתפשט מעקמימותו, שהיה לו קדם שראה צדקת ה' כי על ידי הצדקות של ה' שרואה נתפשט הלב מעקמימותו, ונתישר בבחינת: "וצדקתך לישרי לב" כי מתחלה נעקם לבו מלהאמין בשלמות בהשם יתברך כי היה נדמה לו שעות, חס ושלום, הקדוש ... ואין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, כי צדיק ה' "אודך בישר לבב", על ידי ישרת לב, שהיא בחינת אמונה נעשה בחינת תפילה וזהו בחינת פרה אדמה, כמאמר הזוהר 'פרה דקבילת משור' פרה, זהו בחינת תפילה, בחינת: "ונשלמה פרים שפתינו" דקבילת משור, בחינת הסתכלות לשון: "אשורנו ולא קרוב" כי על ידי בחינת: "אשא עיני אל ההרים" כנ"ל, נעשה בחינת תפילה וזהו: "אדמה תמימה" 'אדמה', דא גזרת דינא 'תמימה', דא שור תם, דינא רפיא הינו שרואה שהקדוש ברוך הוא מחליש כח הדין, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" "אשר לא עלה עליה על", דא שלומי אמוני ישראל זהו בחינת חזוק אמונה, בחינת תפילה שנעשה על ידי חזוק הראיה כנ"ל, בחינת "וצדקתך לישרי לב" כנ"ל ה. וזהו בחינת עפר ואפר הנאמר בפרה כי בחינת התפילה, צריכה לבחינת עפר ואפר כי צריך להכניע הרע, הן בפרט הן בכלל, תחת הטוב בבחינת: "ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם" וזה בחינת אפר שיש בבחינת התפילה ורגל, זה בחינת תפילה, בבחינת: "רגלי עמדה" וכו'. הרע שבפרט, הינו גופו המגשם וחמרו, יבטל בשעת תפילה כמו חסידים הראשונים, שהיה להם בשעת תפילה ... שבתפילה, הינו שיקשר את עצמו בכלל ובפרט עם נפשין ורוחין ונשמתין של שוכני עפר ויעורר אותם בתפילתו שיתפללו עמו, בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" וזהו: "יתן בעפר פיהו" כלומר שיקשר דבורו עם שוכני עפר כנ"ל וזהו שאמר אברהם בתפילתו "הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר" כי זה צריך לבחינת התפילה וזהו נקרא תפילה בצבור כי אותיות צבר ראשי תבות צדיקים בינונים, רשעים 'בינוני', הוא המתפלל, כמאמר חכמינו ז"ל: ...

... האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים ... הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו כמו כן כשמדבר לחברו אף ... היה מתעורר מהם כלל ועל ידי שדברם לחברו, נתעורר מהם אף שחברו לא נתעורר כי חזרו אליו על ידי בחינת ההכאה כנ"ל [וזה בחינת אור חוזר שהוא על ידי בחינת הכאה כמבאר בכתבים והבן]

... ויש בהם רזין על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם" כי הצדיק הוא בחינת קשת כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי: הנראה קשת בימיך וכו' ואיתא בזוהר הקדוש: 'מי ... שדי אברהם יצחק יעקב, הם הראשי תבות של י"י אלקינו י"י "אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם" זה בחינת קשת וקול, תלת גונין דקשת

... יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ...

... כלום. אמר בזה הלשון כי בודאי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שיהיו נעשין אפר בודאי יהיה בזה האפר איזה בחינת חיות וגם זה טוב כי אפס לא יהיה עוד ממני. והנראה מדבריו שכמה וכמה פעמים החיה עצמו בזה ונתרצה ... בזה כמה בחינות שונות וענינים נפלאים. כי מכל הדבורים שמדברים בעניני השדוכים אף על פי שאינם נגמרים זה בעצמו בחינת זווג ושדוך. ולפעמים יושבים בני אדם בבתיהם ואומרים שראוי שזה ישא את זאת ועל ידי זה נגמר בחינת הזווג של זה האיש עם אותה האשה. ולפעמים באים שדכנים ומדברים השדוך אבל אינו נגמר וגם זה בחינת זווג משדוך. ובודאי היא בחינת זווג יותר מהראשון. ולפעמים נוסעים לעשות השדוך ובעת הגמר נפרדים מאיזה סבה. ולפעמים נגמר השדוך ואחר כך מפסיקים הקשר ... עד אחר איזה זמן וכיוצא בזה כמה בחינות שיש בעניני השדוכים והזווגים שאינם נגמרים אחר כך, אבל כלם הם בחינת זווגים שלו. כי כל אחד יש לו כמה זווגים רק שאצל זה נגמר איזה זווג שלו על ידי איזה ... שעה וכו' כנ"ל. וזה הדבר הוא ענין נפלא ונורא שלא נשמע כזאת שהדבור בעלמא שמדברים מהשדוך זה בעצמו הוא בחינת שדוך. וכן מבאר בהאלף בית שלו החדש שהדבור בעצמו מהשדוך עושה רשם בו ובה, עין שם באות חתון בסימן ...

... בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו? תשובה: לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר ... לילך באותו הדרך ומחמת יגיעות כאלו הוא בדאגה על פי רב. ואמר אז שגם רבי שמעון שיך לזה הינו לבחינת פנוי הדרך וגם אם דבריו הנ"ל של רבי נחמן לא הובנו, הרי שכן ניתן להבין שהוא אכן היה מודע ... שבעולם. ראה גם כאן - מהו עניין נוקם ונוטר? וזה ממש כמו השי"ת. כי גם בריאת העולם היא כאילו בחינת עצבות כביכול של השי"ת. כי כדי לברוא את העולם לשם כך צריך רצון, ורצון הוא חסרון ועצבות. ובכל זאת ...

... בביעותה, היכא נפק רוחא? ואמר להו: בהינו דעאל רש"י: רציצא דמית, אפרוח שמת בתוך קלפתו רציצא, זה אפרוח זה בחינת צדיק בחינת: "יפרח בימיו צדיק" ששאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותה ובעותה באיזה מן המקומות מן התפילה ...

... ק. לא יבוא שום אחד להזיק את חברו אם לא מגאות לבו. קא. נשירה קשה לעניותא. קב. עשיר הוא בחינת זכר, ועני הוא בחינת נוקבא. קג. כאב עינים סימן להזק. קד. לכל הדברים הן חכמה או עשר או בנים, צריך עסק בדרך הטבע, ...