... התורה והיא החכמה האמתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים והינו נבל שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה [ובוא וראה שעתה מבאר ...

... הר"ן - אות קו אמונה בחינת אור כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" ואמונה שהוא על פי חכמה בחכמות התורה ומשיג את ה' ועל ידי זה יש לו אמונה הגם שהוא טוב עם כל זאת עקר אמונה הוא שיהא מאמין בהשם יתברך בלא אות ומופת וחכמה וזה הוא עקר אמונה בשלמות ובחינת אור, כמו שכתוב "ואמונתך בלילות" כנזכר לעיל ויש חכם שהוא חכם אפילו בחכמות התורה ואין לו אמונה בה' ואלו החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ... שפרש רש"י שיש להם שרץ במחם [הינו שיש להם טמאה וכפירה במחם] וצריכין להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפילו משכונתם כי ההבל פיהם מזיק לאדם כשר שיפל לתאוות ניאוף כי זווג דקדשה הוא על ידי בחינת דעת כמו שכתוב: "והאדם ידע" ואלו הבעלי ראתן שדעתם מקלקל ופגום ויש להם שרץ במחם על כן זווגם נאחז בקלפה ועל כן הם נואפים [כי ניאוף תלוי בעינים] כי חכמת אמת שהיא בחינת ראיה כנ"ל בחינת עינים על אלו החכמים נאמר: "ברית כרתי לעיני" וכו' אבל הבעלי ראתן הם נואפים וזה שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה . "ולא תתורו אחרי לבבכם" זהו ...

... עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראתך כסלתך" ועקר הכסילות הוא מחמת השעבוד שיש בחל כי על ידי השעבוד אין הדעת שלם וכמו שכתוב במואב: "שאנן מואב מנעוריו ... ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת כי אז היראה בלי כסילות שיש בימי החל כי עקר הכסילות מחמת השעבוד כנ"ל ובזה מעלין היראות הנפולות דהינו מה שיראים ...

... על כן צריכין לזהר מאד, כשבא איזה כבוד חדש לאדם כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שרש כל הנפשות וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד, שהוא שרשה בבחינת: "כבוד ה' יאספך" שהסתלקות ואסיפת הנפשות הם לתוך הכבוד כי שם שרשם כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם צריך לזהר ולהשמר כי אולי בא הכבוד, חס ושלום, בשביל ... כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר ... שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה רעים לא ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל המלכות והכבוד להעזי פנים כנ"ל אזי היא בחינת צדק [האות] 'צדיק' הוא יוד נון והיוד היא בהחזרת פנים מן הנון שהיא בחינת מלכות בחינת "לפני שמש ינון שמו" הינו בחינת הסתרת פנים דהינו שאין להכבוד פנים כנ"ל וזה בחינת הדלת דהינו שהכבוד והמלכות אזלא ונדלדלה, ונפלה אל הסטרא אחרא שהן העזי פנים כנ"ל קוף, הינו כשהמלכות והכבוד אזלא ונדלדלה, היא כקוף בפני אדם דהינו שנתארך רגל ההא, ונעשה קוף דהינו שנתארך מהרגל למטה, בבחינת: "רגליה יורדות מות" ויונקים ממנה כי הכבוד והמלכות נפל ביניהם כנ"ל ואזי היא בחינת "רגליה יורדות מות" דהינו שקיום מלכות דקדשה, צריכין לקבל מהם ועל כן כשישראל צריכין לפעל איזה תקיפות לצרך קיום דתנו הקדוש צריכין לקבל הכח והממשלה ממלכות העכו"ם. ה. וצריך להעלות את הכבוד והמלכות מהם וזה נעשה על ידי צדקה, בבחינת: "צדקה תציל ממות" דהינו שעל ידי צדקה מעלין ומצילין אותה מבחינת 'רגליה יורדות מות', ועושין מצדק צדקה כי צדקה היא בחינת חמשה חסדים כי הצדקה היא בחינת חסד כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה' שנאמר: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד" ה, ונעשית מצדק צדקה. וכנגד זה נזכר בתורה חמש פעמים צדקה כנגד החמשה חסדים שהוא בחינת צדקה כנ"ל וזה בחינת: "מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו" 'מי העיר ממזרח', זה בחינת צדקה "ממזרח אביא זרעך", בחינות: "זרעו לכם לצדקה" וכו' על ידי זה "צדק יקראהו לרגלו" הינו, שעל ידי הצדקה, אזי הצדק קורא את הרגלין שמעלין את הרגלין, מבחינת 'רגליה יורדות' וכו' כנ"ל וזה

