ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל שעה, שהיה לו לב נשבר מאד, בכל פעם וכו' כאשר יבאר לקמן] ואחר שמחת תורה אמר להאיש שהיה עמו ברוך השם פעלתי מה שרציתי על צד היותר טוב ונכון ואף על פי כן היה בדעתי להתמהמה כאן מחמת חבוב ארץ ישראל ועכשו ברצוני לנהג נסיעות לבתינו לחוץ לארץ על כן לך ושכר הספינה לסטנבול ולא אבה האיש שהיה עמו לשמע אליו, ומאן לנסע לביתו כי אמר שרצונו להיות בטבריה וכו' והשיב לו רבנו, זכרונו לברכה: מאחר שאתה מתאוה להיות בטבריה, לך ושכר חמורים לשם כי דרכו היה לבלי להתעקש הרבה על שום דבר וכו' ושכר חמורים לעיר הקדש טבריה ובאו לשם לעת ערב וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה ובתחלה נתאכסן בבית שאר בשרו נין ונכד של הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה אך רבים אמרו שצריכין לראות בשבילו בית גדול שיהיה לו הרחבת הדעת ומיד הסכימו שיתאכסן בבית הרבני המפרסם הותיק והחסיד מורנו הרב צבי הרקער ונכנס לשם ושלח אליו הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב אברהם קליסקר זכרונו לברכה באשר שיום הקזה הוא אצלו על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו לתן לו שלום והשיב רבנו זכרונו לברכה, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו ומיד הלך להצדיק הנ"ל, וקבלו בכבוד גדול מאד מאד ובאהבה יתרה ובחבה גדולה מאד מאד וגדל האהבה והחבוב שהיה להרב הקדוש מורנו הרב אברהם הנ"ל עם כבוד רבנו הקדוש, זכרונו לברכה אי אפשר לבאר ולספר ושחר פניו שיתאכסן אצלו והשיב רבנו זכרונו לברכה, שזה אי אפשר שיעמד בקביעות אצלו אך על שבת אחת יהיה אצלו וביום מחר שלח בשבילו וקבלו על שבת הראשון פרשת נח ובליל שבת כפף רבנו זכרונו לברכה, את ראשו שיברך אותו וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה ודבר בהתלהבות גדול ולא היה אפשר להבין מה שאמר אך בסוף דבריו שמעו שאמר. איך אנו מתבישים בפני זרע הבעל שם טוב זכרונו לברכה ולא רצה לברך אותו אך את האיש שהיה עם רבנו זכרונו לברכה ברך מיד כשכפף ראשו והיה שם בשעת הסעדה שמחה גדולה ובקש הצדיק הנ"ל את רבנו, זכרונו לברכה, שיאמר תורה ולא רצה בשום אפן ואמר הצדיק הנ"ל בעצמו תורה וכן היה בסעדה שניה ושלישית ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור רק לבסוף סים כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל ואמר לי: הלא ראיתי כמה צדיקים אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל
וּבְחֹל הַמּוֹעֵד סוכּוֹת הָלְכוּ כָּל הָעוֹלָם

וְגַם רַבֵּנוּ הָלַךְ עִמָּהֶם, לַמְּעָרָה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

וְשָׁם עָשׂוּ כָּל הָעוֹלָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְרִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת

וְהוּא לא הָיָה שָׂמֵחַ כְּלָל

רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וּבְלֵב נִשְׁבָּר

וְשָׁאַל הָרַב רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ.

מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת מִן ראשׁ הַשָּׁנָה עַד עַתָּה ?

