... הר"ן - אות מא לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם ...

... לי הגדלות" הינו שעשה הנסים על ידי תפילה אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל שיש ביניהם ...

... עלי מרעים" וכו' כי יש תמר בקדשה בחינת "צדיק כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי שאור הוא כללות ותקף הדינים, כי הוא בחינת אלהים ברבוע ובמלוי כמובא ועל כן נקרא תמר לשון תמורה הינו הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה אולת, תמורת חיים וכו' כמובא ושרש הדינים והסטרא אחרא הוא מחלקת שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה "צדיק כתמר יפרח" כי נמתק ונתבטל התמר דסטרא אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים שהם מחלקת גמורה על כן אפשר שידמה שהמחלקת של צדיקים היא גם כן מחלקת גמור של שנאה חס ושלום מחמת שהם נאחזין שם כנ"ל אבל באמת הוא רק לטובה וזה שבקש דוד, כשיהיה ... קטנה אך דע, כי בחל כשעושין מצוה, וכל מצוה היא קומה שלמה יש מקומות שהסטרא אחרא יונקת מהם והן הרגלין של המצוה שמשם יניקת הסטרא אחרא, בבחינות "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה ...

... הקדשה כי יש רועים של הסטרא אחרא והם גם כן מפרסמי הדור וכופין אנשים לתחות שעבודיהו ועקר מלכותם הוא ... אזי מתעורר ממנו קול דסטרא אחרא כי על ידי העברות נבראים מחבלים והם צועקים: הב לן מזוני ! הב לן חיי ... שעל ידי זה משברין עזות דסטרא אחרא שהוא בחינת עזות הגוף וזוכין להתקרב ולהתדבק אליהם ועל ידי זה זוכין ... והאסור של העזות פנים דסטרא אחרא כמו שכתוב שם: הוא היה אומר: עז פנים לגיהנום וכו' ואם כן אפשר ... שלא יהיה לו שום עזות דסטרא אחרא רק שיזכה שיהיה לו עזות דקדשה שעל ידו נבנה ירושלים, קריה נאמנה הינו ... דקדשה על ידי עזות פנים דסטרא אחרא ישלם בששים הינו בגיהנום כנ"ל ועזות דקדשה הוא בחינת תשרי ועל כן ...

... כי שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שגם אמות העולם לא היו מגלחים זקנם בימי קדם וזה סמוך איזה מאות שנים שהתחילו אמות העולם לגלח זקנם ואחר כך בזמן רב בתקף מרירות הגלות התפשטה הסטרא אחרא והתגרה היצר הרע גם בבני ישראל ...

... העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין לחתך המלכות שהיא בחינת דל"ת מארבע מלכיות דסטרא אחרא , בחינת חתכו לארבעה. ואפשר רמז קצת בדבריו זכרונו לברכה לענין שצריך לסבל יסורים ארבע ...

