ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קיד ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש מסדלקיב והרב הקדוש מורנו רבי ברוך זכרונו לברכה כלם החזיקו אותה כאחת מן הנביאות. ואז באותה העת תכף אחר החתנה הנ"ל נשתדך רבנו זכרונו לברכה עם בתו מרת מרים זכרונה לברכה, עם הרב החסיד המפרסם מורנו ליבוש זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש וואלטשיסק. ובחזירתו מהחתנה הנ"ל עם כל בני ביתו הלך ונסע עמהם תכף לזלאטיפאליע ונכנס להעיר בלי שום ידיעה מאנשי הקהלה כי לא שאל את פיהם מקדם כלל רק שכר לו דירה שם וקבע דירתו שם פתאום. אבל אף על פי כן קבלו אותו אנשי הקהלה בכבוד גדול. ובראש השנה נתקבצו שם אצלו אנשים רבים בערך מאה אנשים ויותר והוא זכרונו לברכה, לא הכין בשבילם כלל כי היה בעצמו כאורח שם כי נכנס שם סמוך לראש השנה מאד. וקבלו אנשי הקהלה את כל האורחים אצלם בכבוד גדול והפצירו לרבנו זכרונו לברכה שיכנס לבית הכנסת הגדול דשם עם כל אנשיו להתפלל כי הוא מקום רחב וטוב לפניו להתפלל שם עם כל אנשיו והתפלל שם עמהם בראש השנה ויום כפור ומסרו לו שהוא יצוה הכל שיתנהג כרצונו הן בעניני בעלי תפילות ותוקעים וכיוצא וישב שם בשלוה בימים הנוראים. ויהי היום, התפלל אחד נעילה לפני העמוד ביום כפור שלא ברצון רבנו זכרונו לברכה ונשתקל מלולו באמצע התפילה ולא היה יכול לפתח פיו בשום אפן, עד שהכרח להסתלק בחרפה גדולה ועמד אחר תחתיו. ואחר כך במוצאי יום הכפורים אמר רבנו זכרונו לברכה דברי צחות נאה כדרכו על ענין הבעלי תפילה של אותו יום כפור ואמר שהוא מטבע של אברהם אבינו זקן וזקנה מצד אחד, בחור ובתולה מצד אחד. כי בתחלה התפלל חותנו של הבעל נעילה הנ"ל ואחר כך חתנו הנ"ל ושניהם התפללו בשביל נשותיהם כדי להתכבד בעיניהם וכו'. ואמר אז שהוא היה רוצה לעסק אז בתפילתו אודות [הינו מה שהאדונים לקחו המזיגה מיד המוכסנים] ואם אתם יודעים איך הסמך מם עומד כנגד דבר שבקדשה ואיך הוא מתגבר למנע ולבלבל ובא זה ועמד להתפלל ודחיתי אותו. ומחמת זה התרעם על רבנו זכרונו לברכה האיש הזה הנ"ל והלך ונסע לקהלת קדש שפליע והלשין על רבנו זכרונו לברכה בפני הזקן הידוע דשם עד שעשה מחלקת גדול על רבנו זכרונו לברכה. ומאז והלאה נתעורר המחלקת הגדול מאד עד שכמעט כל העיר כלה חלקו על רבנו זכרונו לברכה. וגדל עצם המחלקת שהיה עליו שם, וגדל היסורים שהיו לו שם, אי אפשר לשער ולספר כי ישב שם כמו על קוצים ממש. ואחר סוכות נסע לשם הזקן הנ"ל ופער פיו לבלי חק עד שעשה שם מחלקת גדול עליו. ובתחלה היה לו אהבה עם רבנו זכרונו לברכה והיה הזקן כפוף ונכנע מאד לפניו אך מעת הנ"ל שנכנס רבנו זכרונו לברכה לזלאטיפאליע סמוך לגבולו שתי פרסאות, וגם על ידי רבוי המלשינות כנ"ל על ידי זה נתעורר המחלקת הגדולה עד שבדו עליו כזבים אשר לא עלתה על דעתו. ורבנו זכרונו לברכה אמר שהוא מכרח לישב שם מן השמים כי הוא מתקן שם חטא של ירבעם בן נבט. והרב החסיד המפרסם מגיד מישרים מטיראוויצע שהיה מאנשי רבנו זכרונו לברכה, שאל את פיו הקדוש מדוע לא שלחתם אותי מקדם לתוך העיר זלאטיפאליע והייתי מדבר עם הנגידים דשם והיו מקבלים אתכם לתוך העיר בכבוד גדול כראוי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה אם הייתי רוצה להמתין הייתי נכנס לתוך העיר זלאטיפאליע עם עגלת צב בכבוד גדול מאד אך איני יכול להמתין כי אני מכרח מן השמים לכנס לשם. ובכל הענינים האלו יש הרבה לספר, יקצרו המון יריעות. גם אמר אז כשם שיש ערים למטה כך יש ערים למעלה ואמר אז התורה של אלה מסעי בני ישראל המובא בלקוטי תנינא סימן ס"ב שמדבר שם מתקון חטא עבודה זרה לכפר על אלה אל היך ישראל, על ידי מסעי בני ישראל. ושם הוא רק רמז בעלמא מענין זה של ירבעם בן נבט הנ"ל. וישב שם שתי שנים רצופים וקרב שם הרבה אנשים להשם יתברך. וגם הצדיק מורנו הרב יצחק אייזיק זכרונו לברכה נתקרב שם. ואמר שם תורות הרבה גבוהות ונוראות מאד [אמר המעתיק יסכר פי דוברי שקר האומרים שתכף אחר שבא רבנו זכרונו לברכה מארץ ישראל התחיל הזקן הנ"ל לחל ק עליו ואמר מה שאמר וכו' תאלמנה שפתי שקר הרוצים להכחיש את הידוע. כי אדרבה כשחזר רבנו זכרונו לברכה מארץ ישראל היה בבית הזקן הנ"ל, וקבלו בכבוד גדול וכמבאר לקמן בענין נסיעתו לארץ ישראל. וכידוע שגם אחר כך היתה אהבה גדולה ביניהם כמקדם, ונהג הזקן בו כבוד גדול ביותר עד שנכנס רבנו זכרונו לברכה לזלאטיפאליע וכמבאר כאן. וזה היה כמו שנה ומחצה אחר שחזר רבנו זכרונו לברכה מארץ ישראל לביתו]
אות קיד

