ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים... והצנע כנ"ל וזה שבקש דוד "בקמים עלי מרעים" וכו' כי יש תמר בקדשה בחינת "צדיק כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי שאור הוא כללות ותקף הדינים, כי הוא בחינת אלהים ברבוע ובמלוי כמובא ועל כן נקרא תמר לשון תמורה הינו הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה אולת, תמורת חיים וכו' כמובא ושרש הדינים והסטרא אחרא הוא מחלקת שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה "צדיק כתמר יפרח" כי נמתק ונתבטל התמר דסטרא אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים שהם מחלקת גמורה על כן אפשר שידמה שהמחלקת של צדיקים היא גם כן מחלקת גמור של שנאה חס ... וצריך דוקא לפסע בשבת פסיעה קטנה אך דע, כי בחל כשעושין מצוה, וכל מצוה היא קומה שלמה יש מקומות שהסטרא אחרא יונקת מהם והן הרגלין של המצוה שמשם יניקת הסטרא אחרא, בבחינות "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה ...