... זה נעשה על ידי הצדיק שכופה יצרו שהוא בחינת הלולב, שהוא בחינת צדיק כידוע בחינת "צדיק כתמר יפרח" כי בסוכות אנו עוסקין לגלות מלכותו לכל באי עולם ואפילו לכל השבעים לשונות העכו"ם שזהו סוד השבעים פרים שמקריבין בשבילם בסוכות וזהו שאנו אומרים אחר נטילת לולב והקפותיו. "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד" וכל ...

... מתים או נופלים בחלאים הכל לפי לקיחת השפע שלהם אם רב אם מעט וזהו ולמקנהו עשה סכת. הינו כי סוכות הוא חיים וקיום לבעלי חיים שישארו על מדרגתם כנ"ל. וכשבני אדם יושבים בסוכות כראוי על ידי זה הם במדרגתן ובבחינת תורה. כי התורה היא בחינת: "אל תטש תורת אמך", "אם לבינה תקרא". בשביל זה סמוך לסוכות אנו עושים שמחת תורה. וזה סוון ראשי תבות ו'יעקב נ'סע ס'כותה ו'יבן כי בסיון נתנה תורה ואנו במדרגת התורה ...

... עליו שם, וגדל היסורים שהיו לו שם, אי אפשר לשער ולספר כי ישב שם כמו על קוצים ממש. ואחר סוכות נסע לשם הזקן הנ"ל ופער פיו לבלי חק עד שעשה שם מחלקת גדול עליו. ובתחלה היה לו אהבה עם ...

... ל'חמו ב'לחמי ו'שתו ראשי תבות לולב, "ביין" עם האותיות גימטריא ראשי תבות של א'תרוג ה'דס ע'רבה, "מסכתי" זו בחינת סוכות. על ידי מצות נטילת ארבעה מינים ועל ידי סכה אדם זוכה לאכילה ושתיה ומלבושים וגם לחיות הנשמה, על ידי ...

... פראים צמאם" דהינו שהלב נשקה, ונכבה חמום הנ"ל, שזה בחינת תקון המשפט. יד. וזה בחינת: ראש השנה, יום כפור, סוכות, שמיני עצרת ראש השנה הוא בחינת תקון האמונה בבחינת: "אף אמונתך בקהל קדשים" כי אז נתקבצין כל הקהלות הקדושות ... המלאך כי סוכה בגימטריא מלאך בחינת חלום על ידי מלאך, שנעשה על ידי תקון המחין והתפילין כנ"ל ועל כן סוכות הוא זמן שמחתנו, בחינת שמחה של תפילין לתן חזוק להמלאך כדי שלא יזיקו המאכלים לקלקל את החלום כנ"ל כי סוכות הוא חג האסיף, שאוסף כל מיני מאכל ועל כן אז צריכין שמחה לחזק את המלאך, שזהו תקון המאכלים כנ"ל ...

... נצבים סימן מ"ד נאמר בסוף תקס"ב, בשבת שקדם ראש השנה. מאמר על אשר מעלתם סימן מ"ח נאמר באסרו חג סוכות תקס"ג. מאמר לשמש סימן מ"ט נאמר בשבת ג' ניסן תקס"ג, אחר נשואי בתו שרה זכרונה לברכה שהיו בראש חדש ... שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח, ואחר סוכות בנסיעתו ללבוב בשעה שלוו אותו מקראסנע גלה אז ענין המשכן והתינוקות וכו' שהוא גמר מאמר אזמרה הנ"ל. מאמר תקעו ... ל"ב, יש צדיקים גנוזים נאמר בשבת פרשת יתרו תקס"ט. סימן ס"ו, הצדיק מכרח לעשות תשובה נאמר בין יום כפור לסוכות תק"ע. ובעת הזאת נאמר גם כן מאמר לפי הימים נוראים וכו'. מאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז נאמר ... שבועות תקס"ז בזאסלב. סימן פ"ו מעניני חתנה שמיני עצרת תקס"ג. סימן פ"ז לפי בחינת הימים נוראים בין יום הכפורים לסוכות תק"ע. סימן צ"א סגלה להתמדה ערב ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, ...

... כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת השנה" זה ... בשבועות הוא סדר המשנה שהוא ארבע פעמים ביד כל אחד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כיצד סדר משנה וכו' בסוכות היא ארבעה מינים הכל כנגד בחינת הד' הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל שצריך להעלותה אל האור הפנים על ידי שמחות ...

... לברכה מוצאי שבת פרשת תולדת תק"ע פה ברסלב. כל סדר הזמנים של כל השנה דהינו ראש השנה יום כפורים סוכות הושענא רבא שמיני עצרת חנוכה ופורים. ומקדם לו חמשה עשר פסח שבועות וכו' בכל זמן וזמן מאלו הזמנים אין ...

שיחות הר"ן - אות קכה בחג הסוכות תק"ע, אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא היה שום אתרוג במדינה עד ערב סוכות שעשה השם יתברך נסים וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג ... אותן השלשה ימים ולא היה מרגיש כלל החולאת הקשה שהיה לו מגדל השמחה שהיה לו מן האתרוג וגם אחר סוכות ספר הרבה מן האתרוג ואמר שאין אנו יודעים כלל גדל יקרת מעלת מצות אתרוג והרי אנו רואין שישראל מפזרים ...

... כי הם לא רצו כלל, כי אז נתתקן תאוות ממון 'בשבועות נתתקן תאוות משגל', בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' 'בסוכות נתתקן תאוות אכילה' כי סוכות נקרא "חג האסיף", שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחינת תקון תאוות אכילה, כי 'אינו דומה מי שיש לו פת ...