... נתבטל החרון אף בבחינת "רוח אפינו משיח ה'" ונתמשך חסד בעולם בבחינת: "ועושה חסד למשיחו" וכשיתגלה חסד הזה יתמשך הדעת שהיא בנין הבית בבחינת: "ואני ברב חסדך אבוא ביתך" כמו שכתוב בזוהר: 'וימינא דא זמין למבנא בי מקדשא' כי הדעת הוא בחינת בית כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש' וכו' ב. וזה בחינות התגלות התורה של לעתיד לבוא כמובא בזוהר שלעתיד יתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה כי עקר קבלת התורה על ידי השכל שהוא משה משיח כמו שכתוב: "עיר גברים עלה חכם" ומי שיש ... מחמת שנפש החכם הוא יקר הוא נתכסה לפני ולפנים וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החכם כי "גם בלא דעת נפש לא טוב" ויש ארבע חיות בתורה. אריה שבתורה כי התורה נקרא עז "ומה עז מארי" ושור שבתורה זה ...

... ופניו נבערו ונתלהבו כלפידים ממש ומחמת ההתלהבות תסמר שערות ראשו, והשליך הכובע עליון מעל ראשו, והתחיל לדבר בלשון זה. הידעתם סוד כונות התפילין ? השיב לו הנ"ל קצת כונות אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפילין וכיון ...

... כי אצל הקב"ה אין שינוי מרצון אל רצון, מצד שני אנחנו אומרים שהיה שינוי כזה בזמן בריאת העולם. הכיצד? דעתכם? * תשובה: השאלה הזאת באה מהחלל הפנוי. את השאלה הזאת אפשר לשאול גם בצורות אחרות, כגון: אם הכל היה ... כל השאלות האלו נכונות רק בשכל אנושי, שתפיסת הזמן שלו היא לא כפי מה שהזמן הוא באמת. אין דרך לדעת תשובה לשאלות האלו בשכל אנושי, כי השאלו האלו הן כולן נגד ההגיון האנושי. ואין שום דרך בעולם למצוא תשובות ...

... קשה וכבד עליו מאד וכשנזכר מה שנעשה מן האכילה נמאס עליו מאד מאד לאכל והוא מכרח בעת האכילה להסיח דעתו ועל כן הוא מדבר לפעמים בשעת אכילה כדי שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה ...

... כנ"ל מכל שכן כשמניח לו השם יתברך ברחמיו ומרחיב לו קצת. אבל אף על פי כן אל יעלה על דעתו שכבר הגיע למה שצריך וכבר אין חסר לו כלום בעבודתו יתברך כאלו השם יתברך נתן לו כבר כל בקשתו ...

... בשר אינו צריך הבחנה כלל כי בודאי ישמע בחינת הקול שופר שהוא הקול דקדשה בעצמו והבן. כן נראה לעניות דעתי [לענין המבאר במאמר הנ"ל שכל הקולות הם בחינות עזות וכו' אמר אז שאפילו קול קשקוש המטבעות של נתינת הצדקה ...

... עבור המעשים טובים שלך רק בשביל שאני רוצה כך] ואז ספר לי מצדיק אחד גדול שכמה פעמים היה חושב בדעתו ואפילו אם יהיה נעשה ממני חס ושלום אפר תחת כפות רגלי הצדיקים וכו' כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על ... מה שיהיה על כל פנים אין ואפס לא יהיה ממני וספר זאת לענין התחזקות שגם הצדיק הגדול מאד נפל בדעתו כמה פעמים כל כך עד שנדמה שאבדה תקותו חס ושלום עד שהכרח להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בזה ...

... להשיג את האין סוף. פירוש: כי כל התורה של חו"ל כולה היא בחינת צמצומים שונים של האין סוף, שנמשכים מהדעת של אדם הראשון אחרי שהוא חטא בעץ הדעת, ואחרי שדעתו הצטמצמה לטוב ורע. כי טוב ורע הוא כולו צמצום, שבו הרע נפרד מהטוב והטוב נפרד מהרע. שזה נמשך מבחינת ... את האין סוף. ולכן כל דברי התורה שלו הם רק מלמטה למעלה, דהיינו כמו אדם שנמצא למטה ורק משער בדעתו מה קורה למעלה, שזו בחינת אספקלריא שאינה מאירה. שהוא רק מדמה בדעתו דברים מסוימים לגבי הבורא וכולי, למרות שהוא אינו יודע כלל מהשגות אמיתיות באמת. וזו בחינת הרבה צפו לדרוש במעשה ... זוכה להשיג את האין סוף עצמו. ולאחר מכן כל התורות שלו הן מלמעלה למטה, היינו שהוא צריך לצמצם את דעתו האין סופית, כדי להלביש אותה בצמצומים סופיים עבור השומעים. ובזה יתבאר עניין אחר, מ"ש רבי נחמן מברסלב כי בהכרח ... חו"ל היא מעורבת טוב ורע, לא כדי לתת חיות לעולם, אלא משום שאומר התורה עדיין לא זכה להשלים את דעתו, ועדיין דעתו מעורבת טוב ורע, מאחר שלא תיקן את חטא עץ הדעת טוב ורע, וממילא דברי התורה שלו מעורבים טוב ורע. אך לעומת זאת יש את התורה של הצדיק האמת, שהיא ... חסרון הצדיק, אלא מחמת חסרון השומע שהצדיק צריך לצמצם את שכלו עבור השומע וכולי. לסיכום: התורה של חו"ל נמשכת מהדעת של אדם הראשון אחרי החטא. והתורה של ארץ ישראל, היא כולה טוב ממש, והיא עניין אחר לגמרי, והיא נמשכת כולה מהדעת של אדם הראשון לפני החטא... וראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=23

... בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו. בעניין מהי תכלית הידיעה תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו ... המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות. לדעת את המהות של דבר בשלמות = לדעת את המהות של הדבר, המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. ... האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר = הצבת גבול / תחימה של ... מדברים אחרים. כאשר מגיעים לשורש של הכל, הכל מתאחד, המהות של כל הדברים מתחברת לדבר אחד. ממילא לא ניתן לדעת שום דבר בפני עצמו כמשהו ששונה ממשהו אחר. כאשר האדם יודע את השורש של הכל, הוא בעצם אינו יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו / לתחום אותו / להכניס אותו לתוך מחשבה. השורש של הכל הוא האין סוף ... של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל. כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית. בעניין זה שיש ידיעה גדולה שאינה תלויה בידיעת השכל האנושי בעניין זה שידיעה שלמה היא השכל הנקנה מעל השכל האנושי. בעניין זה שהדעת השלמה מאחדת את כל ההפכים ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=137 - הפכים בברסלב. בעניין ענווה אמיתית, שהיא רק על ידי שהאדם ... היא כולה טוב. וזאת בעצם ידיעת הטוב, דהיינו ידיעת השי"ת, שהאדם נכלל בלפני הבריאה, והישות שלו מתבטלת. www.eip.co.il/?key=387 - לדעת שהכל טוב. מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב? * השי"ת הוא השורש של הנשמה. ה"אני" של האדם היינו הנשמה ...

להכלל באין סוף. מה זה אומר? שאלה: אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: ... מסוגל לחשוב 2 מחשבות הפוכות בבת אחת. להכלל בא"ס, היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס. להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה ... את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי. להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד. זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה. מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא. ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי... שאלה: מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת? מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי? תשובה: בפשיטות, כן! האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה ... השכל הנקנה, ועל ידי זה שהוא זוכה לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף. לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז ... וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם כל האדם וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך ... שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך ... כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות ... ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו'