[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל]

כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים

אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחְלוֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם

כְּדֵי שֶׁלּא יָזוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֵין מְמַנִּים פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי מֵאַחֲרָיו'

וְזֶה פֵּרוּשׁ: סוֹד שֶׁמּוּבָא בְּ"עֵץ הַחַיִּים 'אֲחוֹרַיִם דְּמ"ה, תָּסִיר מ"ה נִשְׁאָר פ"ה'

פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים שֶׁתָּלוּי מֵאֲחוֹרָיו

עַל יְדֵי זֶה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה וְאֶפֶס וָאַיִן

וּכְשֶׁמֵּסִיר מִמֶּנּוּ מָה, שֶׁאֵין מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמָה

אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה

אֲזַי נִשְׁאָר פֶּה

הַיְנוּ שֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם וְאוֹמְרִים חֲזר לַאֲחוֹרֶיך, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ

[עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]