ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - נט - שיחות השיכים להתורות
אות נט סדר הזמנים של אמירת המאמרים הנודעים לנו מאמר אקרקתא סימן ג, שמעתי שנאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר בזלאטיפליע בשבועות. מאמר "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר גם כן בחרף זה בטיראויצע קדם פורים. מאמר "אני ה' הוא שמי", סימן י"א, נאמר בשבועות תקס"ג. מאמר "תהלה לדוד", סימן י"ב, נאמר בשבת נחמו תקס"ג, והמתיק בתוכו פרוש הפסוק: נחמו נחמו וכו'. מאמר אשרי השגחה סימן י"ג נאמר בראש השנה תקס"ד. מאמר תקעו להמשיך שלום וכו' [סימן י"ד] נאמר בשבת חנוכה תקס"ד. מאמר רבי יוחנן משתעי סימן ט"ז נאמר בשבת בסעדת שחרית בקיץ תקס"ג. מאמר מריקים שקיהם סימן י"ז נאמר בשבת חנוכה תקס"ו. מאמר קרטליתא סימן י"ח כמדמה שנאמר בחרף תקס"ד בטיראויצע. מאמר תפילה לחבקוק [סימן י"ט] נאמר בשבועות תקס"ד. מאמר תשעה תקונין סימן כ' נאמר בראש השנה תקס"ה. מאמר עתיקא סימן כ"א נאמר בשבת נחמו תקס"ד. מאמר חותם בתוך חותם סימן כ"ב, נאמר בשבוע שאחר ראש השנה תקס"ה. מאמר צוית צדק סימן כ"ג נאמר בחרף תקס"ג. מאמר אמצעיתא דעלמא סימן כ"ד נאמר בסעדת ליל שבת בקיץ תקס"ג. מאמר האי גברא וכו' סימן כ"ט בשבועות תקס"ו. מאמר מישרא דסכינא סימן ל, נאמר בשבת חנוכה תקס"ז. מאמר מרכבת פרעה סימן ל"ח נאמר בשבת שירה תקס"ב. מאמר אתם נצבים סימן מ"ד נאמר בסוף תקס"ב, בשבת שקדם ראש השנה. מאמר על אשר מעלתם סימן מ"ח נאמר באסרו חג סוכות תקס"ג. מאמר לשמש סימן מ"ט נאמר בשבת ג' ניסן תקס"ג, אחר נשואי בתו שרה זכרונה לברכה שהיו בראש חדש ניסן במעדועדוקע. מאמר אמר רבי עקיבא סימן נ"א נאמר אחר שבועות תקס"ג. מאמר הנעור בלילה סימן נ"ב נאמר בתחלת שנת תקס"ג. מאמר ויהי מקץ זכרון סימן נ"ד נאמר בשבת חנוכה שנת תקס"ה. מאמר וביום הבכורים סימן נ"ו. נאמר בשבועות תקס"ה. מאמר תלת נפקין והיכל הקדש סימנים נ"ח, נ"ט, נאמרו בראש השנה תקס"ו. מאמר פתח רבי שמעון סימן ס' נאמר בראש השנה תקס"ז. מאמר חדי רבי שמעון סימן ס"א נאמר בראש השנה תקס"ח. מאמר ויסב סימן ס"ב נאמר בשבת שירה תקס"ה. מאמר סוד כונת המילה סימן ס"ג נאמר בשבת שקדם הברית מילה של בנו הקדוש שלמה אפרים זכרונו לברכה שנולד סמוך לראש חדש ניסן תקס"ה. מאמר ויאמר בעז סימן ס"ה נאמר בקיץ תקס"ו בסמוך אחר פטירת בנו הקדוש שלמה אפרים הנ"ל שהיה בחדש סיון תקס"ו, ואז נאמר המאמר הנ"ל ביום ערב שבת קדש. וקדם לזה אמר מאמר דע כי יש אריך אנפין וכו' סימן רמ"ב וביום חמישי שלפניו בכה לפנינו. ובשבת שאחר זה אמר מאמר ושקוי בבכי מסכתי סימן רס"ב. מאמר ויהי נא פי שנים סימן ס"ו נאמר אחר חנוכה תקס"ז. ובשבת נאמר מענין שבירת מניעות המבאר שם. ובמוצאי שבת נאמר מענין המשכת רוחו של משיח המבאר שם. ובאותו העת הינו באותו הלילה שהתחיל לומר המאמר הנ"ל בסעדת הערב, אז ספר קדם הסעודה המעשה של הצפרים ומזל טוב המבאר במקום אחר. מאמר ויבן את הצלע סימן ס"ז, נאמר בזאסלאב בשבועות תקס"ז. מאמר להתחזק בכל פעם נגד היצר הרע סימן ע"ב, נאמר באותו העת שנולד בנו הקדוש שלמה אפרים הנ"ל. מאמר ויתן עז למלכו סימן ע"ח נאמר בזלאטיפאליע בראש השנה תקס"א. מאמר "זומם רשע לצדיק", סימן צ"ו, נאמר זמן רב קדם נסיעתו לארץ ישראל. מאמר צהר תעשה לתבה סימן קי"ב נאמר בתחלת חרף תקס"ג. מאמר מעין דנפק מאתר חד ומאמר וארח צדיקים סימנים קל"ב, קל"ג, נאמרו אחר פסח תקס"ג בחזירתו מנסיעת החתנה של בתו שרה זכרונה לברכה. מאמר בשמך יגילון וכו' סימן קע"ה נאמר במוצאי שבת תשובה תקס"ה. מאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך סימן קע"ז נאמר בשבת ראש חדש חשון תקס"ה שהיה אז הפאר שפיל של בתו מרים זכרונה