... בזוהר הקדוש שגם בסטרא דשמאלא יש ימין ושמאל רק שימין שלהם רחוק הרבה אפילו משמאל של הקדשה נמצא שגם בהסטרא אחרא יש ימין בחינת ישר רק שהימין והישר שלהם מתחיל מאחר מאד אפילו מן השמאל של הקדשה והבן

... אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד ...

... אתמר כתיב: "אשריך ישראל מי כמוך", וכתיב "מי כמוך באלים ה'". קרא לרבי אלעזר ברה אותבה קמה, ולרבי אבא מסטרא אחרא, ואמר: אנן כללא דכלא. עד כאן אתתקנו קימין אשתיקו, שמעו קלא, וארכבתן דא לדא נקשן א. דע שיש שבילי ... בחינת כליות, שהם כלי ההולדה כנ"ל וזה בחינת: "בטח בה לב בעלה" על ידי זה נתבטל ונשבר בחינת הבטחון דסטרא אחרא ועל זה שוברין הכלי חרס, בבחינת: "ותבטחו בעשק ונלוז וכו' ושברה כנבל יוצרים, ולא ימצא במכתתו חרס" וכו' כי הבטחון דקדשה שנעשה על ידי ההתקשרות כנ"ל הוא להפך מהבטחון דסטרא אחרא שהוא בבחינת שבירת כלי חרס כנ"ל וגם מרמזין להם, שאם לא יתנהגו בקדשה, ויבגדו, חס ושלום בבחינת הבטחון בבחינת ...

... הינו בחינת הסתרת פנים דהינו שאין להכבוד פנים כנ"ל וזה בחינת הדלת דהינו שהכבוד והמלכות אזלא ונדלדלה, ונפלה אל הסטרא אחרא שהן העזי פנים כנ"ל קוף, הינו כשהמלכות והכבוד אזלא ונדלדלה, היא כקוף בפני אדם דהינו שנתארך רגל ההא, ונעשה ... כי מעלין את הכבוד והמלכות, אל אור הפנים כנ"ל. ו. ואזי, כשמעלין את הכבוד והמלכות אזי יוצא הכבוד מן הסטרא אחרא, מבין העזי פנים הנ"ל וחוזר הכבוד אל המביני מדע הפך נפילת הכבוד אל העזי פנים שהם נקראים, 'המה רעים ...

... הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר. וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות ... וכן השכינה אין לה מעצמה כלום, מלבד מה שהקב"ה משפיע בה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל = היינו שאינו רואה את השכל של השי"ת ... את סודות התורה שיש בכל דבר בעולם וכולי. וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע'. = היינו צריך האדם לקשר את ...

... מפחד בלילות. כ. על ידי ענוה לא יהיה לך פחד. כא. בית שיש בו פחד, בידוע שיש בו חלק לסטרא אחרא. כב. כשיש איזה פחד, ואחר כך בא שרפה, בידוע שיתבטל הפחד. כג. פחד בא על ידי חנפה. כד. כשישראל ...

... וזהו: 'דקדמי פמיכו לאדניכו' תקונא תנינא מרישא האי לרישא אחרא הינו להכניע רעתם כנ"ל ובזה מוציא אותם מתחת רשות דסטרא אחרא ומכניס אותם תחת רשות הקדשה וזהו 'מרישא האי לרישא אחרא' תקונא תליתאה אשתכח מתחות תרין נקבין ארחא מליא דלא ...

... אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, ... וכו' ועקר הדבר, שיפל שלשה פעמים, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא כי שער ארם, זה בחינת שער דסטרא אחרא וכשיפל נפילה אחר נפילה, על ידי בחינת שהבאתי* כנ"ל אז יבוא בן דוד, ויבנה שערי הקדשה הינו, כשאין אמונות ...

... מגבירים תאוות ניאוף בעולם בבחינת: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" שעל ידי גאוה מתגבר תאוות ניאוף שהיא בחינת חותם דסטרא אחרא בחינת החתים בשרו מזבו כי על ידי חרב הגאוה דקדשה מתגברים על תאוות ניאוף בבחינת: "חגור חרבך על ירך" ... מזה הוא על ידי המגנים שבדור כי יש מגני ארץ, שהם מגנים עלינו ומצילין אותנו כי הם מכניעין החותם דסטרא אחרא שנעשה על ידי הגאוה כנ"ל בבחינת: "גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר" שהם סוגרין ומכניעין חותם דסטרא אחרא, שהיא בחינת תאוה הנ"ל שנעשה על ידי גאוה כנ"ל ועל ידי שהם מכניעין זאת התאוה שהוא בחינת חותם דסטרא אחרא על ידי זה נעשה בחינת תפילין, מחין, שהם בחינת חותם דקדשה בחינת: "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך" ... שהוא בחינת תשובה. והבן. נראה לי] וביום כפור, אז הוא גמר תקון חותם דקדשה שהוא בחינת תפילין, הפך חותם דסטרא אחרא כנ"ל בבחינת: 'וביום צום כפור יחתמון' הינו שבעשרת ימי תשובה נעשה בחינת תקון התפילין כנ"ל וביום הכפורים אז הוא ... בשר ובחינת החתים בשרו, כנ"ל כי על ידי עלית האמונה הנפולה נעשין גרים שעל ידם מתגבר, חס ושלום, חותם דסטרא אחרא בחינת החתים בשרו, כנ"ל ופתחינן הינו שתקננו בחינת החתים בשרו ונעשה בחינת חותם דקדשה, שהוא בחינת: "פתוחי חתם קדש ...

... והצנע כנ"ל וזה שבקש דוד "בקמים עלי מרעים" וכו' כי יש תמר בקדשה בחינת "צדיק כתמר יפרח" וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת 'שאור בככותבת' וכותבת היא תמרה, הינו התמר שבסטרא אחרא כי שאור הוא כללות ותקף הדינים, כי הוא בחינת אלהים ברבוע ובמלוי כמובא ועל כן נקרא תמר לשון תמורה הינו הסטרא אחרא שהיא נקראת תמורה כי תמורת חכמה אולת, תמורת חיים וכו' כמובא ושרש הדינים והסטרא אחרא הוא מחלקת שבקדשה כי הסטרא אחרא הוא בחינת מחלקת ושרשם מחלקת שבקדשה ואין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה "צדיק כתמר יפרח" כי נמתק ונתבטל התמר דסטרא אחרא על ידי המחלקת שהיא בחינת המתקת הדינים בשרשן נמצא שמחלקת של צדיקים היא טובה גדולה רק מחמת שמשם נשתלשל ונאחז הסטרא אחרא והדינים שהם מחלקת גמורה על כן אפשר שידמה שהמחלקת של צדיקים היא גם כן מחלקת גמור של שנאה חס ... וצריך דוקא לפסע בשבת פסיעה קטנה אך דע, כי בחל כשעושין מצוה, וכל מצוה היא קומה שלמה יש מקומות שהסטרא אחרא יונקת מהם והן הרגלין של המצוה שמשם יניקת הסטרא אחרא, בבחינות "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה ...