ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 2
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1.

ובזה יתבאר מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כוח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת

אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתּב, וְאֵיזֶהוּ לא נִתְּנָה לִכְתּב

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת

וַאֲפִילּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ

...

וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁלּא נִתַּן לִכְתּב

וְעַל כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתּב וְשֶׁלּא נִתְּנוּ לִכְתּב

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת

כִּי זֶה עִקָּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ"ל

עיין שם

כי כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=77 - ספר המידות - ארץ ישראל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק [אֲמִתִּי] עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֲׂה אוֹתוֹ הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֲׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

וכן כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר

אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו

וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן

וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו

אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק

כי הכל הוא עניין אחד.

כי בשורש העניין של להיות אצל צדיק אמיתי על ראש השנה, הוא בחינה אחת עם ארץ ישראל, שהוא בחינה אחת עם התגלות האמונה שהיא סודות התורה הנ"ל שלא ניתנים לדרוש וכולי.



לגבי כיצד עניין ארץ ישראל קשור לכל הנ"ל

ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=25 וגם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77 *

בעניין המקיפים של חכם הדור שהם מעל הזמן ושהם נסתרים מעין כל, דהיינו התורה שלא ניתנה לדרוש.

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

וּלְמַעְלָה מִן הַכּל הֵם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכָם הַדּוֹר

שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר

...

וְהַמַּקִיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים

כִּי הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך

כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה

הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִילּוּ נֶגֶד רֶגַע אַחַת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא

שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך

וְשָׁם אֵין שׁוּם זְמַן, כִּי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

...

וְהַשָּׂגוֹת מַקִיפִים הַלָּלוּ זֶה עִקָּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם

וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה

כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע

כִּי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא

זֶה בְּחִינַת: "מָה רַב טוּבְך אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיך"

כִּי הֵם הֵם רַב טוֹב הַצָּפוּן וְטָמוּן וְסָתוּם מֵעֵין כּל

וְזֶהוּ: "מָה רַב טוּבְך" מָה דַיְקָא

כִּי הֵם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "מֶה חָמִיתָ מֶה פִּשְׁפַּשְׁתְּ"

בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע'

ושם בהמשך:

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת

שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם

כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד

יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ

שֶׁעַל יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה

עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם

כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ

נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אִם לא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו

לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלּא לְגַלּוֹת

עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם

כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל

עַל כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו

לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלּא לְגַלּוֹת

בְּאפֶן שֶׁלּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיך לְהַשִּׂיג

וְלא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיך לְהַשִּׂיג

*

בעניין השכל שאותו אי אפשר לדרוש ושהוא כולו בבחינת שתיקה, ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=114&PID=311#311 שזו בחינת "מה", שהיא מעל הכל וכולי, עיין שם.


ובעניין זה שהצדיק צריך דייקא לצמצם את חוכמתו כדי לתת חיות לעולם, כעי"ז מובא

כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

כִּי כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ

לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ

רַק עַל יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר

הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא

הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם וכוּ'

בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ

"צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ"

אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבד אֶת ה'

וְאִם לָאו וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ

יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְיִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם.

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד

בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיד הַצַּדִּיק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

הִגִּיד אוֹתָהּ בִּבְחִינוֹת: "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"

...

וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ

אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר

אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר

שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת

מַשְׁמָעוּת טוֹב

דְּהַיְנוּ 'צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם'

וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ

דְּהַיְנוּ 'וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'

אֲבָל דַּע

שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר

וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת

וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת

זֶה, כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמאלָהּ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"

בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ

לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה

לִבְחִינַת שְׂמאלָהּ

כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה

כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת שְׂמאלָהּ

יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לְעוֹלָם

וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"

אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ

*

היבט נוסף לגבי 3 סוגי התורות שיש כנ"ל.

1 - ההשגה של האין סוף, היא בחינת מה, והיא לא ניתת לדרוש, כי היא כולה שתיקה בלבד.

2 - ההשגה שיש לצדיק ברשימו שלו מה"ושוב" שלו מהביטול, ההשגה הזאת יש חלקים ממנה שצריך להסתיר אותם כדי שתהיה בחירה, דהיינו תורה שאפשר לדרוש ולא לכתוב, היינו תורה שאפשר רק לרמוז אליה בלבד, אך לא לומר אותה בפירוש.

