ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - נט - שיחות השיכים להתורות
אות נט סדר הזמנים של אמירת המאמרים הנודעים לנו מאמר אקרקתא סימן ג, שמעתי שנאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר בזלאטיפליע בשבועות. מאמר "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר גם כן בחרף זה בטיראויצע קדם פורים. מאמר "אני ה' הוא שמי", סימן י"א, נאמר בשבועות תקס"ג. מאמר "תהלה לדוד", סימן י"ב, נאמר בשבת נחמו תקס"ג, והמתיק בתוכו פרוש הפסוק: נחמו נחמו וכו'. מאמר אשרי השגחה סימן י"ג נאמר בראש השנה תקס"ד. מאמר תקעו להמשיך שלום וכו' [סימן י"ד] נאמר בשבת חנוכה תקס"ד. מאמר רבי יוחנן משתעי סימן ט"ז נאמר בשבת בסעדת שחרית בקיץ תקס"ג. מאמר מריקים שקיהם סימן י"ז נאמר בשבת חנוכה תקס"ו. מאמר קרטליתא סימן י"ח כמדמה שנאמר בחרף תקס"ד בטיראויצע. מאמר תפילה לחבקוק [סימן י"ט] נאמר בשבועות תקס"ד. מאמר תשעה תקונין סימן כ' נאמר בראש השנה תקס"ה. מאמר עתיקא סימן כ"א נאמר בשבת נחמו תקס"ד. מאמר חותם בתוך חותם סימן כ"ב, נאמר בשבוע שאחר ראש השנה תקס"ה. מאמר צוית צדק סימן כ"ג נאמר בחרף תקס"ג. מאמר אמצעיתא דעלמא סימן כ"ד נאמר בסעדת ליל שבת בקיץ תקס"ג. מאמר האי גברא וכו' סימן כ"ט בשבועות תקס"ו. מאמר מישרא דסכינא סימן ל, נאמר בשבת חנוכה תקס"ז. מאמר מרכבת פרעה סימן ל"ח נאמר בשבת שירה תקס"ב. מאמר אתם נצבים סימן מ"ד נאמר בסוף תקס"ב, בשבת שקדם ראש השנה. מאמר על אשר מעלתם סימן מ"ח נאמר באסרו חג סוכות תקס"ג. מאמר לשמש סימן מ"ט נאמר בשבת ג' ניסן תקס"ג, אחר נשואי בתו שרה זכרונה לברכה שהיו בראש חדש ניסן במעדועדוקע. מאמר אמר רבי עקיבא סימן נ"א נאמר אחר שבועות תקס"ג. מאמר הנעור בלילה סימן נ"ב נאמר בתחלת שנת תקס"ג. מאמר ויהי מקץ זכרון סימן נ"ד נאמר בשבת חנוכה שנת תקס"ה. מאמר וביום הבכורים סימן נ"ו. נאמר בשבועות תקס"ה. מאמר תלת נפקין והיכל הקדש סימנים נ"ח, נ"ט, נאמרו בראש השנה תקס"ו. מאמר פתח רבי שמעון סימן ס' נאמר בראש השנה תקס"ז. מאמר חדי רבי שמעון סימן ס"א נאמר בראש השנה תקס"ח. מאמר ויסב סימן ס"ב נאמר בשבת שירה תקס"ה. מאמר סוד כונת המילה סימן ס"ג נאמר בשבת שקדם הברית מילה של בנו הקדוש שלמה אפרים זכרונו לברכה שנולד סמוך לראש חדש ניסן תקס"ה. מאמר ויאמר בעז סימן ס"ה נאמר בקיץ תקס"ו בסמוך אחר פטירת בנו הקדוש שלמה אפרים הנ"ל שהיה בחדש סיון תקס"ו, ואז נאמר המאמר הנ"ל ביום ערב שבת קדש. וקדם לזה אמר מאמר דע כי יש אריך אנפין וכו' סימן רמ"ב וביום חמישי שלפניו בכה לפנינו. ובשבת שאחר זה אמר מאמר ושקוי בבכי מסכתי סימן רס"ב. מאמר ויהי נא פי שנים סימן ס"ו נאמר אחר חנוכה תקס"ז. ובשבת נאמר מענין שבירת מניעות המבאר שם. ובמוצאי שבת נאמר מענין המשכת רוחו של משיח המבאר שם. ובאותו העת הינו באותו הלילה שהתחיל לומר המאמר הנ"ל בסעדת הערב, אז ספר קדם הסעודה המעשה של הצפרים ומזל טוב המבאר במקום אחר. מאמר ויבן את הצלע סימן ס"ז, נאמר בזאסלאב בשבועות תקס"ז. מאמר להתחזק בכל פעם נגד היצר הרע סימן ע"ב, נאמר באותו העת שנולד בנו הקדוש שלמה אפרים הנ"ל. מאמר ויתן עז למלכו סימן ע"ח נאמר בזלאטיפאליע בראש השנה תקס"א. מאמר "זומם רשע לצדיק", סימן צ"ו, נאמר זמן רב קדם נסיעתו לארץ ישראל. מאמר צהר תעשה לתבה סימן קי"ב נאמר בתחלת חרף תקס"ג. מאמר מעין דנפק מאתר חד ומאמר וארח צדיקים סימנים קל"ב, קל"ג, נאמרו אחר פסח תקס"ג בחזירתו מנסיעת החתנה של בתו שרה זכרונה לברכה. מאמר בשמך יגילון וכו' סימן קע"ה נאמר במוצאי שבת תשובה תקס"ה. מאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך סימן קע"ז נאמר בשבת ראש חדש חשון תקס"ה שהיה אז הפאר שפיל של בתו מרים