... ושתיה על ידי זה מגדילין את בחינת עקב דסטרא אחרא בבחינת: "אוכל לחמי הגדיל עלי עקב" כי על ידי האכילה נתחזקין העקבים והרגלין בבחינת: 'דק בככי ותשכח בנגרי' ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, חס ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת: "עקב ענווה יראת ה'" שהיא בחינת ריח בבחינת: "והריחו ביראת ה'" שהוא מזונא דנשמתא והתקון לזה הוא על ידי בחינת קול כי ... כנ"ל כי על ידי זה הקול נכנע בחינת עקב דסטרא אחרא כי זה הקול הוא בחינת: "הקל קול יעקב" ועל כן זכה יעקב לבחינת הריח בבחינת: "ראה ריח בני כריח שדה", הנאמר ביעקב והוא מכניע עקב דסטרא אחרא, בבחינת: "וידו אוחזת בעקב עשו" וזה הקול הוא בחינת קול המוכיח הראוי בבחינת: "הרם כשופר קולך והגד לעמי פשעם" וכו' כי המוכיח שרוצה להוכיח את ישראל ולהגיד להם פשעם וחטאתם ... הדעת כי עקר הרחמים תלוי בדעת ולפעמים, כשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי הם ממשיכין לעצמן הרחמנות ואזי נתמעט הרחמנות אצלנו ואפילו מעט הרחמנות שנשאר הוא בבחינת אכזריות כי על ידי שהם יונקים מן הרחמנות נתקלקל הרחמנות ונעשה ... בחינת: "גם תנים חלצו שד" זה בחינת רחמנות דסטרא אחרא, בחינת: "כשד משדי" כי שדי הוא בחינת רחמנות דקדשה בבחינת: "ואל שדי יתן לכם רחמים" שהוא בחינת תפילה, שהוא שדוד המערכות ועל ידי "שד משדי", בחינת הרחמנות דסטרא אחרא בחינת: גם תנים חלצו שד על ידי זה 'בת עמי לאכזר' כי על ידי זה שהם יונקים מן הרחמנות על ידי זה גם מעט הרחמנות הנשאר אצלנו נפגם ונעשה אכזריות כנ"ל ועל ידי זה שנתקלקל ... הדעת בבחינת: "והנחש היה ערום" הינו דעת דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ"ל ומזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כי המח הוא מחצה פרוסה בפני תאוה זו כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו ... התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין אז הסטרא אחרא בולעת את התפילה, חס ושלום כי עקר יניקת הסטרא אחרא היא מבחינת דינים שהם מחין דקטנות בחינת אלהים, כידוע ועל כן הם נאחזין, חס ושלום בתפילה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה, חס ושלום. ג. ואז כשהתפילה בבחינת דין אז צריכין בעל ... ניאוף, חס ושלום שאז התפילה בבחינת דין והסטרא אחרא בולעת אותה, חס ושלום אז צריכין בעל כח גדול, שיתפלל תפילה בבחינת דין כמו בעת שהיה מעשה זמרי שהצרך פינחס להתפלל תפילה בבחינת דין כי כשזה הבעל כח מתפלל תפילה בבחינת דין ואזי הסטרא אחרא רוצה לבלע אותה כי היא בולעת תמיד התפילות שהם בבחינת דין כנ"ל ואזי כשהיא רוצה לבלע זאת התפילה של הבעל כח שהיא בבחינת דין אזי זאת התפילה היא עומדת בבית הבליעה שלו בבחינת: ... הבליעה שלו ואזי הוא מכרח לתן הקאות הינו שהסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא כל הקדשות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלע בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" ולא די שהוא מקיא ומוציא כל הקדשה שבלע אף גם הוא מכרח להקיא ולהוציא עצמות החיות שלו ... בחינת גרים שמתגירין שהם היו תחלה מעצמות הסטרא אחרא ממש ועכשו חוזרין אל הקדשה כי הסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא עצם חיותו ממש שזהו בחינת גרים כנ"ל וזהו בחינת "מטה עזך ישלח ה' מציון רדה בקרב איביך" 'בקרב' דיקא בחינת: "מבטנו יורישנו אל" כי מטה עז, הינו התפילה של ... הנ"ל, הוא משבר ראשי תנינים על המים הינו הסטרא אחרא והנחש, שהיתה יונקת מן הרחמנות והדעת שהיא בחינת: "כמים לים מכסים" בחינת: "והנחש היה ערום", כנ"ל ועל ידי מטה עז הנ"ל, הינו התפילה של הבעל כח בחינת פינחס על ידי זה הוא ... יהי לתנין" שמשליכין בכונה המטה עז לפני הסטרא אחרא כדי שיהיה להתנין הינו כדי שיבלע התנין את התפילה הזאת כי על ידי זה מוציאין ממנו כל הקדשות שבלע כי היא עומדת בבית הבליעה שלו כנ"ל וזה בחינת: "וישמע יתרו" 'מה שמועה שמע ... גרים שנעשין על ידי מטה עז הנ"ל על ידי שהסטרא אחרא מכרחת להחזיר כל הקדשה שבלעה עם עצמות חיותה כנ"ל על ידי זה נתרבה ונתגדל כבודו יתברך בבחינת: "הבו לה' משפחות עמים, הבו לה' כבוד ועז" "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" 'מים ... מכסים" הינו בחינת מימי הדעת שיוצאין מן הסטרא אחרא וחוזרין אל הקדשה שעל ידי זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך שזהו בחינת רעמים בחינת "אל הכבוד הרעים" כי הרעש והפרסום שנתפרסם כבודו יתברך על ידי הגרים זה בחינת רעמים, שהם ... מיא להדדי' 'ענני דשפכי מיא', זה בחינת הסטרא אחרא שהיא בחינת: "סכת בענן לך מעבר תפילה" הינו הקליפות המעכבים את התפילה כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו זה בחינת: 'ענני דשפכי מיא' ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: "וכבוד ה' ... הוא על ידי התפילה הנ"ל שעל ידה העננים שהם הסטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים ואז נעשין גרים ונתגלה הכבוד כנ"ל וזה בחינת סליחת העוון, שבא על ידי רבוי התפילות שעל ידי זה השמש זורחת, שעל ידה בא רפואה כי העוון הוא בחינת ענן, ... הוא" ועל ידי זה מוציאין כל החיות של הסטרא אחרא שינק מדעת ומתפילות ישראל . "כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב" 'חק לשנא דמזונא', כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק זה הינו שמוציאין כל המזון והחיות מהסטרא אחרא כי הוא מכרח להוציא ולהקיא הכל על ידי בחינת 'משפט לאלקי יעקב' הינו על ידי התפילה שהיא בבחינת דין ומשפט שהיא בבחינת מטה עז שעל ידי זה הוא מקיא כל הקדשה שבלע מן הדעת ... הראש והמח על ידי מטה עז הנ"ל וכשמוציאין מהסטרא אחרא מה שבלע אז מוציאין גם עצמות חיותו, שהוא בחינת גרים "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם" וכו' סופי תבות תשרי ועל ידי גרים נתגלה הכבוד ונתפשט הנבואה ונתתקן האמונה הקדושה ... בבחינת דין שעל ידי זה מוציא כל הקדשה מהסטרא אחרא בחינת "ויעמד פינחס ויפלל" הוא בחינת 'ציר נאמן לשולחיו' כי הוא מוסר נפשו בשביל ישראל וזה בחינת הראה בבחינת: "כצנת שלג ביום קציר כן ציר נאמן לשלחיו" וצנה וקרירות הוא ... שהם בחינות שלש תפילות ביום כנ"ל הינו שהסטרא אחרא שיש לה יניקה מן הדעת, חס ושלום, בחינת עוג היא רוצה לעקר, חס ושלום, תפילות ישראל להמשיכם אליהם ולבלעם, חס ושלום כנ"ל וזהו שאמר: 'ואשדי עליהו' כי עקר רצונו הוא רק להמשיך ... כי כבר הם פגומים על ידו כנ"ל [כי מאחר שהסטרא אחרא לא נכנעת רק מעצמה היא מחזרת לישראל על כן הם פגומים אבל כשמוציאין ממנו בעל כרחו על ידי מטה עז כנ"ל אזי הסטרא אחרא נכנעת לגמרי ואז חוזר הכל אל הקדשה בשלמות, והבן. נראה לי] אזל עקר טורא בת תלתא פרסי ואותבה ברישה הינו שהתגבר ועקר תפילות ישראל שהם בחינת 'טורא בת תלתא פרסי' כנ"ל ואותבה ... הקול הנ"ל, בחינת קול יעקב שהוא מכניע עקב דסטרא אחרא וזהו: ומחיה בקרסלה וקטלה שהכה והכניע עקב דסטרא אחרא על ידי בחינת קול הנגון הנ"ל שהוא בחינת קול יעקב, שהוא מכניע עקב ד

