ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פז
לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר (תקונים יג, כא) שהאתרוג הוא בחינת (שיר השירים ד ז) : "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" (שמות ב ו) מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים (תקון יא) ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת (איוב כא כד) : "ומח עצמותיו ישקה" כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שנאמר: "ויקח אחת מצלעותיו" (בראשית ב כא) וכו' נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ"ל ועל כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על ידי המח והחכמה בבחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח א) ועל כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנזכר לעיל ובקדשה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות (שער הכונות סכה ה) סוד אתרוג ולולב עין שם ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים עין שם נמצא שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי"ו קצוות על ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ"ל וזה בחינת הנ"ל רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ"ל וכאן בקדשה הארת האתרוג על ידי שממשיכין בכונה הארת המחין שבראש לתוך בחינת הגוף ונתרבה ומאיר המחין שבגוף ומשם נמשך המחין אל האתרוג והבן עין שם היטב בכונות ותבין וזה בחינת סכה: כי "נער ישראל ואהבהו" (הושע יא א) אהבה זה בחינת ימין, בחינת חבוק יד ימין, בחינת סכה וזה נעשה על ידי בחינת נער ישראל בחינת נער בוכה כנזכר לעיל
לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג נָאֶה

כִּי אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: 'כָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה'

וְהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר שֶׁהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ"

וּבְיָמִים נוֹרָאִים יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נַעַר

כִּי אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה"

מִיָּד: "וַתַּחְמל עָלָיו" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים

וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל אֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ"ל

וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר וְנִכְנָס בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "נַעַר בּוֹכֶה"

רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

כִּי זֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁכָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה

זֶה יֵשׁ לְהָבִין

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא מֵהַמּחַ

וְהַמּחַ שׁוֹאֵב מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

שֶׁהוּא נִשְׁקֶה עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף בִּבְחִינַת: "וּמחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה"

כִּי עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף נִשְׁקֶה הַמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וְזֶהוּ עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל

כִּי עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא נַעַר וְאֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

כִּי אֵין שׁוֹאֵב מחוֹ מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וּמֵחֲמַת זֶה אֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁנִּשְׁאָר הַמּחַ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ שֶׁנִּלְקְחָה מִן הָעֲצָמוֹת

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו" וְכוּ'

נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ שֶׁנִּשְׁאָר כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו אֲשֶׁר מִשָּׁם נִלְקְחָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ נָאָה

כִּי עִקַּר הַיּפִי עַל יְדֵי הַמּחַ וְהַחָכְמָה בִּבְחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"

וְעַל כֵּן הִיא נָאָה מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ

כִּי הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו שֶׁל זֶה שֶׁאֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וּבִקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁכִין שָׁרְשֵׁי הַדַּעַת אֶל הָאֶתְרוֹג

וְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת סוֹד אֶתְרוֹג וְלוּלָב עַיֵּן שָׁם

וּלְבָאֵר קְצָת

כִּי עִקַּר הַכַּוָּנָה לְהַמְשִׁיךְ אֶל הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף דְּהַיְנוּ הַחֲסָדִים שֶׁבְּוָי"ו קְצָווֹת

אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְּנוּ הֶאָרָה אֶל הָאֶתְרוֹג

כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַמּחִין דְּהַיְנוּ מִשָּׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים שֶׁבַּדַּעַת שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַנַּעֲנוּעִים עַיֵּן שָׁם

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג בְּחִינַת מַלְכוּת עַל יְדֵי שֶׁנִּתְרַבִּין וּמְאִירִין בְּחִינַת הַמּחִין שֶׁבַּוָּי"ו קְצָווֹת

עַל יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ אֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל

רַק שָׁם הוּא נַעַר מַמָּשׁ וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת וְלא עָלָה לְמַעְלָה אֶל הַמּחַ כַּנַּ"ל