זכרונה לברכה. מאמר לשון הרע פוגם ענווה סימן קצ"ז, נאמר קדם שבועות תקס"ה. תקון למקרה וכו' סימן ר"ה נאמר אחר שבועות תקס"ה. והתגלות העשרה קפיטל תהלים היתה בשנת תקס"ט. מאמר תעיתי כשה אבד סימן ר"ו, שמעתי מהרב רבי נתן זכרונו לברכה שבשעה שגלה רבנו זכרונו לברכה לפניו את המאמר הנ"ל אמר לו שזה המאמר הוא עכשו בעתים הללו ההתבודדות שלו. מאמר מה שהעולם נוסעין על ראש השנה סימן רי"א נאמר סמוך לראש השנה תקס"ח. ובראש השנה נאמר מאמר חדי רבי שמעון סימן ס"א ושם מבאר ביותר ענין זה שנוסעין על ראש השנה לצדיקים, וענין כלהו במחשבה אתברירו רק שבכאן בסימן רי"א מרמז גם מענין נסיעה על קברי צדיקים בבחינת ויקח משה את עצמות יוסף וכו'. מאמר בקמים עלי סימן רע"ז ומאמר דע שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח, ואחר סוכות בנסיעתו ללבוב בשעה שלוו אותו מקראסנע גלה אז ענין המשכן והתינוקות וכו' שהוא גמר מאמר אזמרה הנ"ל. מאמר תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א' נאמר בראש השנה תקס"ט, וקדם לזה ספר מראה נוראה כמבאר במקום אחר. מאמר ימי חנוכה [סימן ב] נאמר בשבת חנוכה תקס"ט. מאמר וביום הבכורים סימן ד' נאמר בשבועות תקס"ט. מאמר תקעו אמונה סימן ה' נאמר בראש השנה תק"ע. מאמר כי מרחמם סימן ז' נאמר בשבת חנוכה תק"ע. מאמר תקעו תוכחה סימן ח' נאמר בראש השנה תקע"א. סימנים י, י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז. נאמרו בסוף שנת תקס"ח בחזירתו מלבוב. סימן ל"ב, יש צדיקים גנוזים נאמר בשבת פרשת יתרו תקס"ט. סימן ס"ו, הצדיק מכרח לעשות תשובה נאמר בין יום כפור לסוכות תק"ע. ובעת הזאת נאמר גם כן מאמר לפי הימים נוראים וכו'. מאמר בראשית לעיני כל ישראל סימן ס"ז נאמר בשבת בראשית תק"ע. ומרמז שם מענין הסתלקות הרב הקדוש מברדיטשוב ומהסתלקות רבנו זכרונו לברכה בעצמו כמובן ממה שחזר ונשנה מאמר זה סמוך לכניסתו לאומין. סימן ס"ח קדם חנוכה תק"ע. סימן ע"א חבלים נפלו לי בנעימים שבת שירה. סימן ע"ב חיים נצחיים שבת פרשת יתרו תק"ע. סימן ע"ח שבת נחמו באומין. ספורי מעשיות מעשה ראשונה תקס"ו בקיץ. מעשה ז' מזבוב ועכביש ומעשה של הרב עם בנו קיץ תקס"ז. מעשה ח' מחכם ותם חרף תקס"ט קדם פורים. מעשה י' מבערגיר ועני תקס"ט אחר פורים. מעשה י"א מהבנים שנחלפו מוצאי שבת פרשת נח תק"ע. מעשה י"ב מבעל תפילה מוצאי שבת וארא ומוצאי ראש חדש שבט תק"ע. מעשה י"ג מהשבעה בעטלירס, התחלתה בליל שבת קדש פרשת שמיני כ"ה אדר שני תק"ע. השיחה מענין לשפך שיחו כבן המתחטא לפני אביו ומעשה מזקנו רבי נחמן סימן ז' היה אחר שבועות תקס"ט. שיחות הר"ו סימן כ"ד מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת קיץ תקס"ט, ואחר כך בראש השנה תק"ע נאמר מאמר תקעו אמונה. ושם נכלל ענין צדיק אוכל לשבע נפשו, והשביע בצחצחות נפשך. סימן ל"ב צריך לחזק את עצמו באמונה וכו' ושעל ידי אמונה זוכין לבוא לבחינת רצון וכו' חרף תק"ע אחר מאמר כי מרחמם שאמר בשבת חנוכה. סימן מ' בענין ספרי המחקרים וכו' וענין דריידיל היה גם כן בחנוכה זה. סימן נ"א העולם הזה אינו כלום וכו' עד כי כבר הם יודעים מה לעשות על ידי התורה, ליל אחד של שבועות מוצאי שבת תקס"ט, ואז אמר בתוך השיחה הנ"ל ענין תנו לבבכם לי וכו' המבאר במקום אחר. שם ענה ואמר וכו' שיעמדו וישקטו שמרי המח וכו' קיץ תקס"ט. סימן ס' מענין בנינים, חרף תק"ע. המעשה מהסוס עם הפלומפ שבועות תקס"ז בזאסלב. סימן פ"ו מעניני חתנה שמיני עצרת תקס"ג. סימן פ"ז לפי בחינת הימים נוראים בין יום הכפורים לסוכות תק"ע. סימן צ"א סגלה להתמדה ערב ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, חרף תקס"ז, קדם חנוכה בשבוע של הברית מילה של בנו יעקב זכרונו לברכה
אות נט

