ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פז
לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר (תקונים יג, כא) שהאתרוג הוא בחינת (שיר השירים ד ז) : "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" (שמות ב ו) מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים (תקון יא) ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת (איוב כא כד) : "ומח עצמותיו ישקה" כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שנאמר: "ויקח אחת מצלעותיו" (בראשית ב כא) וכו' נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ"ל ועל כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על ידי המח והחכמה בבחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח א) ועל כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנזכר לעיל ובקדשה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות (שער הכונות סכה ה) סוד אתרוג ולולב עין שם ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים עין שם נמצא שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי"ו קצוות על ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ"ל וזה בחינת הנ"ל רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ"ל וכאן בקדשה הארת האתרוג על ידי שממשיכין בכונה הארת המחין שבראש לתוך בחינת הגוף ונתרבה ומאיר המחין שבגוף ומשם נמשך המחין אל האתרוג והבן עין שם היטב בכונות ותבין וזה בחינת סכה: כי "נער ישראל ואהבהו" (הושע יא א) אהבה זה בחינת ימין, בחינת חבוק יד ימין, בחינת סכה וזה נעשה על ידי בחינת נער ישראל בחינת נער בוכה כנזכר לעיל
לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג נָאֶה

כִּי אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: 'כָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה'

וְהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר שֶׁהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ"

וּבְיָמִים נוֹרָאִים יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נַעַר

כִּי אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה"

מִיָּד: "וַתַּחְמל עָלָיו" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים

וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל אֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ"ל

וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר וְנִכְנָס בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "נַעַר בּוֹכֶה"

רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

כִּי זֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁכָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה

זֶה יֵשׁ לְהָבִין

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא מֵהַמּחַ

וְהַמּחַ שׁוֹאֵב מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

שֶׁהוּא נִשְׁקֶה עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף בִּבְחִינַת: "וּמחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה"

כִּי עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף נִשְׁקֶה הַמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וְזֶהוּ עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל

כִּי עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא נַעַר וְאֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

כִּי אֵין שׁוֹאֵב מחוֹ מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וּמֵחֲמַת זֶה אֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁנִּשְׁאָר הַמּחַ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ שֶׁנִּלְקְחָה מִן הָעֲצָמוֹת

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו" וְכוּ'

נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ שֶׁנִּשְׁאָר כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו אֲשֶׁר מִשָּׁם נִלְקְחָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ נָאָה

כִּי עִקַּר הַיּפִי עַל יְדֵי הַמּחַ וְהַחָכְמָה בִּבְחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"

וְעַל כֵּן הִיא נָאָה מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ

כִּי הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו שֶׁל זֶה שֶׁאֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וּבִקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁכִין שָׁרְשֵׁי הַדַּעַת אֶל הָאֶתְרוֹג

וְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת סוֹד אֶתְרוֹג וְלוּלָב עַיֵּן שָׁם

וּלְבָאֵר קְצָת

כִּי עִקַּר הַכַּוָּנָה לְהַמְשִׁיךְ אֶל הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף דְּהַיְנוּ הַחֲסָדִים שֶׁבְּוָי"ו קְצָווֹת

אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְּנוּ הֶאָרָה אֶל הָאֶתְרוֹג

כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַמּחִין דְּהַיְנוּ מִשָּׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים שֶׁבַּדַּעַת שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַנַּעֲנוּעִים עַיֵּן שָׁם

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג בְּחִינַת מַלְכוּת עַל יְדֵי שֶׁנִּתְרַבִּין וּמְאִירִין בְּחִינַת הַמּחִין שֶׁבַּוָּי"ו קְצָווֹת

עַל יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ אֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל

רַק שָׁם הוּא נַעַר מַמָּשׁ וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת וְלא עָלָה לְמַעְלָה אֶל הַמּחַ כַּנַּ"ל

וְכָאן בַּקְּדֻשָּׁה הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכַוָּנָה הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַגּוּף וְנִתְרַבֶּה וּמֵאִיר הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף

וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמּחִין אֶל הָאֶתְרוֹג וְהָבֵן

עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּכַּוָּנוֹת וְתָבִין

וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה: כִּי "נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאהֲבֵהוּ"

אַהֲבָה זֶה בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת חִבּוּק יַד יָמִין, בְּחִינַת סֻכָּה

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת נַעַר יִשְׂרָאֵל

בְּחִינַת נַעַר בּוֹכֶה

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל...
ספר המידות - חיתון
...המידות - חיתון חלק שני א. מי שקשה לו למצא זווגו יאמר בכונה שירת הים. ב. קדוש לבנה סגלה שימצא אדם את זווגו. וסימן לדבר: "לבנה" ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי. ג. על ידי חתון עם תלמיד חכם באים טובות וברכות לאדם. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם נצול מענש הבא, על ידי שיעץ עצות רעות על חברו. ה. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ו. מי שקשה לו למצא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים. ז. השדוך שדוברים אף על פי שאינו נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה. ח. הכסוי...
שיחות הר"ן - אות רכז - מדבר ממעלת ההתבודדות
שיחות הר"ן - אות רכז - מדבר ממעלת ההתבודדות מצאתי כתב יד החברים שאמר שטוב יותר שההתבודדות יהיה מחוץ לעיר במקום עשבים כי העשבים גורמים שיתעורר הלב
חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
...פא שנת תקס"ה הייתי עומד סמוך על השלחן ושוחה בים וכל האמות וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו מניחין מעצמם לחה שעל ידי אותה הלחה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פח - הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר
...שמים בעבים המכין לארץ מטר [לשון החברים] המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר הנה ידוע, כי ההשפעות והברכות אי אפשר להם לבוא לעולם אלא על ידי הצדיק כי הצדיק יש לו ידים במה לקבלם, דהינו אהבה ויראה כי הם הידים לקבל בהם כל ההשפעות וכל הברכות וצריך הצדיק כזה לגנז האהבה והיראה כדי שלא יקטרגו המקטרגים עליו ויגזלו ממנו ההשפעות וזהו המכסה שמים בעבים, הינו אש ומים הינו כשהצדיק יכול לכסות שמים הינו אש ומים, הינו האהבה והיראה שלו אזי, המכין לארץ מטר, הינו שיכול להמשיך כל הברכות, שהם בחינת מטר אך כשהצדיק הוא מפרסם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
...תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] א. מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן" הוא בונה בחינת 'היכל הקדש' "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" הינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ביראה שלמה על ידו אף על פי שיש כמה וכמה שנפלו מקדשתם אף על פי כן מאלו שנשארו ביראה שלם על ידי זה "קדוש יאמר לו" וזה בחינת 'קדש' ו'היכל' זה בחינת הכבוד שנתכבד השם יתברך 'כד אתי...
שיחות הר"ן - אות קז
שיחות הר"ן - אות קז "אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה" הענין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול. ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה" וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה" ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ואסתר ממצע בין שאול ורחל בינונית היתה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לד - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...ח"ב - תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם ויש ששמח מן החתנה עצמה כגון המחתנים, שאינן משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתנה עצמה וכיוצא שאר חלוקים אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפילו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפני עצמו בזה...
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני. אך ביותר ויותר...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב
...שלו לארץ ישראל - אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2813 שניות - עכשיו 22_02_2026 השעה 04:54:27 - wesi2