... התפילה זה בחינות נתינת המטה בין צפון לדרום כי מטה הינו בחינות זווג בחינות תפילה וצפון ודרום, זה בחינות ידים וזה שהתפלל אבא בנימין: 'שיהא תפילתו סמוך למטתו' הינו שלא יהיה הפרש בין התפילה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים ... וזה פרוש,: "כי בי חשק ואפלטהו" כי בי גימטריא מ"ב הינו שלש פעמים יד גימטריא מ"ב שנתגלה החשק שבלב, בידים וזה בחינות מחאת כפים על ידי זה "ואפלטהו", בחינות המתקת הדינים גם על ידי מחאת כף, מבטל המחלקת כי ... אלהים וראשי תבות של "וישם לך שלום", גימטריא של"ו דהינו שג' פעמים הוי"ה, ממתיק ג' אלהים כי יש ג' ידים, יד הגדולה, ויד החזקה, ויד הרמה והן יד ימין הוא יד הגדולה יד השמאל, יד החזקה ועל ידי חבוקת הידים, נעשה יד הרמה ועל כן כשמכה כף אל כף ומחבר הידים בתפילה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד' אותיות ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין הג' אלהים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלהים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב: ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעג - יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות דע שיש בנים שמולידים בזה העולם אבל יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות שהם למעלה מהנשמות המתלבשים בבנים הנולדים בעולם כי כל הנשמות שהם בעולם הם ששים רבוא ואף שיש יותר, ...

... העליון נעתק משם ופנימיות התחתון עולה, אזי הקלפה חוזר ונעור וכו' עין שם ואמר אז בזה הלשון. ובזה טועין החסידים הרבה שפתאם נדמה להם שנפלו מעבודת ה' ובאמת אין זה נפילה כלל רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה ואז ...

... ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסור ...

... אלקיו" שעל ידי זה מוציאין מכח אל הפעל כדלקמן] ... וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים עדין הוא קדם ההויה כי עקר ההויה, הוא בבחינת הידים שהם כלי העשיה ששם הוא עקר התגלות בחינת הרוח "בידך אפקיד רוחי", ובבחינת:"אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל הם שניהם ביחד עדין דהינו שעדין לא נפתחו ונתפרדו הידים ששם התגלות שתי הרוחות כנ"ל כי עדין הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל ואזי אין נכר בין ... אל הפעל, שאז הן נקשרים יחד כנ"ל ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפעל, אז הוא גמר הבריאה ואז נפתחין הידים ונכר בין ימין לשמאל בבחינת: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" כי אז יש הפרש והכר בין הכח והפעל שהם בחינת שתי הידים, שתי הרוחות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי המתקת החרון אף כנ"ל ... ולהוציא מכח אל הפעל הוא על ...

... שכתוב שם שעקר כבוד שבת הוא האכילה עין שם ועוד בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך אינו הולך לחיצונים כמו בחול אלא נבלע באיברים]

