לֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁל שַׁבָּת תְּשׁוּבָה שְׁנַת תק"ע לפ"ק דִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ

כִּי הָיָה מְפֻרְסָם שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ יָבוֹא

וְדַעְתּוֹ לא הָיְתָה נוֹטָה לָזֶה

וְאָמַר אָז שֶׁקּדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ לא אֶחָד יִהְיֶה שֶׁיִּצְעַק עַל אֱמוּנָה

כִּי כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ אָז יִהְיוּ צוֹעֲקִים בְּקוֹל גָּדוֹל עַל אֱמוּנָה כָּמוֹנִי הַיּוֹם

עַד שֶׁיִּהְיֶה נִחָר גְּרוֹנָם, וְלא יוֹעִיל

וּמַה שֶּׁכָּתוּב: "כָּל הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלָיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ"

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיּאמְרוּ לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים קָדוֹשׁ

הוּא כִּפְשׁוּטוֹ

כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ אָז וְיִתְחַזְּקוּ וְיִשָּׁאֲרוּ בֶּאֱמוּנָתָם הַקְּדוֹשָׁה יִהְיוּ רְאוּיִים לוֹמַר לִפְנֵיהֶם אֲפִילּוּ יוֹתֵר מִזֶּה

מֵאַחַר שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ קַיָּמִים בֶּאֱמוּנָה וְלא יַנִּיחוּ עַצְמָם לִפּל וְלִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר הָעוֹלָם

וְיִהְיֶה כַּמָּה מְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר

וְאֵין סָפֵק שֶׁלּא יִמָּצֵא אָז קִבּוּץ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִים יַחַד שֶׁחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת לִשְׁמעַ דְּבַר ה'

וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָז אֵיזֶה כְּשֵׁרִים בַּדּוֹר

אַךְ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים

עָנָה וְאָמַר "כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר"

לְמַעַן יֵדְעוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים שֶׁכְּבָר הָיָה מִי שֶׁיָּדַע זאת מִקּדֶם

וְיֵדְעוּ לְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים