... מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר ...

... איזה אבדה, נעשה רעש ושמחה גדולה כי יש כמה דברים אבודים הינו מה שאובדים אבדות הרבה על ידי התאוות בבחינת: "תאוות רשעים תאבד" ... וענין הפרות הנ"ל, וענין זה של המלאך וכו' כנ"ל הכל אחד, ויש בזה רזין גדולים. ... לעבודת השם, שהיה זה רוצה לגלות בעולם ואזי גורמין מיתה לבעלי המחלקת ... כי כשמתחיל לכנס לאיזה דרך הוא בחינת הריון וצריך להתעלם שם בבחינת עבור כי עדין לא נתגלה זה הדרך בעולם, רק הוא נכנס לשם לגלותו ואזי הוא בחינת הריון בבחינת "בדרך חכמה הריתיך" בחינת הריון וצריך לשהות שם ולהתמהמה לחמם עצמו שם כמו עבר במעי אמו עד שיגיע הזמן, שיצא לאויר העולם, לגלות זה הדרך בעולם וכשיוצא קדם זמנו, זה בחינת נפל ופגם זה נעשה על ידי מחלקת כנ"ל * והעניין הוא כדלקמן: כל העולם הזה הוא בחינת פרי. הבריאה היא בחינת פרי. מעשיו של האדם הם בחינת פרי. השכל של האדם הוא בחינת פרי. דהיינו כל מה שהוא אינו השורש הוא בחינת פרי. וכל מה שהוא אינו השורש הוא צריך לחזור ולהכלל בשורשו. ופרי שלא נתבשל כל צרכו, היינו כל דבר ... כולה בכלל וכל הדברים כולם בפרט, כולם נמצאים כל הזמן בתהליך של בישול שהוא העולם הזה, עד שכולם מגיעים לבחינת העולם הבא, שזהו גמר הפרי, שהוא התכלית הסופית וכולי. כי הזרע הוא בחינת לפני הבריאה. והפרי הוא בחינת העולם הזה. וגמר בישול הפרי הוא בחינת העולם הבא וכולי. ואסור לאכול פרי שלא נתבשל כל צרכו, היינו שעל האדם לתקן את הפרי קודם שהוא נהנה ממנו, היינו בחינת זה שצריך לקשר כל דבר לשורשו וכולי. * ועניין בישול הפרי הוא כדלקמן כי בכל דבר בעולם יש בו 2 כוחות שמנוגדים זה לזה, שהם בחינת מה שהתבאר על עניין הילד והילדה שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות היינו ... לדוגמא, אם האדם אומר על משהו שהוא אמת ושולל את ההפך שלו, הרי שהדעה המנוגדת לדעתו של האדם היא בבחינת דברים אבודים, כי באמת צריך לתקן גם אותה. וגם הדעה החזקה יותר אצל האדם, גם היא בבחינת דברים אבודים, כי גם היא אינה שלמה. בכל מקרה, כל זמן שהדבר לא נכלל בשורשו, וכל זמן שההפכים לא ... נכלל בשורשו, שאז ההפכים מתאחדים, והאבדות נמצאות ואז הפרי הזה נותן חיות לאדם. והעניין הזה של האבדות, הוא גם בחינת סתרי התורה שנמצאים בגלות בקליפות וכולי. ועל ידי שהאדם מברך על הפרי, דהיינו על ידי אמונה כולל את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, זו עצמה בחינת בישול הפרי. * והעניין שהפרי צריך להתבשל על העץ או בתלוש אך לא בביתו של האדם, היינו כי כל העניין הנ"ל צריך להעשות ממילא. היינו בחינת החטא של משה רבנו כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=21 - מה היה החטא של משה רבנו? היינו שתהליך בישול הפרי צריך לקרות מעצמו ולא בכוח הזרוע של האדם, היינו בכוח המצוות והמעשים טובים שלו, אלא רק בבחינת רחמים ותחנונים, שזהו בחינת בישול על האילן, שהוא נעשה ממילא. והעיקר שלא יהיה בבחינת כוחי ועוצם ידי. כי אז אינו מועיל לבישול הפרי. וחייב להתבשל ממילא. שזה בחינת ענווה. *** ועניין המלאך וכולי, הוא הכל בחינה אחת עם העניין של זה שההפך של כל דבר הולך לאיבוד ...

