... כל הבריאה ואף על פי שכלו אחד על כל זה בהבריאה יש חלקים ובכל חלק וחלק מהבריאה יש בו בחינת כבוד מיחד, שהוא שרשו כנ"ל וזה בחינת 'בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא בשביל שכר וענש נברא בעשרה מאמרות' ובכל מאמר ומאמר יש בו בחינת כבוד מיחד, שהוא שרשו כי הכבוד הוא שרש הכל כנ"ל וזה בחינת: "ובהיכלו כלו אמר כבוד" שבכל מאמר מלבש בו כבודו יתברך שעל ידי זה נברא העולם כי 'מלא כל הארץ כבודו' ואפילו בעברות ודברים רעים, חס ושלום ששם אין כבודו יתברך, בבחינת: "וכבודי לאחר לא אתן" שיש גבול להכבוד שלא יתפשט לשם ואף על פי שמלא כל הארץ כבודו עם כל זה יש גבול כשמגיע למקומות הנ"ל, שלא יצא לשם בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל ויש גבול לכל כבוד וכבוד, שמלבש בכל מאמר ומאמר מעשרה מאמרות כנ"ל שלא יתפשט ... ואפילו מקומות המטנפים או בתי עבודה זרה צריכין גם כן לקבל חיות ממנו יתברך אך דע, כי הם מקבלים מבחינת מאמר סתום, שהוא בראשית מאמר סתום שהוא כולל כל המאמרות, וכלם מקבלים חיות ממנו והכבוד של המאמר סתום הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה ומשם הם מקבלין חיות כי מבחינת הכבוד והמאמרות המתגלים אי אפשר להם לקבל חיות משם, בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל רק מהמאמר סתום שהוא נסתר בתכלית ההסתרה משם מקבלין חיות ודבר זה אי אפשר להבין, ואסור להרהר בזה כלל ועל כן כשאדם נופל, חס ושלום, לבחינת מקומות אלו דהינו לבחינת מקומות המטנפים ונופל לספקות והרהורים ובלבולים גדולים ואזי מתחיל להסתכל על עצמו, ורואה שרחוק מאד מכבודו יתברך ושואל ומבקש ... מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך מאחר שנפל למקומות כאלו, רחמנא לצלן וזה זה עקר תקונו ועליתו בבחינת 'ירידה תכלית העליה', המובא בספרים כי איה מקום כבודו זה בחינת הכבוד עליון של המאמר העליון דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל שמשם נמשך חיות למקומות האלו איה מקום כבודו בזה בעצמו הוא חוזר ועולה אל הכבוד העליון שהוא בחינת איה שמגדל הסתרתו והעלמו הוא מחיה מקומות הללו ועכשו, על ידי שהוא נפל לשם ואזי מבקש איה מקום כבודו ובזה חוזר ומדבק עצמו לשם, ומחיה את נפילתו ועולה בתכלית העליה וזה בחינת קרבן עולה שמכפר על הרהור הלב כמו שכתוב: "והעולה על רוחכם" 'שעולה מכפר ההרהור' . "לבי סחרחר" כי יש קלפה שהיא מעקמת ומסבבת הלב בעקומים וסיבובים ובלבולים הרבה והיא בחינת קלפת נגה ועל כן נקרא סחרחר תרגום של סביב: 'סחור סחור', בחינת "ונגה לו סביב" ועל כן כתיב בלשון תרגום וכשאדם נופל לשם, שזה בחינת מקומות המטנפים ואזי מבקש וצועק איה מקום כבודו וזה בעצמו תקונו כי חוזר ושב אל הכבוד העליון, שהוא בחינת איה כנ"ל "ואיה השה לעולה" איה היא בחינות שה לעולה לתקן ולכפר הרהור הלב שבא ממקומות המטנפים כנ"ל איה נתתקן ועולה משם כנ"ל וזה בחינות מה שמובא בסוף תקונים 'בראשי"ת בר"א תי"ש דהינו השה לעולה, שנעשה על ידי בחינת איה שהוא בחינות בראשית מאמר סתום כנ"ל וזה בחינות תשובה כי זה עקר התשובה כשאדם מבקש ומחפש אחר כבודו ... ספקות הנ"ל כגון בחדושי תורה קדם שמחדשין יש כמה ספקות ובלבולים קדם שמברר ומלבן הדבר כראוי ואלו הספקות הם בחינת עץ הדעת טוב ורע שהוא בחינת נגה וכשמגיע אל התורה בעצמה זה בחינת עץ החיים וכו' שיך לעיל וזהו בחינות: 'אם יאמר לך אדם, היכן אלקיך תאמר לו: בכרך גדול של רומי' ... הזה על פסוק: "ואיה השה לעלה", מרמז באגדה הנ"ל, שנאמר שם: 'אי בעי מנה כל חללי דעלמא' זה סוד בחינת חלל הפנוי שהוא כביכול פנוי מאלקותו יתברך ובאמת בודאי אי אפשר שלא יהיה שם גם כן השם יתברך כי אם כן מהיכן יקבל חיות אך זהו בחינת הנ"ל, שמקבל חיות מבחינת מאמר סתום, בחינת בראשית וכו' גם מה שמובא לקמן בענין יראה 'ירא שבת', שיך גם כן לכאן כי כל יראה יש לה ...