סֵדֶר הַזְּמַנִּים שֶׁל אֲמִירַת הַמַּאֲמָרִים הַנּוֹדָעִים לָנוּ

מַאֲמַר אַקְרֻקְתָּא סִימָן ג, שָׁמַעְתִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִבְּרֶסְלַב, סוֹף שְׁנַת תקס"ב.

מַאֲמַר "אָנכִי", סִימָן ד, נֶאֱמַר בִּזְלַאטִיפָּלְיֶע בְּשָׁבוּעוֹת.

מַאֲמַר "בַּחֲצוֹצְרוֹת", סִימָן ה, נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ג.

מַאֲמַר "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ", סִימָן ו, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת תְּשׁוּבָה שֶׁאַחַר זֶה.

מַאֲמַר "מִשְׁפָּטִים", סִימָן ז, נֶאֱמַר בְּחֹרֶף תקס"ג.

מַאֲמַר "רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב", סִימָן ח, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ג.

מַאֲמַר תְּהמת יְכַסְיֻמוּ", סִימָן ט, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס"ג.

מַאֲמַר "מִשְׁפָּטִים", סִימָן י, נֶאֱמַר גַּם כֵּן בְּחֹרֶף זֶה בְּטֶירָאוִיצֶע קדֶם פּוּרִים.

מַאֲמַר "אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי", סִימָן י"א, נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ג.

מַאֲמַר "תְּהִלָּה לְדָוִד", סִימָן י"ב, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ תקס"ג, וְהִמְתִּיק בְּתוֹכוֹ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: נַחֲמוּ נַחֲמוּ וְכוּ'.

מַאֲמַר אַשְׁרֵי הַשְׁגָּחָה סִימָן י"ג נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ד.

מַאֲמַר תִּקְעוּ לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם וְכוּ' [סִימָן י"ד] נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ד.

מַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי סִימָן ט"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּקַיִץ תקס"ג.

מַאֲמַר מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם סִימָן י"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ו.

