ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות פז
לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר (תקונים יג, כא) שהאתרוג הוא בחינת (שיר השירים ד ז) : "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" (שמות ב ו) מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים (תקון יא) ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת (איוב כא כד) : "ומח עצמותיו ישקה" כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שנאמר: "ויקח אחת מצלעותיו" (בראשית ב כא) וכו' נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ"ל ועל כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על ידי המח והחכמה בבחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח א) ועל כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנזכר לעיל ובקדשה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות (שער הכונות סכה ה) סוד אתרוג ולולב עין שם ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים עין שם נמצא שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי"ו קצוות על ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ"ל וזה בחינת הנ"ל רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ"ל וכאן בקדשה הארת האתרוג על ידי שממשיכין בכונה הארת המחין שבראש לתוך בחינת הגוף ונתרבה ומאיר המחין שבגוף ומשם נמשך המחין אל האתרוג והבן עין שם היטב בכונות ותבין וזה בחינת סכה: כי "נער ישראל ואהבהו" (הושע יא א) אהבה זה בחינת ימין, בחינת חבוק יד ימין, בחינת סכה וזה נעשה על ידי בחינת נער ישראל בחינת נער בוכה כנזכר לעיל
לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג נָאֶה

כִּי אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: 'כָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה'

וְהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר שֶׁהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ"

וּבְיָמִים נוֹרָאִים יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נַעַר

כִּי אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה"

מִיָּד: "וַתַּחְמל עָלָיו" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים

וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל אֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ"ל

וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר וְנִכְנָס בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת "נַעַר בּוֹכֶה"

רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

כִּי זֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁכָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה

זֶה יֵשׁ לְהָבִין

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא מֵהַמּחַ

וְהַמּחַ שׁוֹאֵב מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

שֶׁהוּא נִשְׁקֶה עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף בִּבְחִינַת: "וּמחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה"

כִּי עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף נִשְׁקֶה הַמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וְזֶהוּ עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל

כִּי עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא נַעַר וְאֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

כִּי אֵין שׁוֹאֵב מחוֹ מִמּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת

וּמֵחֲמַת זֶה אֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁנִּשְׁאָר הַמּחַ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ שֶׁנִּלְקְחָה מִן הָעֲצָמוֹת

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו" וְכוּ'

נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ שֶׁנִּשְׁאָר כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו אֲשֶׁר מִשָּׁם נִלְקְחָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן בַּת זוּגוֹ נָאָה

כִּי עִקַּר הַיּפִי עַל יְדֵי הַמּחַ וְהַחָכְמָה בִּבְחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"

וְעַל כֵּן הִיא נָאָה מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ רִבּוּי הַמּחַ

כִּי הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו שֶׁל זֶה שֶׁאֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בְּעַצְמוֹתָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וּבִקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁכִין שָׁרְשֵׁי הַדַּעַת אֶל הָאֶתְרוֹג

וְעַיֵּן בְּכַוָּנוֹת סוֹד אֶתְרוֹג וְלוּלָב עַיֵּן שָׁם

וּלְבָאֵר קְצָת

כִּי עִקַּר הַכַּוָּנָה לְהַמְשִׁיךְ אֶל הָאֶתְרוֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף דְּהַיְנוּ הַחֲסָדִים שֶׁבְּוָי"ו קְצָווֹת

אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְּנוּ הֶאָרָה אֶל הָאֶתְרוֹג

כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֶאָרָה מִשָּׁרְשֵׁי הַמּחִין דְּהַיְנוּ מִשָּׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים שֶׁבַּדַּעַת שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַנַּעֲנוּעִים עַיֵּן שָׁם

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג בְּחִינַת מַלְכוּת עַל יְדֵי שֶׁנִּתְרַבִּין וּמְאִירִין בְּחִינַת הַמּחִין שֶׁבַּוָּי"ו קְצָווֹת

עַל יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ אֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל

רַק שָׁם הוּא נַעַר מַמָּשׁ וְנִשְׁאָר מחוֹ כָּנוּס בָּעֲצָמוֹת וְלא עָלָה לְמַעְלָה אֶל הַמּחַ כַּנַּ"ל

וְכָאן בַּקְּדֻשָּׁה הֶאָרַת הָאֶתְרוֹג עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכַוָּנָה הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁבָּראשׁ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַגּוּף וְנִתְרַבֶּה וּמֵאִיר הַמּחִין שֶׁבַּגּוּף

וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמּחִין אֶל הָאֶתְרוֹג וְהָבֵן

עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּכַּוָּנוֹת וְתָבִין

וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה: כִּי "נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאהֲבֵהוּ"

אַהֲבָה זֶה בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת חִבּוּק יַד יָמִין, בְּחִינַת סֻכָּה

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת נַעַר יִשְׂרָאֵל

בְּחִינַת נַעַר בּוֹכֶה

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וַיְדַבֵּר אֱלקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמר
...הדברים האלה לאמר דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו', עין שם כי דע כי יש שני בחינות חכמה: חכמה עלאה וחכמה תתאה וחכמה תתאה נמשך מחכמה עלאה, ויונק ומקבל משם והוא כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פז - תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵך בְּדֶרֶך הַיָּשָׁר
...- תורה פז - תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר [לשון החברים] "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" הענין הוא כי אנו רואין בחוש תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר מתעוררין עליו דינים והסברא הוא להפך אך כי יש שני מיני יראה, יראת הענש ויראת הרוממות יראת הענש נקרא צדק, ויראת הרוממות נקרא אמונה כי מחמת שהוא מאמין באמונה שלמה שהשם יתברך הוא רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין הוא ירא ממנו וידוע הוא, כי אי אפשר לבוא לאמונה רק על ידי יראת הענש כי מחמת שהוא ירא מהענש מאמין שהשם יתברך...
שבחי הר"ן - אות כה
...שבכל עניני קדשה ופרישות הן בתאוות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך הכל כאשר לכל, היה חדוש נפלא ונורא מאד והיה מפשט מכל התאוות ומכל המדות בתכלית עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה ואי אפשר לדבר כלל בעצם הפלגת מעלתו כי 'כל המוסיף גורע' וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו לפי עצם מעלתו שזכה אחר כך עם כל זה ספרנו כל זה מענין עבודתו ודרכו בימי...
חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...ולהתחזק באמונה אות תז מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום. והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה. גם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך. בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך...
שיחות הר"ן - אות רנג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן איש אחד מחשוכי בנים, והיה מאנשי רבנו זכרונו לברכה ופעם אחת היה בבית רבנו זכרונו לברכה והיה יום אחד שנכנסו אצלו כמה חשוכי בנים ושחרו אותו שיעזר להם ונכנס האיש הנ"ל מאנשיו גם כן, ובקש אותו גם כן עבור בנים השיב לו מה הרעש הזה הלא עקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים וזהו העקר על כן העקר לבקש על יהדות שתזכה לילך בדרך הישר וכו' בודאי אם אפשר לזכות לבנים בגשמיות בודאי מה טוב אבל העקר הוא לשום לב להתקרב להשם יתברך כי זה עקר התולדות וכו' כנזכר לעיל ומאז...
חיי מוהר"ן - תקמו - עבודת השם
...השם אות תקמו דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם מה שהיו תועים ונבוכים בדורות הראשונים [כגון עניני עבודות זרות שהיו שוחטים בניהם למלך וכיוצא, עניני שטותים הרבה שהיו בדורות הראשונים] ועכשו נתבטלו הרבה שטותים. ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג...
חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
...על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצט - דַּע שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה לְהִנָּצֵל מֵענֶשׁ שֶׁל אַלְמָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן שלא תמות אשתו, חס ושלום והוא מתיקות בהתורה על ידי זה נצולין מזה הענש, לבלי להיות אלמן, חס ושלום וזה אותיות אלמן ראשי תבות מה נמלצו לחכי אמרתך . שעל ידי שמרגישין מתיקות בהתורה נצולין מהענש הזה וגם הכתוב מסים: "מדבש לפי" שעל ידי זה המתיקות שמרגישין בהתורה ממתיקין הדין של מיתת אשתו, חס ושלום כי דבש בגימטריא אשה כמובא בכתבים
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כג
...שלו לארץ ישראל - אות כג ובבקר שהוא ערב פסח נסע הקפיטן עם כמה ישמעאלים על הספינה קטנה לתוך העיר ובאו לפניו ובקשו ממנו לחם לאכל ודברו עמו ברמיזה והשיב להם ברמיזה והודיעם שיש כאן יהודים ויכולים אתם לקנות לכם לחם והשם יתברך ברחמיו אשר בידו לב מלכים ושרים הסיר לבו ובלבל דעתו עד שיצא מפיו בלי ישוב הדעת ואמר שיקח אחד מהם כדי לקנות לחם עבורם ונסע מיד עמו האיש של רבנו זכרונו לברכה ובא אל העיר והלך אחריו אחד מהישמעאלים שלו לשמרו שלא יברח ודרך הליכתו לעיר היה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 25_06_2025 השעה 21:11:54 - wesi2