ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פז
לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר (תקונים יג, כא) שהאתרוג הוא בחינת (שיר השירים ד ז) : "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" (שמות ב ו) מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים (תקון יא) ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת (איוב כא כד) : "ומח עצמותיו ישקה" כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שנאמר: "ויקח אחת מצלעותיו" (בראשית ב כא) וכו' נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ"ל ועל כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על ידי המח והחכמה בבחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח א) ועל כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנזכר לעיל ובקדשה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות (שער הכונות סכה ה) סוד אתרוג ולולב עין שם ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים עין שם נמצא שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי"ו קצוות על ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ"ל וזה בחינת הנ"ל רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ"ל וכאן בקדשה הארת האתרוג על ידי שממשיכין בכונה הארת המחין שבראש לתוך בחינת הגוף ונתרבה ומאיר המחין שבגוף ומשם נמשך המחין אל האתרוג והבן עין שם היטב בכונות ותבין וזה בחינת סכה: כי "נער ישראל ואהבהו" (הושע יא א) אהבה זה בחינת ימין, בחינת חבוק יד ימין, בחינת סכה וזה נעשה על ידי בחינת נער ישראל בחינת נער בוכה כנזכר לעיל
לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג נָאֶה

כִּי אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: 'כָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה'

וְהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר שֶׁהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ"

וּבְיָמִים נוֹרָאִים יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נַעַר

כִּי אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה"

מִיָּד: "וַתַּחְמל עָלָיו" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים

וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל אֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ"ל

וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר וְנִכְנָס בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "נַעַר בּוֹכֶה"

רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

כִּי זֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁכָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה

זֶה יֵשׁ לְהָבִין

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא מֵהַמּחַ

וְהַמּחַ שׁוֹאֵב מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

שֶׁהוּא נִשְׁקֶה עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף בִּבְחִינַת: "וּמחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה"

כִּי עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף נִשְׁקֶה הַמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וְזֶהוּ עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל

כִּי עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא נַעַר וְאֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

כִּי אֵין שׁוֹאֵב מחוֹ מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וּמֵחֲמַת זֶה אֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁנִּשְׁאָר הַמּחַ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ שֶׁנִּלְקְחָה מִן הָעֲצָמוֹת

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו" וְכוּ'

נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ שֶׁנִּשְׁאָר כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו אֲשֶׁר מִשָּׁם נִלְקְחָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ נָאָה

כִּי עִקַּר הַיּפִי עַל יְדֵי הַמּחַ וְהַחָכְמָה בִּבְחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"

וְעַל כֵּן הִיא נָאָה מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ

כִּי הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו שֶׁל זֶה שֶׁאֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וּבִקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁכִין שָׁרְשֵׁי הַדַּעַת אֶל הָאֶתְרוֹג

וְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת סוֹד אֶתְרוֹג וְלוּלָב עַיֵּן שָׁם

וּלְבָאֵר קְצָת

כִּי עִקַּר הַכַּוָּנָה לְהַמְשִׁיךְ אֶל הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף דְּהַיְנוּ הַחֲסָדִים שֶׁבְּוָי"ו קְצָווֹת

אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְּנוּ הֶאָרָה אֶל הָאֶתְרוֹג

כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַמּחִין דְּהַיְנוּ מִשָּׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים שֶׁבַּדַּעַת שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַנַּעֲנוּעִים עַיֵּן שָׁם

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג בְּחִינַת מַלְכוּת עַל יְדֵי שֶׁנִּתְרַבִּין וּמְאִירִין בְּחִינַת הַמּחִין שֶׁבַּוָּי"ו קְצָווֹת

עַל יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ אֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל

רַק שָׁם הוּא נַעַר מַמָּשׁ וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת וְלא עָלָה לְמַעְלָה אֶל הַמּחַ כַּנַּ"ל

וְכָאן בַּקְּדֻשָּׁה הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכַוָּנָה הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַגּוּף וְנִתְרַבֶּה וּמֵאִיר הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף

וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמּחִין אֶל הָאֶתְרוֹג וְהָבֵן

עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּכַּוָּנוֹת וְתָבִין

וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה: כִּי "נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאהֲבֵהוּ"

אַהֲבָה זֶה בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת חִבּוּק יַד יָמִין, בְּחִינַת סֻכָּה