... יש להם עזות כזה לבלי לתן לו שלום בכונה כנ"ל. והיה התרוץ כי באמת הוא צדיק גדול אך יש לו גוף מלקט מכמה מקומות שהוא בחינת מקומות המטנפים אבל הוא בעצמו אדם גדול וקבל על עצמו שהוא יתקן זה הגוף ואין שואלין בשלום חברו במקומות ... וכו' כי יש דברים סתומים מאד בהתורה הקדושה ונתגלה לי שאותיות פורים הם ראשי תבות: "ואם מפאת פניו ימרט ראשו קרח הוא" בחינת קרח [והשאר לא באר]. אחר כך אמר רבנו זכרונו לברכה שלא היה יכול לישן כל אותה הלילה שספר זאת מחמת שהיה ...

... אמתי והיה עוסק בישובו של עולם, שיהיה העולם מישב מבני אדם כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם ומשה רבנו היה לו רחמנות ... אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום כי כשישראל נופלים בעוונות, חס ושלום זהו משאוי כבד מאד, שאי אפשר לשא כלל המשאוי הכבד הזה בבחינת: "כמשא כבד יכבדו ממני" כי מי שיודע ... ושלום הוא רק על ידי שאין לו דעת כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וזהו הרחמנות הגדול מן הכל שצריכין לרחם עליו להכניס בו דעת בבחינת "אשרי משכיל אל דל" כי 'אין עני אלא מן ... . "אשר אין חליפות למו" 'חד אמר בן וחד אמר תלמיד' כי התלמיד מקבל דעת הרב גם הבן בודאי אין מעלה כשנשאר בן רשע, חס ושלום והעקר להשאיר בן שיהיה בחינת תלמיד גם כן שיקבל ממנו שכלו ודעתו ... הוא בעצמו ממש נשאר בעולם וכל אדם יכול לקים זאת, להעמיד תלמידים כי כששנים מדברים יחד ביראת שמים אזי כשאחד מאיר לחברו באיזה דבור נחשב חברו אצלו בחינת תלמיד ולפעמים נעשה להפך דהינו כשאחר כך הוא מקבל מחברו איזה דבור אזי נעשה הוא בבחינת תלמיד לגבי חברו וצריך כל אדם לזהר, ... העולם מישב מבני אדם הינו מבני דעה, שיודעין את השם יתברך כנ"ל] על כן צריך כל אחד לעסק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחברו שעל ידי זה נעשה חברו בחינת תלמיד אצלו ואזי כשימלאו ימיו ויגיע זמן ... הדעת אחריו על ידי בן או תלמיד נחשב כאלו הוא ממש נשאר קים בעולם וזה חליפות ראשי תבות: פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות כי עקר הוא הדעת שהוא בחינת: "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" שזהו ... ו'הגות ל'בי ת'בונות ראשי תבות חליפות כי זה עקר החליפות וההשארה כנ"ל ובאמת בן ותלמיד הוא כלו חד כי הבן הוא גם כן תלמיד כנ"ל וגם התלמיד הוא בחינת בן, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . ... שלא היה בו דעת ולא היה רק דמות אדם נמצא שעל ידי שלמד עמו תורה והכניס בו דעת על ידי זה נעשה אדם על כן נחשב כאלו עשאו ממש על כן גם