... מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל, הוא יכול להכיר באחר, אם היה אצל צדיק [אמתי] על ראש השנה אם לאו. כי מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה, אזי בכל מקום שהאיש הזה מסתכל, נעשה אותו האויר בחינת אוירא דארץ ישראל, ועל כן מי שיודע מטעם ארץ ... אחד כפי ערכו, הוא מחיב להרגיש ארץ ישראל, כשפוגע ומתועד יחד עם זה האיש, שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה, כי על ידו נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל. וכן כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - ... ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי הכל הוא עניין אחד. כי בשורש העניין של להיות אצל צדיק אמיתי על ראש השנה, הוא בחינה אחת עם ארץ ישראל, שהוא בחינה אחת עם התגלות האמונה שהיא סודות התורה הנ"ל שלא ניתנים לדרוש ...

... [עין ב"לקוטי תנינא" סימן כ"ב ובסימן ע"ב] ועוד בכמה מקומות גם אחר כך בסמוך אחר שאמר ענין הנ"ל, הגיע ראש השנה ואמר אז התורה חדי רבי שמעון סימן ס"א בחלק ראשון ושם הזכיר ענין חסרון אמונה בעצמו עין שם באות ...

... ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא ...

... על עצם גדלתו בלי שעור כי אין כאן ממצע כנ"ל והבן היטב האמת לאמתו אות רסג בשנת תקס"ג שהוא ראש השנה הראשון שהיה בכאן בברסלב אז הייתי אצלו על ראש השנה וכל עשרת ימי תשובה עד אחר יום כפור. ואחר יום כפור נסעתי לביתי ורבי יודל ורבי שמואל אייזיק נשארו ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טז ותכף אחר ראש השנה היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו ולא היה רוצה לנסע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה ...

... רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר בזלאטיפליע בשבועות. מאמר "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. ... סימן י"ב, נאמר בשבת נחמו תקס"ג, והמתיק בתוכו פרוש הפסוק: נחמו נחמו וכו'. מאמר אשרי השגחה סימן י"ג נאמר בראש השנה תקס"ד. מאמר תקעו להמשיך שלום וכו' [סימן י"ד] נאמר בשבת חנוכה תקס"ד. מאמר רבי יוחנן משתעי סימן ט"ז נאמר ... כמדמה שנאמר בחרף תקס"ד בטיראויצע. מאמר תפילה לחבקוק [סימן י"ט] נאמר בשבועות תקס"ד. מאמר תשעה תקונין סימן כ' נאמר בראש השנה תקס"ה. מאמר עתיקא סימן כ"א נאמר בשבת נחמו תקס"ד. מאמר חותם בתוך חותם סימן כ"ב, נאמר בשבוע שאחר ראש השנה תקס"ה. מאמר צוית צדק סימן כ"ג