מַאֲמַר קַרְטָלִיתָא סִימָן י"ח כִּמְדֻמֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּחֹרֶף תקס"ד בְּטֶירָאוִיצֶע.

מַאֲמַר תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק [סִימָן י"ט] נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ד.

מַאֲמַר תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין סִימָן כ' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ה.

מַאֲמַר עַתִּיקָא סִימָן כ"א נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ תקס"ד.

מַאֲמַר חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם סִימָן כ"ב, נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעַ שֶׁאַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ה.

מַאֲמַר צִוִּיתָ צֶדֶק סִימָן כ"ג נֶאֱמַר בְּחֹרֶף תקס"ג.

מַאֲמַר אֶמְצָעִיתָא דְעָלְמָא סִימָן כ"ד נֶאֱמַר בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת בְּקַיִץ תקס"ג.

מַאֲמַר הַאי גַּבְרָא וְכוּ' סִימָן כ"ט בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ו.

מַאֲמַר מִישְׁרָא דְסַכִּינָא סִימָן ל, נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ז.

מַאֲמַר מַרְכְּבת פַּרְעה סִימָן ל"ח נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת שִׁירָה תקס"ב.

מַאֲמַר אַתֶּם נִצָּבִים סִימָן מ"ד נֶאֱמַר בְּסוֹף תקס"ב, בְּשַׁבָּת שֶׁקּדֶם ראשׁ הַשָּׁנָה.

מַאֲמַר עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם סִימָן מ"ח נֶאֱמַר בְּאִסְרוּ חַג סוכּוֹת תקס"ג.

מַאֲמַר לַשֶּׁמֶשׁ סִימָן מ"ט נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת ג' נִיסָן תקס"ג, אַחַר נִשּׂוּאֵי בִּתּוֹ שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה שֶׁהָיוּ בְּראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בְּמֶעדְוֶעדִוְקֶע.

מַאֲמַר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא סִימָן נ"א נֶאֱמַר אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס"ג.

מַאֲמַר הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה סִימָן נ"ב נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת שְׁנַת תקס"ג.

מַאֲמַר וַיְהִי מִקֵּץ זִכָּרוֹן סִימָן נ"ד נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה שְׁנַת תקס"ה.

מַאֲמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים סִימָן נ"ו. נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ה.

מַאֲמַר תְּלָת נָפְקִין וְהֵיכַל הַקּדֶשׁ סִימָנִים נ"ח, נ"ט, נֶאֶמְרוּ בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ו.

מַאֲמַר פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ז.

מַאֲמַר חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס"א נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ח.

מַאֲמַר וַיַּסֵּב סִימָן ס"ב נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס"ה.

מַאֲמַר סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה סִימָן ס"ג נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקּדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁנּוֹלַד סָמוּךְ לְראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן תקס"ה.

מַאֲמַר וַיּאמֶר בּעַז סִימָן ס"ה נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס"ו בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם הַנַּ"ל שֶׁהָיָה בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תקס"ו, וְאָז נֶאֱמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ.

וְקדֶם לָזֶה אָמַר מַאֲמַר דַּע כִּי יֵשׁ אֲרִיךְ אַנְפִּין וְכוּ' סִימָן רמ"ב וּבְיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁלְּפָנָיו בָּכָה לְפָנֵינוּ.

וּבְשַׁבָּת שֶׁאַחַר זֶה אָמַר מַאֲמַר וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי סִימָן רס"ב.

מַאֲמַר וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם סִימָן ס"ו נֶאֱמַר אַחַר חֲנוּכָּה תקס"ז.

וּבְשַׁבָּת נֶאֱמַר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת מְנִיעוֹת הַמְבאָר שָׁם.

וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נֶאֱמַר מֵעִנְיַן הַמְשָׁכַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְבאָר שָׁם.

וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הַיְנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּסְעֻדַּת הָעֶרֶב, אָז סִפֵּר קדֶם הַסְּעוּדָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצִּפֳּרִים וּמַזָּל טוֹב הַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

מַאֲמַר וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע סִימָן ס"ז, נֶאֱמַר בְּזַאסְלַאב בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ז.

מַאֲמַר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע סִימָן ע"ב, נֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלמה אֶפְרַיִם הַנַּ"ל.

