ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני
כאן כתב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=312 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל

[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

אִיתָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

בִּשְׁבִיל שֶׁחָטְאוּ בְּאֵלֶּה אֱלקֶיך יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל זֶה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

נִמְצָא כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל אָדָם, הוּא בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה

הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים

כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לְהַזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ

לא הָיָה נוֹסֵעַ שׁוּם נְסִיעָה

נִמְצָא כִּי הַנְּסִיעָה הִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים: "צֵא תּאמַר לוֹ"

'צֵא', זֶה בְּחִינַת נְסִיעָה וְטִלְטוּל.

וכאן לעומת זאת breslev.eip.co.il/?key=239 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"

שֶׁמַּסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל

דְּהַיְנוּ הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

הֵם מְכַפְּרִין עַל אֵלֶּה אֱלקֶיך יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה

כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, יֵשׁ פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה

כִּי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה הִיא גַם כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה

וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל פָּסוּק: "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלקִים אֲחֵרִים"

שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה

וְעַל יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְכַּפֵּר



והשאלה הנשאלת היא פשוטה, אם הנסיעות עצמן נובעות מקלקול האמונה, אז ההגיון אומר שעל ידי זה שלא נוסעים, על ידי זה דייקא יהיה תיקון האמונה.

אך רבי נחמן מברסלב כתב את ההפך, שמצד אחד הנסיעות הן פגם אמונה. אך מצד שני על ידי הנסיעות מתקנים את הפגם הזה.

וכמובן שאפשר לתרץ שתלוי באיך האדם עושה את הנסיעה שלו וכולי.

אך באמת מצד האמת למה שרבי נחמן מברסלב אמר בהתחלה על זה שהנסיעות נמשכות מפגם האמונה, יש לזה שורש אחר.

והוא: העניין של הקבצן החיגר וגם של הקבצן הגיבן שגר מחוץ למקום וגם של איש היער שגר באויר שזו בחינת מעל המקום.

פירוש: כי הצדיק הוא מעל הזמן ומעל המקום.

ומי שהוא מעל המקום, ממילא לא שייך אצלו נסיעות לשום עניין שבעולם, בדיוק כמו קבצן חיגר שאינו יכול ללכת לשום מקום.

וכל הנסיעות נמשכות רק מחמת זה שהאדם אינו זוכה להיות מעל המקום. וזה שורש העניין של זה שהנסיעות שורשן בפגם האמונה.

כי הצדיק שנכלל בא"ס, הוא בחינת אין, והוא לא נמצא בשום מקום, כמ"ש רבי נחמן מברסלב על הרוצה להחכים ידרים וכולי כידוע.

ומי שמתקן את עצמו בשלמות, באמת הוא לא נוסע לשום מקום.

כך שמההיבט הזה, כיצד זה מסתדר עם העניין שעל ידי הנסיעות דייקא, על ידי זה מתקן את פגם האמונה.

הרי לכאורה צריך להיות הדבר להפך.

רמז לתשובה: מי שיעמיק בשאלה עצמה הנ"ל, בבחינת מעל המקום של הצדיק, ממילא הוא ימצא תשובה לקושיא הנ"ל.

תשובה:

העניין הוא די פשוט. כאן, כל הנסיעות של האדם, כולן שורשן בפגם אמונה בלבד. היינו נסיעה = פגם אמונה.

כי כל הנסיעות אפשריות רק משום זה שהאדם נמצא מתחת למקום, במקום להכלל בא"ס ולהיות במקומו של עולם, שאז הוא מקומו של עולם וכולי.

ובאמת אם הייתה לאדם אמונה שלמה, הוא לא היה הולך משום מקום לשום מקום, כי הוא היה מחוץ למקום לגמרי.

וכל אחיזת המקום והזמן, היא מבחינת אחרי הבריאה, שצריך לכלול אותה בבחינת לפני הבריאה וכולי, ששם הוא מעל למקום ולזמן וכולי.

אך אצל הצדיק האמת דייקא, שהוא כבר כולו מחוץ למקום לגמרי (מלבד החיות הנצרך לקיום העולם), כמו הקבצן החיגר / או איש היער שגר באויר, או הקבצן הגיבן, או אצל הצדיק שנכלל כולו בא"ס במקומו של עולם וכולי, הוא דייקא מתקן בכל הליכה והליכה שלו את כל העולם וכולי, כפי שרבי נחמן מברסלב אמר על עצמו שבכל צעד וצעד שלו וכולי.

כך שבאמת רק מי שנמצא מחוץ למקום, רק הוא דייקא מתקן את בחינת המקום על ידי ההליכה שלו. אך כל זמן שהאדם לא תיקן את בחינת המקום שלו, הרי שכל ההליכות שלו נמשכות מפגם האמונה. כי אם הייתה לו אמונה שלמה, ממילא לא הייתה לו שום תאווה ללכת משום מקום לשום מקום...

וראה גם כיו"ב לעניין מי צריך להוציא מכוח אל הפועל, ומי צריך לכלול את הבפועל לבחינת בכוח.

כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=78
אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד?
...וכיו"ב - כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות כי הדברים האלו אינם סותרים? ז"א איך הגעת למסקנה שהעיניים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי
...- אבא שאול אומר קובר מתים הייתי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בגמרא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת בארץ איביהם" הינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפד - כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
...קפד - כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...- תורה מב - וירא בצר להם בשמעו את רנתם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל ועל ידי זה יש לה עליה
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם
...- עבודת השם אות תקצד לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה וכו'. ענה ואמר...
שיחות הר"ן - אות ל
...נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות...
ספר המידות - פרישות
ספר המידות - פרישות חלק שני א. אדם המתנהג בפרישות ואחר כך חוזר מפרישותו, על ידי זה הוא נופל לתאוה נוספת ממה שהיה לו קדם פרישותו. ב. הפרישות מביא שבע. ג. פרישות מתשמיש חשוב כמו תענית. ד. חולאת של רקיקת דם בא, על ידי שמבטל עונה של ליל טבילה.
מהי מלחמת גוג ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח?
...ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח? שאלה: שמעתי בשם רבי נחמן מברסלב כי מלחמת גוג ומגוג היא מלחמת אמונה. האומנם כן הוא? אשמח לדעת מהו פישרה של מלחמת גוג ומגוג המפורסמת? אשמח גם לקבל מידע על מה יקרה כשיבוא המשיח? מהי תחיית המתים? ועל כל העניינים האלו. תודה תשובה: אכן כן הבנת נכון. מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה של השקר באמונה הקדושה. מלחמת גוג ומגוג תתרחש לפני שיבוא המשיח ולפני הגאולה השלמה. והעניין הוא כדלקמן: המשיח שיבוא יעשה רק דבר אחד, הוא יגרום לאנשים להיות יותר חכמים. דהיינו יגרום להם להשתמש יותר בשכל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 20_10_2025 השעה 06:14:34 - wesi2