ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קכה
בחג הסוכות תק"ע, אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא היה שום אתרוג במדינה עד ערב סוכות שעשה השם יתברך נסים וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד וגם לקהלת בראסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו, זכר צדיק לברכה והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה ואמר להביא לו כלי זמר מגדל השמחה ושלשה ימים רצופים היה לו חיות גדול מן האתרוג והיה בריא כל אותן השלשה ימים ולא היה מרגיש כלל החולאת הקשה שהיה לו מגדל השמחה שהיה לו מן האתרוג וגם אחר סוכות ספר הרבה מן האתרוג ואמר שאין אנו יודעים כלל גדל יקרת מעלת מצות אתרוג והרי אנו רואין שישראל מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו יותר מעל שאר מצוות ובודאי לא על חנם הוא מסתמא מצוה זו הוא יקרה מאד מאד אשר אין לשער רק שאין אנו יודעין גדל מעלתה אפשר אם היו יודעין גדל מעלת מצוה זו היו עושים מה שהיו עושים בשביל מצוה זו כי ישראל עם קדוש הם חכמים וקשה להטעותם ובודאי כשהם מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו לא לחנם הוא ועוד האריך בספור זה והפליג מאד במעלת מצות אתרוג
בְּחַג הַסוכּוֹת תק"ע, אָז אָמַר מֵעִנְיַן הָאֶתְרוֹג

שֶׁלְּפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג נָאֶה כַּמּוּבָא לְעֵיל

וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה לא הָיוּ מְצוּיִים אֶתְרוֹגִים

וְהָיָה הָעוֹלָם סְבוּרִים שֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם אֶתְרוֹגִים כְּלָל

וְלא הָיָה שׁוּם אֶתְרוֹג בַּמְּדִינָה עַד עֶרֶב סוכּוֹת

שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסִּים וְסִיבֵּב סִיבּוֹת בְּדֶרֶךְ נֵס שֶׁבָּאוּ אֶתְרוֹגִים לִקְצָת עֲיָרוֹת

וְהָיוּ נוֹתְנִים אָז מָמוֹן הַרְבֵּה בְּעַד אֶתְרוֹג

בִּקְצָת קְהִלּוֹת נָתְנוּ חֲמִשִּׁים אֲדֻמִּים וְיוֹתֵר בְּעַד אֶתְרוֹג אֶחָד

וְגַם לִקְהִלַּת בְּרֶאסְלַב בָּא אֶתְרוֹג מְהֻדָּר מְאד לְיַד רַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה

וְהָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאָמַר לְהָבִיא לוֹ כְּלֵי זֶמֶר מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה

וּשְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים הָיָה לוֹ חִיּוּת גָּדוֹל מִן הָאֶתְרוֹג

וְהָיָה בָּרִיא כָּל אוֹתָן הַשְּׁלשָׁה יָמִים וְלא הָיָה מַרְגִּישׁ כְּלָל הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה שֶׁהָיָה לוֹ מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה לוֹ מִן הָאֶתְרוֹג

וְגַם אַחַר סוכּוֹת סִפֵּר הַרְבֵּה מִן הָאֶתְרוֹג

וְאָמַר שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל גּדֶל יִקְרַת מַעֲלַת מִצְוַת אֶתְרוֹג

וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְפַזְּרִים מָמוֹן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ

יוֹתֵר מֵעַל שְׁאָר מִצְווֹת

וּבְוַדַּאי לא עַל חִנָּם הוּא

מִסְּתָמָא מִצְוָה זוֹ הוּא יְקָרָה מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר

רַק שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין גּדֶל מַעֲלָתָהּ

אֶפְשָׁר אִם הָיוּ יוֹדְעִין גּדֶל מַעֲלַת מִצְוָה זוֹ הָיוּ עוֹשִׂים מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ

כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם חֲכָמִים וְקָשֶׁה לְהַטְעוֹתָם

וּבְוַדַּאי כְּשֶׁהֵם מְפַזְּרִים מָמוֹן הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ לא לְחִנָּם הוּא

וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בְּסִפּוּר זֶה

וְהִפְלִיג מְאד בְּמַעֲלַת מִצְוַת אֶתְרוֹג
שיחות הר"ן - אות קסט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...אות קסט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' ועיניו היו מאירות כשמש וכירח ממש בפרט בשבת קדש היו עיניו מאירות מאד מאד ופניו היו מאירות ומאדימות מאד בשבת קדש ומי שלא ראה עצם קדשתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קדש, וסדר הקדוש שלו בליל שבת עם סדר השלחן, והנגון שהיה מזמר אתקינו סעודתא אזמר בשבחין, ואיך שהיה מזמר שאר הזמירות כל מקדש, מנוחה ושמחה, ואשת חיל, ומעין עולם הבא ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה נראה כזאת עד שיבוא משיח צדקנו ואלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס...
ספר המידות - לשון הרע
...א. המספר לשון הרע, הקדוש ברוך הוא אומר לשר של גיהנום: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה. ותקנתו יעסק בתורה וישפיל דעתו גם על ידי זה לא יבוא לידי לשון הרע. ב. על ידי לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד שלש עברות. ג. מלתא דמתאמרה באפי מרא או באפי תלתא, לית בה משום לשנא בישא. ד. האי לשנא בישא, אף על גב דלקבולי לא מבעי, למיחש מיבעי. ה. מי שדובר רע על ישראל, לסוף שיחלה על פיו. ו. כשאין אהבה בין ישראל נעשים הולכי רכיל, ועל ידי הולכי רכיל נעשים לצים. ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע מאיזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך"...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל
...- תורה ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיחד לרפואתו...
חיי מוהר"ן - שמ - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...אות שמ אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדין. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בביטול גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ותנועה של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש...
ספר המידות - יראה
...- יראה חלק א' א. מי שאינו חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
...ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אמר רבי עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" [עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ממש] כי השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות, בבחינת "ומשקרות עינים" כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא כגון על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת כי העינים נעשו כהות מן הדמעות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות שהולך אחר הבכי' ודמעות הן ממותרי המרה שחורה שהטבע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
...טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין אדם דן ושופט את עצמו אזי דנין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה
...זרות שבתפלה לענין המחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע, שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה, כמובא ואמר שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו [וכמבאר במקום אחר, שאין צריכין להסתכל עליהם כלל רק לילך כסדר בתפילתו ולבלי להביט לאחריו כלל ועל ידי זה ממילא יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך ומתודה ומתחרט על גדל הפגמים שעשה אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול וזה בחינת: "את ה' האמרת וה' האמירך" וכו'
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 07_01_2026 השעה 09:50:17 - wesi2