ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ספר המידות - המתקת דין
... בזה ממתיק דינים ומעורר רחמים, גם על ידי זה מעורר רחמים אצל אביו בקבר. י. לפיס מדת הדין אינו בידים ריקניות. יא. מי שכלב נשכו, בידוע שרחמי השם מסלקים ממנו, גם בידוע שנכשל במאכלות אסורות. יב. לפעמים מסתירין את ...
למה המשיח לא בא? במה זה תלוי?
... אנחנו לחסדו, שבחסדו יגאל אותנו אי לא מקרבינן לספינתא זה בחינת חסד כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הספנין רבן חסידים' אי לא חסדו, טבעינן, חס ושלום, בגלות **** והעניין הוא שזה היה החטא של משה רבנו בגללו הוא לא ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנו - מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ
... ומצדיקי הרבים ככוכבים והוא מקבל החמימות ממה שלמעלה ממנו ויוכל להוריד חמימות לאחר גם כן כמו הכוכבים שמקבלים מלמעלה, ומורידים למטה אבל מי שאינו מקבל החמימות ממי שלמעלה אף שמביא חמימות לאחר, הוא רק לפי שעה והוא עצמו מתקרר ...
שיחות הר"ן - אות רלא - מדבר ממעלת ההתבודדות
... של עולם וכו' ובאותה שעה בעצמה ובתוך כך אמר רבנו, זכרונו לברכה בעצמו. רבונו של עולם בהתעוררות נפלא ובנשיאת ידים בהשתוקקות נמרץ כדרכו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים
... אנחנו לחסדו, שבחסדו יגאל אותנו אי לא מקרבינן לספינתא זה בחינת חסד כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הספנין רבן חסידים' אי לא חסדו, טבעינן, חס ושלום, בגלות וזה פרוש: אמור אל הכהנים, בחינת תפילה כמו שכתוב: "את ה' האמרת ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צָרִיך דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים
... שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ...
שיחות הר"ן - אות קנג
... בסמוך נכנס לדירה אחרת שנסתלק שם ואותה הדירה היתה טובה לפניו מאד לישב בה כי היה לו שם רחבת ידים ואויר יפה כי היה שם גן לפני החלונות אך הדירה היתה של וכו' וסמוך לשבת נחמו נכנס לשם ועל ... זה היטב וגמר כל ענין התורה הזאת ואחר כך בא בשמחה גדולה וצוה לזמר אזמר בשבחין תכף קדם נטילת ידים לסעדה [מה שדרכו היה תמיד לזמר אחר ברכת המוציא] וגם, בעתים הללו שהיה חלוש מאד על פי רב לא ... עלינו ואמת ה' לעולם אחר כך ביום ראשון שכתבתי זאת התורה ואחר כך הבאתי הכתב לפניו ותפס בידו ברפיון ידים ומחמת זה נפל מידו לחוץ על הארץ לפני החלון שהיה עומד לפניו אז והסתכל בו לחוץ לתוך הגן והגבהתי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
... יתקלקלו כמו הרוח המנשב בים, שהוא מנפץ ומנשב ומהפך ומגיס המים שלא יתעפשו ולא יתקלקלו ועקר נשוב הרוח הדופק, בהידים כי מחמת שהידים עסקניות צריך לנשב ולנפץ אותם ביותר ועל כן הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק יודע כל ענין החולה מחמת ששם בידים, עקר הלוך הרוח הדופק של הלב שהוא נושא הכל עליו כנ"ל וצריך שילך זה הרוח הדופק, תנועה מסדרת כתקונו ... ידי עצבות רוח, אין הרוח דופק כסדורו ואזי נעשים האיברים כבדים מחמת שאין רוח הדופק מנשב בהם כסדר ואזי הידים בבחינת: "וידי משה כבדים" כי עקר הכבדות בהידים ששם עקר רוח הדופק כנ"ל וזה בחינת עצבון ידים כי עקר מזיק העצבות רוח להידים כנ"ל וכשהאיברים כבדים אזי מכבידין יותר על הרוח הדופק, ונחלש עוד יותר ועל ידי שנחלש יותר הרוח הדופק נעשים ... ידי האנחה, הוא מחיה