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת נַעַר יִשְׂרָאֵל

בְּחִינַת נַעַר בּוֹכֶה

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח
...ח"א - תורה סז - ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח וכו' ויבאה אל האדם חד אמר מלמד שנתן בה בינה יתרה וחד אמר מלמד שקלעה לחוה והביאה אל האדם א. הנפש היא יקרה מאד וצריך להיות זהיר בה ולשמרה מאד על כן צריכין לזהר מאד, כשבא איזה כבוד חדש לאדם כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שרש כל הנפשות וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד, שהוא שרשה בבחינת: "כבוד ה' יאספך" שהסתלקות ואסיפת הנפשות הם לתוך הכבוד כי שם שרשם כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם צריך לזהר ולהשמר כי אולי בא הכבוד, חס ושלום,...
הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה
...כאן: breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא שמחה כי כשנולד בן שמחים כשיש חתנה שמחים כשכובשים איזה מדינה שמחים נמצא שתכלית הכל הוא שמחה על כן בקשו איש שיהיה שמח תמיד נמצא שהוא אצל התכלית, והוא יהיה מלך עליהם והלכו ומצאו שהיה הולך ערל אחד בכתנת בזוי כדרכו ונשא בקבוק יין שרף והלכו אחריו כמה ערלים וזה הערל היה שמח מאד [כי היה שכור מאד] וראו שזה הערל הוא שמח מאד ואין לו שום דאגה על כן הוטב בעיניהם הערל הזה כי השיג את התכלית שהוא שמחה וקבלו אותו...
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו מאיש אחד שדבר עמו והזהירו להתפלל בכונה ואמר לו שכמו שהקול מעורר הכונה, כן להפך, הכונה מעורר הקול שכשמתפלל בכונה ונזהר להכניס כל לבו ומחשבתו בתוך דבורי התפילה אזי ממילא יתעורר קולו להתפלל בקול כראוי וכן נראה בחוש כמה פעמים
שיחות הר"ן - אות לה
...אפיקורסות גדול על העולם וכן ספר כמה פעמים שהולך ונמשך אפיקורסות גדול בעוונותינו הרבים בעולם אשרי מי שיחזיק עצמו באמונה באלו העתים ואמר: אף על פי שאינו מועיל כלל מה שהוא מספר זאת שיהיה אפיקורסות בעולם ושצריכין להתחזק עצמו באמונה כי אף על פי שהוא אומר זאת אף על פי כן מתגברת האפיקורסות והבלבולים כי הלא גם דניאל וכיוצא הודיעו מקדם שקדם שיבוא משיח, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, "והרשיעו רשעים והמשכילים יבינו" וכו' ואם כן מאחר שהודיע מקדם שזה יהיה הנסיון קדם ביאת משיח שיתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים באמונה...
שיחות הר"ן - אות יד
...אני מקנא מאד איש כשר [שקורין ערליכר יהודי] כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון והכסופין ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו נא פי שנים, ב"לקוטי מוהר"ו ס"ו] כי צריכין להוציא מכח אל הפעל דוקא כי אף על פי שאנס רחמנא פטרה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האנס רק לעשות עבודת ה' בפעל [כמבאר כל זה במאמר הנזכר לעיל עין שם] אף על פי כן גם זה טוב כשאוחזין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיט - הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת
...מוהר"ן ח"א - תורה קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר: יכולה היא שתרחם כי כשאדם צריך לרחמים השם יתברך שולח לו רחמנות, שהוא ירחם על אחר ועל ידי זה מרחמין עליו 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו' וכמו שכתוב:ונתן לך רחמים ורחמיך בדעת, מי שיש לו דעה יש לו רחמנות כי כעס שהיא הפך הרחמנות, הוא מחמת כסילות כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' כי אם אין בו דעה אין בו רחמנות כי כעס בחיק כסילים ינוח על כן אסור לרחם עליו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים
...- תורה סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט אורות מאור נפשה אלו האורות הם בחינת הממון כי הממון הוא ממקום הנפש, כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש רוח נשמה וכן כלל נפש רוח ונשמה שלה, הוא בחינת נפש נגדו כי כלל המדרגה התחתונה היא בחינות נפש, בחינת נקבה, נגד מדרגה...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
...אות קכט בתחלה קדם שנסע לארץ ישראל נסע לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו לברכה שמחו על ביאתו מאד ענתה...
ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
...breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה ועדין היו בנים קטנים בני ארבע וחמש שנים ולא היה להם מה לאכל וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכל מדוע ילד וילדה? מדוע לא 2 ילדים או שתי ילדות? רמז: מה רבי נחמן מברסלב מסביר על ההבדל שבין בנים לבנות? ומה רבי נחמן מברסלב מסביר על ילדים בכלל? מהו הנמשל של הילד ושל הילדה שהלכו לאיבוד ביער? ואיך זה קשור לבן המלך שירד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד
...תמיד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם בחינות שכחה וזכרון, כמו שכתוב "נשכחת
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 06_06_2026 השעה 02:37:21 - wesi2