ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר... מזונא דנשמתא כי על ידי מזונא דגופא, דהינו על ידי אכילה ושתיה על ידי זה מגדילין את בחינת עקב דסטרא אחרא בבחינת: "אוכל לחמי הגדיל עלי עקב" כי על ידי האכילה נתחזקין העקבים והרגלין בבחינת: 'דק בככי ותשכח בנגרי' ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, חס ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת: "עקב ענווה יראת ה'" שהיא בחינת ריח בבחינת: ... כל הריחות שהם בחינת יראה כנ"ל שזהו בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל כי על ידי זה הקול נכנע בחינת עקב דסטרא אחרא כי זה הקול הוא בחינת: "הקל קול יעקב" ועל כן זכה יעקב לבחינת הריח בבחינת: "ראה ריח בני כריח שדה", הנאמר ביעקב והוא מכניע עקב דסטרא אחרא, בבחינת: "וידו אוחזת בעקב עשו" וזה הקול הוא בחינת קול המוכיח הראוי בבחינת: "הרם כשופר קולך והגד לעמי פשעם" ... הדעת, ואז לא יהיה שום הזק ואכזריות כי יתפשט הרחמנות על ידי הדעת כי עקר הרחמים תלוי בדעת ולפעמים, כשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי הם ממשיכין לעצמן הרחמנות ואזי נתמעט הרחמנות אצלנו ואפילו מעט הרחמנות שנשאר הוא בבחינת אכזריות ... נתקלקל על ידי שהם יונקים מן הרחמנות, חס ושלום, כנ"ל וזה בחינת: "גם תנים חלצו שד" זה בחינת רחמנות דסטרא אחרא, בחינת: "כשד משדי" כי שדי הוא בחינת רחמנות דקדשה בבחינת: "ואל שדי יתן לכם רחמים" שהוא בחינת תפילה, שהוא שדוד המערכות ועל ידי "שד משדי", בחינת הרחמנות דסטרא אחרא בחינת: גם תנים חלצו שד על ידי זה 'בת עמי לאכזר' כי על ידי זה שהם יונקים מן הרחמנות ... נקטן הדעת ונעשה בבחינת מחין דקטנות ואזי הם יונקים, חס ושלום, מפגם הדעת בבחינת: "והנחש היה ערום" הינו דעת דסטרא אחרא שיונק על ידי נפילת הדעת דקדשה שנפגם על ידי אכזריות וכעס כנ"ל ומזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כי ... ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין אז הסטרא אחרא בולעת את התפילה, חס ושלום כי עקר יניקת הסטרא אחרא היא מבחינת דינים שהם מחין דקטנות בחינת אלהים, כידוע ועל כן הם נאחזין, חס ושלום בתפילה זו שהיא בחינת ... דין שהוא בחינת פלילים, בחינת: 'ויעמד פנחס ויפלל' כי כשיש פגם תאוות ניאוף, חס ושלום שאז התפילה בבחינת דין והסטרא אחרא בולעת אותה, חס ושלום אז צריכין בעל כח גדול, שיתפלל תפילה בבחינת דין כמו בעת שהיה מעשה זמרי שהצרך פינחס להתפלל תפילה בבחינת דין כי כשזה הבעל כח מתפלל תפילה בבחינת דין ואזי הסטרא אחרא רוצה לבלע אותה כי היא בולעת תמיד התפילות שהם בבחינת דין כנ"ל ואזי כשהיא רוצה לבלע זאת התפילה של ... כח הנ"ל שהוא בחינת מטה עז היא עומדת לו בצוארו, בבית הבליעה שלו ואזי הוא מכרח לתן הקאות הינו שהסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא כל הקדשות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלע בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" ולא די שהוא מקיא ומוציא ... ממש בבחינת: "מבטנו יורישנו אל" הינו שמוציא ומקיא עצמות חיותו ממש וזהו בחינת גרים שמתגירין שהם היו תחלה מעצמות הסטרא אחרא ממש ועכשו חוזרין אל הקדשה כי הסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא עצם חיותו ממש שזהו בחינת גרים כנ"ל וזהו בחינת "מטה עזך ישלח ה' מציון רדה בקרב ... ים, שברת ראשי תנינים על המים" כי על ידי מטה עז הנ"ל, הוא משבר ראשי תנינים על המים הינו הסטרא אחרא והנחש, שהיתה יונקת