ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אות תיג פעם אחת ספר מבדחן אחד שהיה בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ספר רבנו זכרונו לברכה משמו, והזכיר גם כן תבת אלטער כמה וכמה פעמים עד שסים אלטער גאט. וכונת רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים, עתיק דעתיקין ואמונתו ירשה לנו מזקני זקנינו אבותינו הקדושים והדברים מובנים קצת למי שזכה לשמעם מפיו הקדוש וגם עכשו יכולין להבין מהם קצת. והיה דרך רבנו זכרונו לברכה לספר ענין זה של הבדחן כמה וכמה פעמים לפני כמה אנשים. ובכל פעם כשספר זאת היה חוזר תבת אלטער אלטער כמה וכמה פעמים, והדברים עתיקים. והכלל אף על פי שרבנו זכרונו לברכה גלה תורות נוראות ונפלאות שלא נשמעו דגמתם בעולם וגם ספר מעשיות נפלאות אשר לא נשמע כזאת וכו' וכו' עוד הוסיף לדבר עמנו פה אל פה הרבה בדרכי שיחות וספורי העולם. והכל כדי להכניס בנו האמונה הקדושה וקיום התורה והמצות העומד עליה. ובכמה דרכים גלגל עמנו כאב המחנך את בנו הקטן, שהוא צריך להוריד את עצמו אליו כדי להרגילו בנחת בלמוד התורה וקיום המצוות כמו כן ויותר ויותר אלפים פעמים הוריד את עצמו אלינו והלביש את עצמו בכמה לבושים שונים ודבר עמנו כל מיני שיחות שבעולם, ומכלם נתגלגל אחר כך שיחה הנוגעת לעבודתו יתברך. ובאמת גם כל הדבורים שדבר מקדם בעסקי העולם היו גם כן כלם תורה כאשר שמעתי מפיו הקדוש שכל שיחתו היא כלה תורה. רק שבתחלה לא זכינו להבין בפשיטות העבודה והתורה היוצאת מדבוריו הקדושים ואחר כך יצאנו מענין לענין עד שתמיד נתגלגל מתוכם שיחה הנוגעת לעבודתו יתברך בפשיטות. והעקר היה להכניס אמונה בעולם כנ"ל. אשרי אנשיו העומדים לפניו לשמע חכמתו ותמימותו כי בכל דבור ודבור ובכל תנועה ותנועה מדבוריו ותנועותיו הקדושים והטהורים והנוראים מאד, היה כלול בכל אחד ואחד חכמה נפלאה ועמקה, ותמימות גמור בתכלית הפשיטות באמת. כי תמימות וחכמה אמתית כלו חד כמובן למשכיל באמת אות תיד אחד שאל אותו על ענין מה שנאמר בשלחן ערוך לכון בשעת אמירת ה' וכו' השיב לו ומה חסר לך כפשוטו אדני גאט. כי על ידי האמירה בכונה פשוטה זאת מחיבים לרעד ידיו ורגליו וכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו של האדם. גם אנכי שמעתי ממנו גם כן בבית רנ"נ באומין אחר סעדת ערבית, ונשארתי עמו לבדו אחר ברכת המזון. וישב בשתיקה, אחר כך ענה ואמר באימה וביראה גא גא גאט. הינו שבתחלה דבר כמרתת ומזדעזע להוציא שמו יתברך בשלמות ואמר רק חצי התבה מחמת הרתת והזיע. ואחר כך יצא מפיו הקדוש באימה וביראה גדולה תבת גאט בשלמות כחץ מיד גבור. וכונתו הפשוטה היה להכניס בנו עצם אימת הבורא יתברך שמו, שראויין לרעד ולחיל מאימת שמו יתברך המלא כל העולם ועומד עלינו תמיד. ואי אפשר לציר ענין זה בכתב. אך המבין וחפץ באמת יבין מדעתו רמזים הרבה על ידי זה להתחזק באמונה שלמה בפשיטות, להאמין שמל א כל הארץ כבודו, והשם יתברך עמנו ואצלנו בכל עת. שים לבך היטב לדברים האלה באמת עד שימשך אימתו ופחדתו עליך אות תטו בענין הקשיא של הידיעה והבחירה, כבר מבאר בהספר לקוטי מוהר"ו בהתורה בהעל תך בסימן כ"א שזהו בחינת שכל המקיף שאינו נכנס לתוך השכל הזה עד לעתיד, עין שם. וספר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה לו תרוץ נכון על זאת הקשיא. והתרוץ היה בברור גמור כדרכו תמיד שאינו אומר דבר שישאר בו פקפוק, רק דברים הברורים ומחורין כשמלה וכבר כתב את ענין התרוץ בכתב, אך נאבד ממנו הכתב ועתה נשכח ממנו [כדרכו תמיד שכל מה שכבר חדש, הסיח דעתו ממנו ואינו עוסק עוד בזה, רק הוא רוצה בכל פעם חדשות לגמרי וכו'. כמבאר במקום אחר]. פעם אחת שמעתי מפיו הקדוש שאמר שזה אי אפשר להשיג איך הבחירה היא בתוך הידיעה בעצמה
אות תיג

