... הוא מקשר חלקו וכשהוא הולך אחר שרירות לבו ותאוותו הוא מקשר חלקו והאותיות והצרופים לסטרא אחרא, חס ושלום ומתבלבלים האותיות והצרופים והדעת גם כן מתבלבל, והוא גלות השכינה וכל מי שאין בו דעת, אין בו מדת רחמנות, וכמו שכתוב "כעס בחיק כסילים ינוח" ...

... גדול אמתי מגלה תורה דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טובה להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה כמו שמצינו בבלעם כשנתן ...

... "ויחכם מכל האדם" וכמו שכתוב: "ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם" כי זה השכל הוא בחינת מלכות כנ"ל אבל על ידי אהבת ממון הוא נופל לאכמא דסטרא אחרא בחינות: 'שבתאי פתיא אכמא' מרה שחורה בחינות "בעצבון תאכלנה" ונופל לעגולא וסיבובים מסטרא אחרא בחינות: "סביב רשעים יתהלכון" שהוא מתאוה ומשתוקק אחר הממון ... איש החסד והיה משתדל תמיד לעשות חסד כדי להעלות בחינת המלכות מהם ועל כן רדף אברהם אחר הארבעה מלכים כדי להכניעם שהן בחינת הארבע מלכיות דסטרא אחרא כי אברהם היה שונא ממון כי מאס ממון סדום כנו שכתוב: "אם מחוט ועד ... אברהם תקן שחרית נוטריקון חכם רשע תם שאינו יודע שהם בחינת הארבע מלכיות כנ"ל. וזה: וישסף שמואל את אגג כי אגג הוא כללות הארבע מלכיות דסטרא אחרא כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" וזה שפרש רש"י: 'וישסף חתכו לארבעה' הינו שחתך והבדיל את הדל"ת שהיא בחינת מלכות דקדשה דלית לה מגרמא כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות ... ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לעמו יתן" כי אי אפשר לבוא אל התורה כי אם על ידי עזות דקדשה וכנגד זה, יש להפוך עזות מן הסטרא אחרא שמשם באין תורות אחרות שהן תורות שלהן שהם בחינת פסילים כי 'כל מי שיש בו עזות, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' ויש לו תורה מסטרא אחרא הנקראין פסילים שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחינות: "פסל ... קפוי וקל וצף למעלה אבל תורתו היא פסלת אפילו בעולם הזה ועל שם זה נקראין פסילים כמו שכתוב: "לא תעשה לך פסל" ומי שיש לו עזות שלהם מן הסטרא אחרא הוא מקבל תורה שלהם בחינת פסילים כנ"ל ועל ידי העזות שהצדיק רואה ... בבחינות: "פסל לך", ובחינות: "לא תעשה לך פסל" כנ"ל ואמר להו, הי דעזי חורתא והי דעזי אכמתא הינו תרי עזות הנ"ל שהן עזות דקדשה, ועזות דסטרא אחרא שמהן תרי תורות הנ"ל ולפי העזות יכולין לידע את התפילות כנ"ל שעל ...

... גם יתן מתנה לצדיק. יט. על ידי אמת האדם נצול מפחד בלילות. כ. על ידי ענוה לא יהיה לך פחד. כא. בית שיש בו פחד, בידוע שיש בו חלק לסטרא אחרא . כב. כשיש איזה פחד, ואחר כך בא שרפה, בידוע ...

... הישר כנזכר לעיל והבן וזה בחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש שגם בסטרא דשמאלא יש ימין ושמאל רק שימין שלהם רחוק הרבה אפילו משמאל של הקדשה נמצא שגם בהסטרא אחרא יש ימין בחינת ישר רק שהימין והישר שלהם מתחיל מאחר מאד אפילו מן השמאל של הקדשה והבן ...

... מרבנו זכרונו לברכה שגם אמות העולם לא היו מגלחים זקנם בימי קדם וזה סמוך איזה מאות שנים שהתחילו אמות העולם לגלח זקנם ואחר כך בזמן רב בתקף מרירות הגלות התפשטה הסטרא אחרא והתגרה היצר הרע גם בבני ישראל ונתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם והתחילו איזה רשעים גדולים מפרסמים לגלח זקנם, וכן למדו ...

... המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור. ...

... שום אדם ב: עבודה זרה ואפילו קלקול האמונה, שאין האמונה בשלמות הוא גם כן בחינת עבודה זרה ג: שמירת הברית, הינו מי שאין שומר הברית כראוי כי כל שלש מדות אלו הם בחינת עבודות דסטרא אחרא, ומפסידין עבודת התפילה בזוי אנשים הוא בחינת עבודה כמו שמצינו באחי יוסף, על שבזו אותו ולא האמינו שהוא יהיה מלך על ידי זה נפלו לבחינת עבדות ואמרו לו: ...

... בחינת מחנה דן שהוא מאסף לכל המחנות כי 'דינא דמלכותא דינא' ומלכות דסטרא אחרא, הוא מאסף ממון כי מחמת שהוא ירא שלא יוציאו בלעו מפיו הינו הניצוצות הקדושות שיש אצלו על כן הוא מתגבר ומאסף ממון שהם ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם ... "ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנס" 'זה המן' הינו שהמן, שהוא בחינת מלכות דסטרא אחרא כנ"ל הוא מאסף ממון כנ"ל וזה: "לתת לטוב לפני אלהים", בחינת התורה שמרדכי, שהוא בחינת מלכות דקדשה מוציא ממנו כל הממון וכל הניצוצות, ונעשה מזה תורה כנ"ל כי מרדכי מוציא ממנו כל ...

... ושמחה ישיגו" וכו' שהששון ושמחה ישיגו ויתפסו את היגון ואנחה שהם נסים ובורחים מן השמחה להכניס אותם בעל כרחם לתוך השמחה כנ"ל כי יש יגון ואנחה שהם הסטרא אחרא שאינם רוצים להיות מרכבה אל הקדשה ועל כן ...