התלמיד הוא בחינת בן ה. אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ... לו יראת שמים, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים הינו כשאין נשאר דעתו אחריו על ידי בן או תלמיד שזה בחינת חליפות כנ"ל זה סימן שלא יראו אלהים כי ... שמים ולהעמיד תלמידים כנ"ל על ידי זה נכנסין אורות המקיפים דהינו שזוכה להבין ולידע, מה שלא היה מבין ויודע מתחלה כי מה שאדם מבין ומשיג בשכלו זה בחינת פנימי כי זה השכל נכנס לתוך שכלו אבל מה שאין יכול לכנס לתוך שכלו דהינו מה שאי אפשר לו להבין זה בחינת מקיפים כי זה הדבר מקיף סביבות שכלו ואי אפשר לו להכניסו בפנים בתוך שכלו כי אי אפשר לו להבין זאת, מחמת שהוא בחינת מקיף אצלו וכשעוסק לדבר עם בני אדם, ... והדעת שהיה לו אזי על ידי זה נכנס השכל המקיף לפנים כי על ידי שנתרוקן שכלו על ידי שהכניס דעתו בחברו על ידי זה נכנס המקיף לפנים, וזוכה להבין בחינת השכל המקיף דהינו שמבין מה שלא היה יכול להבין מתחילה כנ"ל ויש כמה בחינות במקיפים כי מה שמקיף לזה, הוא בחינת פנימי אצל חברו שהוא במדרגה למעלה ממנו וכן למעלה מעלה ויש שכל, שהוא בחינת מקיף לזה ואצל אחר זה השכל הוא נמוך אפילו מבחינת פנימי מחמת שהוא במדרגה גבוה ממנו הרבה ועל ידי שמדבר אחד עם חברו ביראת שמים ומכניס בו דעתו על ידי זה נכנס מקיף שלו לפנים כנ"ל וכן למעלה מעלה שכל אחד לפי בחינתו ומדרגתו נכנס מקיף שלו לפנים על ידי שמדבר עם חברו ותלמידו ומכניס בו דעתו כנ"ל וזהו: כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשתו כי קרוב אליך הדבר מאד הינו לקרב אליך הדבר שהוא בבחינת מאד בחינת מקיפים שהם נעלמים ורחוקים מאד מן האדם ולקרבם אליך להכניסם בפנים זה תלוי בפיך ובלבבך לעשתו בפיך ובלבבך זה בחינת "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" הינו שיגלה חכמתו ותבונתו לתלמידיו כנ"ל לעשתו בחינת כאלו עשאו הנ"ל ועל ידי זה יוכל להכניס ולקרב המקיפים, שהם בחינת מאד להכניסם לפנים כנ"ל ולמעלה מן הכל ... חכם הדור שהוא הרבי שבדור שעל ידי שזה הרבי והחכם שבדור עוסק לדבר עם תלמידיו ומכניס בהם דעתו על ידי זה נכנסים המקיפים שלו לפנים והמקיפים שלו הם בחינת אריכות ימים ושנים כי המקיפים שלו הם בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך כי שם הוא ... של כל העולם הזה כלו, מה שהיה ומה שיהיה הוא כלו אין ואפס נגד יום אחד, ואפילו נגד רגע אחת של עולם הבא שהוא יום שכלו ארך ושם אין שום זמן, כי הוא בחינת למעלה מהזמן רק סדר הזמנים שיש שם הם בחינת השגות של המקיפים שיש מקיפים שהם בחינת ימים, ויש מקיפים שהם בחינת שנים,

... להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו". וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "ראשית חכמה" . וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס: וחכמני. וזה בחינת שמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת: "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית לשון חיות כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'. אך מחמת שאור השכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: "לפני שמש ינון שמו", ופרש רש"י: 'לשון מלכות'. וזה בחינת לבנה כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש . וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה" אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו שכתוב: "ויבז עשו את הבכורה" דהינו השכל כנ"ל בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא ... 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה ... ה', הינו התורה על ידי זה הצדיקים, שדבקים במלכות דקדשה הם נתחזקים ומקבלים כח על ידי זה "ופשעים יכשלו בם" בחינת מלכות הרשעה בחינת היצר הרע, שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל ... חן, ואזי נתקבלין דבריו ובקשותיו כמו מי שמדבר דברי חן שנכנסין הדברים בלב המתבקש דהינו זה שמבקשין ממנו וזה בחינת ת הינו על ידי שנתחברו ונתקשרו החי"ת והנו"ו ונעשה בחינת ח"ו על ידי זה נעשה בחינת ת"ו, שהוא לשון חקיקה ורשימה כמו שכתוב: "והתוית ת"ו" כי על ידי החן נחקק ונרשם מקום בלב המתבקש לקבל הבקשה כי על ידי החן נתקבלו דבריו נמצא, שבחינת הח"ו חקק מקום בלב זה שמבקשין ממנו כדי ...

... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אשרי העם ידעי תרועה דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" וכאן breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך מובא: והתלמיד חכם הוא בחינת משה, שהוא בחינת אין כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא" ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' שתחזיר את המלכות לאין סוף שהוא רצון שבכל הרצונות וכאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - ... המותרות יש מים שהוא מטהר מזאת הטנפת ... הינו שזוכה לעצה שלמה כי על ידי המים הנ"ל, נעשים אצלו עצות שלמות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש". ואלו המים, הם בחינת מחלקת, בחינת: "מי מריבה" ועל כן מחלקת נקרא פלגתא, בחינת: "פלג אלהים מלא מים" כי מכל מחלקת נעשה ספר, בחינת שאלות ותשובות כי המחלקת היא שאלה וקשיא, שמקשין ושואלין עליו והוא שב בתשובה ועל ידי זה הוא משיב ומתרץ השאלה ונעשה מזה בחינת ספר שאלות ותשובות כי על ידי התשובה על ידי זה נתחדשים אצלו כמה ספרים עיין שם באורך! וכאן breslev.eip.co.il/?key=179 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - ימי חנכה הם ימי הודאה מובא: כי ההלכות שזוכין ללמד, בפרט מי שזוכה לחדש בהם זה בחינת שעשוע עולם הבא בבחינת: 'כל השונה הלכות בכל יום, מבטח לו שהוא בן העולם הבא' כי כשנתחדש הלכה, נתחדש שכל וידיעה והדעת הוא עקר שעשוע עולם הבא כנ"ל *** והכל הוא עניין אחד. כי חזרה בתשובה ... האנושי של האדם הוא רק צמצום של השכל של השי"ת. והשכל הנקנה הוא השורש של השכל של האדם. ושורש הבריאה הוא בבחינת לפני הבריאה. והתכלית היא לקשר כל דבר לשורשו, דהיינו לקשר את השכל לבחינת מעל השכל. ואדם הראשון לפני שהוא חטא, היה לו את השכל הנקנה. אך הוא נפל ממנו אל השכל האנושי שהוא עץ הדעת טוב ורע. וכל השאלות שיש לאדם בכל דבר ועניין בעולם, כולם ... אין שום שאלה כלל בשום עניין בעולם. והכל הוא בחינה אחת, כי המחלוקת של השאלות והתשובות של החלל הפנוי, הוא בחינת המים שמגביהים את האדם ומביאים אותו אל האמונה השלמה באמת... שהיא מעל השכל האנושי... וזאת בחינת העלאת המלכות לשורשה, ועניין החידושי הלכה, דהיינו תהלוכות הדמים שהם הרצונות בתוך המלכות שהיא הגוף וכולי. ...

... מלאכים כשרוצים לעשות דבור שיהיה נשמע ונתקבל אצלם בבחינת : 'עשי דברו לשמע בקול דברו' אזי הם משבחין ומפארין את השם יתברך תחלה שהוא צדיקו של עולם בחינת: "צדיק ה' בכל דרכיו" ועל ידי זה נעשה הדבור, בבחינת : 'לשמע' וכו' וזה: "ברכו ה' מלאכיו" הינו השבח שמשבחין תחלה את השם יתברך שהוא צדיקו של עולם ואחר כך על ידי זה: 'עושה דברו לשמע בקול דברו' שעושין ...

... אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו . איתא בספרא דצניעותא 'מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא' א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם לך" ב. וזה הכלי זין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, הינו שמירת הברית כמו שכתוב: "חגור חרבך על ירך" . וכמו שכתוב "מפרי בטנך אשית לכסא לך" זה בחינת משיח, בחינת תפילה "אם ישמרו בניך בריתי", הינו על ידי בחינת יוסף ויוסף ששמר את הברית נטל את הבכורה, שהוא בחינת עבודת התפילה בחינות פי שנים. כי התפילה הוא פי שנים שנים שיש בהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו והוא בחינת: "וחרב פיפיות בידם" בחינת שתי פיות, בחינת פי שנים כי היא תלוי בשמירת הברית. [ועל כן יוסף בשביל שזכה לבחינת תפילה, שהיא בחינת "תהלתי אחטם" בחינת חיות הנמשך מנוקבא דפרדשקא כנ"ל, על כן נקרא בן פורת יוסף, שהם בחינת תרפ"ו אורות שהם שבעה שמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ו, קס"א, קנ"א, ... כי פרדשקא בגימטריא תרפ"ו] ג. ומי שזכה לחרב הזה צריך לידע איך ללחם עם החרב שלא יטה אותה לימין או לשמאל ושיהא קולע אל השערה ולא יחטא. וזה אי אפשר אלא על ידי בחינת משפט כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא הינו שקולע עם כלי זינו אל המקום הצריך ואינו מטה לימין ולא לשמאל, אלא לאמצע וזה בחינת: "יכלכל דבריו במשפט" ובשביל זה קבל יוסף את הבכורה דוקא מיעקב כמו שכתוב: "ואני נתתי לך" וכו' 'אני' דיקא, שהוא בחינת משפט וזה: "כי חק לישראל הוא", בחינת ברית כמו שכתוב: "חק בשארו שם" "משפט לאלהי יעקב" הינו שצריך יוסף לקבל זאת החרב מבחינת משפט כדי שיכלכל דבריו במשפט וזה: "משפטיך למלך תן" ד. ועל ידי מה זוכה לבחינת משפט ? על ידי צדקה שעל ידי צדקה אוחזין במדת המשפט, כמו שכתוב: ... עשה ומשפטיו". וכמו שכתוב: "משפט וצדקה ביעקב" וכו' כי צדקה הוא על ידי משפט כמו שכתוב: "אלוהים שופט, זה ישפיל וזה ירים" שמוריש לזה, ומעשיר לזה וכשנותן צדקה הוא בבחינת 'זה ישפיל', שמחסר ממונו ובבחינת וזה ירים, שמעשיר לעני נמצא, שאוחז על ידי זה במדת משפט. ובשביל ... יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף": כמו "הטף אל דרום" [לשון דבור] "לפי הטף", הינו שהיה שגורה תפילתו בפיו על ידי הצדקה ועל ידי הצדקה שעשה נתן לו יעקב, שהוא בחינת משפט את הבכורה שהוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ואני נתתי לך שכם" 'אני' דיקא, שהוא בחינת משפט. ה. ועקר של המחשבות זרות הם על ידי קלקול המשפט כי משפט הוא בחינת עינין כמו שכתוב: "ויבאו אל עין משפט" זה בחינת: "עין יעקב" ועל ידי קלקול משפט בא קלקול לעינין, כמו שכתוב: "כי השחד יעור עיני חכמים" זה בחינת מחשבות זרות שבתפילה, שהם עננין דמכסין על עינין כמו שכתוב: "סכתה בענן לך" וכו' ולעתיד שיתקן בחינת משפט, כמו שכתוב: "ציון במשפט תפדה" אזי יתעבר עננין דמכסין על ...