מַאֲמַר וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ סִימָן ע"ח נֶאֱמַר בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"א.

מַאֲמַר "זוֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק", סִימָן צ"ו, נֶאֱמַר זְמַן רַב קדֶם נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מַאֲמַר צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה סִימָן קי"ב נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת חֹרֶף תקס"ג.

מַאֲמַר מַעְיָן דְּנָפֵק מֵאֲתַר חָד וּמַאֲמַר וְארַח צַדִּיקִים סִימָנִים קל"ב, קל"ג, נֶאֶמְרוּ אַחַר פֶּסַח תקס"ג בַּחֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

מַאֲמַר בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן וְכוּ' סִימָן קע"ה נֶאֱמַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת תְּשׁוּבָה תקס"ה.

מַאֲמַר וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ סִימָן קע"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת ראשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תקס"ה שֶׁהָיָה אָז הַפָאר שְׁפִּיל שֶׁל בִּתּוֹ מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

מַאֲמַר לָשׁוֹן הָרָע פּוֹגֵם עֲנָוָוה סִימָן קצ"ז, נֶאֱמַר קדֶם שָׁבוּעוֹת תקס"ה.

תִּקּוּן לְמִקְרֵה וְכוּ' סִימָן ר"ה נֶאֱמַר אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס"ה.

וְהִתְגַּלּוּת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הָיְתָה בִּשְׁנַת תקס"ט.

מַאֲמַר תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד סִימָן ר"ו, שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְפָנָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל

אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה הַמַּאֲמָר הוּא עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ.

מַאֲמַר מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה סִימָן רי"א נֶאֱמַר סָמוּךְ לְראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ח.

וּבְראשׁ הַשָּׁנָה נֶאֱמַר מַאֲמַר חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס"א וְשָׁם מְבאָר בְּיוֹתֵר עִנְיָן זֶה שֶׁנּוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, וְעִנְיַן כֻּלְּהוּ בַּמַּחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ רַק שֶׁבְּכָאן בְּסִימָן רי"א מְרֻמָּז גַּם מֵעִנְיַן נְסִיעָה עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בִּבְחִינַת וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף וְכוּ'.

מַאֲמַר בַּקָּמִים עָלַי סִימָן רע"ז וּמַאֲמַר דַּע שֶׁעַל חַלָּף טוֹב וְכוּ' בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי וְכוּ' [סִימָן רע"ח] וּמַאֲמַר אֲזַמְּרָה סִימָן רפ"ב נֶאֶמְרוּ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס"ח, וְאַחַר סוכּוֹת בִּנְסִיעָתוֹ לְלֶבוּב בְּשָׁעָה שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ מִקְּרָאסְנֶע גִּלָּה אָז עִנְיַן הַמִּשְׁכָּן וְהַתִּינוֹקוֹת וְכוּ' שֶׁהוּא גְּמַר מַאֲמַר אֲזַמְּרָה הַנַּ"ל.

מַאֲמַר תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן א' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ט, וְקדֶם לָזֶה סִפֵּר מַרְאָה נוֹרָאָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

מַאֲמַר יְמֵי חֲנוּכָּה [סִימָן ב] נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ט.

מַאֲמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים סִימָן ד' נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ט.

מַאֲמַר תִּקְעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תק"ע.

מַאֲמַר כִּי מְרַחֲמָם סִימָן ז' נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תק"ע.

מַאֲמַר תִּקְעוּ תּוֹכָחָה סִימָן ח' נֶאֱמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה תקע"א.

סִימָנִים י, י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז, י"ז. נֶאֶמְרוּ בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ח בַּחֲזִירָתוֹ מִלֶּבוּב.

סִימָן ל"ב, יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס"ט.

סִימָן ס"ו, הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר בֵּין יוֹם כִּפּוּר לְסוכּוֹת תק"ע.

וּבָעֵת הַזּאת נֶאֱמַר גַּם כֵּן מַאֲמַר לְפִי הַיָּמִים נוֹרָאִים וְכוּ'.

מַאֲמַר בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל סִימָן ס"ז נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית תק"ע. וּמְרֻמָּז שָׁם מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וּמֵהִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ כַּמּוּבָן מִמַּה שֶּׁחָזַר וְנִשְׁנָה מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְאוּמֶין.

סִימָן ס"ח קדֶם חֲנוּכָּה תק"ע.

סִימָן ע"א חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים שַׁבַּת שִׁירָה.

סִימָן ע"ב חַיִּים נִצְחִיִּים שַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תק"ע.

סִימָן ע"ח שַׁבַּת נַחֲמוּ בְּאוּמֶין.

סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת

מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה תקס"ו בַּקַּיִץ.

מַעֲשֶׂה ז' מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ וּמַעֲשֶׂה שֶׁל הָרַב עִם בְּנוֹ קַיִץ תקס"ז.

מַעֲשֶׂה ח' מֵחָכָם וְתָם חֹרֶף תקס"ט קדֶם פּוּרִים.

מַעֲשֶׂה י' מִבֶּערְגֶיר וְעָנִי תקס"ט אַחַר פּוּרִים.

מַעֲשֶׂה י"א מֵהַבָּנִים שֶׁנֶּחְלְפוּ מוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת נחַ תק"ע.

מַעֲשֶׂה י"ב מִבַּעַל תְּפִילָּה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וָאֵרָא וּמוֹצָאֵי ראשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט תק"ע.

מַעֲשֶׂה י"ג מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס, הַתְחָלָתָהּ בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמִינִי כ"ה אֲדָר שֵׁנִי תק"ע.

הַשִּׂיחָה מֵעִנְיַן לִשְׁפּךְ שִׂיחוֹ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וּמַעֲשֶׂה מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן סִימָן ז' הָיָה אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס"ט.

שִׂיחוֹת הָרַ"ו

סִימָן כ"ד מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת קַיִץ תקס"ט, וְאַחַר כָּךְ בְּראשׁ הַשָּׁנָה תק"ע נֶאֱמַר מַאֲמַר תִּקְעוּ אֱמוּנָה. וְשָׁם נִכְלָל עִנְיַן צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ.

סִימָן ל"ב צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְכוּ' וְשֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' חֹרֶף תק"ע אַחַר מַאֲמַר כִּי מְרַחֲמָם שֶׁאָמַר בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה.

סִימָן מ' בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים וְכוּ' וְעִנְיַן דְּרֵיידִיל הָיָה גַּם כֵּן בַּחֲנוּכָּה זֶה.

סִימָן נ"א הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם וְכוּ' עַד כִּי כְּבָר הֵם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, לֵיל אֶחָד שֶׁל שָׁבוּעוֹת מוֹצָאֵי שַׁבָּת תקס"ט, וְאָז אָמַר בְּתוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל עִנְיַן תְּנוּ לְבַבְכֶם לִי וְכוּ' הַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

שָׁם עָנָה וְאָמַר וְכוּ' שֶׁיַּעַמְדוּ וְיִשְׁקְטוּ שִׁמְרֵי הַמּחַ וְכוּ' קַיִץ תקס"ט.

סִימָן ס' מֵעִנְיַן בִּנְיָנִים, חֹרֶף תק"ע.

הַמַּעֲשֶׂה מֵהַסּוּס עִם הַפְּלוֹמְפְּ שָׁבוּעוֹת תקס"ז בְּזַאסְלַב.

סִימָן פ"ו מֵעִנְיְנֵי חֲתֻנָּה שְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס"ג.

סִימָן פ"ז לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסוכּוֹת תק"ע.

סִימָן צ"א סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה עֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל תקע"א.

