ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ד
עכשו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד, חס ושלום, עד שישיג מעות ואפילו אחר הירידה חס ושלום, מעבודתו יתברך עדין לאו כל אחד משיג מעות כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות בבחינת: "ותרד פלאים" (איכה א ט), פלאים אותיות אלפים הינו שהאלפים של עשירות ירד פלאים, דהינו ירידה גדולה ונפלאה על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום, ירידה גדולה מאד קדם שבא לעשירות דהינו אלפים מזמנים ועדין הוא ספק כנ"ל אבל איש כשר באמת קשה לו מאד שיהיה לו עשירות ואף על פי שנמצאים גם צדיקים ואנשים כשרים שיש להם מעות אבל הוא כבד וקשה מאד מאד וגם העשירות שיש להם לצדיקים הוא מזיק להם לעבודתם גם באמת, אף על פי שיש להם איזה מעט עשירות אבל אף על פי כן אין להם עשירות גדול מזמן כמו שיש להקלי עולם שיש להם אלפים ורבבות אדמים מזמנים כי עכשו קשה וכבד מאד שיהיה להכשרים עשירות כנ"ל וכמו שאומרים בשם רבי נחמן זקני זכרונו לברכה שאמר על מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת סג) : "ארך ימים בימינה" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה, ארך ימים איכא עשר וכבוד ליכא ? ואמרו כל שכן עשר וכבוד ! ואמר רבי נחמן זכר צדיק לברכה, שהוא רק כל שכן הינו שבודאי הוא קל וחמר וכל שכן שראוי שיהיה להם עשר וכבוד אבל לא בפרוש כי אף על פי כן אין להם מזמנים כמה אלפים אדומים, וכנ"ל
עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ

קָשֶׁה מְאד מְאד שֶׁיִּהְיֶה מָעוֹת לְאִישׁ כָּשֵׁר

כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאד, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיַּשִּׂיג מָעוֹת

וַאֲפִילּוּ אַחַר הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

עֲדַיִן לָאו כָּל אֶחָד מַשִּׂיג מָעוֹת

כִּי גַּם הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם לָאו כָּל אֶחָד מַשִּׂיג מָעוֹת

אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת רָחוֹק מְאד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת

כִּי דַּע, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָפַל הָעֲשִׁירוּת בְּעִמְקֵי הַקְּלִיפּוֹת בִּבְחִינַת: "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", פְּלָאִים אוֹתִיּוֹת אֲלָפִים

הַיְנוּ שֶׁהָאֲלָפִים שֶׁל עֲשִׁירוּת יָרַד פְּלָאִים, דְּהַיְנוּ יְרִידָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה

עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאד קדֶם שֶׁבָּא לַעֲשִׁירוּת דְּהַיְנוּ אֲלָפִים מְזֻמָּנִים

וַעֲדַיִן הוּא סָפֵק כַּנַּ"ל

אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת קָשֶׁה לוֹ מְאד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָאִים גַּם צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָעוֹת

אֲבָל הוּא כָּבֵד וְקָשֶׁה מְאד מְאד

וְגַם הָעֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים הוּא מַזִּיק לָהֶם לַעֲבוֹדָתָם

גַּם בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה מְעַט עֲשִׁירוּת

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְזֻמָּן כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְהַקַּלֵּי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲדֻמִּים מְזֻמָּנִים

כִּי עַכְשָׁו קָשֶׁה וְכָבֵד מְאד שֶׁיִּהְיֶה לְהַכְּשֵׁרִים עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן זְקֵנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ"

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, ארֶךְ יָמִים אִיכָּא עשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא ? וְאָמְרוּ כָּל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד !

וְאָמַר רַבִּי נַחְמָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁהוּא רַק כָּל שֶׁכֵּן

הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא קַל וָחֹמֶר וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד

אֲבָל לא בְּפֵרוּשׁ

כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם מְזֻמָּנִים כַּמָּה אֲלָפִים אֲדוּמִים, וְכַנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות כ
...- אות כ כשהאדם כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום...
מעשה מהציירים של המלך.
...co.il/?key=557 - חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים מעשה במלך אחד שבנה לעצמו פלטין וקרא לשני אנשים וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו. וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו והלכו להם אלו השני אנשים. והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא מאד. וציר שם חיות ועופות וכיוצא בזה בציורים נפלאים ונאים מאד. והשני לא שם אל לבו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר...
שבחי הר"ן - אות יא
שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה
ספר המידות - בגדים
...- בגדים חלק א' א. בגדי אדם מרמזים על מדותיו של אדם. ב. מי שהולך יחף, בידוע שהוא חוטא. ג. על ידי עזות מצח נענש בבגדים גם על ידי שבועות. ד. מי שאינו נזהר להסתכל בערות אביו, לסוף שילכו בניו "ערום ויחף". ה. מי שאוכל קדם, התפילה הוא נענש בבגדים. ו. על ידי גאוה נענש בבגדים. ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, על ידי זה אין לו במה ללבש. ח. מי שהוא ערב בעד עכו"ם, הוא נענש בבגדים. ט. לעתיד הקדוש ברוך הוא יהא נפרע מאותם המלבשים מלבוש עכו"ם. י. מי שהולך בבגדים קרועים מחמת עניות, תקנתו הבכיה לפני השם...
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר...
שיחות הר"ן - אות קז
שיחות הר"ן - אות קז "אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה" הענין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול. ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה" וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה" ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ואסתר ממצע בין שאול ורחל בינונית היתה
הנצחנות אינו סובל את האמת
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=394 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא אף בהנצחון הוא אמת ואינו משקר חס ושלום וכמובן ששורש העניין הוא הגאווה של האדם שהופכת אותו לטיפש ממש וכולי. ורק מי שהוא נכלל בהשי"ת ממש, רק הוא יש לו ענווה בשלמות, והוא נמצא באמת האמיתית תמיד, והוא נקי לגמרי מנצחנות למרות שהוא תמיד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד
...בקשו פניו תמיד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם בחינות שכחה וזכרון, כמו שכתוב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 07_01_2026 השעה 23:28:15 - wesi2