וְכָאן בַּקְּדֻשָּׁה הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכַוָּנָה הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַגּוּף וְנִתְרַבֶּה וּמֵאִיר הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף

וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמּחִין אֶל הָאֶתְרוֹג וְהָבֵן

עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּכַּוָּנוֹת וְתָבִין

וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה: כִּי "נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאהֲבֵהוּ"

אַהֲבָה זֶה בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת חִבּוּק יַד יָמִין, בְּחִינַת סֻכָּה

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת נַעַר יִשְׂרָאֵל

בְּחִינַת נַעַר בּוֹכֶה

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...ספר שהיה רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה [הינו של אכילה] ועשה...
ספר המידות - הרחקת רשעים
...- הרחקת רשעים חלק א' א. כשהצדיק בא לבית הרשע, הבית נתברך, ודוקא שהבית מזמן לברכה. ב. הרחק מרשעים, כדי שלא תתפס בענשם. ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים. ד. לפעמים כשעושין איזה טובה לרשע גמור, בזה עושין נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ה. אסור לספר בשבחן, אבל מקום שיבוא משבחן שבח לצדיק מתר לספר קצת. ו. מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע. ז. אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. ח. מי שערב בעד רשע, נופל לידי תאוות ניאוף גם נופל לחלשה. ט. רשע ששכח את השם יתברך לגמרי, בידוע שלא יצא ממנו...
ספר המידות - פידיון שבויים
...גבהות הלב נופל לתפיסה. ב. דמודה לנכרים נופל בידיהון, אלא כל דבריהם תסתר. ג. האומר דבר בשם אומרו, מביא גאלה לעולם. ד. על ידי פדיון שבויים נתקבץ נדחיו של הפודה. ה. מי שאינו יוצא מביתו חשוב, כתפיסה. ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה. ז. מי שמרחם על השבויים, הקדוש ברוך הוא מצילו ממיתה. ח. מי שהוא בתפיסה, בידוע שגם נשמתו למעלה בתפיסה. ט. מי שבא לצדיק ושואל את הצדיק עצה ומפר עצתו אחר כך, על ידי זה נתפס בתפיסה. י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים. יא. מי שלא תקן חטאות נעורים, על...
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה
שיחות הר"ן - אות קכב
...הר"ן - אות קכב שמעתי בשמו שאמר שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף היה...
סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) / מעשה מבן מלך שחשב שהוא תרנגול הודו
...מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נב - מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים
...מוהר"ן ח"ב - תורה נב - מה שקשה קשיות על הצדיקים מה שקשה קשיות על הצדיקים, זהו מכרח להיות כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא וכמו שקשה קשיות על השם יתברך כמו כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיק כי הוא מתדמה אליו יתברך ובענין הקשיות שקשה על השם יתברך מרגלא בפמה לומר אדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיו קשיות על השם יתברך וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדלתו ורוממותו כי מעצם גדלתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו על כן בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קשיות כי כך נאה ויפה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...ארץ ישראל היא בזה העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה בזה העולם עד אשר...
שיחות הר"ן - אות רצה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן שמעתי בשמו לענין התחזקות בתפילה שאפילו אם האדם כמו שהוא אף על פי כן יחזק ויאמץ את לבבו להתפלל להשם יתברך ואמר שיחשב בלבו הלא אם אני רחוק בעיני מהשם יתברך כל כך מחמת רבוי עוונותי אם כן אדרבא עקר שלמות התפילה על ידי דיקא כי הלא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל תפילה שאין בה מתפילת פושעי ישראל אינה תפילה, וילפינן מקטרת שהיה בהם חלבנה' ואם כן אם אני בעיני כפושע ישראל חס ושלום אם כן אדרבא, כל שלמות התפילה על ידי דיקא וכנזכר לעיל ובודאי אני צריך להתחזק ביותר להתפלל להשם יתברך ולבטח בחסדי ה'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת שבעין קלין כנגד שבעין תבין שבמזמ
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 22:03:00 - wesi2