... לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: ... אין מניחים אותו לקח אותה בבחינת: ונפקת ברת קלא: מה אית לכו בהדי קרטליתא. דאתתא דרבי חנינא בן דוסא, דעתידא למשדי בה תכלתא לצדיקיא לעלמא דאתי. הינו על ידי שלמות האותיות של דבורי אמונה שהוא בחינת אשת רבי חנינא ... בבחינת תכלת כנ"ל כי כן הדבר שהתכלית שהוא סוף המעשה הוא במחשבה תחלה וקרוב להמחשבה, כנזכר לעיל [נראה לעניות דעתי לפרש, כי סוף המעשה הוא בחינת שחרות ותחלת המחשבה הוא בחינת לבן העליון כידוע נמצא שסוף המעשה, שהוא התכלית ... התבה ברת קלא בת קול דוקא הודיע את זאת מה אית לכו בהדי קרטליתא דאתתא דרבי חנינא בן דוסא, דעתידא לשדיא בה תכלתא לצדיקיא לעלמא דאתי [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [סיום המשתעי, דהינו: רב יהודא הנדואה משתעי, ...

... שכר יותר קצתם אמרו, להראשון מגיע יותר, שעשה בחכמה להעלים לגמרי קצתם אמרו, להשני מגיע יותר שכבר עמדו על דעתו ואף על פי כן נמלט מהם בחכמתו וכו' כנ"ל אמר המלך: להשלישי מגיע שכר יותר מכלם כי כבר נתפס ... מוות"? לא, אבל בכל זאת, אם כן למה "והומת"? - "ותלית אותו על עץ" - תתלה מיתתו בחטא עץ הדעת. על רבינו אינני יודע אם נאמר או לא. (לא זכור לי שראיתי משהו כזה) בין כך ובין כך - ... "נשמות חדשות". רבינו העיד על רבי נתן שיש לו נשמה חדשה. זה לא אומר שהם לא יחטאו אח"כ אבל לדעתי זה אומר שהן חצובות ממקור גבוה יותר, אם כביכול הבורא נצרך לברוא אותן לאחר מכן, אז כביכול לא מספיק הנשמות שיש בעולם (כמו כן שמעתי שר' זושא העיד על רבי אלימלך שנשמתו נמלטה מאדם הראשון כשחטא בעץ הדעת טוב ורע) * תשובה: מספר נקודות למחשבה, כי אין ברצוני להכנס לכך לעומק. לגבי מ"ש חז"ל "שלא טעם טעם ... בעבר. החטא של אדם הראשון נמצא אצל כל אחד בכל רגע ובכל שעה. למרות שלא מונים את מצוות עץ הדעת בתריג המצוות, אף על פי כן, האיסור לאכול מעץ הדעת קיים גם כיום עבור כל אחד בכל רגע ורגע. בפשיטות האיסור הוא להשתמש בשכל ולומר על דבר אחד שהוא טוב ועל דבר אחר שהוא רע. כי זה בעצם היה חטא עץ הדעת. וגם אם האדם מקיים את כל התריג כפשוטו, אל תשכח שיש את תורת ה ממש, שאותה הוא לא מקיים. ... את חטא אדם הראשון, דהיינו כל זמן שהאדם לא נכלל בא"ס לגמרי, הרי שהוא עדיין בבחינת החטא של עץ הדעת טוב ורע. וכפי שמביא רבי נחמן מברסלב, שמי שזוכה לשכל הנקנה, הוא דייקא זוכה לחיים נצחיים. כי שכל הנקנה הוא הדעת בשלמות, השכל שמעל לשכל האנושי. וזה השכל שהיה לאדם הראשון לפני שהוא חטא. אך בחטא שלו הוא נפל אל ... חטא אדם הראשון הנ"ל, תראה שכל אחד ואחד שיש לו שכל אנושי, הרי שהוא בעצם חוטא בחטא של עץ הדעת טוב ורע. כי הטוב והרע קיומם הוא רק מצד השכל האנושי. וכמ"ש על "ראה אנוכי נותן לפניכם היום את ... טוב לרע, דהיינו כל אחד כולל כל אחד. הרי שהוא חוטא בחטא אדם הראשון. וארחיב גם, שעקרונית כל זמן שהדעת של האדם נבדלת מהדעת של הבורא ב 5 דברים שרבי נחמן מברסלב מביא אותם, הרי שהוא עדיין לא תיקן את חטא אדם הראשון...

... שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו

... רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד ... מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו יש קושיות. ופשר העניין הוא: כי הצדיק האמת זוכה לכך שדעתו יונקת מדעתו של הבורא. ואין חילוק בין דעתו של הבורא לדעתו של הצדיק בשום צורה, אלא רק ברמת העמקות בלבד. כי דעתו של הבורא נבדלת מדעתם של בני אדם בחמישה דברים כמובא. דהיינו שבני אדם בשכל אנושי מתייחסים למציאות בצורה שונה מאשר הבורא מתייחס למציאות. ... את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות, הוא דייקא זוכה לשכל הנקנה שהוא מעל השכל האנושי, ואז אין הבדל בין דעתו של הצדיק לבין דעתו של הבורא. והנה, השכל הזה של הצדיק הוא מאוד גדול. כ"כ גדול שהוא אינו נכנס כלל בשכל אנושי. דהיינו ... גדול, לכן בהכרח שיהיו עליו קושיות. כי שורש הקושיות שיש גם על הבורא וגם על הצדיק, השורש הוא בכך שדעתו ושכלו של הבורא שונה משכל אנושי רגיל. והצדיק שנכלל באין סוף, השכל שלו הוא כמו השכל של האין סוף, ...

... הרבנים, ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, וראוי לבזותן ולהקל בכבודן, ואין עומדין בפניהם, ואין קורין אותן רבי, והטלית שעליו כמרדעת של חמור.

... אחזה פניך" וכו' הכלל שעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כדי לזכות להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך שזהו עקר התכלית וזהו רצונו יתברך שאנחנו נכיר אותו יתברך ואין ראוי לאדם שיהיה לו כונה אחרת ...

... הערב רב. ואמר כי העקר העבודה שיש בכל דבר מה שמניחין לאדם על הבחירה שלו הינו שנשאר הדבר על דעתו. ואין בזה מצוה הינו שאין מצוין אותו על אותו הדבר שום מצוה ואין אומרים לו כלל לעשות כן. רק שנשאר הדבר על דעתו שיעשה כפי מה שיבחר לו. וזה בחינת הוסיף יום אחד מדעתו הנאמר במשה שזאת הבחינה היא נמצאת בכל עבודה ועבודה. כי בכל עבודה מעבודת ה' יש דבר שמניחין ומשאירין לאדם בלי מצוה ואזהרה, ואין מצוין עליו שיעשה כן רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו כמו משה רבנו עליו השלום שהוסיף יום אחד מדעתו בלי מצוה [ועין בלקוטי א' סימן ק"צ מזה]. ובזאת הבחינה היא עקר העבודה והבחירה כי נשאר מספק תמיד איך ... יסורים כבד עליו כלל כלל לא. אבל עקר היגיעה והיסורים שלו היא בבחינה הנ"ל בבחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו הינו הדבר שנשאר על דעתו לבחר לו לעשות כרצונו ואין בו שום מצוה כנ"ל בזה היא עקר היגיעה והכבדות, כי אינו יודע איך לעשות. ... זהו רצון הבורא יתברך. גם זה ששבר את הלוחות היא גם כן בבחינה הנ"ל כי זה עשה גם כן מדעתו וכיוצא בזה, ועוד דבר בענינים הנ"ל והמובן מדבריו היה שיש לו יסורים גדולים ורודפין אותו מאד מאד [הינו ברוחניות] ... שהוא עוסק לתקן נשמות שנפלו מימים קדמונים לאלפים ולרבבות וכמבאר במקום אחר מזה, וזה עקר עבודתו. על כן עולה בדעתו להשליך לגמרי הנהגת העולם אבל אף על פי כן הוא מספק כי בודאי אם יעזר למי שהוא בעל בחירה ... כן הוא מספק בזה הרבה ועקר בחירתו בזה שאינו יכול לתת עצות בנפשו שזהו בחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו וכנ"ל. וכמדמה שדבר אז שעולה על דעתו להרחיק נדד מאתנו חס ושלום אבל צר לו שמתגעגע מאד אחר הראש השנה. כי בכל הקיץ הזה שהיה באומין ...

... ראש השנה כי אין לו מקום לעמד שם בבית המדרש וגם אין לו אכסניא טובה לאכל וללון ומחמת זה דעתו מבלבלת מאד ואינו יכול להתפלל בכונה על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה. ...

... כי מתחלה נעשה מבחינת שם ה', שהוא ארבע אותיות, בחינת ארבעה מחין בחינת: "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" 'חכמה, תבונה ודעת וכל מלאכה' זה בחינת ארבעה מחין שהם נעשין מבחינת שם ה' כמו שכתוב: 'ראו כי קרא ה' בשם בצלאל, ... המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה' 'ואמלא' דיקא, בחינת הבתים, שהמחין ממלאין אותם ואזי יש בעל הבית בחינת ראש הבית שהוא מחזק בדקי ...

... הודאה בחינת תודה וכו' בלקוטי תנינא בסימן ב. זאת התורה אמר בשבת חנוכה ובאותה שנה בא מלמברג ולפי עניות דעתי המשיך בזה בחינת תקון קרבן תודה שהיה צריך להביא על שחזר משם בשלום לביתו. כי זה ישועה גדולה ונפלאה ...