מן הרחמנות והדעת שהיא בחינת: "כמים לים מכסים" בחינת: "והנחש היה ערום", כנ"ל ועל ידי מטה ... להשליך מטה עז, שהיא בחינת התפילה הנ"ל להתנין בבחינת: "והשלך לפני פרעה יהי לתנין" שמשליכין בכונה המטה עז לפני הסטרא אחרא כדי שיהיה להתנין הינו כדי שיבלע התנין את התפילה הזאת כי על ידי זה מוציאין ממנו כל הקדשות שבלע ... בחינת גרים כנ"ל ד. וזה בחינת רעמים כי על ידי גרים שנעשין על ידי מטה עז הנ"ל על ידי שהסטרא אחרא מכרחת להחזיר כל הקדשה שבלעה עם עצמות חיותה כנ"ל על ידי זה נתרבה ונתגדל כבודו יתברך בבחינת: "הבו לה' ... בחינת מימי הדעת בחינת: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" הינו בחינת מימי הדעת שיוצאין מן הסטרא אחרא וחוזרין אל הקדשה שעל ידי זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך שזהו בחינת רעמים בחינת "אל הכבוד הרעים" כי ... זה בחינת רעמים, שהם קול רעש גדול . 'מאי רעמים ענני דשפכי מיא להדדי' 'ענני דשפכי מיא', זה בחינת הסטרא אחרא שהיא בחינת: "סכת בענן לך מעבר תפילה" הינו הקליפות המעכבים את התפילה כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו זה בחינת: ... זריחת השמש בבחינת: "רוח איש יכלכל מחלהו" ועקר התגלות הכבוד הוא על ידי התפילה הנ"ל שעל ידה העננים שהם הסטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים ואז נעשין גרים ונתגלה הכבוד כנ"ל וזה בחינת סליחת העוון, שבא על ידי רבוי התפילות שעל ... כי בראש השנה אז התפילה בבחינת דין ומשפט כי "המשפט לאלהים הוא" ועל ידי זה מוציאין כל החיות של הסטרא אחרא שינק מדעת ומתפילות ישראל . "כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב" 'חק לשנא דמזונא', כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק זה הינו שמוציאין כל המזון והחיות מהסטרא אחרא כי הוא מכרח להוציא ולהקיא הכל על ידי בחינת 'משפט לאלקי יעקב' הינו על ידי התפילה שהיא בבחינת דין ... הדעת והמח בשלמות וזהו בחינת ראש השנה ראש דיקא בחינת תקון הראש והמח על ידי מטה עז הנ"ל וכשמוציאין מהסטרא אחרא מה שבלע אז מוציאין גם עצמות חיותו, שהוא בחינת גרים "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם" וכו' ... בה כל הבחינות הנ"ל כי זה הבעל כח הנ"ל, שמתפלל תפילה בבחינת דין שעל ידי זה מוציא כל הקדשה מהסטרא אחרא בחינת "ויעמד פינחס ויפלל" הוא בחינת 'ציר נאמן לשולחיו' כי הוא מוסר נפשו בשביל ישראל וזה בחינת הראה בבחינת: ... כן משלש המחין שהם בחינת מחצות פרוסות שמשם נמשך שלשה מיני רחמנות שהם בחינות שלש תפילות ביום כנ"ל הינו שהסטרא אחרא שיש לה יניקה מן הדעת, חס ושלום, בחינת עוג היא רוצה לעקר, חס ושלום, תפילות ישראל להמשיכם אליהם ולבלעם, ... כך שיעקרם ויבלעם, חס ושלום הוא רוצה לחזר ולהשליכם לישראל, כי כבר הם פגומים על ידו כנ"ל [כי מאחר שהסטרא אחרא לא נכנעת רק מעצמה היא מחזרת לישראל על כן הם פגומים אבל כשמוציאין ממנו בעל כרחו על ידי מטה עז כנ"ל אזי הסטרא אחרא נכנעת לגמרי ואז חוזר הכל אל הקדשה בשלמות, והבן. נראה לי] אזל עקר טורא בת תלתא פרסי ואותבה ברישה ... על ידי בחינות הנ"ל זוכין לזה הנגון וזה הנגון הוא בחינת הקול הנ"ל, בחינת קול יעקב שהוא מכניע עקב דסטרא אחרא וזהו: ומחיה בקרסלה וקטלה שהכה והכניע עקב דסטרא אחרא על ידי בחינת קול הנגון הנ"ל שהוא בחינת קול יעקב, שהוא מכניע עקב דסטרא אחרא בבחינת: 'וידו אוחזת בעקב עשו', כנ"ל וזה פרוש: תקעו בחדש שופר תקעו זה בחינת התגלות הכבוד בחינת ותקעתיו יתד ...