פַּעַם אַחַת סִפֵּר מִבַּדְחָן אֶחָד שֶׁהָיָה בְּלֶמְבֶּרְגְּ

שֶׁבְּתוֹךְ דִּבְרֵי בְּדִיחָתוֹ בַּחֲרוּזִים וְנִגּוּנִים כְּדֶרֶךְ הַבַּדְחָנִים

עָנָה וְאָמַר דֶער אַלְטֶער אַלְטֶער אַלְטֶער גָאט

[הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָעַתִּיק עַתִּיק דְּעַתִּיקִין].

וְחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ הַבַּדְחָן שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַזְכִּיר תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.

וְכֵן סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִשְּׁמוֹ, וְהִזְכִּיר גַּם כֵּן תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁסִּיֵּם אַלְטֶער גָּאט.

וְכַוָּנַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיְתָה מְבאֶרֶת

שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים, עַתִּיק דְּעַתִּיקִין וֶאֱמוּנָתוֹ יְרֻשָּׁה לָנוּ מִזִּקְנֵי זְקֵנֵינוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים קְצָת לְמִי שֶׁזָּכָה לְשָׁמְעָם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

וְגַם עַכְשָׁו יְכוֹלִין לְהָבִין מֵהֶם קְצָת.

וְהָיָה דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְסַפֵּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הַבַּדְחָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים.

וּבְכָל פַּעַם כְּשֶׁסִּפֵּר זאת הָיָה חוֹזֵר תֵּבַת אַלְטֶער אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.

וְהַכְּלָל אַף עַל פִּי שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גִּלָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁלּא נִשְׁמְעוּ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם

וְגַם סִפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר לא נִשְׁמַע כָּזאת וְכוּ' וכוּ'

עוֹד הוֹסִיף לְדַבֵּר עִמָּנוּ פֶּה אֶל פֶּה הַרְבֵּה בְּדַרְכֵי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרֵי הָעוֹלָם.

וְהַכּל כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הָעוֹמֵד עָלֶיהָ.

וּבְכַמָּה דְּרָכִים גִּלְגֵּל עִמָּנוּ כְּאָב הַמְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כְּדֵי לְהַרְגִּילוֹ בְּנַחַת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת

כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲלָפִים פְּעָמִים הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלֵינוּ וְהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים שׁוֹנִים

וְדִבֵּר עִמָּנוּ כָּל מִינֵי שִׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכֻּלָּם נִתְגַּלְגֵּל אַחַר כָּךְ שִׂיחָה הַנּוֹגַעַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר מִקּדֶם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הָיוּ גַּם כֵּן כֻּלָּם תּוֹרָה

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה.

רַק שֶׁבַּתְּחִלָּה לא זָכִינוּ לְהָבִין בִּפְשִׁיטוּת הָעֲבוֹדָה וְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים

וְאַחַר כָּךְ יָצָאנוּ מֵעִנְיָן לָעִנְיָן עַד שֶׁתָּמִיד נִתְגַּלְגֵּל מִתּוֹכָם שִׂיחָה הַנּוֹגַעַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת.

וְהָעִקָּר הָיָה לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל.

אַשְׁרֵי אֲנָשָׁיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לִשְׁמעַ חָכְמָתוֹ וּתְמִימוּתוֹ

כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה מִדִּבּוּרָיו וּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, הָיָה כָּלוּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד חָכְמָה נִפְלָאָה וַעֲמֻקָּה, וּתְמִימוּת גָּמוּר בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת.

כִּי תְּמִימוּת וְחָכְמָה אֲמִתִּית כֻּלּוֹ חָד

כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת

אות תיד

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיַן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת ה' וְכוּ'

הֵשִׁיב לוֹ וּמֶה חָסֵר לְךָ כִּפְשׁוּטוֹ אדני גָאט.

כִּי עַל יְדֵי הָאֲמִירָה בְּכַוָּנָה פְּשׁוּטָה זאת

מְחֻיָּבִים לִרְעד יָדָיו וְרַגְלָיו וְכָל רְמַ"ח אֵיבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו שֶׁל הָאָדָם.

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן בְּבֵית רנ"נ בְּאוּמֶין אַחַר סְעֻדַּת עַרְבִית, וְנִשְׁאַרְתִּי עִמּוֹ לְבַדּוֹ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וְיָשַׁב בִּשְׁתִיקָה, אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גָא גָא גָאט.

הַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה דִּבֵּר כִּמְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ לְהוֹצִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת וְאָמַר רַק חֲצִי הַתֵּבָה מֵחֲמַת הָרְתֵת וְהַזִּיעַ.

