... - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של מלאכי השרת היינו גם ממשלה ... חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב אומר בפירוש כי גם המלאכים עולים מדרגה לדרגה כל הזמן. בכל עולם יש בחינת נעשה ונשמע וכן במלאכים יש נעשה ונשמע כמו שכתוב: "גבורי כח עשי דברו לשמע בקול דברו" וכמו שאמרו רבותינו, ... כאן breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא כי יש 2 בחינות. יש בחינת צדיק ויש בחינת מלאך. והצדיק כלול משתיהן. ומלאך הוא הבחינה הנמוכה וצדיק הוא הבחינה העליונה עיי"ש. והעניין הוא: כי יש 3 סוגי שכל. 1 - שכל אנושי נמוך. 2 - שכל של מלאך. 3 - שכל שהוא בחינת מה, שאין תפיסה והשגה כלל. וההשגה שלו היא רק ברצוא ושוב. ובלשון רבי נחמן מברסלב : 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של מלאכי השרת ואז יהיה השגתם בחינת מה, בחינת: מה פעל אל וזאת ההארה של בחינת מה הוא בחינת הארת הרצון, שהוא למעלה מן הכל כי השגת "מה", הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל של מלאכי השרת. אך בשעת ביטול הוא מעל למלאכי ... המלאכים. אבל זה עניין אחר... ***** בהמשך לנ"ל, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=111&PID=295#295 לגבי 3 סוגים של תורות. וההשגה של בחינת מה, היא התורה שלא נתנה אפילו לא לדרוש.

... דבר שהוא מדרכי האמרי אף על פי שהוא מאמין בהשם יתברך בודאי אין לו לקבל המנהיגות כי המנהיגות עקרה בבחינת רחמים ועקר הרחמים בהסרת עכו"ם אפילו שמץ עכו"ם ואפילו כשהוא אומר צבי הפסיקו אין לו רחמנות בשלמות בכן אין ... ראוי להנהיג אבל מי שאין לו אמונה בשלמות ונדמה שיש לו רחמנות על העולם ורוצה להנהיג את העולם זה בחינת: והמלכות תהפך למינות כי מעט המינות פוגם במלכות בבחינת ההנהגה ומהפכה למינות כמו שמהפך את המלכות לעצמו שהוא מין מעט ובפשיטות, מי שאין לו אמונה בשלמות שאין שלמות ... ידי פרישותו וקדשתו הגדולה הוא יכול לחזות ולהסתכל בכל אחד מישראל ולחלק הגדלה לכל אחד על ידי ההסתכלות לבד בבחינת: "ואתה תחזה" כנ"ל כי הסתכלות הזאת היא תלויה בקדשה ופרישות גדול ועל כן משה רבנו שהיה קדוש ופרוש גדול ... "ואתה תחזה" אתה דיקא כי רק משה שהיה פרוש גדול מאד בקדשה גדולה זוכה להסתכלות הזאת כי הסתכלות הזאת, בחינת "ואתה תחזה" היא תלויה רק בקדשה ופרישות מתאוה זאת ... ואז דוקא הוא יכול להיות מנהיג ישראל כנ"ל וכשאין ... עליהם משגיח שישגיח ויראה בהם שיעמד כל אחד על מקומו הראוי לו באמת והמשגיח הזה יהיה פרוש וקדוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה ואז יכול להנהיג את ישראל לתן לכל אחד גדלה כראוי לו על ידי ההסתכלות לבד כנ"ל ... כשהמוכיח ראוי להוכיח אזי אדרבא, הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות על ידי תוכחתו כי התוכחה צריכה להיות בבחינת התוכחה של משה, שהוכיח את ישראל על מעשה העגל שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב **** בעניין מפורסמים ... הדור וכופין אנשים לתחות שעבודיהו ועקר מלכותם הוא על ידי עזות כי 'עזות מלכותא בלא תגא' והם ככלבים בעזותם בבחינת: "והכלבים עזי נפש המה רעים" והן 'פני הדור כפני הכלב' ועל כן כדי להנצל מהם מתחת ממשלתם אי אפשר ...

... הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה ... "כלם בחכמה עשית". ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת: "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין כי כלם בחכמה עשית וכו'. ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו' ואז הוא יודע מה הוא עושה ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל. וזה בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה. כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפילת הדרך. והוא יוצא מהפסוק: "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" ...

... מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת שופר, שהרחב הוא למעלה והקצר הוא למטה אצל הפה וזה בחינות "ודבר פי בצר לי" הינו שיהיה הצד הצר ...

... בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.

... דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את הניצוצות נברא מלאך שהוא ... לאיזה עשב או דבר אחר שהוא ממנה עליו ושני הכחות האלו, הינו כח שיש למלאך לקבל, וכח להשפיע מכנים בבחינת ידים ביד ימין מקבל חיותו, וביד שמאל משפיע בבחינות: 'ומכה אותו ואומר לו גדל' והכאה היא בחינת שמאל נמצא שכל הרפואות תלויים בתורה, בבחינות: "ולכל בשרו מרפא" כי התורה נותנת כח למלאכים והמלאכים משפיעים לעשבים ועשבים ... אין לזה האדם אסותא כי זה העשב שבו תלוי רפואתו, אין לו כח לרפאות, כי אין משפיע לו וזה בחינת: "מכה אשר לא כתובה בתורה" 'זהו מיתת תלמידי חכמים' הינו המיתה שתלמידי חכמים ממיתין איזהו אדם כי חולאת הבאה ... לראשי וימינו תחבקני" הינו חולת אהבה יכולה היא לשלט על איש אחד, ואין רפואתו תולה בהידים הנ"ל כי הידים בבחינתו הם שלמים, בבחינת "שמאלו תחת" וכו' וזהו 'כשבא רבי יוחנן לתנא שנחלה ביסורים ואמר לו חביבין עליך יסורים, אמר לא וכו', אמר ... כ"ח פרקין דידים וממשיכין שפע לכל הדברים שנתמנו עליהם, ואז יש לו רפואה כנ"ל כי דברי חכמים עושין ומתקנין בחינת הידים כנ"ל ב. ולהקים אמונה הנפולה, היא על ידי בחינת יעקב הינו על ידי נדר [רוצה לומר: ויקים מיד, עין בהשמטות] ועל ידי הנדר ישוב לאמונת חכמים כי כשאין לו אמונת חכמים זה בחינת הסתלקות החכמים, בחינת פלא . "הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה: שזה נאמר על סלוקן של חכמים ותקונו של הפלאה הזאת, הינו של סלוקן של חכמים תקונו, הפלאה של נדר, בבחינת: "כי יפליא לנדר נדר" כי על ידי הנדר, הוא עולה לשרש שהחכמים משרשים שם הינו בחינת 'פליאות חכמה' ויודע ומכיר מעלות החכמים ועל ידי זה הוא שב ומאמין בהם וזהו בחינת: "אודה שמך כי עשית פלא" ועל ידי זה: "עצות מרחק אמונה אמן" הינו על ידי בחינת נדר, שהוא בחינות פלא נתתקן אמונת חכמים, שעצתם מרחוק בבחינת: "ממרחק תביא לחמה" 'כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים ממקום אחר' שהחכמים למדים דבריהם ממקומות רחוקים שבתורה שזה נמסר ... כמו שכתוב: "וידר יעקב נדר" וזהו: "מידי אביר יעקב" בשביל לתקן ידי המלאך הנקרא אביר צריך להשתמש בנדר שהוא בחינת יעקב כנ"ל כי משם רועה אבן ישראל הינו על ידי הנדר, נתתקן האמונה הנקרא רועה בבחינת: "ורעה אמונה" וכשנתתקן האמונה נתתקן הידים, בבחינת: "לא תסור" כנ"ל ג. וכשנתתקן הידים הנ"ל על ידי נדר כנ"ל על ידי זה מתנוצצים בו אורות האבות כי נדר זה בחינת אור יעקב וידים, הם אברהם ויצחק, שהם ימין ושמאל . "נגד אבותם עשה פלא" הינו שעל ידי פלא הנ"ל, ... נחלת יעקב" זה בחינות נדר הנ"ל ועל ידי האבות עם האמונה הנ"ל, זוכה לענג שבת שין בת, שין זה בחינת אבות בת זה בחינות אמונה, בחינות 'בת היתה לאברהם' וכו' "איש אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא ... כי בסגלתו "להשבית אויב ומתנקם" ו. כי על ידי הצום, אויביו נופלים לפניו כי על ידי הכעס הבא מהכבד בחינת: 'כבד כועס' נתעורר המקטרג הגדול, שהוא עשו, "הוא אדום" שאחיזתו בכבד שהוא בחינת כבד, שהוא מלא דם ומן המקטרג העליון נתעוררים ונשתלשלים מקטרגים וצרים למטה על אדם הכועס ושולטים עליו, ואינם יראים מלפניו כי על ידי הכעס נדמה להם כבהמה, בבחינת: "נמשל כבהמות נדמו" "ומוראכם וחתכם", אינו אלא על ידי הצלם אלהים שבפני האדם ועל ידי הצלם, האדם הוא אדם ... סר מוראו ועקר הצלם המאיר בפני האדם, היא חכמות הבורא שנתן לאדם יתרון על הבהמה היא המאירה בפני אדם, בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו" ועל ידי הכעס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ואז צלו סר, ופניו נופלים בבחינת: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך" וכשאין לו פני אדם, אזי מוראו סר כי נמשל כבהמות וצריו מצרים לו ... הצלם, ומאיר בפני אדם ועל ידי הצלם שבפניו על ידי זה: "וכתותי מפניו צריו", מפניו דיקא כנ"ל. אבל כשזוכה לבחינת ענג שבת כנ"ל, אז אין צריך לצום כי פועל באכילתו, מה שפעל על ידי הצום, הינו להשבית אויב כי אכילת שבת, קדש היא, "וכל זר לא יאכל קדש" ואז נכנע הכבד ואז נתבטל כחו, בבחינת: וכל שולטני רגזין שהם בחינת כבד כועס, כלהו ערקין ואתעברו [ונתגדל המח החכמה ומאיר בפניו בבחינת ואנפהא נהירין בנהירו עלאה] "אהבה בתענוגים", וכל זה מענג שבת הנ"ל. ז. ודע, שלבטל ולהכניע האויבים די הצום או ... כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מרבה צדקה מרבה שלום' . 'אגרא דתעניתא צדקתא' ואמרו: 'שמש בשבת צדקה לעניים' 'שמש', זה בחינת שלום, כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . "וזרחה עליו השמש" 'מה שמש הוא שלום לכל באי עולם וכו' וזהו 'שמש', ... שיש חלוק בין השלום של התענית של חל ובין השלום של ענג שבת הינו השלום של תענית אין לו בחינת דבור בחינת: "ולא יכלו דברו לשלום" אבל על ידי ענג אכילת שבת, נשלם הדבור לשלום בבחינת: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום" "ודבר דבר" הנאמר בשבת כי הפה נשלם באור גדול, בשעת אכילת שבת וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' 'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל וחמץ זה בחינת הכנעתו, בחינת תענית, בחינת העדר אכילה בחינת: "כל מחמצת לא תאכלו" 'לא תאכלו', זה בחינת תענית הנ"ל. מצה, זה בחינת אכילת ענג שבת בחינת "למען תמצו ...

