... הוא מתפתה כנ"ל אבל השותה יותר מדאי ומשתכר אזי אדרבא, מתגברין תקף הגבורות, ונעשה כעס ורגז ולפעמים מתגברין גבורות דסטרא אחרא ויוכל לבוא לידי רעות וכו', חס ושלום ודע, שעל ידי שכרות שוכחין כל המצוות והאזהרות שצוה משה רבנו, עליו ...

... קדם וזה סמוך איזה מאות שנים שהתחילו אמות העולם לגלח זקנם ואחר כך בזמן רב בתקף מרירות הגלות התפשטה הסטרא אחרא והתגרה היצר הרע גם בבני ישראל ונתערבו בגויים ולמדו ממעשיהם והתחילו איזה רשעים גדולים מפרסמים לגלח זקנם, וכן למדו ...

... שלמה מכל בני קדם" כי זה השכל הוא בחינת מלכות כנ"ל אבל על ידי אהבת ממון הוא נופל לאכמא דסטרא אחרא בחינות: 'שבתאי פתיא אכמא' מרה שחורה בחינות "בעצבון תאכלנה" ונופל לעגולא וסיבובים מסטרא אחרא בחינות: "סביב רשעים יתהלכון" שהוא מתאוה ומשתוקק אחר הממון בחינות: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא', הפך החכמה ה. ומי שיש ... חסד כדי להעלות בחינת המלכות מהם ועל כן רדף אברהם אחר הארבעה מלכים כדי להכניעם שהן בחינת הארבע מלכיות דסטרא אחרא כי אברהם היה שונא ממון כי מאס ממון סדום כנו שכתוב: "אם מחוט ועד שרוך וכו' ולא תאמר אני ... תם שאינו יודע שהם בחינת הארבע מלכיות כנ"ל. וזה: וישסף שמואל את אגג כי אגג הוא כללות הארבע מלכיות דסטרא אחרא כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" וזה שפרש רש"י: 'וישסף חתכו לארבעה' הינו שחתך והבדיל את הדל"ת שהיא בחינת מלכות דקדשה דלית לה מגרמא כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש ... יתן" כי אי אפשר לבוא אל התורה כי אם על ידי עזות דקדשה וכנגד זה, יש להפוך עזות מן הסטרא אחרא שמשם באין תורות אחרות שהן תורות שלהן שהם בחינת פסילים כי 'כל מי שיש בו עזות, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' ויש לו תורה מסטרא אחרא הנקראין פסילים שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחינות: "פסל לך" כי היא נקראת פסלת על שם העתיד ... בעולם הזה ועל שם זה נקראין פסילים כמו שכתוב: "לא תעשה לך פסל" ומי שיש לו עזות שלהם מן הסטרא אחרא הוא מקבל תורה שלהם בחינת פסילים כנ"ל ועל ידי העזות שהצדיק רואה בכל אחד ואחד כפי מה שהוא אם ... לך פסל" כנ"ל ואמר להו, הי דעזי חורתא והי דעזי אכמתא הינו תרי עזות הנ"ל שהן עזות דקדשה, ועזות דסטרא אחרא שמהן תרי תורות הנ"ל ולפי העזות יכולין לידע את התפילות כנ"ל שעל ידי זה יכל להוכיח אותם כנ"ל שעל ...

... דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין לחתך המלכות שהיא בחינת דל"ת מארבע מלכיות דסטרא אחרא, בחינת חתכו לארבעה. ואפשר רמז קצת בדבריו זכרונו לברכה לענין שצריך לסבל יסורים ארבע פעמים בשביל לחתך הדל"ת הנ"ל ...

... טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת השנה כי כל הימים טובים ... "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ועל כן כשהרג שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב ...

... שתכף כשאדם רוצה לכנס בעבודתו יתברך אזי תכף היא עברה גדולה כשיש לו עצבות, חס ושלום כי 'עצבות היא סטרא אחרא והשם יתברך שונא אותה' וצריך להיות עקשן גדול בעבודת השם לבלי להניח את מקומו דהינו מעט מקצת עבודתו שהתחיל ... אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל או שאזי כשהוא סמוך אצל הפתח אז מתגבר עליו הסטרא אחרא והבעל דבר מאד מאד, רחמנא לצלן בהתגברות גדול ונורא מאד מאד, רחמנא לצלן ואין מניחין אותו לכנס לתוך הפתח ומחמת זה הוא חוזר לאחור, חס ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואה שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי הקדשה, וכמעט שיכנס אזי הוא מתפשט עליו בהתגברות גדול מאד מאד, רחמנא לצלן ...

... ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" שהשם יתברך משפיע עלינו עזות דקדשה ונותן לנו עז ותעצומות, לעמד כנגד העזות דסטרא אחרא של כל העזי פנים שבדור שאי אפשר לעמד כנגדם, כי אם על ידי עזות דקדשה כי כשאין לו עזות ...

... שכינת עזו מקדשא בריך הוא ואז: "שאג ישאג על נוהו" על נוה דילה ואז שולטת שפחה בישא שהוא מלכות דסטרא אחרא בבחינת: "שפחה כי תירש גברתה" שהיא אשה רעה שהיא בחינת עת רעה כי יש כ"ח [עשרים ושמונה] עתים עתים ...

... אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, ... וכו' ועקר הדבר, שיפל שלשה פעמים, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא כי שער ארם, זה בחינת שער דסטרא אחרא וכשיפל נפילה אחר נפילה, על ידי בחינת שהבאתי* כנ"ל אז יבוא בן דוד, ויבנה שערי הקדשה הינו, כשאין אמונות ...

... היגון ואנחה שהם נסים ובורחים מן השמחה להכניס אותם בעל כרחם לתוך השמחה כנ"ל כי יש יגון ואנחה שהם הסטרא אחרא שאינם רוצים להיות מרכבה אל הקדשה ועל כן הם בורחים מן השמחה על כן צריך להכריח אותם לתוך הקדשה ...