ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי... התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו רבו, יהיה לו פי שנים כמותו. כי איתא, שיש להצדיק בחינת שני רוחות רוח לעלא, רוח לתתא "אלה תולדות נח נח", 'נח לעלא נח לתתא' [כמו שכתוב שם בזוהר וזה ... רוחין רוחא חד בעלמא דין, ורוחא חד בעלמא דאתי והכי תשכח בכלהו צדיקי וכו' עין שם] דהינו שיש לו בחינת חיות למעלה, וחיות למטה והרוח והחיות שלמעלה, הוא גדול מאד מאד והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד רק שהם ... כענפים באילן שהאילן יונק חיותו משרשו והענפים יונקים החיות דרך האילן ויש בזה כמה בחינות כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים ויש שהם בבחינת עלים וכן שארי הבחינות ובשעת הסתלקות הצדיק אזי הוא משיג הרבה יותר ממה שהשיג בחייו כל אחד לפי מדרגתו ... ברבי שמעון בן יוחאי באדרא, וברבנו הקדוש, ובשאר צדיקים ודע, שזהו על ידי שבשעת הסתלקות אזי יורד ובא למטה בחינת הרוח והחיות דלעלא ואזי נתחבקין ונתאחדים יחד הרוח דלתתא עם הרוח דלעלא כי באמת שניהם אחד ותכף כשנתגלין זה ... ההסתלקות כנ"ל ואז תזכה לפי שנים בעת ההסתלקות כנ"ל כי בכל עת של ההסתלקות מאיזה בחינה שהוא אזי הוא בחינת ירידת והתגלות הרוח דלעילא בבחינה הנ"ל ההסתלקות ובשעת ההסתלקות לגמרי, יורד ונתגלה לגמרי כנ"ל וזה בחינות הקבלת פני רבו שצריך להשתדל תמיד להקביל פני רבו כי פן ואולי עכשו הוא עת של בחינת הסתלקות ואם יזכה יקבל אז הארה גדולה, בבחינת פי שנים כנ"ל וכשמקבל פי שנים אזי אפשר שיתפלל בכונה, ויעשה עבדות וצדקות יותר מרבו והכל על ידי בחינות רוח של רבו, בבחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא כנ"ל [ומי שאינו יודע זאת, אינו יודע מהו אטר יד, כי ... הפעל ואזי נפתחין ונבדלין הכח והפעל ויש הפרש והבדל בין תחלת המחשבה, שהיא בחינות כח ובין סוף המעשה, שהיא בחינת פעל אלף כי א היא שתי יודין, וואו באמצע, שהיא בחינת פתח ואלו השני יודין, הם בחינת יו"ד בראש ויו"ד בסוף שהם בחינות כח ופעל הינו בחינת היו"ד של שם העצם שהוא שם הויה ברוך הוא שהוא יו"ד בראש שהוא בחינת מחשבה תחלה, בחינת כח והיו"ד השני היא בחינת יו"ד של הכנוי שהוא שם אדני שהוא יו"ד בסוף בחינת סוף מעשה, בחינת פעל ובתחלה שני יודי"ו אלו הם נקשרין יחד, ואין הבדל ביניהם כנ"ל ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפעל, הם נפתחין ונבדלין כנ"ל וזה בחינת הואו שבתוך האלף שהוא בחינת פתח הינו מה שנפתחין ונבדלין אלו השני יודי"ו שהם בחינות כח ופעל כנ"ל. וזאת הואו שבתוך האלף הוא בחינת הואו אותיות שיש בין שני היודי"ו של שני השמות הנ"ל כזה, יאקדונקי כי יש שלש אותיות אצל היו"ד של שם העצם שהוא בחינת תחלת המחשבה וכן יש שלש אותיות אצל היו"ד של שם הכנוי שהוא בחינת סוף מעשה כי בכל דבר שבעולם יש שלש בחינות שהם מקום וציור וזמן, שהם בחינת שלש אותיות הנ"ל כגון כשאדם רוצה לבנות בית צריך לחשב באיזה מקום לבנותו, ובאיזה זמן, ובאיזה ציור יהיה נבנה ... וזה בחינות שלש אותיות שיש אצל יוד בראש, שהיא תחלת המחשבה וכן יש שלש אותיות אצל יוד בסוף שהיא בחינת סוף המעשה שהם בחינת הואו שבין שני היודין כנ"ל וזה בחינת שני הרוחות הנ"ל, שהם רוח דלעלא ורוח דלתתא כנ"ל שהם בחינת כח ופעל שבתחלה הם נקשרים יחד, ואחר כך נפתחין ונבדלין כנ"ל כי בחינת שתי הרוחות הנ"ל, נעשין על ידי המתקת חרון אף כי יש בחינת חרון אף אצל השם יתברך כביכול ואצל בני אדם וכשיש חרון אף, חס ושלום הוא בחינות עשן שיוצא מנחיריו: ... מפסיד העשירות [עין לעיל בסימן נ"ט] וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף דהינו להמתיק העשן ולבררו עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח דהינו רוח אוירי, שנעשה מהתבררות העשן וזה הרוח שהוא המתקת העשן של החרון אף הוא בחינת משיח, בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים עדין הוא קדם ההויה כי עקר ההויה, הוא בבחינת הידים שהם כלי העשיה ששם הוא עקר התגלות בחינת הרוח "בידך אפקיד רוחי", ובבחינת:"אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל הם שניהם ביחד עדין דהינו ...