לברכה. מאמר לשון הרע פוגם ענווה סימן קצ"ז, נאמר קדם שבועות תקס"ה. תקון למקרה וכו' סימן ר"ה נאמר אחר שבועות תקס"ה. והתגלות העשרה קפיטל תהלים היתה בשנת תקס"ט. מאמר תעיתי כשה אבד סימן ר"ו, שמעתי מהרב רבי נתן זכרונו לברכה שבשעה שגלה רבנו זכרונו לברכה לפניו את המאמר הנ"ל אמר לו שזה המאמר הוא עכשו בעתים הללו ההתבודדות שלו. מאמר מה שהעולם נוסעין על ראש השנה סימן רי"א נאמר סמוך לראש השנה תקס"ח. ובראש השנה נאמר מאמר חדי רבי שמעון סימן ס"א ושם מבאר ביותר ענין זה שנוסעין על ראש השנה לצדיקים, וענין כלהו במחשבה אתברירו רק שבכאן בסימן רי"א מרמז גם מענין נסיעה על קברי צדיקים בבחינת ויקח משה את עצמות יוסף וכו'. מאמר בקמים עלי סימן רע"ז ומאמר דע שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח, ואחר סוכות בנסיעתו ללבוב בשעה שלוו אותו מקראסנע גלה אז ענין המשכן והתינוקות וכו' שהוא גמר מאמר אזמרה הנ"ל. מאמר תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א' נאמר בראש השנה תקס"ט, וקדם לזה ספר מראה נוראה כמבאר במקום אחר. מאמר ימי חנוכה [סימן ב] נאמר בשבת חנוכה תקס"ט. מאמר וביום הבכורים סימן ד' נאמר בשבועות תקס"ט. מאמר תקעו אמונה סימן ה' נאמר בראש השנה תק"ע. מאמר כי מרחמם סימן ז' נאמר בשבת חנוכה תק"ע. מאמר תקעו תוכחה סימן ח' נאמר בראש השנה תקע"א. סימנים י, י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז. נאמרו בסוף שנת תקס"ח בחזירתו מלבוב. סימן ל"ב, יש צדיקים גנוזים נאמר בשבת פרשת יתרו תקס"ט. סימן ס"ו, הצדיק מכרח לעשות תשובה נאמר בין יום כפור לסוכות תק"ע. ובעת הזאת נאמר גם כן מאמר לפי הימים נוראים וכו'. מאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז נאמר בשבת בראשית תק"ע. ומרמז שם מענין הסתלקות הרב הקדוש מברדיטשוב ומהסתלקות רבנו זכרונו לברכה בעצמו כמובן ממה שחזר ונשנה מאמר זה סמוך לכניסתו לאומין. סימן ס"ח קדם חנוכה תק"ע. סימן ע"א חבלים נפלו לי בנעימים שבת שירה. סימן ע"ב חיים נצחיים שבת פרשת יתרו תק"ע. סימן ע"ח שבת נחמו באומין. ספורי מעשיות מעשה ראשונה תקס"ו בקיץ. מעשה ז' מזבוב ועכביש ומעשה של הרב עם בנו קיץ תקס"ז. מעשה ח' מחכם ותם חרף תקס"ט קדם פורים. מעשה י' מבערגיר ועני תקס"ט אחר פורים. מעשה י"א מהבנים שנחלפו מוצאי שבת פרשת נח תק"ע. מעשה י"ב מבעל תפילה מוצאי שבת וארא ומוצאי ראש חדש שבט תק"ע. מעשה י"ג מהשבעה בעטלירס, התחלתה בליל שבת קדש פרשת שמיני כ"ה אדר שני תק"ע. השיחה מענין לשפך שיחו כבן המתחטא לפני אביו ומעשה מזקנו רבי נחמן סימן ז' היה אחר שבועות תקס"ט. שיחות הר"ו סימן כ"ד מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת קיץ תקס"ט, ואחר כך בראש השנה תק"ע נאמר מאמר תקעו אמונה. ושם נכלל ענין צדיק אוכל לשבע נפשו, והשביע בצחצחות נפשך. סימן ל"ב צריך לחזק את עצמו באמונה וכו' ושעל ידי אמונה זוכין לבוא לבחינת רצון וכו' חרף תק"ע אחר מאמר כי מרחמם שאמר בשבת חנוכה. סימן מ' בענין ספרי המחקרים וכו' וענין דריידיל היה גם כן בחנוכה זה. סימן נ"א העולם הזה אינו כלום וכו' עד כי כבר הם יודעים מה לעשות על ידי התורה, ליל אחד של שבועות מוצאי שבת תקס"ט, ואז אמר בתוך השיחה הנ"ל ענין תנו לבבכם לי וכו' המבאר במקום אחר. שם ענה ואמר וכו' שיעמדו וישקטו שמרי המח וכו' קיץ תקס"ט. סימן ס' מענין בנינים, חרף תק"ע. המעשה מהסוס עם הפלומפ שבועות תקס"ז בזאסלב. סימן פ"ו מעניני חתנה שמיני עצרת תקס"ג. סימן פ"ז לפי בחינת הימים נוראים בין יום הכפורים לסוכות תק"ע. סימן צ"א סגלה להתמדה ערב ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, חרף תקס"ז, קדם חנוכה בשבוע של הברית מילה של בנו יעקב זכרונו לברכה
אות נט