... אב לבטל כח כבוד של עשו אלה תולדות פוסל זרעו של עשו יוסף תשובה תוספות על צדיקים במקום שבעלי תשובה עומדים בית עשו לקש בית יוסף להבה מקץ שנתים אחרית הימים ופרעה חולם סטרא אחרא מתחזקת והנה עומד שתק יאור תשובה מבכי נהרות חבש ויגש אליו יהודא תקרבתא מלכא במלכא נתאחדו במצוות כי הנה המלכים אזי עברו כל מלאכי חבלה ידבר נא באזני ... מה שהאיר ה' עיני הוא, כי רבנו זכרונו לברכה, רוצה לגלות שתשובה ובחינת למעלה מהזמן דהינו ביטול הזמנים, הם בחינה אחת ועל ידי זה זוכין לשמע הקול דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א וזה לשונו: יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן ומעלה כל הימים למעלה מהזמן וכן יום הכפורים הוא ... זה תשוב ותראה כל הענינים האלה, הכתובים לעיל ותמצא בהם דברים ערבים ועתה נשוב לתחלת דבריו הקל קול יעקב כרוז עשו וישא קולו הינו שצריכין להגביר הקול קול יעקב על הקול דסטרא אחרא שהוא בחינת עשו, שנאמר בו "וישא קולו" שהוא מתגבר להעלים, חס ושלום, הקול של יעקב וצריכין להתגבר להכניע הקול של עשו כדי שנזכה לשמע הקול של יעקב וזה ... הזמן להעלותו וליחדו בבחינת למעלה מהזמן וזה בחינת מצוות זמניות כדי לזכות על ידי המצוות זמניות, שיתאחד הזמן ויעלה הזמן לבחינת למעלה מהזמן וכל הצרות והדינים ואחיזת הסטרא אחרא, הוא רק בבחינת הזמן שזהו בחינת "בצר לך" וכו' 'באחרית הימים' דיקא, שזהו בחינת זמן ואז "ושבת עד ה' אלקיך", דהינו שנזכה לשוב ועל ידי זה נזכה לבטל הזמן כנ"ל ואז יתבטלו כל הצרות והדינים וכל אחיזת הסטרא אחרא ונזכה לשמע קול דקדשה, בחינת: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו" כל זה מבאר מתוך דברי רבנו ז"ל בהראשי פרקים הללו תן לחכם ויחכם עוד, להבין קצת על פי ...

... קול יעקב שתשובה ובחינת למעלה מהזמן דהינו ביטול הזמנים, הם בחינה אחת ועל ידי זה זוכין לשמע הקול דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א וזה לשונו: יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן ומעלה כל הימים למעלה מהזמן וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן, ...

... הנ"ל שהיא שכינת עזו מקדשא בריך הוא ואז: "שאג ישאג על נוהו" על נוה דילה ואז שולטת שפחה בישא שהוא מלכות דסטרא אחרא בבחינת: "שפחה כי תירש גברתה" שהיא אשה רעה שהיא בחינת עת רעה כי יש כ"ח [עשרים ושמונה] עתים עתים לטובה, עתים ...