ומבריא את הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים מקבלין מן השמים כי שם כל הדבורים כמו ... והדבורים שמקבלין מן השמים מקבלין מן הרעמים בחינת: "ירעם בשמים ה'" בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת שמים כנ"ל ושם כל הדבורים בחינת: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" כנ"ל נמצא שמקבלין הדבורים מהידים וזה בחינת: "כאשר דבר ה' ביד", הנאמר במשה ובשאר נביאים כי שם כל הדבורים, ומשם מקבלין אותם כנ"ל. וכל הדבורים שמקבלין משם, הינו מבחינת ידים בחינת שמים, בחינת רעמים אין לגנות את המקבל, אף אם אין הלכה כמותו מאחר שקבלם מן השמים ועל כן ... בחינת דרכי ה', בחינת רעמים שהם נפלאות תמים דעים שאי אפשר להשיג ועל כן כשמקבלים דבורים מן השמים מבחינת ידים, בחינת רעמים כנ"ל אין לגנות אותו, אף אם אין הלכה כמותו כי זה בחינת מחלקת לשם שמים שבאמת אלו ... דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן" ברוחו שמים שפרה, הינו בחינת הרוח הדופק הנ"ל המנשב בידים, שהם בחינת שמים כנ"ל וזהו בחינת: "ברוחו שמים שפרה" כי על ידי הרוח הדופק הנ"ל הוא מזכך ומשפר השמים, שהם הידים בבחינת "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" כנ"ל וזה חללה ידו נחש ברח שעל ידי זה עושה חלל בהידים שהיו כבדים וסתומים על ידי העצבות רוח, שהוא זהמת הנחש כנ"ל ואזי כשמבטל בחינת זהמת הנחש והרוח הדופק מנשב כסדר ואזי נתנשאין הידים, ונזדכך השמים ואזי מקבלין מהם דבורים בחינת מחלקת לשם שמים שזה בחינת דרכי ה' כי באמת אלו ואלו דברי ... להנצל מזהמת הנחש, ל"ט מלאכות עצבות רוח כנ"ל כל מלאכת עבדה לא תעשו לבטל זהמת הנחש ל"ט מלאכות, עצבון ידים כמה שכתוב: "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
... ינדהו" כי מחותם נעשה נדת כי הם במספר השוה, כמובא ב. ויש חותם שהוא למעלה מזה החותם הינו בחינות ידים המקבלים מוסר מאלו המוכיחים בחינות: "ביד כל אדם יחתום" והידים זה בחינת אמונה שנתקבל בה המוסר בבחינת "כאשר דבר ה' ביד משה" בחינת: "ויהי ידיו אמונה" וזה החותם צריך ... יוכלו להתקרב לחותם הפנימי ויקלקלו החותם הפנימי על ידי קלקול החותם החיצון שהוא האמונה וכשחס ושלום נתקלקל זה החותם הידים נעשה מזה כפירות שהיא הפך האמונה ונעשה אמונות כזביות כי עקר העבודה זרה אין לה כח אלא על ידי שמקבל מהידים אלו בבחינת: "ויקח מידם ויצר אתו בחרט" [וכמבאר בזוהר על פסוק זה לענין מעשה העגל. במה אצלחו בעובדא דא ... לה לבתר לא הוה אצלח עובדא בישא דא וכו' ] וגם תקונו הוא גם כן רק על ידי בחינת הידים בבחינת: "ויתנו אל יעקב את כל אלקי הנכר אשר בידם" כי מ'חות"ם' נעשה 'נד"ת' בבחינת: "ידיכם דמים מלאו" כי יד במלואו [כזה: יוד דלת] הוא מספר נד"ת הינו עבודת אלילים שמטמאה כנדה ג. וצריך לראות למלאת את הידים שהיא האמונה על ידי הארה משבעה רועים שהם כלליות של כל מנהיגי הדור בבחינת: "שבעת ימים תמלא ידם" כי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
... עשית" וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה ואחר כך כשיודע התורה, זה נקרא דעת כידוע ושלש שכליות אלו, הם בחינת ידים לתורה בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה ואלו השלשה שכליים, הם בחינת שלש פעמים י"ק ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2832 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 06:35:56 - wesi2