סִימָן צ"ג דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת, חֹרֶף תקס"ז, קדֶם חֲנוּכָּה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ יַעֲקב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שיחות הר"ן - אות רפח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן שמעתי שפעם אחת אמר לאיש אחד בזו הלשון . 'שוב יום אחד לפני מיתתך' ודחק ומשך תבת יום אחד וכונתו היה לענין מה שמפיל את האדם מה שקדם לו ומה שלאחריו דהינו מה שרואה שלפעמים מתעורר קצת להשם יתברך אבל קדם ואחר כך היה מה שהיה כפי מה שעובר על כל אחד לפי בחינתו ומחמת זה נופלים רבים מעבודתם כידוע ועל זה אמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הנ"ל וגער עליו ואמר: שוב יום אחד לפני מיתתך כלומר שאפילו אם לא תזכה כל ימי חייך קדם שתמות כי אם לשוב להשם יתברך יום אחד בלבד גם זה טוב מאד ויקר מכל הון כי מה יתרון לאדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רג - מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רג - מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה מספורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה איך היא אוחזת כעת וזה שכתוב אצל מרדכי "שהיה מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר" ואסתר היא השכינה כי מרדכי היה משיג זאת, לידע שלום השכינה מחצר בית הנשים, על ידי ספורי דבריהם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מה - מֶחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כפים בתפילה כי על ידי זה נתעוררים בחינת כנפים, שמשם בא הדבור "ובעל כנפים יגיד דבר", וכתיב "וידי אדם מתחת כנפיהם" נמצא שעל ידי שאדם נתעורר בידים שלו, אזי [הכנפים] נתעוררים הינו כנפי ראה, שמשם נתהוה הדבור אבל עדין צריכין להכין ולתקן פה, לקבל את הדבור בתוכו ועל ידי שמכה כף אל כף על ידי זה נתהוה הפה כי בכל יד חמשה אצבעות והכאות האורות, יד ימין ביד שמאל הינו חמשה פעמים חמשה גימטריא עשרים וחמשה והכאות יד שמאל ביד ימין חמשה פעמים חמשה גימטריא גם כן עשרים וחמשה שני פעמים ע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לִלְמד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד שמעתי בשמו, שהוכיח את אחד שאמר לו שאין לו פנאי ללמד מחמת שעוסק במשא ומתן אמר: שאף על פי כן ראוי לו לחטף איזה זמן לעסק בתורה בכל יום ואמר, שזהו מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה ? קבע הוא לשון גזלה, כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו אם גזלת מהן עתים לתורה כי צריך האדם לחטף ולגזל עתים לתורה מתוך הטרדא והעסק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמה - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ'
...- תורה קמה - אין אדם מת וחצי וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי וכו' זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" וכי אפשר לדור בשני עולמות, אלא שיהיו אומרים דבר הלכה משמו (מימרא זו איתא נמי בבבלי יבמות צו אלא דשם בירושלמי הגירסא וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים אלא וכו' מבואר מזה ביותר דע"י שאומרים וכו' הוא חי וקים לעולם ואינו מת) ואז 'כאלו לא מת' אבל על ידי מחלקת, מצינו שלא אמרו הלכה...
חיי מוהר"ן - שעח - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...הקדושים אות שעח לענין כתיבת ספריו הקדושים שהרבה תורות כתב בעצמו זכרונו לברכה וקצת כתבוהו החברים והשאר כתבתי, אמר שהלשון שלי הוא סמוך להמכון. והוטב בעיניו הלשון שלי, ואמר שאחריו אנכי. הינו לענין צחות הלשון של התורות הלשון שלי היא מעלה מכלם הרבה. אפס הלשון שלו בעצמו טוב ומעלה ביותר בודאי אבל אחר הלשון שלו הוא הלשון שלי שתכף במדרגה שאחריו נגד הלשון של שאר החברים כי לא הוטב בעיניו לשונם כלל בכמה אפנים כי על פי רב לא עמדו על המכון כלל. וגם המעט שהבינו לא היו יכולים לכתב על הספר כל אשר הבינו בלבבם וה'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הַבְּגָדִים הֵם בְּסוֹד הַחַשְׁמַ"ל, שֶׁהוּא שְׁמִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה ועל כן הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים כי הוא קלקול השמירה הבגדים בעצמן תובעין את האדם אם לא נזהר בשמירתן לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות [גדל אזהרה זאת לשמר את הבגדים מכתמים עין לעיל בסימן כ"ט]
שיחות הר"ן - אות קכה
...הסוכות תק"ע, אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא היה שום אתרוג במדינה עד ערב סוכות שעשה השם יתברך נסים וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד וגם לקהלת בראסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו, זכר צדיק לברכה והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה ואמר להביא לו כלי זמר מגדל השמחה ושלשה ימים רצופים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמג - מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר
...ח"א - תורה קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור מעלת המקבל עצה מחכמי הדור, כי הוא המתקת הדינים כי כשצריך לעצה, ואינו יודע איך לעשות, היא בחינת צמצום כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות והוא בחינת דינים כידוע ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי' גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם
...מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 21_12_2025 השעה 22:18:13 - wesi2