... אחד. ובאמת אלמלא היתה לאדם גאווה, הרי שאפילו השאלות של החלל הפנוי היו נעלמות אצלו. כי כל השאלות הם בחינת שני הפכים. והחלל הפנוי הוא בחינת בריאת העולם וצמצום. ובשורש הכל אחד ממש. והגאווה של האדם ומידת הנצחנות שלו, לא מאפשרים לו לראות את האמת ... החלל הפנוי, אפילו שם אין שום שאלה כלל. בכל מקרה, על ידי הגאווה, על ידי זה הבריאה לא נכללת בבחינת לפני הבריאה, ואז יש את השאלות של החלל הפנוי. אך על ידי ענווה, על ידי זה הכל נכלל בשורש, ... שאלה כלל. בעניין זה שהשאלות של החלל הפנוי שורשן בגאווה ובנצחנות של האדם שמונע ממנו לראות את האמת. כי מבחינת לפני הבריאה אין שאלות. ולהכלל בבחינת לפני הבריאה, לשם כך צריך את מידת האמת. ועל ידי הגאווה יש נצחנות שאינו סובל את האמת, ואז לא נכלל בבחינת לפני הבריאה, ואז יש לו את השאלות של החלל הפנוי. ועניין זה מרומז במאמר כאן www.eip.co.il/?key=391 - תשובות. מה ... כאן גם העניין של העץ שתחתיו יש שלום מופלא וכל החיות יושבות ביחד וכולי, כמובא בסיפור מהקבצנים עיי"ש. שהוא בחינת השלום המופלא של העולם הבא, ששם הכל מתאחד וכולי. www.eip.co.il/?key=90 - ויכוחים. מהי מהותם? ממה הם נובעים? ואיך לצאת ...

... עין בלקוטי תנינא סימן מ"ם מי שיודע מארץ ישראל וכו' בסוף המאמר מובן שם ששפע של ארץ ישראל היא בחינת שפע כפולה שעל ידי זה נתתקן תאוות ממון. וכן מבאר בלקוטי הלכות הלכות ברכת המזון הלכה ד' אות ט"ז ... רצונו לומר נגון של ארץ ישראל וכו' עין שם. ויש לומר שזהו שסים אחר כך וכסף משנה קחו בידכם בחינת שפע כפולה הנ"ל] אות תקפו אמר לאחד סמוך לחתנתו כיצד מרקדין לפני הכלה. ורמז לו כיצד מרקדין ומדלגין על ...

... אם הוא נראה כלפי חוץ כעוסק במשהו אחר. דהיינו הוא בהתבודדות כל הזמן באופן רציף. קול דממה דקה, היינו בחינת שתיקה ללא דיבור, שזו בחינת ההשגה של האין סוף. ולכן הקול הזה הוא מסוף העולם ועד סופו, משום שהשתיקה הזאת מקיפה את כל החלל הפנוי ואת כל המקום כולו, שזאת בחינת מקומו של עולם. ****** וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם ... עומדים סביבו והוא מרקד מאד ובתוך כך באו כלי זמר של חתנה. כי שורש עניין הריקודים הוא להעלות את בחינת רגליים לבחינת ידיים. שהנמשל הוא לקשר את העולם הזה עם לפני הבריאה וכולי, ולקשר את כל המדרגות התחתונות עם המדרגות העליונות. שזאת בחינת ריקוד. דהיינו הריקוד בשורשו הוא החיבור של החוכמה התתאה לחוכמה העילאה. ובנוסף, הצדיק חווה את כל העולם הזה כמו ... חנכה תקס"ג ענה ואמר אני אילן נאה ונפלא מאד עם ענפים נפלאים מאד ולמטה אני מנח בארץ ממש זאת בחינת מה שמובא בסיפורי מעשיות, על הקבצן שהוא כולו בבחינת מעל המקום, אך עדיין יש לו שייכות גם לבחינת המקום. ובפשיטות: הצדיק כולו כלול בא"ס לגמרי, אך תוך כדי זה הוא גם נמצא בארץ ממש, דהיינו בעולם הזה / עולם המעשה וכולי. ויש בזה גם רמז על בחינת לפני הבריאה, שהיא בחינת אילן עם ענפים נפלאים מאוד, אך למטה בחינת האין סוף של לפני הבריאה, היא מצומצת לתוך בחינת ה"יש" של אחרי הבריאה. אם הייתי רוצה לגלות מאתי היו כל העולם רצין אחרי אך שאיני רוצה. כמו השי"ת ... הנ"ל בדרך חבה ואמר לו חדוש כמוני עדין לא היה בעולם פירוש, כי מחמת שהוא נכלל בא"ס, הרי שהוא בבחינת מ"ש הקבצן העיוור, שעדיין הוא לא נולד ועדיין אין לו הוויה כלל. היינו שרבי נחמן מברסלב נכלל בבחינת לפני הבריאה. וממילא חידוש כמוהו עוד לא היה בעולם. כי אין הוא שייך לעולם הזה כלל. חידוש כמוני עדין ... רק הוא נכנס לגדר ישראל שהוא באחדות עם השי"ת, וכל מי שלא זוכה לזה, מצד האמת באמת הוא בכלל בבחינת גוי וכולי. דהיינו בשורה התחתונה, מצד האמת ביחס לגדולת השי"ת אין חילוק בין הצדיק הכי גדול לבין הגוי הרשע ... שרצון השי"ת שתהיה בחירה דייקא וכולי... **** אמר שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב. כלומר כי בעבודת השם יש בחינת רצוא ושוב וזאת הבחינה היא אצל כל אדם אפילו אצל הפחות שבפחותים. כי כל אדם מתעורר לפעמים לעבודתו יתברך בפרט בשעת התפילה שלפעמים מתלהב לבו מאד, ואומר איזה דבורים בהתלהבות גדול, וזאת הבחינה היא בחינת רצוא. ואחר כך נפסק ההתעוררות וההתלהבות ולא נשאר לו רק הרשימו וזה בחינת ושוב. ואצל רב בני אדם עקר העבודה והיגיעה הוא שיזכה לבחינת רצוא דהינו שירוץ לבו ויתעורר לעבודתו וכו' אבל השוב הוא קל אצלו. כי זה טבעו. אבל אצלו זכרונו לברכה היא להפך מחמת שכבר שבר ובטל גופו לגמרי. ומחמת זה הרצוא בטבעו, ועקר היגיעה שלו היא בחינת ושוב. כי באמת הוא בהכרח שיהיה השוב גם כן כל זמן שהוא צריך לחיות כי אם לאו חס ושלום יסתלק בלא עתו ועל כן בהכרח שיהיה רצוא ושוב כי מצד טבעו האמיתי של הצדיק האמת, הוא כולו בבחינת שתיקה / לפני הבריאה / אין סוף / מעל המקום / מעל הזמן וכולי. והוא מוכרח לצמצם את עצמו ... עדן, זה בכלל נחשב לגהנום בעיני הצדיק. כי הצדיק מסתכל על התכלית הסופית, והוא ממילא מבין שכל דבר שהוא בבחינת סוף, הרי שהוא גהנום ממש. ורק השגת האין סוף, שהיא אין לה תכלית דייקא, רק היא גן עדן ממש ...

... במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות ... יתברך שומע ומחבר הדברים זה לזה וכותבם בספר לזכרון וזהו ויכתב בספר זכרון וזה הספר שנכתבין עליו דבריהם, הוא בחינת לב שיש למעלה שם נכתבין דבריהם, בבחינת: "כתבם על לוח לבך" וזה שלבו בוער בקרבו וחושק ללמד רק שאי אפשר לו הוא מקבל לב, מלב שלמעלה, שהוא בחינת ספר זכרון הנ"ל ומשם מקבל לבו חשקו והוא בחינת למוד מתוך הספר ממש ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'אפילו חשב ... בעצמו שלבו נכסף וחושב לעשות רק שאי אפשר לו הוא נחשב לעשיה כי מקבל חשקו מלב של מעלה שהוא בחינת ספר זכרון וזהו: "ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" הינו שזה הספר זכרון שנעשה משני הצדיקים הנ"ל ... תורה רק שיש להם מניעות ואנסים ואינם יכולים ללמד שהם מקבלים על ידי חשק לבם החזק, מזה הספר שהוא בחינת לב כנ"ל ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק ... הנשמות קדם הבריאה ועל כן נקרא אברהם אבינו צור כמו שכתוב: "הביטו אל צור חצבתם", זה אברהם, כי הוא בחינת "צור לבבי" כי לא היה לו רק לב חושק להשם יתברך ועל כן כל הגרים נקראים על שמו ונקראים: "נדיבי עמים עם אלקי אברהם", בחינת: "נדיב לב" כי אין להם רק מה שלבם נכסף להשם יתברך כמו אברהם

... הזה אלא על ידי תשובה ועקר התשובה כשישמע בזיונו, ידם וישתק כי לית כבוד בלא כ"ף והכ"ף הוא כתר בחינת אהיה בחינת תשובה כי אהיה דא אנא זמין למהוי הינו קדם התשובה עדין אין לו הויה כאילו עדיין לא נתהוה בעולם כי טוב לו שלא נברא משנברא וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה אז הוא בבחינת אהיה הינו שיהיה לו הויה בעולם הינו אנא זמין למהוי וזה בחינת כתר כי כתר לשון המתנה בחינת תשובה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הבא לטהר מסיעין לו. משל לאחד, שבא לקנות אפרסמון אומרים לו: המתן' וכו' וזה בחינת כתר כמו שכתוב: "כתר לי זעיר ואחוך" אבל קדם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו כי עדין לא הכין את עצמו למהוי בעולם והסתרת פני אהיה גימטריא דם הינו שפיכות ... הרע כמו שכתוב: "ולב כסיל לשמאלו" עדין הוא בתקף ועז ובשביל זה באין עליו בזיונות ושפיכות דמים כי זה בחינת הסתרת והחזרת פני אקי"ה, גימטריא דם [פרוש: כי אחורי שם אהיה הוא בגימטריא דם, כמובא. הינו כשכותבין השם באחורים דהינו א, אה, אהי, אהיה, שחוזרין בכל פעם לאחור הוא בגימטריא דם וזהו בחינת החזרת והסתרת פני אהיה, שעולה דם] ותקון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים ולא ידקדק ... והתחולל לו" והוא יפיל לך חללים' הינו: "ולבי חלל בקרבי" הינו על ידי זה נתמעט הדם שבחלל השמאלי וזה בחינת זביחת היצר הרע ועל ידי זה זוכה לכבוד אלקי כמו שכתוב: "זבח תודה יכבדנני" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה על ... כשעושה תשובה בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה על שהתגשם את רוממות אלקותו וזה בחינת עולם הבא שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה כמו שכתוב: "ושבת עד ה' אלקיך" כי עקר עולם הבא הוא ... השגה יתרה אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: . 