... למטה על ידי בן או תלמיד נחשב כאלו הוא בעצמו ממש נשאר בעולם וכל אדם יכול לקים זאת, להעמיד תלמידים כי כששנים מדברים יחד ביראת שמים אזי כשאחד מאיר לחברו באיזה דבור נחשב חברו אצלו בחינת תלמיד ולפעמים נעשה ... כנ"ל [הינו כמו שהאדם מצוה להעמיד בנים בעולם בשביל קיום העולם כן הוא מצוה להכניס דעת ויראת שמים בבניו ובתלמידים כי זה עקר המצוה שמצוה להעמיד תולדות לקיום העולם כי העקר להעמיד תולדות ממין בני אדם דוקא ולא מין ... נשאר דעתו אחריו כנ"ל ו. ועל ידי זה שעוסקים לדבר אחד עם חברו להכניס בו דעת ויראת שמים ולהעמיד תלמידים כנ"ל על ידי זה נכנסין אורות המקיפים דהינו שזוכה להבין ולידע, מה שלא היה מבין ויודע מתחלה כי מה ... לידע איזה מקיפים, שהוא צריך להמשיכם ואיזה מקיפים שאין צריך להמשיכם ובשביל זה יש דברים שאין רשאים לגלותם בפני התלמידים כי אם יגלה אותן הדברים, יכנסו מקיפים אחרים בתוך שכלו כנ"ל ולפעמים אין צריך לקבל אלו המקיפים כמו למשל, ... בחינת סתרי [כתרי] אותיות והדברים סתומים, כי לא באר היטב ענין זה], כנ"ל וזה פרוש: 'הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה' 'הוו מתונים בדין' זה בחינת שצריך החכם הנ"ל להיות לו מתינות לידע איך לדבר עם ... יתברך והקטנים בחינת שוכני עפר, צריך להרים, לעוררם ולהקיצם שלא יתיאשו כי מלא כל הארץ כבודו, כנ"ל וזהו: 'והעמידו תלמידים הרבה' כי כשזוכה להשגה כזו, להאיר בגדולים וקטנים וכו' כנ"ל בודאי יעמיד תלמידים הרבה, כי כלם צריכים אליו כי יש לו כח ללמד עם כלם כנ"ל וזהו: 'ועשו סיג לתורה' בחינת 'סיג ... שתיקה' כי צריך לעשות סיג לדבריו, לשתק לפעמים בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל כי על ידי שזוכה להעמיד תלמידים הרבה על ידי זה הוא זוכה להשיג את המקיפים דהינו שמשיג ומבין מה שלא היה יכול להשיג מתחלה על ... הוא צריך שיהיה לו יותר ממשלה כדי שיוכל להמשיך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה דהינו הרמזים שהם בחינת ידים . "נטיתי ידי ואין מקשיב", ופרש רש"י: דהינו רמזים כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים אומר איזה דבור, שמרמז בו ... מה שאי אפשר לבאר בפיו בפרוש רק על ידי הרמזים שיש בהדבור הם מבינים כונתו ואלו הרמזים הם בחינת ידים בחינת: נטיתי ידי כנ"ל וזהו בחינת הידים שיש בים החכמה בבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה בבחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" הינו שהפרנסה נמשכת מבחינת הידים הנ"ל וזהו "ומשביע לכל חי רצון" בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה כנ"ל בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו 'לויתן' זה בחינת מלכות כמו שכתוב: "לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון" ופרש רש"י: 'מלכות' לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה שזהו בחינת: "זה הים גדול ורחב ידים", כנ"ל וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת לתן לכל אחד ואחד חלק פרנסה כפי מה שראוי לו וזהו: ... הפרנסה, שהיא בחינת מן נשחקת ונכתשת אצל בחינת המלכות שהוא בחינת לויתן שמקבל הפרנסה מבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" הינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל וזהו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו כי הכל מסתכלין ומצפין על ... הבטחונות של כל באי עולם מה שכלם מצפין ומסתכלין על פרנסה ועם אלו הבטחונות עולה המלכות ומקבל פרנסה מן ידים הנ"ל וזהו: "כלם אליך ישברון" הינו על ידי הבטחונות הנ"ל שכלם ישברון אליו, ומצפין ומסתכלין על פרנסה על ידי ... את ידך ומשביע לכל חי רצון", כנ"ל וזהו "כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם" 'ימינך וזרועך' זה בחינת הידים הנ"ל שבהם מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת הארת הרצון כנ"ל וזהו: 'ואור פניך כי רציתם' כי המקיפים הם אור ... כי יובל הוא אותיות: "וכל בניך למודי יי" דהינו כלליות בן ותלמיד כי בניך זה בן, 'למודי ה'' הם תלמידים ומכלליות בן ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ שמלכך בן חורין' ... זה מאיר אור הפנים, בבחינת: "להצהיל פנים משמן" הינו על ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" ... כנ"ל וזהו בחינת חת"ך, שהוא סופי תבות של פות'ח א'ת יד'ך שהוא השם של הפרנסה, כמובא רוח, הינו שבאלו הידים הנ"ל נתגלה בחינת המקיפים שהם בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח על פני יחלף", כנ"ל "וידי אדם מתחת כנפיהם" זה בחינת כנפי הראה ששם סובב הרוח, בחינת מקיפים שמשם נמשך בחינת הארת הידים כנ"ל וזה בחינת: "רוח איש יכלכל מחלהו" 'רוח איש' זה בחינת רוח החיים הנ"ל שהוא בחינת: "סובב סובב הולך ... הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו יראת שמים' גם בן ותלמיד בן, איתא בזוהר הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא תפארת תלמידים הם למודי ה', דא נצח הוד כל, דא יסוד ומלכות הנ"ל ראה היא איברים הפנימיים ויש ספירות שמדבר מהם ...