וַיְהִי הַיּוֹם בִּשְׁנַת תק"ס רָאָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה וְהִשִּׂיג בְּמָקוֹם שֶׁהִשִּׂיג שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְבּעַ דִּירָתוֹ בִּקְהִלַּת זְלַטִיפָּלְיֶע.

וּבְאוֹתוֹ הַשָּׁנָה בְּסוֹפוֹ בְּראשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ אָדִיל הַנַּ"ל, וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בַּחֲמֶלְנִיק, וְהָיָה שָׁם עַל הַחֲתֻנָּה עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ כַּנָּהוּג.

וְעַל הַחֲתֻנָּה הָיְתָה אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת פֵיְגָא זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

וְרָאֲתָה בְּעֵת הַחֻפָּה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

כִּי הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת בַּעֲלַת רוּחַ הַקּדֶשׁ

וְכָל הַצַּדִּיקִים הָיוּ מַחֲזִיקִים אוֹתָהּ לְבַעֲלַת רוּחַ הַקּדֶשׁ וּלְבַעֲלַת הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה

וּבִפְרָט אַחֶיהָ הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים הַיְנוּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִסֶּדִלְקֶיב וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כֻּלָּם הֶחֱזִיקוּ אוֹתָהּ כְּאַחַת מִן הַנְּבִיאוֹת.

וְאָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת תֵּכֶף אַחַר הַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל נִשְׁתַּדֵּךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם בִּתּוֹ מָרַת מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, עִם הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ לֵיבּוּשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ וָואלְטְשִׁיסְק.

וּבַחֲזִירָתוֹ מֵהַחֲתֻנָּה הַנַּ"ל עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ הָלַךְ וְנָסַע עִמָּהֶם תֵּכֶף לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע

וְנִכְנַס לְהָעִיר בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה

כִּי לא שָׁאַל אֶת פִּיהֶם מִקּדֶם כְּלָל

רַק שָׂכַר לוֹ דִּירָה שָׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ שָׁם פִּתְאוֹם.

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן קִבְּלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה בְּכָבוֹד גָּדוֹל.

וּבְראשׁ הַשָּׁנָה נִתְקַבְּצוּ שָׁם אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים בְּעֵרֶךְ מֵאָה אֲנָשִׁים וְיוֹתֵר

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לא הֵכִין בִּשְׁבִילָם כְּלָל

כִּי הָיָה בְּעַצְמוֹ כְּאוֹרֵחַ שָׁם כִּי נִכְנַס שָׁם סָמוּךְ לְראשׁ הַשָּׁנָה מְאד.

וְקִבְּלוּ אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה אֶת כָּל הָאוֹרְחִים אֶצְלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל

וְהִפְצִירוּ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּכְנס לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל דְּשָׁם עִם כָּל אֲנָשָׁיו לְהִתְפַּלֵּל כִּי הוּא מָקוֹם רָחָב וְטוֹב לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל שָׁם עִם כָּל אֲנָשָׁיו

וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עִמָּהֶם בְּראשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר

וּמָסְרוּ לוֹ שֶׁהוּא יְצַוֶּה הַכּל שֶׁיִּתְנַהֵג כִּרְצוֹנוֹ הֵן בְּעִנְיְנֵי בַּעֲלֵי תְפִילּוֹת וְתוֹקְעִים וְכַיּוֹצֵא

וְיָשַׁב שָׁם בְּשַׁלְוָה בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

וַיְהִי הַיּוֹם, הִתְפַּלֵּל אֶחָד נְעִילָה לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁלּא בִּרְצוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְנִשְׁתַּקַּל מִלּוּלוֹ בְּאֶמְצַע הַתְּפִילָּה וְלא הָיָה יָכוֹל לִפְתּחַ פִּיו בְּשׁוּם אפֶן, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהִסְתַּלֵּק בְּחֶרְפָּה גְּדוֹלָה וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו.