'כל הזובח את יצרו' הינו בחינת תשובה בחינת: "ולבי חלל בקרבי" בחינת דם לה' בחינת אקיה בחינת כתר בחינת כבוד, כנ"ל 'ומתודה עליו' הינו שמתודה על זביחת יצרו הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות' כי תשובה הראשונה בחינת כבוד עולם הזה ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "אור יקרות וקפאון" 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל ... נמצא בעולם הבא כשיזכו להשגה יתרה באלקותו בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא וזה כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות כי זביחת היצר היא תשובה הראשונה הוא בחינת כבוד עולם הזה והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה היא בחינת כבוד עולם הבא שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל נגד הכבוד השני וזה שאומר הקדוש ברוך הוא . "אלה עשית והחרשתי, דמית היות אהיה כמוך" כי האדם על ידי שמחריש נעשה בחינת אקיה, כנ"ל אבל הקדוש ברוך הוא, מה שמחריש לאדם אין זה בשביל אקיה, חס ושלום כי זה אין שיך ... בקי בהלכה וצריך להיות לו שני בקיאות הינו בקי ברצוא, בקי בשוב כמו שכתוב: 'זכאה מאן דעיל ונפיק' וזה בחינת: "אם אסק שמים שם אתה" בחינת עיל בחינת בקי ברצוא "ואציעה שאול הנך" בחינת ונפיק בחינת בקי בשוב וזהו: "אני לדודי ודודי לי" 'אני לדודי', זה בחינת עיל 'ודודי לי' זה בחינת ונפיק [וזה סוד כונת אלול] וזה עקר כבודו וזה: "וכבדתו מעשות דרכיך" 'דרכיך' לשון רבים הינו עיל ונפיק וכשיש ... כבוד בלא כף ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו [וזה סוד כונת אלול] ה. ועל ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת חיריק כמובא בתקונים "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" דא חיריק וזה בחינת: "והארץ הדם רגלי" 'הדם' זה בחינת דמימה וזה בחינת הנקדה התחתונה של תמונת א ונקדה העליונה שעל האלף זה בחינת כתר בחינת: "וממעל לרקיע אשר על ראשם אבן ספיר דמות כסא" 'דמתכסיא לעילא מוא"ו שבאל"ף, דמתקריא רקיע' והנקדה היא כסא דמתכסיא כמו שכתוב "במפלא ממך אל תדרש, ובמכסה ממך אל תחקר" וזה בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת כתר והוא"ו שבתוך האלף, הוא רקיע, שמים, אש ומים בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין וזה בחינת רקיע כלליות הגונין ונעשה על ידי זה אדם לשבת על הכסא כמו שכתוב: "ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה" 'כי ...

... להתפשר על מתווכים וכולי... ***** פירוש 2: כי קשה לעולם, מפני מה צריך האדם להכלל בא"ס ולכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה. הלא הבורא ברא את הבריאה, ומה רע להנות ממנה כפי מה שהיא, ומדוע צריך לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה? ועל כך משיב רבי נחמן מברסלב וכולי... ****** פירוש 3: כי קשה לעולם, מפני מה צריך האדם ... ה ובתפילת ה ממש בכל דבר ועניין שהוא עושה כאן בעולם הזה. והכל עניין אחד עם לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו לא להסתפק בספר של הבורא דהיינו הבריאה, אלא לשמוע את התורה עצמה מהבורא עצמו, דהיינו להכלל ... שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר" והזכרון הוא בכח המדמה היינו מבאר רבי נחמן מברסלב, כי שמיעה ישירות מהצדיק הוא בבחינת שכל. בייחס לקריאה מתוך ספר שהוא בבחינת כוח המדמה. כי ספר נכתב רק לצורך זיכרון בלבד והוא רק בחינת רשימו בלבד ולא בחינת השורש עצמו. ובחינת כוח המדמה הוא בחינה נמוכה, כי: כי גם בהמה יש לה זכרון כמו שאנו רואים שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם והיינו שהרע שולט רק בבחינת כוח המדמה שזו בחינת זיכרון בספר. אך מי ששומע תורה מפי הצדיק עצמו, זה בחינת שכל ששם אין אחיזה לרע של כוח המדמה. ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'דברים שבעל פה, אי אתה ... של הצדיק יורדים דרגה וכולי. ולכן הפירוש שהוא בעל פה, תשמע אותו מהצדיק ישירות כדי שהוא לא ירד דרגה לבחינת כוח המדמה. ואז מקשה רבי נחמן מברסלב על עצמו: ויש דברים בגו כי באמת זה המקרא "כתב זאת זכרון ... שונים. אך עדיין אין הוא יכול לגלות את פנימיות כוונתו, כי התורה של הצדיק היא ניתנה רק לדרוש היינו בחינת תורה שבעל פה, היינו בחינת סודות התורה. אך היא לא ניתנה לכתוב, היינו כי הצדיק לא יכול לגלות את פנימיות כוונתו, אלא רק להורות ... לא לכתוב. 3 - מה שהצדיק מגלה, זו התורה שניתנה לכתוב. ובאנלוגיה נוספת: 1 - כי האין סוף עצמו בבחינת לפני הבריאה הוא לא ניתן אפילו לא לדרוש אותו, כי הוא כולו שתיקה בלבד. 2 - והסודות שמלובשים ומוסתרים ... אינם גלויים ברבים, אלא רק למי שזוכה לשמוע אותם ישירות מהשי"ת עצמו. 3 - ויש את הבריאה עצמה שהיא בחינת תורה שבכתב, שבה לכולם יש השגה וכולי. ***** והתירוץ על הקושיא הנ"ל לגבי זה שתורה שבכתב צריך דייקא לכתוב ... שבעל פה בלי תורה שבכתב. היינו בלי שיהיה עולם, אין קיום לסודות התורה שמלובשים בעולם. ואכן התורה שבכתב היא בחינת כוח המדמה, היינו שמי שאינו זוכה לשלמות התורה שבעל פה, הוא אכן יכול לטעות בצורה שבה הוא מפרש את התורה שבכתב. כי באמת התורה שבכתב היא כולה בחינת המדמה. דהיינו שמי שאינו זוכה להתגלות סודות התורה שבבריאה, הרי שכוח המדמה שלו אינו מבורר. כי כל הבריאה היא בבחינת כוח המדמה ביחס לשכל שהוא בחינת לפני הבריאה כמובא. אך שלמות התורה שבכתב, דהיינו בירור כוח המדמה, דהיינו תיקון הבריאה, הוא נעשה דייקא על ידי ... זה המדמה מבורר וכולי, ואז נעשה שלמות גם לתורה שבעל פה. ********* וראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 שהתורה שבכתב היינו בחינת הבריאה. ותורה שבעל פה, היינו ביאור הבריאה, דהיינו סודות התורה וכולי. עיין שם באורך... * להתקרב לצדיק / לקרוא ...

... בכלל דברים הנ"ל ענינים גבוהים בענין התפילה לכל אחד לפי מדרגתו ובענין זה נכלל ענין כוכבים ומזלות איך נעשים בבחינת התפילה והוא נותן שפע לכל דבר וענין מה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין לך כל עשב שאין לו ... כי 'טוב תורה עם דרך ארץ' [הינו חכמה ועשירות] והינו בין צפון לדרום, שתהא ממצע בין שניהם, התפילה שהוא בחינת מטתו כנ"ל [הינו בין חכמה ועשר, שהן בחינת צפון ודרום כנ"ל 'הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין'] ופתח התבה בצדה תשים שתתפלל דבורי אמת, שיעלו למקומם לשער שבט ... יזכה לראות הפתחים שיש שם הוא יכול לצאת דרך הפתחים של נפילת חברו כי הירידה והנפילה של זה, הוא בחינת עליה של זה, והבן הינו, לפעמים מה שנחשב נפילה וירידה אצל חברו שהוא במדרגה גבוה יותר נחשב אצלו בחינת עליה, לגבי מדרגתו השפלה על כן אף על פי שאי אפשר לעלות דרך הפתחים שנפל הוא בעצמו דרך שם ...

... ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו ... אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה כנזכר לעיל רק שהאמונה הוא בקטנות גדול ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה הינו להעלות ולגדל את ...