ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל שעה, שהיה לו לב נשבר מאד, בכל פעם וכו' כאשר יבאר לקמן] ואחר שמחת תורה אמר להאיש שהיה עמו ברוך השם פעלתי מה שרציתי על צד היותר טוב ונכון ואף על פי כן היה בדעתי להתמהמה כאן מחמת חבוב ארץ ישראל ועכשו ברצוני לנהג נסיעות לבתינו לחוץ לארץ על כן לך ושכר הספינה לסטנבול ולא אבה האיש שהיה עמו לשמע אליו, ומאן לנסע לביתו כי אמר שרצונו להיות בטבריה וכו' והשיב לו רבנו, זכרונו לברכה: מאחר שאתה מתאוה להיות בטבריה, לך ושכר חמורים לשם כי דרכו היה לבלי להתעקש הרבה על שום דבר וכו' ושכר חמורים לעיר הקדש טבריה ובאו לשם לעת ערב וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה ובתחלה נתאכסן בבית שאר בשרו נין ונכד של הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה אך רבים אמרו שצריכין לראות בשבילו בית גדול שיהיה לו הרחבת הדעת ומיד הסכימו שיתאכסן בבית הרבני המפרסם הותיק והחסיד מורנו הרב צבי הרקער ונכנס לשם ושלח אליו הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב אברהם קליסקר זכרונו לברכה באשר שיום הקזה הוא אצלו על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו לתן לו שלום והשיב רבנו זכרונו לברכה, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו ומיד הלך להצדיק הנ"ל, וקבלו בכבוד גדול מאד מאד ובאהבה יתרה ובחבה גדולה מאד מאד וגדל האהבה והחבוב שהיה להרב הקדוש מורנו הרב אברהם הנ"ל עם כבוד רבנו הקדוש, זכרונו לברכה אי אפשר לבאר ולספר ושחר פניו שיתאכסן אצלו והשיב רבנו זכרונו לברכה, שזה אי אפשר שיעמד בקביעות אצלו אך על שבת אחת יהיה אצלו וביום מחר שלח בשבילו וקבלו על שבת הראשון פרשת נח ובליל שבת כפף רבנו זכרונו לברכה, את ראשו שיברך אותו וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה ודבר בהתלהבות גדול ולא היה אפשר להבין מה שאמר אך בסוף דבריו שמעו שאמר. איך אנו מתבישים בפני זרע הבעל שם טוב זכרונו לברכה ולא רצה לברך אותו אך את האיש שהיה עם רבנו זכרונו לברכה ברך מיד כשכפף ראשו והיה שם בשעת הסעדה שמחה גדולה ובקש הצדיק הנ"ל את רבנו, זכרונו לברכה, שיאמר תורה ולא רצה בשום אפן ואמר הצדיק הנ"ל בעצמו תורה וכן היה בסעדה שניה ושלישית ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור רק לבסוף סים כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל ואמר לי: הלא ראיתי כמה צדיקים אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל
וּבְחֹל הַמּוֹעֵד סוכּוֹת הָלְכוּ כָּל הָעוֹלָם

וְגַם רַבֵּנוּ הָלַךְ עִמָּהֶם, לַמְּעָרָה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

וְשָׁם עָשׂוּ כָּל הָעוֹלָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְרִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת

וְהוּא לא הָיָה שָׂמֵחַ כְּלָל

רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וּבְלֵב נִשְׁבָּר

וְשָׁאַל הָרַב רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ.

מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת מִן ראשׁ הַשָּׁנָה עַד עַתָּה ?

ה' יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר

וְגַם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה עָשׂוּ הַקָּפוֹת בְּרִקּוּדִין וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג

בִּפְרָט שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים חֲסִידִים

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה גַּם כֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

וְלא רָצָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם הַקָּפָה, רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה וּבִכְפִיפַת ראשׁ

[כַּאֲשֶׁר דַּרְכּוֹ הָיָה כֵּן עַל פִּי הָרב קדֶם שֶׁזָּכָה לִפְעל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁהָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד, בְּכָל פַּעַם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר יְבאַר לְקַמָּן]

וְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

בָּרוּךְ הַשֵּׁם פָּעַלְתִּי מַה שֶּׁרָצִיתִי עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְנָכוֹן

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתִּי לְהִתְמַהְמֵהּ כָּאן מֵחֲמַת חִבּוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַכְשָׁו בִּרְצוֹנִי לִנְהג נְסִיעוֹת לְבָתֵּינוּ לְחוּץ לָאָרֶץ

עַל כֵּן לֵךְ וּשְׂכר הַסְּפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְלא אָבָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִשְׁמעַ אֵלָיו, וּמֵאֵן לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ

כִּי אָמַר שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה וְכוּ'

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה, לֵךְ וּשְׂכר חֲמוֹרִים לְשָׁם

כִּי דַּרְכּוֹ הָיָה לִבְלִי לְהִתְעַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ'

וְשָׂכַר חֲמוֹרִים לְעִיר הַקּדֶשׁ טְבֶרְיָה

וּבָאוּ לְשָׁם לְעֵת עֶרֶב

וְכָל הַלַּיְלָה הָלְכוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה לְקַבֵּל פָּנָיו, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא וְהַרְבֵּה הִלְבִּישׁוּ עַצְמָם בְּבִגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹדוֹ

וְלא הָיָה יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה מֵחֲמַת זֶה

וּבִתְחִלָּה נִתְאַכְסֵן בְּבֵית שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ נִין וָנֶכֶד שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן מֵהָרִידֶענְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אַךְ רַבִּים אָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַרְחָבַת הַדַּעַת

