בגדים - חשוב או לא חשוב?... בעצם יש לו פגם בבגדים, ואז קר לו, דהיינו שאז האדם מרגיש חסרונות / תאוות וכולי. גם הבגדים של הבורא, הם בחינת העולם. כי העולם הוא הגוף של הבורא כידוע. וכאשר האדם פוגם בבגדים, דהיינו האמונה של האדם היא אינה בשלמות מוחלטת, אז השכינה בגלות, בחינת פגם הבגדים, ... לבושים של האין סוף. ולא משנה איזה בגדים ילבש האדם, העיקר זו הנקודה הפנימית שבו, שדרכה הוא מתקרב אל הבורא דרך כל הבגדים כולם. כי מי שמקפיד על בגדים, זה נובע רק מכפירות ואפיקורסות, כי הוא לא רואה את הבורא בכל דבר, ולכן הוא מקפיד דווקא על בגד ספציפי. אך הצדיק האמת שמשיג את הבורא גם בעשרה כתרי דמסאבותא, הוא דייקא אינו מקפיד על בגדים, כי גם בעשרה כתרי דמסאבותא, גם שם נמצא הבורא, רק ששם יש יותר לבושים. וסתרי התורה דעתיקא סתימאה נמצאים כרגע בגלות בין הקליפות. והקליפות הם הבגדים של הפרי. ... העולם הזה ממש. כי הוא לא נהנה מהגשמי, אלא רק מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו התגלות הרצונות והצמצומים של הבורא בבריאה. כי הצדיק האמת זוכה להשיג את סוד הלבושים, דהיינו זוכה להשיג את התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, שהן בחינת הלבושים של הבורא, בחינת הארבה שלבושה מינה וביה. והצדיק הזה אינו מפחד מגופו, כי גם הגוף הוא בחינת הלבוש של הנשמה. והגוף ... של המדרגה שמעליה. וגם השכינה היא בחינת בגד של הקב"ה. וגם הנשמה של האדם היא בחינת בגד וצמצום של הבורא. וכאשר האדם מזכך את נשמתו בשלמות, דהיינו נכלל באין סוף לגמרי, זהו בחינת תיקון הבגדים בשלמות. * דברי רבי ... שלו בעצות מעשיות ממש, כי גם התורה היא בחינת "תריג עטין דאורייתא", דהיינו עצות של התורה איך להתקרב אל הבורא. כי עבודת ה של הצדיק עצמו, היא מעל התורה, כפי שרבי נחמן מברסלב עצמו אמר... והצדיק לוקח את ההשגות הגדולות, ומלביש אותן בשכל של עולם הזה / עולם המעשה ממש. ודרך זה מקשר את האדם אל הבורא. אך יחד עם זאת, על האדם תמיד לחפש את השורש הרוחני של העניין. כי על האדם לעלות מדרגה לדרגה ... עולם המעשה. וכפי שרבי נחמן מברסלב אומר שעל האדם להגיע לכך שהוא יקיים את המצוות באותה הדרגה הרוחנית שבה הבורא עצמו מקיים את המצוות. שזה בוודאי לא כפשוטו כאן בעולם המעשה וכולי. כך שכל מה שהתבאר כאן לעיל, תכליתו ... יש לבאר על עניין זה, ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי כל הגאווה שיש לאדם שורשה בפגם הפגדים של הבורא. דהיינו שהאדם רואה את הבגדים של הבורא (העולם) ולא רואה את הבורא עצמו. וכל האחיזה של הרע באדם, הוא דווקא מצד הבגדים. כי מצד האמת הפנימית, בוודאי שאין שום רע בעולם ...