ספר המידות - זקנים חלק שני א. זקנים מעמידים את ישראל ועצתם טובה לנו. ב. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה. ג. אם הזקנים אינם חכמים סימן לדבר שעקר ...

... דוד הנאמנים" 'הנאמנים' דיקא, כי נתבטלו המינות והכפירות וגם זה בחינת המחאת כף כי על ידי הרוח נתגלה הארת הידים כמו שכתוב: "קול דודי דופק" 'דופק' זה בחינת רוח, כמובא בתקונים וסמיך לה: "דודי שלח ידו מן החור" זה בחינת התגלות הארת הידים הינו בחינת המחאת כף ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות וזה בחינת: "ויהי ידיו אמונה" נמצא, שעל ידי הצדיק הינו בחינת רוח שבלב נתגלה הארת הידים והרגלים הינו בחינת רקודין והמחאת כף ונתבטל הגאוה והכפירות ונתרבה האמונה ואז נתקים: "רגלי עמדה במישור" שהוא בחינת אמונה ... "ויהי ידיו אמונה" ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" 'מן החור' הינו חרות על הלוחות, שהוא בנגלה ונסתר הם בחינות רגלין ... בחינת ידין והוא בחינת התורה בעצמה כנ"ל וזה בחינת מרדכי ואסתר מרדכי מר דרור דרור, לשון חרות זה בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" כנ"ל ואסתר הוא בחינת שוקין מה ירך בסתר כנ"ל וזה לשון פורים ... נקראת המגלה על שם אסתר והינו דדיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' כי הרוח הוא בלב ועל ידו נתגלה הארת הידים והרגלים רק העקר תלויה ברגלים, בחינת אסתר וזה בחינות עמר שעורים עמר זה בחינת מרדכי עין מר מר דרור ... לברכה 'רגלוהי דבר נש אנון ערבין לה' 'ערבין' זה בחינת ערבי נחל, אפיקי מים הינו בחינת מרדכי ואסתר בחינת ידים ורגלים בחינת המחאת כף ורקודין כנ"ל ואנחה ברישה דרמחא רמח, דא רוח מ"ם שהוא מארבע רוחות באי הרוח כי ... כפירות ועל ידי הרוח באים רקודין והמחאת כף כי על ידי הצדיק שהוא בחינת הרוח נתעלו הרגלין, ונתגלה הארת הידים, ונתרבה האמונה כמבאר למעלה ועל כן כתיב ביוסף, שהוא בחינת הצדיק "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" כי בלעדי בחינת יוסף, שהוא בחינת הצדיק אי אפשר להעלות ולהרים הידים והרגלים כנ"ל והנה, מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים ונסתר הוא בחינת רגלין בחינת מרדכי ואסתר ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה עם כל זה התגלות הנגלה הוא במקום גבוה, דהינו הידים והנסתר ברגלין, שהיא למטה מידים והענין עמק אך הוא ענין שכתוב בזוהר, תנאים בשוקין ואמוראים בידין ואף שהתנאים למעלה מאמוראים מכל מקום הם במקום ...

... הנ"ל ובתחלה ראה לחסרו והשתדל בתחבולות, כאלו אין הדבר ממנו לגרם לו הפסד והקיסר בודאי יכול לעשות כזאת והיו מפסידים ומחסרים אותו עד שנתדלדל ונעשה עני גמור והיא, הקיסרית היתה מחזקת עמו תמיד אחר כך ראה הקיסר שכל זמן ...