... ממנו זכרונו לברכה, עוד בזה כי ההולדה נמשכת כפי המאכלים שאכל תחלה וכו' וצריך כל אדם לברך ולקדש את בחינת התחלה דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה דהינו האכילה וכל עסקיו וכו' עד שימשיך ההולדה בקדשה ובטהרה כראוי וזהו: ... שלא ברכו וקדשו בקדשת התורה את התחלה דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה כנ"ל כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחילת ההולדה הנ"ל בתורה ואז יהיה גם בנו תלמיד חכם וכנזכר לעיל

... יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג ... דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם" שאין בהם שום רוח כלל והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר רוח" שהוא כמו ממצע דהינו שאין להם אמונה שלמה שהיא בחינת מאריך רוחו, כמובא במקום אחר [בלקוטי א סימן קנה] ואף על פי כן אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל רק הם כמו ממצע ורוחם קצרה בחינת מקצר רוח וזהו: "מקצר רוח ומעבדה קשה" שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל כמו שבשעת השמד שהיא ...

... גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף אחר ... שיכולין להראות זאת החכמה לעיניהם לבד למען ידעו שזאת החכמה היא אצלנו אבל עצם סוד החכמה נשאר אצלנו וזהו בחינת סוד העבור שאינו נמסר רק לגדולי הדור, שיש להם נשמות גדולות מי יודע מהו סוד העיבור? כיו"ב מובא גם ... נכנסת לשכל אנושי. ולכן למרות שהיא ידועה, היא עדיין סוד, כי היא לא באמת מובנת לאף אחד. וזה גם בחינת "מטי ולא מטי" או בחינת תכלית הידיעה שיש תכלית ידיעה גדולה גם ממנה וכולי. כי מהות השי"ת עצמו היא סוד, שגם אחרי שיודעים אותו ... נקרא סוד העיבור? משום שעיבור היינו כאשר בחינה אחת נכללת בבחינה אחרת. וכאן מדובר על סוד הבריאה שנכללת ומתעברת בבחינת לפני הבריאה. שזהו גם העניין של "שתוק כך עלה המחשבה", דהיינו שכל הבריאה כולה נכללת במחשבה של הבורא... שגם זאת בחינת עיבור. וגם כאשר בחינת בן נכללת בבחינת אב, גם זו בחינת עיבור. וזהו גם עניין מעשה מרכבה. כי מעשה מרכבה הוא רכיבת המדרגות העליונות וההתלבשות שלהן במדרגות תחתונות, שזו בחינת התלבשות הא"ס בבחינת סוף, שהיא בחינת בריאת העולם... ומעשה מרכבה, היינו כאשר האדם מבין את החיבור של ה"יש" וה"אין", שזהו סוד הצמצום והבריאה. וכדי להבין ... לשכל, כי השכל הזה גדול מידי. וכדי לזכות לו, לשם כך צריך להסתכל על הפנימיות של כל דבר, שהיא בחינת הסוד של כל דבר. כי הקליפה מסתירה את השכל ולכן הוא סוד. וכאשר מסתכל על השכל הפנימי, הסוד מתגלה ...