נאמר בחרף תקס"ג. מאמר אמצעיתא דעלמא סימן כ"ד נאמר בסעדת ליל שבת בקיץ ... מאמר מרכבת פרעה סימן ל"ח נאמר בשבת שירה תקס"ב. מאמר אתם נצבים סימן מ"ד נאמר בסוף תקס"ב, בשבת שקדם ראש השנה. מאמר על אשר מעלתם סימן מ"ח נאמר באסרו חג סוכות תקס"ג. מאמר לשמש סימן מ"ט נאמר בשבת ג' ניסן ... שנת תקס"ה. מאמר וביום הבכורים סימן נ"ו. נאמר בשבועות תקס"ה. מאמר תלת נפקין והיכל הקדש סימנים נ"ח, נ"ט, נאמרו בראש השנה תקס"ו. מאמר פתח רבי שמעון סימן ס' נאמר בראש השנה תקס"ז. מאמר חדי רבי שמעון סימן ס"א נאמר בראש השנה תקס"ח. מאמר ויסב סימן ס"ב נאמר בשבת שירה תקס"ה. מאמר סוד כונת המילה סימן ס"ג נאמר בשבת שקדם הברית ... סימן ע"ב, נאמר באותו העת שנולד בנו הקדוש שלמה אפרים הנ"ל. מאמר ויתן עז למלכו סימן ע"ח נאמר בזלאטיפאליע בראש השנה תקס"א. מאמר "זומם רשע לצדיק", סימן צ"ו, נאמר זמן רב קדם נסיעתו לארץ ישראל. מאמר צהר תעשה לתבה סימן ... לפניו את המאמר הנ"ל אמר לו שזה המאמר הוא עכשו בעתים הללו ההתבודדות שלו. מאמר מה שהעולם נוסעין על ראש השנה סימן רי"א נאמר סמוך לראש השנה תקס"ח. ובראש השנה נאמר מאמר חדי רבי שמעון סימן ס"א ושם מבאר ביותר ענין זה שנוסעין על ראש השנה לצדיקים, וענין כלהו במחשבה אתברירו רק שבכאן בסימן רי"א מרמז גם מענין נסיעה על קברי צדיקים בבחינת ויקח משה ... גלה אז ענין המשכן והתינוקות וכו' שהוא גמר מאמר אזמרה הנ"ל. מאמר תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א' נאמר בראש השנה תקס"ט, וקדם לזה ספר מראה נוראה כמבאר במקום אחר. מאמר ימי חנוכה [סימן ב] נאמר בשבת חנוכה תקס"ט. מאמר וביום הבכורים סימן ד' נאמר בשבועות תקס"ט. מאמר תקעו אמונה סימן ה' נאמר בראש השנה תק"ע. מאמר כי מרחמם סימן ז' נאמר בשבת חנוכה תק"ע. מאמר תקעו תוכחה סימן ח' נאמר בראש השנה תקע"א. סימנים י, י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז. נאמרו בסוף שנת תקס"ח בחזירתו מלבוב. סימן ל"ב, יש ... ז' היה אחר שבועות תקס"ט. שיחות הר"ו סימן כ"ד מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת קיץ תקס"ט, ואחר כך בראש השנה תק"ע נאמר מאמר תקעו אמונה. ושם נכלל ענין צדיק אוכל לשבע נפשו, והשביע בצחצחות נפשך. סימן ל"ב צריך לחזק ... שמיני עצרת תקס"ג. סימן פ"ז לפי בחינת הימים נוראים בין יום הכפורים לסוכות תק"ע. סימן צ"א סגלה להתמדה ערב ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, חרף תקס"ז, קדם חנוכה בשבוע של הברית מילה ...

... כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון

ראש השנה / התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=202 "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן ... כמו כן, במספר מקומות אמר רבי נחמן מברסלב על עוד דבר שאין דבר אחר שגדול יותר ממנו, והוא על ראש השנה שלו. כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=568 - חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו breslev.eip.co.il/?key=558 - חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה ... אמר שהוא כל היום יש לו התבודדות, כי הוא כל הזמן כלול בא"ס, בגלל שלמות דעתו. וזה כמובן עניין ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, כי כאן breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו ביאר רבי נחמן מברסלב כי כל עניין ראש השנה שלו הוא שהאדם יבנה את ירושליים, דהיינו שלמות היראה, שהיא שלמות האמונה, דהיינו לאחוז בשורש הנשמות, על ידי שהאדם נכלל בבחינת מקומו של עולם, ואז הוא יכול לעשות ראש השנה. כי כאשר האדם נכלל בא"ס, הוא נותן חיות לעולם כמו שראש השנה נותן חיות לכל השנה. וגם, כאשר האדם ורק כאשר האדם נכלל בבחינת מקומו של עולם, רק אז הוא באמת יכול לעשות ראש השנה. כי רק הוא יכול לשפוט את כל העולם לכף זכות, כפי שהתבאר בתורה הנ"ל. וכשרבי נחמן מברסלב אמר להיות אצלו על ראש השנה, בשורש פנימיות כוונתו היא שעל האדם להגיע לשלמות הדעת ולהיות צדיק כמוהו ממש, ועל ידי זה יש את בחינת אילו ידעתיו הייתיו, ואז האדם באמת נמצא אצל רבי נחמן מברסלב בבחינת ראש השנה. כי כל העניין של רבי נחמן מברסלב הוא רק ראש השנה, דהיינו הראש וההתחלה של העולם, דהיינו להכלל בא"ס שזו בחינת לפני הבריאה שהיא הראש של כל הבריאה. וכל העניין של רבי נחמן מברסלב הוא רק להכלל בא"ס. וכדי לזכות להיות אצל רבי נחמן מברסלב בראש השנה, על האדם להשלים את דעתו, ועל ידי זה לזכות להכלל בא"ס כמבואר. ועל ידי זה גם הוא זוכה להיות בשורש הנשמות כמו רבי נחמן מברסלב, ואז הוא ורק הוא באמת נמצא בשלמות אצל רבי נחמן מברסלב בראש השנה. כי הוא נמצא עם רבי נחמן מברסלב באותו המקום ממש, בשורש הנשמות. אלא מאי? שההשתלשלות של זה בעולם העשייה היא להיות אצלו פיזית בראש השנה. כי כאשר נדמה לאדם שהוא זה הגוף שלו. ונדמה לו ג"כ שהצדיק זה הגוף שלו. אז הוא צריך שהגוף שלו יהיה באותו המקום שבו נמצא הגוף של הצדיק, בראש השנה. אך כאשר האדם מבין שהוא זאת הנשמה שלו והצדיק הוא השכל שלו, אז להיות אצל הצדיק בראש השנה, הוא כמובן עניין אחר לגמרי גבוה יותר... והבן היטב וע"פ הנ"ל יובן מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=2382 - ... כי יש לציית את הצדיק בכל דבר, מלבד בדבר אחד, שהוא אם הצדיק אומר לך שלא להיות אצלו על ראש השנה, עליך להתעקש על כך ולהיות בראש השנה. כי בשורש העניין, זה מרמז על העניין שהאדם צריך להשיג את מה שיש מעל השכל דייקא, למרות שבאמת אי ... להתפלל, אך הוא היה צריך להתעקש ולהמשיך להתפלל ולהכנס לארץ ישראל. אך הוא לא זכה לכך. כי ארץ ישראל וראש השנה הם עניין אחד ממש, כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל ... ומשה רבנו **** וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=483 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים שראש השנה הוא בחינת קדושת המחשבה, דהיינו השכל הנקנה, שהוא קודש הקודשים, ושהוא דייקא קדושת המחשבה של השכל האנושי המצומצם וכולי

... הקדושה של רבנו זכרונו לברכה מוצאי שבת פרשת תולדת תק"ע פה ברסלב. כל סדר הזמנים של כל השנה דהינו ראש השנה יום כפורים סוכות הושענא רבא שמיני עצרת חנוכה ופורים. ומקדם לו חמשה עשר פסח שבועות וכו' בכל זמן וזמן ... עבודה חדשה באלו הזמנים]. בחנוכה של אשתקד הייתי מדליק הנרות ושאר הנהגות חנוכה בכונות של התורה שנאמר אז וכן בראש השנה ויום כפור וכו' היתה עבודתו בהם על פי הכונות של התורה שנאמרה בראש השנה זה רק שהיתה בדקות יותר הינו שעבודתו היתה בדקות יותר ממה שנאמר בהתורה הנ"ל אות צ בפורים נודע לי ...

... שאני צריך להתענות בהם וצוה לכתבם על הניר לזכרון. והזהיר אותי מאד לזכרם ולבלי לאבד הצעטל שלי. וצוה עלינו שבראש השנה קדם שהוא אומר תורה בעת שהוא מכין עצמו לומר תורה אזי נקבל על עצמנו התעניתים שלנו שצוה עלינו ואז בראש השנה בשעת הכנתו לומר תורה יהיה קבלת התעניתים הנ"ל על כל השנה כלה. ומי שלא יהיה על ראש השנה לא יתענה כלל. וכן היה כשמסר התעניתים לשאר אנשי שלומנו. כי כלם ספרו לי שהיה יושב על צעטל והיה ... שתי שנים. אחר כך כשבא מלמברג צוה עלינו שלא להתענות כלל. ואמר הלא מי שאינו זוכה להיות אצלי על ראש השנה הוא אין לו להתענות כלל כנ"ל ומי שזוכה להיות על ראש השנה הוא בודאי אין צריך להתענות כלל מאחר שזוכה להיות אצלי על ראש השנה והבן. ועין במקום אחר מזה מעלת מי שזוכה להיות אצלו על ראש השנה. אחר כך אמר אין אתם מרגישין כלל מה שעושין עמכם כי בתחלה צויתי אתכם להתענות ואחר כך צויתי שלא ...