סֵדֶר הַזְּמַנִּים שֶׁל אֲמִירַת הַמַּאֲמָרִים הַנּוֹדָעִים לָנוּ

מַאֲמַר אַקְרֻקְתָּא סִימָן ג, שָׁמַעְתִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִבְּרֶסְלַב, סוֹף שְׁנַת תקס"ב.

מַאֲמַר "אָנכִי", סִימָן ד, נֶאֱמַר בִּזְלַאטִיפָּלְיֶע בְּשָׁבוּעוֹת.

מַאֲמַר "בַּחֲצוֹצְרוֹת", סִימָן ה, נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ג.

מַאֲמַר "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ", סִימָן ו, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת תְּשׁוּבָה שֶׁאַחַר זֶה.

מַאֲמַר "מִשְׁפָּטִים", סִימָן ז, נֶאֱמַר בְּחֹרֶף תקס"ג.

מַאֲמַר "רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב", סִימָן ח, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ג.

מַאֲמַר תְּהמת יְכַסְיֻמוּ", סִימָן ט, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס"ג.

מַאֲמַר "מִשְׁפָּטִים", סִימָן י, נֶאֱמַר גַּם כֵּן בְּחֹרֶף זֶה בְּטֶירָאוִיצֶע קדֶם פּוּרִים.

מַאֲמַר "אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי", סִימָן י"א, נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ג.

מַאֲמַר "תְּהִלָּה לְדָוִד", סִימָן י"ב, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ תקס"ג, וְהִמְתִּיק בְּתוֹכוֹ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: נַחֲמוּ נַחֲמוּ וְכוּ'.

מַאֲמַר אַשְׁרֵי הַשְׁגָּחָה סִימָן י"ג נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ד.

מַאֲמַר תִּקְעוּ לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם וְכוּ' [סִימָן י"ד] נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ד.

מַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי סִימָן ט"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּקַיִץ תקס"ג.

מַאֲמַר מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם סִימָן י"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ו.

מַאֲמַר קַרְטָלִיתָא סִימָן י"ח כִּמְדֻמֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּחֹרֶף תקס"ד בְּטֶירָאוִיצֶע.

מַאֲמַר תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק [סִימָן י"ט] נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ד.

מַאֲמַר תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין סִימָן כ' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ה.

מַאֲמַר עַתִּיקָא סִימָן כ"א נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ תקס"ד.

מַאֲמַר חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם סִימָן כ"ב, נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעַ שֶׁאַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ה.

מַאֲמַר צִוִּיתָ צֶדֶק סִימָן כ"ג נֶאֱמַר בְּחֹרֶף תקס"ג.

