ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 2
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1.

ובזה יתבאר מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כוח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת

אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתּב, וְאֵיזֶהוּ לא נִתְּנָה לִכְתּב

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת

וַאֲפִילּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ

...

וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁלּא נִתַּן לִכְתּב

וְעַל כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתּב וְשֶׁלּא נִתְּנוּ לִכְתּב

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת

כִּי זֶה עִקָּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ"ל

עיין שם

כי כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=77 - ספר המידות - ארץ ישראל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק [אֲמִתִּי] עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֲׂה אוֹתוֹ הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֲׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

וכן כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר

אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו

וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן

וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו

אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק

כי הכל הוא עניין אחד.

כי בשורש העניין של להיות אצל צדיק אמיתי על ראש השנה, הוא בחינה אחת עם ארץ ישראל, שהוא בחינה אחת עם התגלות האמונה שהיא סודות התורה הנ"ל שלא ניתנים לדרוש וכולי.



לגבי כיצד עניין ארץ ישראל קשור לכל הנ"ל

ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=25 וגם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77 *

בעניין המקיפים של חכם הדור שהם מעל הזמן ושהם נסתרים מעין כל, דהיינו התורה שלא ניתנה לדרוש.

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

וּלְמַעְלָה מִן הַכּל הֵם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכָם הַדּוֹר

שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר

...

וְהַמַּקִיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים

כִּי הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך

כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה

הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִילּוּ נֶגֶד רֶגַע אַחַת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא

שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך

וְשָׁם אֵין שׁוּם זְמַן, כִּי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

...

וְהַשָּׂגוֹת מַקִיפִים הַלָּלוּ זֶה עִקָּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם

וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה

כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע

כִּי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא

זֶה בְּחִינַת: "מָה רַב טוּבְך אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיך"

כִּי הֵם הֵם רַב טוֹב הַצָּפוּן וְטָמוּן וְסָתוּם מֵעֵין כּל

וְזֶהוּ: "מָה רַב טוּבְך" מָה דַיְקָא

כִּי הֵם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "מֶה חָמִיתָ מֶה פִּשְׁפַּשְׁתְּ"

בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע'

ושם בהמשך:

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת

שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם

כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד

יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ

שֶׁעַל יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה

עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם

כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ

נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אִם לא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו

לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלּא לְגַלּוֹת

עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם

כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל

עַל כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו

לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלּא לְגַלּוֹת

בְּאפֶן שֶׁלּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיך לְהַשִּׂיג

וְלא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיך לְהַשִּׂיג

*

בעניין השכל שאותו אי אפשר לדרוש ושהוא כולו בבחינת שתיקה, ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=114&PID=311#311 שזו בחינת "מה", שהיא מעל הכל וכולי, עיין שם.


ובעניין זה שהצדיק צריך דייקא לצמצם את חוכמתו כדי לתת חיות לעולם, כעי"ז מובא

כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

כִּי כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ

לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ

רַק עַל יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר

הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא

הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם וכוּ'

בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ

"צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ"

אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבד אֶת ה'

וְאִם לָאו וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ

יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְיִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם.

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד

בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיד הַצַּדִּיק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

הִגִּיד אוֹתָהּ בִּבְחִינוֹת: "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"

...

וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ

אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר

אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר

שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת

מַשְׁמָעוּת טוֹב

דְּהַיְנוּ 'צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם'

וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ

דְּהַיְנוּ 'וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'

אֲבָל דַּע

שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר

וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת

וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת

זֶה, כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמאלָהּ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"

בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ

לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה

לִבְחִינַת שְׂמאלָהּ

כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה

כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת שְׂמאלָהּ

יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לְעוֹלָם

וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"

אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ

*

היבט נוסף לגבי 3 סוגי התורות שיש כנ"ל.

1 - ההשגה של האין סוף, היא בחינת מה, והיא לא ניתת לדרוש, כי היא כולה שתיקה בלבד.

2 - ההשגה שיש לצדיק ברשימו שלו מה"ושוב" שלו מהביטול, ההשגה הזאת יש חלקים ממנה שצריך להסתיר אותם כדי שתהיה בחירה, דהיינו תורה שאפשר לדרוש ולא לכתוב, היינו תורה שאפשר רק לרמוז אליה בלבד, אך לא לומר אותה בפירוש.

3 - והחלקים שהצדיק מגלה מהשכל שלו, היא התורה שנתנה לכתוב.

דהיינו

1 - השגת האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי אין שם דיבור וכולי.

2 - החלק של השגת הרשימו שצריך לרמוז אותו בלבד, הוא התורה שנתנה לדרוש, דהיינו שהוא רק ברמז.

3 - והתורה שהצדיק מגלה היא התורה שנתנה גם לכתוב.

*

עוד בחינה של 3 התורות הנ"ל.

1 - תורה שלא נתנה לדרוש, היינו מה שהיה לפני בריאת העולם, היינו השגת מה של האין סוף.

2 - תורה שנתנה לדרוש ולא לכתוב, היינו סודות התורה דעתיקא סתימאה שיש בבריאה. בחינת תורה שבעל פה / שבנסתר...

3 - תורה שנתנה לכתוב, היינו העולם הזה בחינת הבריאה. בחינת תורה שבנגלה.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לב
...ישראל - אות לב גם תכף כשבא לשם לטבריה שלח אליו הרב החסיד המפרסם הגביר מורנו הרב משה זכרונו לברכה, בן הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב מנחם מנדיל זכר צדיק לברכה וויטפסקר שרוצה להתחתן עמו והשיב רבנו זכרונו לברכה: האיך יכולים למאן בשדוך ? מן הסתם מהשם יצא הדבר שתהיה בתי בארץ הקדושה ולא דבר יותר ומיד הלך השדכן והשיב להרב רבי משה הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה מרצה ותכף עשה סעדה גדולה והיו על הסעדה כל גדולי ארץ ישראל הן ממדינת ליטא והן ממדינת פולין, כלם כאחד גדולים וקטנים והיה להם שמחה גדולה ובתוך הסעדה דברו דברי...
חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
...מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים אות פא שנת תקס"ה הייתי עומד סמוך על השלחן ושוחה בים וכל האמות וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...ח"ב - תורה ו - על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צה - כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים
...צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים [לשון רבנו ז"ל] כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים אזי הקדוש ברוך הוא מקים עליהם בני אדם שיחלוקו וידברו עליהם כדי שלא יזוחו דעתם עליהם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו' וזה פרוש: סוד שמובא ב"עץ החיים 'אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה' פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו על ידי זה מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין וכשמסיר ממנו מה, שאין מחזיק את עצמו למה אלא שהוא מתגאה אזי נשאר פה הינו שבני אדם פותחים...
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
...איש הישראלי אם צריך לעצה [הוספות לתורות מכתב יד רבינו ז"ל] [שמעתי מהרב וכו' יום ב' עקב תקס"ו לפ"ק] כי איש הישראלי אם צריך לעצה אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו' הן בגשמי והן ברוחני כי שם גמר העצה ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות יועצות כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי הצדיקים זולת לתלמידים של צדיקי אמת כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ צר לו דהיינו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כא
...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כא ובבקר באו אל הספינה אנשי חיל שקורין ברנד ואך [כמו משמר הגבול] ורבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל רצו עוד לבוא להתנפל לפני רגלי הקפיטן ולהתחנן לו שיניח אותם לשוב אל הספר אך בתוך כך עקרו [עוגני הספינה] וברחו לצד שהרוח נשאם מחמת פחד כי המלחמה נתעוררה מיד ונשמע קולם מאד ושמעו שם על הספינה קול גדול מאד של [התותחים והפצצות] ושאר קולות כאלו מעניני מלחמה כי קולם נשמע למרחוק מאד וגדל הסכנה והאימה והפחד שהיה להם אז אין לשער ונפלו למשכב שניהם יחד ולא היה להם אפילו מים לשתות...
שיחות הר"ן - אות כא
שיחות הר"ן - אות כא בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו' וצריכין להיות שמח בראש השנה גם צריכין לבכות בראש השנה בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדבור מאד מאד ואמר שאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפילו הפיט רק מה שיסד רבי אלעזר הקליר אבל שאר הפיט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום דבור שאינו מכרח
חיי מוהר"ן - שעח - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...תורתו וספריו הקדושים אות שעח לענין כתיבת ספריו הקדושים שהרבה תורות כתב בעצמו זכרונו לברכה וקצת כתבוהו החברים והשאר כתבתי, אמר שהלשון שלי הוא סמוך להמכון. והוטב בעיניו הלשון שלי, ואמר שאחריו אנכי. הינו לענין צחות הלשון של התורות הלשון שלי היא מעלה מכלם הרבה. אפס הלשון שלו בעצמו טוב ומעלה ביותר בודאי אבל אחר הלשון שלו הוא הלשון שלי שתכף במדרגה שאחריו נגד הלשון של שאר החברים כי לא הוטב בעיניו לשונם כלל בכמה אפנים כי על פי רב לא עמדו על המכון כלל. וגם המעט שהבינו לא היו יכולים לכתב על הספר כל אשר הבינו...
יראת הרוממות - מהי? חלק 1
...- מהי? חלק 1 שאלה: אשמח להבין את העניין של יראת הרוממות. מהי בדיוק? קראתי כאן breslev.eip.co.il/?key=44 כי צריך להעלות את מידת היראה לשורשה, דהיינו להגיע ליראת הרוממות. אשמח להבין מהי היראה הזאת, ואיך להגיע אליה? תודה תשובה: העניין הוא כדלקמן: יש שני סוגים של יראה, יש יראה שהיא רעה ויש יראה שהיא טובה. יראה רעה היינו יראה שהיא אינה יכולה להתקיים בלי שיהיה קיים רע כלשהו. יראה טובה היינו יראה שיכולה להתקיים גם בלי רע. פירוש: יראה רעה, היינו כל יראה שנובעת מכך שהאדם חושב שיש רע כלשהו בעולם, ומשום כך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:51 - wesi2