... אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי לכם לסמך עלי כי אני יודע מגדלתו יתברך והזכיר אז הפסוק: "כי אני ידעתי כי גדול ה'" וכו' גם ראוי לכם לשמח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה גם חזק את אחד ...

... בזה כנ"ל דהינו למשל שיחשב במחשבתו שיזכה ללמד ולגמר כל הארבעה פוסקים כלם עם כל הפרושים הגדולים ויחשב ויציר בדעתו באיזה אפן ילמד אותם ובכמה זמן כגון למשל שיזכה ללמד חמשה דפין ביום אחד עד שיזכה לגמר כלם בשנה ...

... משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא ...

מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 1 במאמר זה נרכז את דעתו של רבי נחמן מברסלב, לגבי מי ראוי להיות מנהיג, ומיהו אינו ראוי להנהיג, אלא צריך קודם לכן לחזור בתשובה ... הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה שיהיה יכול להראות למי שהוא למעלה ונדמה בדעתו שהוא במדרגה עליונה יהיה מראה לו שהוא ההפך וכן להפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה בתוך הארץ ממש ... שבעל פה כי זה שיודע ללמד חמש אינו נקרא תלמיד חכם אלא זה שהוא בקי בגמרא ופוסקים וכשלומד בלא דעת נקרא לבן על שם ערמימיות שנכנס בו breslev.eip.co.il/?key=170 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כוח - בני לן ביתא ... תלאו גם אלקים" כי מיגעים אנשים שבאים לשמע דרושם ותורתם ואנשים חושבים שיבואו לאיזהו תועלת על ידם הינו שיבואו לדעת את ה' איך לעבד והם האנשים אין משיגים שום תועלת כי תורתם של אלו התלמידי חכמים אין לה כח ...

... כך אמר לי: אבל אף על פי כן בודאי לא יוכלו לזוז אותנו חס ושלום מקדשתנו, כי אנו תקיפין בדעתנו ובדעה בודאי לא יוכלו לזוז אותנו לבלבל דעתנו בדעות שטות שלהם. כי בודאי לא יבלבלו כלל את דעתנו. כי מצד הנשמה הינו מצד הדעת בודאי אנו תקיפים ולא יזיקו לנו כלל חס ושלום רק בעניני חיצוניות הינו בעניני מאכלים על זה אנו צריכין ... לבקש מהשם יתברך שיזכה לכון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא ...

... לו אמונת חכמים, ולהזהר בכבודם, לירא מהם מאד ואף אם נראה לו מהם דבר שאינו מפרש בתורה כך לפי דעתו ונדמה לו שהם עושים, חס ושלום, כנגד התורה הוא צריך להאמין שבודאי הם עושים נכונה על פי התורה כי ... פי הדרשות והמדות כפי מה שנמסר להם שצריך דוקא שלשים ותשע מלקות על כן צריך להאמין בחכמים, ולהשליך שכלו ודעתו רק לסמך עליהם כי להם נמסרה התורה לדרשה כנ"ל

... זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת

... לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' ... יש לה זה הכח המדמה והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות "נדמו עמי מבלי הדעת", "נדמו", הינו כח המדמה ו. וזה הכח המדמה, הוא מבקש תמיד כלי לשכן שם ועל כן הוא מחזיר תמיד ... מאחד הינו מאהבה [כי אחד הוא בחינת אהבה כמבאר במקום אחר] הינו מאהבה נפולה כנ"ל בחינת "נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת" וכו' כנ"ל. נמצא על ידי הסתלקות הדעת, שבא על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי ... ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי מבלי הדעת שעל ידי פגם הדעת, מתגבר כח המדמה כנ"ל כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כי על ידי פגם הדעת, נופל מאהבות דקדשה שהם בחינת כהן כנ"ל ואז מתגבר עליו הכח המדמה, בחינת "נדמו עמי" וכו' כנ"ל וזהו שסים שם בפסוק זה ותשכח תורת אלקיך ותשכח ודאי כי על ידי פגם הדעת, שעל ידי זה מתגבר הכח המדמה על ידי זה נפגם הזכרון ובא לשכחה כנ"ל אשכח בניך גם אני כי ... אמר: אני אמרתי עתה, איך מדליקין נר חנוכה בחינת 'לאמשכא משח רבות קדשא ולאדלקא בוצינא' "שמן משחת קדש", שהוא הדעת כידוע הינו בחינת הגדלת הדעת הנ"ל שהוא בחינת זכרון הנ"ל ולא באר יותר [שיך לעיל] מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה וכו' ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות ... אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות ועל כן כשמקשר שמחה אל המח אזי מחו ודעתו בן חורין, ואינו בבחינת גלות ואזי יוכל להנהיג את מחו כרצונו ולישב דעתו מאחר שמחו בחרות ואינו בגלות כי על ידי גלות אין הדעת מישב כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על בני עמון ומואב דמיתבא דעתיהו מחמת שלא הלכו בגלות שנאמר: "שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' ולבוא ... שבראנו לכבודו, והבדילנו וכו' ונתן לנו תורת אמת' וכו' מכל זה וכיוצא בזה ראוי לו לקח לו שמחה לשמח דעתו כנ"ל 'בדיחא דעתה', שהוא דבר גדול דהינו שמקשר השמחה למחו ודעתו ואזי המח משחרר ויש לו ישוב הדעת כנ"ל וגם למעלה נעשה מזה יחוד גדול על ידי 'בדיחא דעתה'

... דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] ...