ה' יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר

וְגַם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה עָשׂוּ הַקָּפוֹת בְּרִקּוּדִין וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג

בִּפְרָט שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים חֲסִידִים

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה גַּם כֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

וְלא רָצָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם הַקָּפָה, רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה וּבִכְפִיפַת ראשׁ

[כַּאֲשֶׁר דַּרְכּוֹ הָיָה כֵּן עַל פִּי הָרב קדֶם שֶׁזָּכָה לִפְעל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁהָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד, בְּכָל פַּעַם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר יְבאַר לְקַמָּן]

וְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

בָּרוּךְ הַשֵּׁם פָּעַלְתִּי מַה שֶּׁרָצִיתִי עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְנָכוֹן

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתִּי לְהִתְמַהְמֵהּ כָּאן מֵחֲמַת חִבּוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַכְשָׁו בִּרְצוֹנִי לִנְהג נְסִיעוֹת לְבָתֵּינוּ לְחוּץ לָאָרֶץ

עַל כֵּן לֵךְ וּשְׂכר הַסְּפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְלא אָבָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִשְׁמעַ אֵלָיו, וּמֵאֵן לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ

כִּי אָמַר שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה וְכוּ'

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה, לֵךְ וּשְׂכר חֲמוֹרִים לְשָׁם

כִּי דַּרְכּוֹ הָיָה לִבְלִי לְהִתְעַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ'

וְשָׂכַר חֲמוֹרִים לְעִיר הַקּדֶשׁ טְבֶרְיָה

וּבָאוּ לְשָׁם לְעֵת עֶרֶב

וְכָל הַלַּיְלָה הָלְכוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה לְקַבֵּל פָּנָיו, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא וְהַרְבֵּה הִלְבִּישׁוּ עַצְמָם בְּבִגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹדוֹ

וְלא הָיָה יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה מֵחֲמַת זֶה

וּבִתְחִלָּה נִתְאַכְסֵן בְּבֵית שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ נִין וָנֶכֶד שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן מֵהָרִידֶענְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אַךְ רַבִּים אָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַרְחָבַת הַדַּעַת

וּמִיָּד הִסְכִּימוּ שֶׁיִּתְאַכְסֵן בְּבֵית הָרַבָּנִי הַמְפֻרְסָם הַוָּתִיק וְהֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הַרְקֶער

וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁלַח אֵלָיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם קַלִּיסְקֶר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בַּאֲשֶׁר שֶׁיּוֹם הֲקָזָה הוּא אֶצְלוֹ

עַל כֵּן הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיֵּלֵךְ אֶצְלוֹ לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּלא זֶה הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֵילֵךְ אֵלָיו

וּמִיָּד הָלַךְ לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד וּבְאַהֲבָה יְתֵרָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה מְאד מְאד

וְגדֶל הָאַהֲבָה וְהַחִבּוּב שֶׁהָיָה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל עִם כְּבוֹד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר

וְשִׁחֵר פָּנָיו שֶׁיִּתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמד בִּקְבִיעוּת אֶצְלוֹ

אַךְ עַל שַׁבָּת אַחַת יִהְיֶה אֶצְלוֹ

וּבְיוֹם מָחָר שָׂלַח בִּשְׁבִילוֹ

וְקִבְּלוֹ עַל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן פָּרָשַׁת נחַ

וּבְלֵיל שַׁבָּת כָּפַף רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת ראשׁוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ

וְקָפַץ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לַאֲחוֹרָיו בִּרְעָדָה גְּדוֹלָה

וְדִבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל

וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין מַה שֶּׁאָמַר

אַךְ בְּסוֹף דְּבָרָיו שָׁמְעוּ שֶׁאָמַר.

אֵיךְ אָנוּ מִתְבַּיְּשִׁים בִּפְנֵי זֶרַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְלא רָצָה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ

אַךְ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בֵּרַךְ מִיָּד כְּשֶׁכָּפַף ראשׁוֹ

וְהָיָה שָׁם בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וּבִקֵּשׁ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיּאמַר תּוֹרָה

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן

וְאָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ תּוֹרָה

וְכֵן הָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית

וַאֲמִירַת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל הָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבִצְעָקָה גְּדוֹלָה

וְלא נִשְׁמַע שׁוּם דִּבּוּר

רַק לְבַסּוֹף סִיֵּם כָּךְ הוּא עִקַּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּלִי עֵרֶךְ, כִּמְעַט שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁשְּׁלֵמוּת הָיָה רַק לְהַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל

וְאָמַר לִי: הֲלא רָאִיתִי כַּמָּה צַדִּיקִים

אֲבָל שְׁלֵמוּת הוּא רַק אֵצֶל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טז
...- אות טז ותכף אחר ראש השנה היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו ולא היה רוצה לנסע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה אך האיש שהיה עמו היה כספו חזק מאד לזון עיניו במקומות ארץ ישראל ובא אל רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו שיש שירה לילך עמם לטבריה והשיב לו יש לך כסופים לטבריה לך שכר חמורים ועשה כן ונתן להם אדרוף [דמי קדימה] ובחזירתו מהבעל חמורים אמר לו תכף שכרת חמורים ? השיב לו: הן אמר לו רבנו זכרונו לברכה: תכף ומיד תלך ותקח מהם האדרוף ואם לא ירצו להחזיר לך, אזי תניח לאבוד האדרוף כי איני רוצה לילך לשם...
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
...וחי?! במעשה מחכם ותם מובא breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך. ולכולם הוא היה יכול למכור את סיפוריו, משום שבאמת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נ - כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל
...ח"א - תורה נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" 'אזי כלבא נחת ואכל קרבנו' הינו תפילתו וכשמתפלל וטועם מתיקות בדבורי התפילה זאת הבחינה נקראת "כל עצמותי תאמרנה" ואין יכול לטעם מתיקות בתפילה אלא כשתקן פגם הברית כי מיין מתיקין, זה בחינת מיין דדכין ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו: 'השמע לאזנך'...
שיחות הר"ן - אות יא
...יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ ישראל ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדא שבקדשה אזי נעשין מכל התנועות והמחשבות והבלבולים שהיו לו בענין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל יְדֵי תַּעֲרבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר
...שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה...
חיי מוהר"ן - קנא - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קנא בשנת תקס"ו היא שנת ארבע לישיבתו פה ברסלב שהיא שנה הרביעית להתקרבותי אליו כי בכניסתו לפה נתקרבתי אליו מיד בסמוך כנזכר לעיל אז בקיץ בשנת תקס"ו בחדש סיון נפטר בנו הילד שלמה אפרים זכרונו לברכה. וכבר מבאר במקום אחר מענין הילד היקר הקדוש הזה מה שאמר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה מוכן וכו'. ואז אחר פטירת הילד הנ"ל כשבאנו אליו אז התחיל לדבר עמנו מענין תקון הנשמות מענין הבעל שדה שיש שדה שגדלים בו נשמות וצריכין בעל השדה לתקנם וזה שחוגר מתניו להיות בעל השדה יש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁעוֹבְדִים וִיגֵעִים כָּל יְמֵיהֶם
...יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי כי הנקדה הקדושה של קדשת ישראל שיש עדין בתוכם אף על פי שהם רשעים גמורים היא מבלבלת אותם ומביאה בהם הרהורי תשובה ויראה מאימת הדין הגדול ומחמת זה אין להם תענוג מהעברות והתאוות שלהם על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת...
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו אמר: שכמה פעמים ציר לעצמו עניני מיתה כאלו הוא מת ממש עד שהרגיש טעם מיתה ממש גם אני שמעתי שאמר שבימי נעוריו היה מציר לעצמו מיתתו ואיך יבכו עליו וכו' וציר לעצמו היטב כל עניני מיתה ואמר שהוא מלאכה לציר לעצמו זאת היטב
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על אמו ביום היארצייט...
מעלת המתקרבים אליו - חיי מוהר"ן
...co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו ענה ואמר: העולם ראוי שיתמהו עצמן על האהבה שבינינו כי האהבה שיש לצדיק, היא האהבה שבדעת שהיא נמשכת מבחינת לפני הבריאה, והיא אהבה עצמית ממש. מה שאין כן באהבה של העם. והיה ראוי שכל תלמידי רבי נחמן מברסלב יזכו להכלל בא"ס, ואז ממילא תהיה ביניהם אהבה עצמית וכולי, עד שהעולם יתמהו וכולי. ***** שמעתי שפעם אחת אמר לאנשיו מה לכם לחשב מחשבות אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים [כלומר שאנו צריכין רק לעסק בעבודת ה' בפשיטות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 23_01_2026 השעה 22:42:04 - wesi2