... הוא יודע את שורש כל הקולות, והוא יכול להשמיע איזה קול שהוא רוצה וכולי. פירוש נוסף: השמעת הקולות הוא בחינת היכולת של הצדיק להשיג את התכלית בכל דבר, גם בענייני העולם הזה. בעניין זה ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 ונסכם: זריקת ...

... האמצעים באשר הם. וכיו"ב מובא גם כי ההקדמות של החוכמה, הם העבדים והאמצעים של החוכמה, דהיינו הממון של החוכמה, בחינת פסול לך... ועל ידי שנאת ההקדמות, על ידי זה זוכה להשיג הקדמות גדולות יותר עד שמגיע אל המכוון עצמו. ...

... "לשמע בקול דברו" וזוכין למשמע קלין מלעילא הינו שהדבר הינו התורה מקבלין אור רב מלמעלה וזה שמיעת התורה וזה בחינת נעשה ונשמע שמתחלה עושין ובונין לאותיות התורה שיהא אותיות בולטות ומצטרפות ואחר כך נשמע זכין למשמע קלין מלעלא הינו ... לא יום ולא לילה הינו שהאהבה הזאת היא למעלה מהזמן ולמעלה מהמדות ו. ואפילו במדות עצמן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת דעת לבחינה שתחתיה כמו שאמרו חז"ל 'מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענווה עקב לסלותא' נמצא שהמדרגה הפחותה של עולם היצירה הוא בחינת דעת לעולם העשיה שתחתיו נמצא שיש אדם שאהבתו שיש לו עם השם יתברך במדותיו ובזמן הוא בחינות אהבה שבדעת ... מהזמן שהוא יום אחד יודע לה' וכו'. ז. ויכול כל אדם לטעם טעם אור האהבה שבדעת כל אחד לפי בחינתו אפילו עכשו בתוך הימים הינו כשיקשר את לבו לדעתו כי כל אחד מישראל יודע שיש אלהים בכלל אבל הרשעים ... ברשותו אזי נכללין גם כן המדות שבלבו לדעתו ואזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת ורואה ומשיג אור הגנוז לפי בחינתו הינו שהצדיקים והתורה שהיה גנוז וצפון עד עתה ממנו כשכופף את לבו להדעת אזי מקבל הלב שהוא שרש לכל ... שבדעת הוא האהבה שהיה בכח בין הקדוש ברוך הוא לישראל קדם הבריאה וזה "מי האיש החפץ חיים" "חפץ", הוא בחינת לב שהחפץ הוא בלב "חיים", הוא בחינת דעת כמו שכתוב: "מקור חיים שכל בעליו" הינו כשמקשר את הלב להדעת שלבו ברשותו שכופף את יצרו אזי לפי בחינתו, אהב ימים הוא ממשיך את האהבה מדעת לתוך הימים ולתוך המדות לראות טוב ורואה ומשיג את האור כי טוב ... אור האהבה שבדעת וכו' כנ"ל וכל זה הוא סוד כונות לולב הנ"ל שהוא להמשיך הארה משרש החסדים שבדעת שהוא בחינת אהבה שבדעת לתוך החסדים שבגוף שהם בחינת כלליות המדות שבכלם מלבשים חסדים שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם הינו למצא ... מדורי הקליפות כנ"ל שכל זה הוא בחינות: "ומלכותו בכל משלה" וכל זה נעשה על ידי הצדיק שכופה יצרו שהוא בחינת הלולב, שהוא בחינת צדיק כידוע בחינת "צדיק כתמר יפרח" כי בסוכות אנו עוסקין לגלות מלכותו לכל באי עולם ואפילו לכל השבעים לשונות העכו"ם שזהו סוד ...

... יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג ... דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם" שאין בהם שום רוח כלל והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר רוח" שהוא כמו ממצע דהינו שאין להם אמונה שלמה שהיא בחינת מאריך רוחו, כמובא במקום אחר [בלקוטי א סימן קנה] ואף על פי כן אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל רק הם כמו ממצע ורוחם קצרה בחינת מקצר רוח וזהו: "מקצר רוח ומעבדה קשה" שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל כמו שבשעת השמד שהיא ... ישיגו את התכלית הסופית בכל דבר שבעולם. כמובא breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא וזה בחינת: "בכל דרכיך דעהו" שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר וזה פשר מ"ש (נידה דף ס"א ע"ב) "זאת אומרת מצוות ...

... ותם אות סא במוצאי שבת פרשת נח שנת תק"ע אחרי שאמר בליל שבת התורה המתחלת [סימן סז תנינא]. וזה בחינת הספד על סלוק הצדיק ובמוצאי שבת נכנסנו אליו כדרכנו והטה בידו שנלך מאתו ותכף הלכנו מאתו. והיה לנו לפלא ...

... בעניין החשק חושק והנחשק. כיצד התורה הנ"ל קשורה לעניין המסירות נפש? ובעניין משה רבנו. כיצד ומדוע ארץ ישראל היא בחינת ראש השנה של רבי נחמן מברסלב. וכיצד משה היה צריך לפעול בעניין הכניסה לארץ מבחינת המסירות נפש. * באותו עניין: הציטוט המקורי breslev.eip.co.il/?key=568 וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה בפרט המניעות ... ענין זה במקומות אחרים שמדברים מענינים כאלה והבן מאד ועוד באותו עניין: רבי נחמן מברסלב מדבר במספר מקומות על בחינת "הוסיף משה יום אחד מדעתו", שזה בחינת הבחירה של משה וכולי. ואם כן, *גם* זה היה הנסיון של בתפילות של ואתחנן. כי הוא היה צריך להוסיף ... שאין לאדם רצון אין סופי להשיג את השכל הזה, הוא לא ישיג את השכל הזה. ורצון אין סופי הוא בחינת מסירות נפש ממש. כי על האדם לוותר לגמרי ובשלמות מוחלטת על כל התאוות שלו מכל סוג שהוא. ובכלל זה ... יש לאדם תאווה כלשהי מלבד להכיר את הבורא, הרי שאין לו רצון אין סופי. והרצון האין סופי הזה הוא בחינת מסירות נפש, שבו נכללת הבריאה בבחינת לפני הבריאה. והנה צריך שתהיה בחירה. וצריך שיהיה קיום לעולם דייקא, כי הרי הבורא ברא את הבריאה כפי מה ... את פנימיות כוונתו ונותן לאדם בחירה חופשית. כפי שרבי נחמן מברסלב תאר בסיפור של הבעל תפילה עיין שם. וזו בחינת הבחירה החופשית שיש לאדם ובחינת הוסיף יום אחד מדעתו. כי כל מה שהאדם יודע שהוא צריך לעשות, אין לו על זה בחירה. אך כל ... כיצד עליו לנהוג, יש לו על זה בחירה. (ראה בעניין הזה את מ"ש לגבי נעשה ונשמע שעולים מדרגה לדרגה, מבחינת נגלה לבחינת נסתר עיין שם). והנה משה רצה להכנס לארץ כמו שרבי נחמן מברסלב רצה להכנס לארץ. וכמובן שיש עניין גדול ... דהיינו שגם משה עצמו לא זכה להשיג את הבורא עצמו בשלמות, ואכן הוא לא נכנס לארץ. ואז משה היה בבחינת ואתחנן, דהיינו ניסה להשיג את השגת האלוקות הזו באמצעות תפילה, כי השגת בחינת נסתר היא בחינת תפילה. והוא הגיע למבוי סתום. והבורא אמר לו לא להתפלל עוד. כי תפילה נוספת היא כבר בחינת מסירות נפש ממש. וכדי שתהיה בחירה הבורא אומר לך להשאר הרחק ואל תתעקש. ואכן משה לא התעקש ולא זכה ... לארץ. לעומת זאת רבי נחמן מברסלב התעקש וכן נכנס לארץ, דהיינו זכה לשלמות האמונה ולהכלל באין סוף לגמרי. שזו בחינת פנים בפנים שלא זכה לה משה אלא רק אחרי מותו. ואצל הצדיק האמת הוא זוכה כבר בחייו למה שלא ... אלא רק אחרי מותו, וכפי שאמר זאת רבי נחמן מברסלב עצמו. ואצל הצדיק האמת, אפילו בשעת האכילה יש את בחינת הארת הרצון של הסתלקות משה, שהיא בחינת הארת פנים בפנים. כי הצדיק האמת זוכה להשגת יחידה בתכלית מעלה העליונה, שזו בחינת פנים בפנים בשלמות. והצדיק זוכה לבחינה הזו, אך ורק בגלל שהוא מוסר את נפשו ממש, ונכלל באין סוף לגמרי. ... העניין של ראש השנה של רבי נחמן מברסלב. כי רבי נחמן מברסלב מבאר כי עניין ראש השנה שלו, הוא בחינת להיות אדם לשבת על הכיסא, דהיינו שהאדם מגיע לבחינת מקומו של עולם, דהיינו נכלל בא"ס לגמרי, ואז הוא דייקא יכול לעשות ראש השנה, דהיינו לדון את העולם, כי ...