... הינו שלא יהיה הפרש בין התפילה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלהים והם נמתקים על ידי שלש הויות וזה פרוש ... כפים על ידי זה "ואפלטהו", בחינות המתקת הדינים גם על ידי מחאת כף, מבטל המחלקת כי כל המחלקת נמשכים מבחינת קרח על אהרון שהם בחינת שמאלא וימינא ועל ידי מחאת כף, נכללים שמאל בימין, וימין בשמאל ונעשים אחדות . "האירו ברקיו תבל ראתה" תבל, ... רי"ו, גימטריא תבל כי גם ע"ב שהוא ימין, יש בו שלש פעמים ע"ב, גימטריא רי"ו ושלשה פעמים ע"ב, זה בחינת כהן גדול וכהן הדיוט, וסגן הכהן ועל ידי שנתראה תבל, הינו מחאת הכפים על ידי זה "האירו ברקיו" נתתקן ... חבוקת הידים, נעשה יד הרמה ועל כן כשמכה כף אל כף ומחבר הידים בתפילה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד' אותיות ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין הג' אלהים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלהים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב: "נפשי בכפי תמיד" 'נפשי', הינו בחינת תפילה: "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפילה על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי" כי השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלהים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין דגדלות, ואין לו שכחה ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ...

... הוא כשהוא במחין דגדלות אזי טוב להתחרט ולבקש מאת הבורא יתברך על זה ולשוב בתשובה כי מחין דקטנות הוא בחינת בעל חוב כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "עשרה קבין שנה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים" שנה הוא בחינת מחין דקטנות עבדים בחינת: "עבד לווה לאיש מלוה" ולזה כשהוא במחין דגדלות אזי העת לשוב על זה ולבטל הענש של בעל חוב בחינת מחין דקטנות כנזכר לעיל וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=165 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כג - הוי לן כדניתא וילדה ... אין לו שום הנאה מממונו עיין שם באורך ******** והכל הוא עניין אחד. כי כל התאוות שיש לאדם הם בחינת חובות שיש לאדם. וכל העצבות שיש לאדם, היא רק בגלל החובות של התאוות שלו, הן תאוות העולם הזה והן תאוות העולם הבא. ורק על ידי תיקון הכללי, שהוא תיקון הברית, תיקון המחשבה בשלמות, תיקון הדעת, שהוא בחינת מוחין דגדלות, בחינת שמחה שלמה וכולי, על ידי זה נשלמים כל החסרונות. ואין לאדם יותר חובות.

... הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף המרה שחרה ומכניס אותה בעל כרחה לתוך השמחה, כמשל הנ"ל וזה בחינת: "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" שהיגון ואנחה בורחים ונסים מן השמחה כי בעת השמחה דרך היגון ואנחה לעמד ...

... מחיבים להתנהג כך כגון לבלי לגזל את חברו וכיוצא בזה ואמר דוד המלך עליו השלום, שאפילו אלו המצוות שהם בחינת דרך כנ"ל "מצוותיך ארוץ" הינו שאינו מקים מצד דרך ארץ כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה וזהו "דרך מצוותיך ארוץ" שאפילו המצוות שהם בחינת דרך שהם מצד דרך ארץ וכו' כנ"ל אף על פי כן "מצוותיך ארוץ" שאיני מקימם חס ושלום, מצד נמוסיות ... גם אותם המצוות אינם מקימים מצד הישר כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה כנ"ל ועל כן הם קרוים אד"ם בחינת ד'רך מ'צוותיך א'רוץ וכו' כנ"ל

... פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה ********* יש לבאר עניין זה, כי המחלוקות שבין הצדיקים, זו בחינת הקושיות שיש על הצדיק. דהיינו כאשר יש לאדם קושיות על הצדיק, זו בחינת מחלוקת שבין הצדיקים. לדוגמא: כאשר יש לאדם קושיות על הדעת של רבי נחמן מברסלב ואין לו תשובות לקושיות האלו, זו בחינת מחלוקת שבין הצדיקים, שהיא רק בגלל הפגם של האדם עצמו. כי מי שהוא בבחינת משה, הוא מעל המחלוקות שבין הצדיקים, כמובא בתורה בא אל פרעה.

... לברכה: "וישב יעקב" 'בקש יעקב לישב בשלוה, מיד קפץ עליו רגזו של יוסף' הינו מחמת שיעקב היה מגיר גרים, בחינת "מגורי אביו" על ידי זה לא היה יכול לישב בשלוה כדי שיהיו הגרים באמת ואם יהיה לו שלוה לא ...