[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ

'בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר משֶׁה לִבְנֵי גָד תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים

נֶעֱנַשׁ שֶׁבֶּן בְּנוֹ עָבַד לְפֶסֶל מִיכָה'

וְהַדָּבָר קָשֶׁה, מָה עִנְיָן זֶה שֶׁל תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים

לָענֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲבד בֶּן בְּנוֹ עֲבוֹדָה זָרָה

'כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ'

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ'

וּמשֶׁה הָיָה חוֹשֵׁד אוֹתָם שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד אֵינָם רוֹצִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוּם חֵלֶק

נִמְצָא שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ

בִּשְׁבִיל זֶה נֶעֱנַשׁ בְּבֶן בְּנוֹ שֶׁלּא הָיָה לוֹ אֱלוֹהַּ

כִּי הֵם כְּשֵׁרִים הָיוּ בְּדָבָר

כִּי רָצוּ לִטּל חֵלֶק בָּאָרֶץ גַּם כֵּן כַּמּוּבָא