וְאַחַר כָּךְ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּבְרֵי צַחוּת נָאֶה כְּדַרְכּוֹ עַל עִנְיַן הַבַּעֲלֵי תְּפִילָּה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם כִּפּוּר

וְאָמַר שֶׁהוּא מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ זָקֵן וּזְקֵנָה מִצַּד אֶחָד, בָּחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אֶחָד.

כִּי בִּתְחִלָּה הִתְפַּלֵּל חוֹתְנוֹ שֶׁל הַבַּעַל נְעִילָה הַנַּ"ל

וְאַחַר כָּךְ חֲתָנוֹ הַנַּ"ל

וּשְׁנֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ בִּשְׁבִיל נְשׁוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד בְּעֵינֵיהֶם וְכוּ'.

וְאָמַר אָז שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק אָז בִּתְפִילָּתוֹ אוֹדוֹת [הַיְנוּ מַה שֶּׁהָאֲדוֹנִים לָקְחוּ הַמְּזִיגָה מִיַּד הַמּוֹכְסָנִים]

וְאִם אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ הַסָּמֶךְ מֵם עוֹמֵד כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה

וְאֵיךְ הוּא מִתְגַּבֵּר לִמְנעַ וּלְבַלְבֵּל

וּבָא זֶה וְעָמַד לְהִתְפַּלֵּל וְדָחִיתִי אוֹתוֹ.

וּמֵחֲמַת זֶה הִתְרַעֵם עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָאִישׁ הַזֶּה הַנַּ"ל

וְהָלַךְ וְנָסַע לִקְהִלַּת קדֶשׁ שְׁפָּלְיֵע

וְהִלְשִׁין עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּפְנֵי הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ דְּשָׁם

עַד שֶׁעָשָׂה מַחֲלקֶת גָּדוֹל עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלקֶת הַגָּדוֹל מְאד

עַד שֶׁכִּמְעַט כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ חָלְקוּ עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְגדֶל עצֶם הַמַּחֲלקֶת שֶׁהָיָה עָלָיו שָׁם, וְגדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לוֹ שָׁם, אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר כִּי יָשַׁב שָׁם כְּמוֹ עַל קוֹצִים מַמָּשׁ.

וְאַחַר סוכּוֹת נָסַע לְשָׁם הַזָּקֵן הַנַּ"ל

וּפָעַר פִּיו לִבְלִי חֹק עַד שֶׁעָשָׂה שָׁם מַחֲלקֶת גָּדוֹל עָלָיו.

וּבִתְחִלָּה הָיָה לוֹ אַהֲבָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהָיָה הַזָּקֵן כָּפוּף וְנִכְנָע מְאד לְפָנָיו

אַךְ מֵעֵת הַנַּ"ל שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָמוּךְ לִגְבוּלוֹ שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת, וְגַם עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּלְשִׁינוּת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלקֶת הַגְּדוֹלָה

עַד שֶׁבָּדוּ עָלָיו כְּזָבִים אֲשֶׁר לא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ.

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁהוּא מֻכְרָח לֵישֵׁב שָׁם מִן הַשָּׁמַיִם

כִּי הוּא מְתַקֵּן שָׁם חֵטְא שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.

וְהָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מַגִּיד מֵישָׁרִים מִטִּירָאוִויצֶע שֶׁהָיָה מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁאַל אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ

מַדּוּעַ לא שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי מִקּדֶם לְתוֹךְ הָעִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע

וְהָיִיתִי מְדַבֵּר עִם הַנְּגִידִים דְּשָׁם וְהָיוּ מְקַבְּלִים אֶתְכֶם לְתוֹךְ הָעִיר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּרָאוּי.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַמְתִּין

הָיִיתִי נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע עִם עֶגְלַת צָב בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד

אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהַמְתִּין כִּי אֲנִי מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לִכְנס לְשָׁם.

וּבְכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלוּ יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת.

גַּם אָמַר אָז כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עָרִים לְמַטָּה כָּךְ יֵשׁ עָרִים לְמַעְלָה

וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה שֶׁל אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס"ב שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה לְכַפֵּר עַל אֵלֶּה אֱל הֶיךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וְשָׁם הוּא רַק רֶמֶז בְּעָלְמָא מֵעִנְיָן זֶה שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הַנַּ"ל.

וְיָשַׁב שָׁם שְׁתֵּי שָׁנִים רְצוּפִים וְקֵרַב שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְגַם הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִתְקָרֵב שָׁם.

וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת הַרְבֵּה גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד

[אָמַר הַמַּעְתִּיק יִסָּכֵר פִּי דּוֹבְרֵי שָׁקֶר הָאוֹמְרִים שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲל ק עָלָיו וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר וְכוּ'

תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הָרוֹצִים לְהַכְחִישׁ אֶת הַיָּדוּעַ.

כִּי אַדְּרַבָּה כְּשֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה בְּבֵית הַזָּקֵן הַנַּ"ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל

וְכַמְבאָר לְקַמָּן בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְכַיָּדוּעַ שֶׁגַּם אַחַר כָּךְ הָיְתָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם כְּמִקֶּדֶם, וְנָהַג הַזָּקֵן בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע וְכַמְבאָר כָּאן.

וְזֶה הָיָה כְּמוֹ שָׁנָה וּמֶחֱצָה אַחַר שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כ - עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם
...בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם שיך לא"ב חדש, מריבה, אות י על ידי המחלקת שיש בעולם על ידי זה נעשין מפרסמים קדם זמנם הינו כי כשאחד נכנס בעבודת השם הוא צריך לשהות ולהתמהמה עד שיתפרסם בעולם ועל ידי פגם המחלקת נתפרסם קדם זמנו ועל ידי זה הם גורמים הזק והפסד להאיש הזה שנעשה מפרסם קדם זמנו או גם להדרך לעבודת השם, שהיה זה רוצה לגלות בעולם ואזי גורמין מיתה לבעלי המחלקת ולפעמים, שאין הפגם גדול כל כך אזי גורמין עניות וזה הסוד מבאר בתורה בפסוק "וכי ינצו אנשים יחדו ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה" וכו' כי כשמתחיל לכ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...היא בזה העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה בזה העולם עד אשר באו לשם וראו...
החלל הפנוי - מהו?
...שאלה: מה הוא החלל הפנוי? תשובה: החלל הפנוי הוא ביטוי שמוזכר פעמים רבות כאן בפורום, ואכן הגיע הזמן לבאר אותו. העניין הוא כדלקמן: מקור הביטוי החלל הפנוי, הוא מגיע מהתיאור של תורת הקבלה את העניין של בריאת העולם. פירוש, ע"פ התאור הקבלי של בריאת העולם, לפני בריאת העולם כל מה שהיה היא אור אין סוף ולא היו מקום וזמן לבריאת העולם. וכדי לברוא את העולם, לשם כך הוצרך הבורא לצמצם את האור אין סוף שלו לצדדים וליצור מעין חלל פנוי שבו הוא לא יהיה. ובאותו החלל הפנוי בתוכו קיימים הזמן המקום וכל העולם וכולי... העניין...
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" שהדבורים שדבר משה נעשה ממנו דברים אל כל ישראל כי כל אחד מישראל מצא בו מה שצריך כנזכר לעיל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך
חיי מוהר"ן - שנה - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...וספריו הקדושים אות שנה ספר לי אחד שהיה משבח מאד את תורתו לפניו והפליג מאד בגדלת נפלאות תורתו. ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו. כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות. והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק שיתפשטו ספריו בקרב כל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה
...זרות שבתפלה לענין המחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע, שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה, כמובא ואמר שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו [וכמבאר במקום אחר, שאין צריכין להסתכל עליהם כלל רק לילך כסדר בתפילתו ולבלי להביט לאחריו כלל ועל ידי זה ממילא יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא...
שיחות הר"ן - אות מ
...המחקרים מבאר כבר אצלנו כמה פעמים שאסור לעסק בהם וצריך להרחיק מאד לבלי ללמד אותם ולבלי להביט בהם כלל אפילו בספרי חקירות של גדולי ישראל כי הוא אסור גדול מאד ללמד אותם [וכבר מבאר בכמה ספרים גדל האסור ללמד בהם כי לא באלה חלק יעקב, כי אין לנו שיכות בהם כי אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד בלי שום חקירה כי הוא יתברך ברא את העולם כלו ומקים את עולמו ועתיד לחדש את עולמו וכו' ודרך אלו הספרים להקשות קשיות שנראין כקשיות גדולות והתרוץ חלוש מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עג - כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי
...עג - כי תעבר במים אתך אני [לשון החברים] כי תעבר במים אתך אני דהנה התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא ורוצה תמיד להשפיע השפעות וברכות ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא אני שנאמר "ואני...
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו
...השגתו אות רסח אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 24_03_2026 השעה 10:15:16 - wesi2