... מעלתם בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב: "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין והיא בחינת סכה, כמו שכתוב: "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם ... הקדוש ברוך הוא: "ואשים דברי בפיך" כי הם עצמם דבר ה', והם "כח מעשיו" והמאמרות שבהם נברא העולם, הם בחינת חסד, כמו שכתוב: "כי אמרתי עולם חסד יבנה" והחסד הוא בחינת סכה, בחינת חבוק וזה "ואשים דברי בפיך", אזי "ובצל ידי כסיתיך" שהיא בחינת סכה שהיא בחינת צל יד, חבוק יד ימין . אבל הדבורים שאינם דבורים קדושים אזי גורם שנתעורר סכת נוצרים, סכת עכו"ם כמו ... ישראל על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" אבל כשכח הזה, הינו בחינת סכה נפגם אזי גוברים אמות העולם גובר ימין שקר ונעשה מרב"י רי"ב אזי איהי ריב על בנהא שגלו משלחן ... תפילה בכח, היא סגלה לבנים ובשביל זה, תכף אחר סוכות שמיני עצרת שהנוקבא עוצרת וקולטת הטפה שלא תפיל וזה בחינת "תסכני בבטן אמי", הינו בחינת סכה נעשה בחינת עבור ובשביל זה "ותתפלל חנה על ה'" שהיא בחינת סכה גם ארץ ישראל סגלה לבנים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "לך לך מארצך", ושם תזכה לבנים וזה מחמת, "שכר פרי הבטן" שכר סכה, בחינת: "תסכני בבטן אמי" כי עקר ארץ ישראל, הוא על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב "כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת" וכו' וכח הזה הוא בחינת סכה, "כל עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" זה הדין, בחינת: "שמאלו תחת לראשי" "ואהבת חסד", זה בחינות חסדים הפנימיים "והצנע לכת", זה בחינות מקיפים, בחינת סכה כי דפנות הסכה הם שתים כהלכתן, שהם נצח והוד, ושלישית אפילו טפח, שהוא בחינות יסוד וזה בחינות: "והצנע לכת" 'והצנע', זה בחינות יסוד, 'מגלה טפח ומכסה טפח' ו'לכת', זה בחינות נצח והוד "עם ה' אלקיך" זה בחינת ארץ ישראל כי 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי' כי ארץ ישראל נעשה מכח מעשיו כנ"ל ... מצות סכה אז נתקים: "אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה" שפה ראשי תבות של שכר פרי הבטן, הינו בחינת סכה כנ"ל. גם אז נתהפך ריב לשונות, ולא יהיה בחינת ריב כנ"ל ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד "שפת אמת תכון לעד" הינו, אפילו עכו"ם יחזרו לעבדו שכם אחד וזה: "אם תיטיב שאת", ראשי תבות שפת אמת תכון לפתח חטאת רובץ, ראשי תבות רחל למפרע בחזרת אנפין בחינת ריב שהיא ריב בגלותא, דמתגברין אמין דעלמא, ריב לשונות אשר פיהם דבר שוא וכו' וזה פרוש במי מריבת זה בחינת מי החסדים, בחינת סכה שמצלת מריב לשונות כמו שכתוב: "תצפנם בסכה מריב לשונות" כנ"ל. קדש תרגומו רקם, לשון רקם וציר בחינת צירי כנ"ל, שממנו יצירת הולד מדבר צין לשון ציני הר הברזל: לשון תמורה וחלוף פרוש כי הקדוש ברוך הוא ...

... המגדל אזי תכף נפלו לפניו ואמרו יחי המלך יחי המלך. אך הנשמות קטנות כמותכם שנופלים על ידי המלחמות הם בבחינת: "תשתפכנה אבני קדש" ונקרא שפיכה מחמת שעדין אין להם כל השלמות ונופלים קדם שנשלמים. אבל הנשמה גדולה הנ"ל אבן ... ואמר מי יודע באיזה ידיעה היה זה התכלית הינו כי גם אז בעת שספר זאת אחר פסח לא זכה לבחינת לא נדע ממש כי אם באיזה ידיעה הינו שבאותה הידיעה זכה להתכלית אשר לא נדע. וכונתו כי יש ידיעה ... איזה שעות כי אז לא נסע עדין רק בערך שלש פרסאות] שוב אינו יודע. הינו שגם באלו השעות זכה לבחינת אינו יודע. והבן דברים אלו כי הם דברים עמקים ועליונים וגבוהים מאד אשרי ילוד אשה שזכה להשגות כאלו לתכלית האמת. ועין לעיל מזה שבענין זה בבחינת איני יודע היה חדוש מפלג מאד כאשר נשמע מפיו הקדוש. ואף על פי שאין מי שיבין ענין זה כי ... כי יש שרשי התורה שהיא למעלה מהתורה שמשם נמשך כל התורה ואינו יכול להתלבש כלל בתוך התורה ויש שהיא בבחינת אסמכתא שהיא רק בדרך אסמכתא בעלמא נסמך על המקרא מחמת שהוא גבוה ומרומם מאד אות רפח אמר בואו ונחזיק ...

... הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה דעלמא דאתי] ב. ... מיד בעלמא דאתי ואחר כך יעשה זאת בפרטיות כי כל העולם הזה הוא התלבשות מדרגות התחתונות של הקדשה הינו בחינת רגלין של הקדשה, בבחינת "והארץ הדם רגלי" אף שגם מדרגות העליונות של הקדשה יש מהם גם כן התגלות בעולם הזה אך שאין ההתגלות מתלבש בעצם בזה העולם כי אם הארה שמאיר בבחינת רגלין אבל בחינת רגלין, מתגלין בעצם בזה העולם וכל יום יש בו מחשבה דבור ומעשה והקדוש ברוך הוא מצמצם אלקותו מאין סוף ... ממדרגתו כי 'במפלא ממך אל תדרש' וזה גדלת מאד, הוד והדר לבשת הינו כשרוצה לקח דבר מזה העולם שהוא בחינת: "הוד והדר לבשת" שהם בחינת רגלין המלבשין בזה העולם יהיה בבחינת גדלת מאד הינו שההגדלת השכל, יהיה במדה ובצמצום וזה מאד, שהוא סטרא דשמאלא שממנו הצמצום [כמו שכתוב בסבא שם מאד, דא הוא סטרא דשמאלא] [כי הרגלין הם בחינת נצח והוד, שהם בחינת הוד והדר וכמו שכתוב בסבא הנ"ל "הוד והדר לבשת", אלין תרי בדי ערבות וכו' עין שם שהם בחינת נצח והוד בחינת רגלין כידוע]. ואפילו מי שיודע ומבין בזה הינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל דבר ואם כן ... במה שצריך לו בהכרחיות מזה העולם וזה מחמת שני טעמים א מחמת שזאת הקדשה המלבשת בעסקי העולם הזה הוא בחינת רגלין: "עון עקבי יסבני" שהקליפות מסבבין אותה תמיד, ורוצין לינק מהם על כן הוא מקום מסכן בכן צריך להסתפק ... והמצוות ועל כן אפילו מי שיודע הרמזים הנ"ל הוא צריך הסתפקות, להסתפק מזה העולם בהכרחיות לבד כנ"ל] וההסתפקות הוא בחינת עוטה אור כשלמה הינו בחינת אור מלא כי הרשעים שאין להם ההסתפקות, בבחינת "ובטן רשעים תחסר" אצלם מארת חסר בבחינת "מארת ה' בבית רשע" אבל בצדיקים שיש להם ההסתפקות, בבחינת: "צדיק אכל לשבע נפשו" אצלם הוא אור מלא "וירא אלהים את האור כי טוב" אין טוב אלא צדיק, שנאמר: ... צדיק כי טוב" . ואפילו מזה ההסתפקות גופה, צריך להפריש ממנו לצדקה נוטה שמים כיריעה כי ארון הברית, שהוא בחינת עני היא תחת היריעה והיריעה משפיע לארון הברית וזה בחינת צדקה [פרוש, כי על ידי צדקה שמשפיע הנותן להמקבל על ידי זה נעשה יחוד צדיק וכנסת ישראל שבחינת צדיק משפיע לכנסת ישראל שזה בחינת השפעת היריעה לארון הברית בחינת "נוטה שמים כיריעה" כנ"ל] ג. והמון עם, שאין להם זה השכל להעמיק בכל זה, להבין הרמזים כנ"ל נעשה אצלם כל זה ממילא על ידי שנה, וציצית, ותפילין ותורה, ותפילה, ומשא ומתן כי השנה, היא בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי בכלליות כנ"ל, בחינת ה' אלקי הנ"ל כי בשעת שנה, הנשמה עולה לעלמא דאתי . וציצית ותפילין, הם בחינת: "גדלת מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית קודם לתפילין בבחינת "שמאלו תחת לראשי", ואחר כך: "וימינו תחבקני" [כי שמאל הוא בחינת דין, בחינת צמצום, שהוא בחינת ציצית כנ"ל וימין הוא בחינת מחין, בחינת תפילין כנ"ל]. ותורה, היא בחינת ההסתפקות הנ"ל כי התורה היא בחינת עץ החיים דמזון לכלא ביה כ"ו הינו שיש לכל אחד די ספוקו ממנה נמצא שהיא בחינת הסתפקות וגם בלמוד ...

... ב. הנסיון הוא בשביל לגדל ולפרסם את האדם. ג. על ידי המריבה גורמים שהתלמידים הקטנים נתפרסמים קדם זמנם. וזהו בחינת הפלת נפלים, שהולד יוצא לאויר עולם קדם זמנו, ועל ידי זה גורם עניות ולפעמים גורם מיתות חס ושלום.