וְאַחַר כָּךְ יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה תֵּבַת גָאט בִּשְׁלֵמוּת כְּחֵץ מִיַּד גִּבּוֹר.

וְכַוָּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה הָיָה לְהַכְנִיס בָּנוּ עצֶם אֵימַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁרְאוּיִין לִרְעד וְלָחִיל מֵאֵימַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמָּלֵא כָּל הָעוֹלָם וְעוֹמֵד עָלֵינוּ תָּמִיד.

וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב.

אַךְ הַמֵּבִין וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ רְמָזִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין שֶׁמְּל א כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ בְּכָל עֵת.

שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֶּאֱמֶת

עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ אֵימָתוֹ וּפַחְדָּתוֹ עָלֶיךָ

אות תטו

בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, כְּבָר מְבאָר בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו בְּהַתּוֹרָה בְּהַעֲל תְךָ בְּסִימָן כ"א שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַזֶּה עַד לֶעָתִיד, עַיֵּן שָׁם.

וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ תֵּרוּץ נָכוֹן עַל זאת הַקֻּשְׁיָא.

וְהַתֵּרוּץ הָיָה בְּבֵרוּר גָּמוּר כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר דָּבָר שֶׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ פִּקְפּוּק, רַק דְּבָרִים הַבְּרוּרִים וּמְחֻוָּרִין כַּשִּׂמְלָה

וּכְבַר כָּתַב אֶת עִנְיַן הַתֵּרוּץ בִּכְתָב, אַךְ נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ הַכְּתָב

וְעַתָּה נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ

[כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד שֶׁכָּל מַה שֶּׁכְּבָר חִדֵּשׁ, הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ עוֹסֵק עוֹד בָּזֶה, רַק הוּא רוֹצֶה בְּכָל פַּעַם חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי וְכוּ'. כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר].

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֵיךְ הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו...
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר [הינו בספר לקוטי מוהר"ו] כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור
שיחות הר"ן - אות קכא
...אותנו להתפלל בכונה ובכחות כמבאר בספריו הרבה שצריכין להכריח עצמו מאד לתפילה ולהתפלל בכל כחו ואמר: שתפילה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר כשהייתי על הספינה הינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח רק היה לפנים כי הכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי כך הוא התפילה שלכם בכח ובכונה כלומר שעדין אין אנו מכניסין כל כחנו באמת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך דהינו שהשם יתברך רצה שזה...
חיי מוהר"ן - תקלא - עבודת השם
...- תקלא - עבודת השם אות תקלא מכבר דבר לענין שמוש הצדיקים שצריכים אנשיו של הצדיק לשמש את הצדיק בכל צרכיו ולעשות לו כל מה שהוא היה צריך לעשות. ואמר שזה מרמז בפסוק: "צדיק ה' בכל דרכיו" הינו מתי זוכה הצדיק שיהיה ה' בכל דרכיו בחינת "בכל דרכיך דעהו" מתי יוכל הצדיק לקים שיהיה ה' בכל דרכיו כד "וחסיד בכל מעשיו" כשהחסיד בכל מעשיו. הינו שאנשיו של הצדיק שהם נקראים חסידים כשהם עוסקים בכל מעשיו של הצדיק. כי אין צריך לפנות לשום דבר כי אנשיו עושין לו מה שצריך אות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית...
שיחות הר"ן - אות קיב
...יודעין כל ענש ושכר של כל לא תעשה ועשה הנה יש עברה שענשה של עברה ההיא שיהא בעל חוב תמיד ואפילו יעשה כל טצדקי דאפשר והתפעלות לא יועיל כלל ויהיה בעל חוב תמיד ולפעמים גורם העברה שמפיל גם אחרים להיותם בעלי חובות ולזה יש עת שנעשו כמה בעלי חובות בעולם זהו מחמת העברה הנ"ל שנתגברה בעולם חס ושלום ועצה לזה לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני השם יתברך להצילו מעברה זו ולהתחרט בכלליות על עברה זו ועת לשוב על זה הוא כשהוא במחין דגדלות אזי טוב להתחרט ולבקש מאת הבורא...
שיחות הר"ן - אות קלט
שיחות הר"ן - אות קלט ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה, שדברו לו איזה שדוך ואמר האיש הנ"ל לפניו זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו' כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' [כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן נ"ו]
להכלל באין סוף. מה זה אומר?
...באין סוף. מה זה אומר? שאלה: אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן. אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות. אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו. ועכשיו נסבך את זה קצת... להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את...
שיחות הר"ן - אות ריז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...שאיתא בספר אחד שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכין לחקר, מפסוק: "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו וכמו שכתוב: "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו, המזהירים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3867 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 17:17:51 - wesi2