מַאֲמַר אֶמְצָעִיתָא דְעָלְמָא סִימָן כ"ד נֶאֱמַר בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת בְּקַיִץ תקס"ג.

מַאֲמַר הַאי גַּבְרָא וְכוּ' סִימָן כ"ט בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ו.

מַאֲמַר מִישְׁרָא דְסַכִּינָא סִימָן ל, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ז.

מַאֲמַר מַרְכְּבת פַּרְעה סִימָן ל"ח נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת שִׁירָה תקס"ב.

מַאֲמַר אַתֶּם נִצָּבִים סִימָן מ"ד נֶאֱמַר בְּסוֹף תקס"ב, בְּשַׁבָּת שֶׁקּדֶם ראשׁ הַשָּׁנָה.

מַאֲמַר עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם סִימָן מ"ח נֶאֱמַר בְּאִסְרוּ חַג סוכּוֹת תקס"ג.

מַאֲמַר לַשֶּׁמֶשׁ סִימָן מ"ט נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת ג' נִיסָן תקס"ג, אַחַר נִשּׂוּאֵי בִּתּוֹ שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה שֶׁהָיוּ בְּראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בְּמֶעדְוֶעדִוְקֶע.

מַאֲמַר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא סִימָן נ"א נֶאֱמַר אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס"ג.

מַאֲמַר הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה סִימָן נ"ב נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת שְׁנַת תקס"ג.

מַאֲמַר וַיְהִי מִקֵּץ זִכָּרוֹן סִימָן נ"ד נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה שְׁנַת תקס"ה.

מַאֲמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים סִימָן נ"ו. נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ה.

מַאֲמַר תְּלָת נָפְקִין וְהֵיכַל הַקּדֶשׁ סִימָנִים נ"ח, נ"ט, נֶאֶמְרוּ בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ו.

מַאֲמַר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ז.

מַאֲמַר חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס"א נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ח.

מַאֲמַר וַיַּסֵּב סִימָן ס"ב נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס"ה.

מַאֲמַר סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה סִימָן ס"ג נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקּדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁנּוֹלַד סָמוּךְ לְראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן תקס"ה.

מַאֲמַר וַיּאמֶר בּעַז סִימָן ס"ה נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס"ו בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם הַנַּ"ל שֶׁהָיָה בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תקס"ו, וְאָז נֶאֱמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ.

וְקדֶם לָזֶה אָמַר מַאֲמַר דַּע כִּי יֵשׁ אֲרִיךְ אַנְפִּין וְכוּ' סִימָן רמ"ב וּבְיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁלְּפָנָיו בָּכָה לְפָנֵינוּ.

וּבְשַׁבָּת שֶׁאַחַר זֶה אָמַר מַאֲמַר וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי סִימָן רס"ב.

מַאֲמַר וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם סִימָן ס"ו נֶאֱמַר אַחַר חֲנוּכָּה תקס"ז.

וּבְשַׁבָּת נֶאֱמַר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת מְנִיעוֹת הַמְבאָר שָׁם.

וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נֶאֱמַר מֵעִנְיַן הַמְשָׁכַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְבאָר שָׁם.

וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הַיְנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּסְעֻדַּת הָעֶרֶב, אָז סִפֵּר קדֶם הַסְּעוּדָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצִּפֳּרִים וּמַזָּל טוֹב הַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

מַאֲמַר וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע סִימָן ס"ז, נֶאֱמַר בְּזַאסְלַאב בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ז.

מַאֲמַר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע סִימָן ע"ב, נֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם הַנַּ"ל.

מַאֲמַר וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ סִימָן ע"ח נֶאֱמַר בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"א.

מַאֲמַר "זוֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק", סִימָן צ"ו, נֶאֱמַר זְמַן רַב קדֶם נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מַאֲמַר צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה סִימָן קי"ב נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת חֹרֶף תקס"ג.

מַאֲמַר מַעְיָן דְּנָפֵק מֵאֲתַר חָד וּמַאֲמַר וְארַח צַדִּיקִים סִימָנִים קל"ב, קל"ג, נֶאֶמְרוּ אַחַר פֶּסַח תקס"ג בַּחֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

מַאֲמַר בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן וְכוּ' סִימָן קע"ה נֶאֱמַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת תְּשׁוּבָה תקס"ה.

מַאֲמַר וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ סִימָן קע"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת ראשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תקס"ה שֶׁהָיָה אָז הַפָאר שְׁפִּיל שֶׁל בִּתּוֹ מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

מַאֲמַר לָשׁוֹן הָרָע פּוֹגֵם עֲנָוָוה סִימָן קצ"ז, נֶאֱמַר קדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ה.

תִּקּוּן לְמִקְרֵה וְכוּ' סִימָן ר"ה נֶאֱמַר אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס"ה.

וְהִתְגַּלּוּת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הָיְתָה בִּשְׁנַת תקס"ט.

מַאֲמַר תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד סִימָן ר"ו, שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְפָנָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל

אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה הַמַּאֲמָר הוּא עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ.

מַאֲמַר מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה סִימָן רי"א נֶאֱמַר סָמוּךְ לְראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ח.

וּבְראשׁ הַשָּׁנָה נֶאֱמַר מַאֲמַר חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס"א וְשָׁם מְבאָר בְּיוֹתֵר עִנְיָן זֶה שֶׁנּוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, וְעִנְיַן כֻּלְּהוּ בַּמַּחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ רַק שֶׁבְּכָאן בְּסִימָן רי"א מְרֻמָּז גַּם מֵעִנְיַן נְסִיעָה עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בִּבְחִינַת וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף וְכוּ'.

מַאֲמַר בַּקָּמִים עָלַי סִימָן רע"ז וּמַאֲמַר דַּע שֶׁעַל חַלָּף טוֹב וְכוּ' בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי וְכוּ' [סִימָן רע"ח] וּמַאֲמַר אֲזַמְּרָה סִימָן רפ"ב נֶאֶמְרוּ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס"ח, וְאַחַר סוכּוֹת בִּנְסִיעָתוֹ לְלֶבוּב בְּשָׁעָה שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ מִקְּרָאסְנֶע גִּלָּה אָז עִנְיַן הַמִּשְׁכָּן וְהַתִּינוֹקוֹת וְכוּ' שֶׁהוּא גְּמַר מַאֲמַר אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל.

מַאֲמַר תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן א' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ט, וְקדֶם לָזֶה סִפֵּר מַרְאָה נוֹרָאָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

מַאֲמַר יְמֵי חֲנוּכָּה [סִימָן ב] נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ט.

מַאֲמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים סִימָן ד' נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ט.

מַאֲמַר תִּקְעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תק"ע.

מַאֲמַר כִּי מְרַחֲמָם סִימָן ז' נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תק"ע.

מַאֲמַר תִּקְעוּ תּוֹכָחָה סִימָן ח' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקע"א.

סִימָנִים י, י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז. נֶאֶמְרוּ בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ח בַּחֲזִירָתוֹ מִלֶּבוּב.

סִימָן ל"ב, יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס"ט.

סִימָן ס"ו, הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר בֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסוכּוֹת תק"ע.

וּבָעֵת הַזּאת נֶאֱמַר גַּם כֵּן מַאֲמַר לְפִי הַיָּמִים נוֹרָאִים וְכוּ'.

מַאֲמַר בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל סִימָן ס"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית תק"ע. וּמְרֻמָּז שָׁם מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וּמֵהִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ כַּמּוּבָן מִמַּה שֶּׁחָזַר וְנִשְׁנָה מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְאוּמֶין.

סִימָן ס"ח קדֶם חֲנוּכָּה תק"ע.

סִימָן ע"א חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים שַׁבַּת שִׁירָה.

סִימָן ע"ב חַיִּים נִצְחִיִּים שַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תק"ע.

סִימָן ע"ח שַׁבַּת נַחֲמוּ בְּאוּמֶין.

סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת

מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה תקס"ו בַּקַּיִץ.

מַעֲשֶׂה ז' מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ וּמַעֲשֶׂה שֶׁל הָרַב עִם בְּנוֹ קַיִץ תקס"ז.

מַעֲשֶׂה ח' מֵחָכָם וְתָם חֹרֶף תקס"ט קדֶם פּוּרִים.

מַעֲשֶׂה י' מִבֶּערְגֶיר וְעָנִי תקס"ט אַחַר פּוּרִים.

מַעֲשֶׂה י"א מֵהַבָּנִים שֶׁנֶּחְלְפוּ מוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת נחַ תק"ע.

מַעֲשֶׂה י"ב מִבַּעַל תְּפִילָּה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וָאֵרָא וּמוֹצָאֵי ראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט תק"ע.

מַעֲשֶׂה י"ג מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס, הַתְחָלָתָהּ בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמִינִי כ"ה אֲדָר שֵׁנִי תק"ע.

הַשִּׂיחָה מֵעִנְיַן לִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וּמַעֲשֶׂה מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן סִימָן ז' הָיָה אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס"ט.

שִׂיחוֹת הָרַ"ו

סִימָן כ"ד מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת קַיִץ תקס"ט, וְאַחַר כָּךְ בְּראשׁ הַשָּׁנָה תק"ע נֶאֱמַר מַאֲמַר תִּקְעוּ אֱמוּנָה. וְשָׁם נִכְלָל עִנְיַן צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ.

סִימָן ל"ב צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְכוּ' וְשֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' חֹרֶף תק"ע אַחַר מַאֲמַר כִּי מְרַחֲמָם שֶׁאָמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה.

סִימָן מ' בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְכוּ' וְעִנְיַן דְּרֵיידִיל הָיָה גַּם כֵּן בַּחֲנוּכָּה זֶה.

סִימָן נ"א הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם וְכוּ' עַד כִּי כְּבָר הֵם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, לֵיל אֶחָד שֶׁל שָׁבוּעוֹת מוֹצָאֵי שַׁבָּת תקס"ט, וְאָז אָמַר בְּתוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל עִנְיַן תְּנוּ לְבַבְכֶם לִי וְכוּ' הַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

שָׁם עָנָה וְאָמַר וְכוּ' שֶׁיַּעַמְדוּ וְיִשְׁקְטוּ שִׁמְרֵי הַמּחַ וְכוּ' קַיִץ תקס"ט.

סִימָן ס' מֵעִנְיַן בִּנְיָנִים, חֹרֶף תק"ע.

הַמַּעֲשֶׂה מֵהַסּוּס עִם הַפְּלוֹמְפְּ שָׁבוּעוֹת תקס"ז בְּזַאסְלַב.

סִימָן פ"ו מֵעִנְיְנֵי חֲתֻנָּה שְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס"ג.

סִימָן פ"ז לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסוכּוֹת תק"ע.

סִימָן צ"א סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה עֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל תקע"א.

סִימָן צ"ג דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת, חֹרֶף תקס"ז, קדֶם חֲנוּכָּה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ יַעֲקב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן
...קפ - בענין סגלת הפדיון בענין סגלת הפדיון מעות הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא יד הרמה ועל...
שיחות הר"ן - אות פד
שיחות הר"ן - אות פד "ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך" כי בעולם הזה שיש להאדם טרדות ועל הפרנסה יכול להיות שיעקץ וינשך אותו פרעוש והוא לא ירגיש מחמת שמחשבתו טרודה באיזה מחשבה של פרנסה וכיוצא אבל שם בקבר שאז אין להאדם שום טרדא ושום מחשבה אחרת אז הוא שומע אפילו הרחישה וההלוך של התולעים איך הם רוחשים ובאים אליו ומרגיש הצער של כל נשיכה ונשיכה ואין שום דבר שיטרידהו וימנעהו מגדל צערו הקשה רחמנא לצלן
שיחות הר"ן - אות כז
...גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה' כי עקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך, וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה' אף על פי כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כלם כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט ולא שיהא מבהל ומבלבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי כמו שיש בשרפה חס ושלום שמ
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל ואמר: זה אני יודע מכבר שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבאר כל זה לקמן
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...אות צב ספר שהיה רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה [הינו של אכילה]...
ספר המידות - בכיה
ספר המידות - בכיה חלק שני א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים. ב. הבכיה מבטל הרהורי זנות. ג. סגלה לחולי הצואר, שיבכה על חרבן הבית המקדש.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶך
...- רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ויש דינא קדישא כמו שכתוב "אשר יאהב ה' יוכיח" והתחלת התקרבות הוא התרחקות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה כל המצדיק את עצמו מלמטה, מצדיקים עליו את הדין מלמעלה והוא בחינת מחין דקטנות, והוא בחינת: "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא חסד, ויצחק הוא גבורה "פחד יצחק": "בגבורות ישע ימינו" וזה...
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" שהדבורים שדבר משה נעשה ממנו דברים אל כל ישראל כי כל אחד מישראל מצא בו מה שצריך כנזכר לעיל
אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד?
...כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות כי הדברים האלו אינם סותרים? ז"א איך הגעת למסקנה שהעיניים של...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...תורה קג - כל זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם . "מי הוא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2666 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:46 - wesi2