וּמִיָּד הִסְכִּימוּ שֶׁיִּתְאַכְסֵן בְּבֵית הָרַבָּנִי הַמְפֻרְסָם הַוָּתִיק וְהֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הַרְקֶער

וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁלַח אֵלָיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם קַלִּיסְקֶר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בַּאֲשֶׁר שֶׁיּוֹם הֲקָזָה הוּא אֶצְלוֹ

עַל כֵּן הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיֵּלֵךְ אֶצְלוֹ לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּלא זֶה הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֵילֵךְ אֵלָיו

וּמִיָּד הָלַךְ לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד וּבְאַהֲבָה יְתֵרָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה מְאד מְאד

וְגדֶל הָאַהֲבָה וְהַחִבּוּב שֶׁהָיָה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל עִם כְּבוֹד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר

וְשִׁחֵר פָּנָיו שֶׁיִּתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמד בִּקְבִיעוּת אֶצְלוֹ

אַךְ עַל שַׁבָּת אַחַת יִהְיֶה אֶצְלוֹ

וּבְיוֹם מָחָר שָׂלַח בִּשְׁבִילוֹ

וְקִבְּלוֹ עַל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן פָּרָשַׁת נחַ

וּבְלֵיל שַׁבָּת כָּפַף רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת ראשׁוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ

וְקָפַץ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לַאֲחוֹרָיו בִּרְעָדָה גְּדוֹלָה

וְדִבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל

וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין מַה שֶּׁאָמַר

אַךְ בְּסוֹף דְּבָרָיו שָׁמְעוּ שֶׁאָמַר.

אֵיךְ אָנוּ מִתְבַּיְּשִׁים בִּפְנֵי זֶרַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְלא רָצָה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ

אַךְ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בֵּרַךְ מִיָּד כְּשֶׁכָּפַף ראשׁוֹ

וְהָיָה שָׁם בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וּבִקֵּשׁ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיּאמַר תּוֹרָה

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן

וְאָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ תּוֹרָה

וְכֵן הָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית

וַאֲמִירַת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל הָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבִצְעָקָה גְּדוֹלָה

וְלא נִשְׁמַע שׁוּם דִּבּוּר

רַק לְבַסּוֹף סִיֵּם כָּךְ הוּא עִקַּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּלִי עֵרֶךְ, כִּמְעַט שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁשְּׁלֵמוּת הָיָה רַק לְהַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל

וְאָמַר לִי: הֲלא רָאִיתִי כַּמָּה צַדִּיקִים

אֲבָל שְׁלֵמוּת הוּא רַק אֵצֶל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל
חיי מוהר"ן - שנה - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...הקדושים אות שנה ספר לי אחד שהיה משבח מאד את תורתו לפניו והפליג מאד בגדלת נפלאות תורתו. ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו. כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות. והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק שיתפשטו ספריו בקרב כל ישראל...
שיחות הר"ן - אות כח
שיחות הר"ן - אות כח ראוי לאדם שיעבר וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וללמד כלם כדי שיהיה בכל מקום כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכל אחר כן להתפאר ולומר שהיה במדינות כמו שדרך השרים להתפאר ולומר: הייתי בורשא וכיוצא בזה כמו כן ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום דהינו בכל הספרים הקדושים כנ"ל ולעתיד בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד
...יבוא בן דוד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא, אימתי בן דוד בא וכו' אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא השער הזה, של ארם, שבארם היה באותה השעה: ואין מספיקין לבנותו, פעם שלישית שאלו את רבי יוסי בן קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את הניצוצות נברא מלאך...
מחלוקת שבין החכמים
...eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר כי המחלוקת שבין החכמים הכרחית לצורך קיום העולם. מוסבר שם גם כי משה הוא מעל המחלוקת הזו. אז כיצד בדיוק התקיים העולם בזמן משה? ואיך יתקיים העולם לעתיד לבוא כשיהיה שלום ולא מחלוקות? * תשובה: בדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל מלובש הסוד הבא: אכן בבחינת משה העולם לא קיים וכל קיומו של העולם הוא רק בבחינת המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל והמוחין. ובאמת כאשר המוחין נכללים בא"ס לגמרי, אז באמת אין שום קיום לעולם, והאדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלא - צָרִיך לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד
...להתירא ולפחד מן הכבוד צריך להתירא ולפחד מן הכבוד כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל תקרי בכבודי אלא במכבדי' כי על ידי הכבוד יוכל לגרם לו מיתה, חס ושלום ואזי הוא נשקל במאזנים אם, חס ושלום, יפגם בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך הכבוד כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסח - כְּשֶׁבָּא לָאָדָם גַּדְלוּת, סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כשבא לאדם גדלות סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כמו שכתוב: "לפני שבר גאון" וכן כשהוא שפל סימן שיבוא לכבוד גדול כמו שכתוב: "ולפני כבוד ענווה"
שיחות הר"ן - אות קה
שיחות הר"ן - אות קה "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]
ספר המידות - עצה
ספר המידות - עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה. ב. טוב לשאל עצה מזקנים. ג. הנותן לחברו, עצה שאינה הוגנת לו, על ידי זה נופלים לו מחשבות עבודה זרה. ד. מי שהוא בעל מחשבות רעות, אל תקח עצה ממנו. ה. על ידי שאתה נוטל עצה מהרב, על ידי זה תזכה לישועה. ו. כשאתה רואה, שרעיך אינם עוזרים לך, בידוע שאין שום עצה מועיל לך. ז. כשאתה עוזר לבני ישראל, יועיל לך עצה. ח. העצה היא מסגלת יותר בשדה. ט. ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנם. י. אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאשה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
...- תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 14_11_2026 השעה 13:27:21 - wesi2