3 - והחלקים שהצדיק מגלה מהשכל שלו, היא התורה שנתנה לכתוב.

דהיינו

1 - השגת האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי אין שם דיבור וכולי.

2 - החלק של השגת הרשימו שצריך לרמוז אותו בלבד, הוא התורה שנתנה לדרוש, דהיינו שהוא רק ברמז.

3 - והתורה שהצדיק מגלה היא התורה שנתנה גם לכתוב.

*

עוד בחינה של 3 התורות הנ"ל.

1 - תורה שלא נתנה לדרוש, היינו מה שהיה לפני בריאת העולם, היינו השגת מה של האין סוף.

2 - תורה שנתנה לדרוש ולא לכתוב, היינו סודות התורה דעתיקא סתימאה שיש בבריאה. בחינת תורה שבעל פה / שבנסתר...

3 - תורה שנתנה לכתוב, היינו העולם הזה בחינת הבריאה. בחינת תורה שבנגלה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
...ישראל, נעשה יחוד [לשון רבנו זכרונו לברכה] ויסב אלהים את העם וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש בו תערובות, על ידי מאכל כזה, יוכל האדם לחטוא ב. והברור של המאכלים, הוא על י...
חיי מוהר"ן - שמה - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...אות שמה ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו וראשות [הינו ראש ומנהיג] אין שיך לי כלל כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם. וכל השיחות והספורים [הינו התורות והמאמרים שהוא אומר] שלנו אם לא היה לי גם זה המעט הראשות גם אלו הדבורים לא היו באים בתוך העולם. ובאמת אם לא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
...שמח וטוב לב בשבת צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראת
שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שאמר העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה מחמת זה זכיתי למדרגתי לא כן הוא רק עם דבר אחד הצלחתי ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: מיט איין זאך איז מיר גיראטין
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית וירד אברם...
ספר המידות - שמחה
...זה סימן שלבו שלם לאלקיו. ב. מחמת שמחה נפתח הלב. ג. ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות ודאגות. ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ה. השמחה של מצוה היא מעז לאדם. ו. כשאתה רואה, שהרשע בפתע פתאום הוא שוחק, בידוע שנפל לו איזה עצה על עברה. ז. על ידי עצות טובות שתתן, תזכה לשמחה. ח. על ידי הרקודין והתנועות שאתה עושה בגוף, נתעורר לך שמחה. ט. כשנופל לך שמחה בלבך בפתע פתאום, זהו מחמת שנולד איזהו צדיק. י. על ידי יראה בא התלהבות. יא. מי שמבזה בעיני עצמו, על ידי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כְּשֶׁהָאָדָם הוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל
חיי מוהר"ן - תעג - עבודת השם
...תעג מצאתי כתוב אצלו מצוה שיכתב כל אחד ספר תורה לעצמו שיכתב לו ספר בתורה כל שכן סת"ם אות תעד "כי תשא את ראש בני ישראל" זה בחינת משא "ונתנו איש כפר" זה בחינת מתן. הינו בחינת משא ומתן אות תעה שמעתי מרבי יצחק חתן המגיד מטירהאוויצע שאמר ששמע מפיו הקדוש שאמר שבדרך צריכין לזהר בטבילת מקוה כי מקוה מסגל להנצל מרוצחים אות תעו כונת השלחן מימי ילדותו שלחן בגימטריא קלפה נדחה פיה עם הכולל. הינו שיהיה נדחה הקלפה מהשלחן שלא תינק מהשלחן שולחן בגימטריא יקו"ק יקרבנו. כשהיה אחד צריך לרפואה היה מכון שלחן בגימטריא צו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעה - מַעֲלַת הַבְּכִיָה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה
...הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה עקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה ואפילו' החרטה טוב מאד שתהיה מחמת שמחה שמרב שמחתו בהשם יתברך הוא מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים ומתעורר לו בכיה מחמת רב השמחה וזה עקר מעלת הבכיה, שתהיה מחמת שמחה וזה בכיה הוא ראשי תבות בשמך יגילון כל היום שעקר הבכיה שתהיה מחמת שמחה בשמו יתברך כי בכיה הוא מתעורר משם ס"ג, שהוא בבינה ועל כן בכיה בגימטריא המלוי של ס"ג כמובא בכתבי האר"י הינו שהתעוררות הבכיה תהיה משמחה כי בינה לבא כמו שכתוב: "הלב מבין" ועקר השמחה היא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 08_01_2026 השעה 22:32:03 - wesi2