... מסגל לתשובה כי יש נון שערי תשובה ומ"ט שערים יכול כל אדם לכנס בהם ולהשיגם אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו, כביכול כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב: "שובו אלי ואשובה אליכם" ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים והנה ... על ידי תהלים להגיע אל השער ואות השיך לו ולפתח השער נמצא שזוכה על ידי תהלים לעשות תשובה וזה בחינת: נאם הגבר הוקם על ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שהקים עלה של תשובה' ונעים זמרות ישראל כי על ידי בחינת נעים זמירות ישראל, דהינו ספר תהלים שיסד על ידי זה הוקם עלה של תשובה כי על ידי תהלים זוכין ... תהלים כנ"ל ועקר הזדככות שנים עשר שבטי יה שהם מ"ט אותיות, שהם בחינות מ"ט שערי תשובה היה במצרים שהוא בחינת מצר הגרון, שהוא בחינת תשובה עלאה ועל כן אחר שנזדככו שם במצרים וזכו לצאת משם ספרו מ"ט ימי הספירה שהם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם בחינת מ"ט אותיות הנ"ל וביום החמשים, אז "וירד ה' על הר סיני" זה בחינת "ואשובה אליכם" בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול בחינת שער החמשים כנ"ל וזהו: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו" סופי תבות הם אותיות תהלים ואותיות תשובה כי על ידי תהלים זוכין לתשובה שהיא בחינת שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' כי מ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות בני ישראל, הבאים מצרימה, להזדכך שם כנ"ל וזה שאנו רואין, שבימי תשובה, דהינו באלול ועשרת ...

... כשיצאו מהעיר אמר לו העגלון עתה שוב אתה יכול לקרוא אותי איוואן וסים רבנו ז"ל, כשנמצא האדם אצלי הוא בבחינת "מי הוא" אולם כשיוצא ממני שוב הוא כאותו איוואן המגושם

... תורה אפילו ליחיד, כל שכן לרבים כי צריך לזהר מאד, שלא יאמר דבר שאינו ראוי לשכל המקבל כי הוא בחינת ניאוף, שמשליך השכל באתר דלא אצטריך ונקרא לבטלה, כי אינו מוליד אצלו כלום ולפעמים נקרא ניאוף ממש, שמוליד ומוציא ...

... לא נשתכחה תורה מישראל' ועל כן חסר ואו מתמז כנ"ל כי מאחר שנשתברו הלוחות נסתלק הואו כי הלוחות הם בחינת ואו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה גם זמן מתן תורתינו ראשי תבות תמז כי בתמוז נתנו הלוחות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וגם כאן חסר ואו מחמת שאז נשתברו הלוחות שהם בחינת ואו כנ"ל