ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקמו - עבודת השם
אות תקמו דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם מה שהיו תועים ונבוכים בדורות הראשונים [כגון עניני עבודות זרות שהיו שוחטים בניהם למלך וכיוצא, עניני שטותים הרבה שהיו בדורות הראשונים] ועכשו נתבטלו הרבה שטותים. ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת. וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם אות תקמז בעת שהיתה השרפה פה פעם אחת בשבת ופעם אחת ביום הכפורים היה רצונו שנקל מאד בענין הצלת ממונו ולבלי להחמיר בזה כלל [פשוט דרצונו לומר באפן המתר על פי דין בלי חמרות יתרות]. ואחר יום כפור דבר מזה ואמר שיש כמה שו"ת [שאלות ותשובות] שמקלין ומתירין הרבה בזה. ואמר שאין ראוי להחמיר בענין כזה. ואמר זה אני יודע מכבר שיש אנשים שבשביל חמרא אחת מבטלין הרבה מאד מעבודת ה' כמעט הכל. כי הלא כמה האדם מיגע עצמו בשביל חפציו וממונו ונוסע לדרכים ומבטל עצמו הרבה מתורה ותפילה ועבודת ה' ימים הרבה בשביל להרויח ממון ואחר כך בשביל חמרא אחת יאבד הכל חס ושלום ויצטרך שנית לבטל עצמו הרבה. ואמר על עצמו שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון. ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשי שלומנו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזדרז בשמירתו יפה אות תקמח פעם אחת אמר לי כשהייתי עומד לבד לפניו אליהו מלא לבו וקרא להקדוש ברוך הוא עלת כל העלות וסבת כל הסיבות ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון שהוא דער ווייגעניש. ואיני יודע פרושו של דבר היטב. אות תקמט ספרו לי שפעם אחת דבר הרבה מהפסוק אמת קנה ואל תמכר והקשה שהפסוק מזהיר לבלי למכר אם כן ממי יקנה ואיך יתכן שהפסוק מזהיר תחלה אמת קנה לקנות האמת ואחר כך מזהיר ואל תמכר ששום אדם לא ימכר אם כן ממי יקנה ודבר הרבה מזה אך לא זכיתי לשמע הענין אות תקנ שמעתי בשמו שאמר שכשחוזרין השקר שתי פעמים נעשה אמת כלומר שנעשה אצלו כאמת על ידי שחזר הדברים של שקר שתי פעמים. גם אמר שיש אחד ששוכב על מטתו ובודה מלבו דבר שקר על חברו שחברו דבר עליו או עשה לו שלא כהגן להכעיסו וכיוצא בזה ומתחיל להתרגז על זה ובוער כעסו על חברו ונתמלא רגז עליו חנם על לא דבר כי הוא בעצמו חשב ובדה זאת על חברו ובאמת חברו נקי מזה לגמרי אות תקנא פעם אחת דבר מענין תפילת הצדיקים האמתיים שלפעמים אין פועלים בתפילתם כי זמנין דשמע וזמנין דלא שמע כמבאר בזוהר הקדוש אות תקנב לענין המרה שחורות שמבלבלין את האדם ובפרט בשעת התפילה ומכניסים ספקות ובלבולים במחשבתו באשר שזה הדבר עשה שלא כהגן ונכשל באיזה אסור חס ושלום ספר לי רבנו זכרונו לברכה מעשה מהבעל שם טוב זכרונו לברכה שפעם אחת עמד הבעל שם טוב זכרונו לברכה להתפלל ולא היה יכול להתפלל כי נפל בלבול במחשבתו באשר שהיה מעשן את הלולקע [מקטרת] אצל נר של חלב נמצא שנכשל באסור חלב ומחמת זה לא היה יכול להתפלל. וכל מה שרצה להתפלל ולדחות את המחשבה הזאת ולהעבירה מדעתו לא היה יכול בשום אפן כי בלבל אותו בכל פעם באשר שנכשל באסור כזה, באסור חלב עד שלא היה אפשר לו להתחיל להתפלל. עמד הבעל שם טוב וקפץ ונשבע שיעשן לעולם הלולקע אצל נר של חלב. וכן הוה כאשר מספרים העולם שהבעל שם טוב היה מעשן הלולקע אצל נר של חלב.
אות תקמו

דִּבֵּר לְעִנְיַן מִלְחֲמוֹת הַמְּלָכִים שֶׁנִּלְחָמִים אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ עַל אֵיזֶה נִצָּחוֹן וְשׁוֹפְכִין דָּם הַרְבֵּה בְּחִנָּם וְכוּ'.

וְאָמַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטְּלוּ כַּמָּה שְׁטוּתִים מִן הָעוֹלָם מַה שֶּׁהָיוּ תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים

[כְּגוֹן עִנְיְנֵי עֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים בְּנֵיהֶם לַמּלֶךְ וְכַיּוֹצֵא, עִנְיְנֵי שְׁטוּתִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים]

וְעַכְשָׁו נִתְבַּטְּלוּ הַרְבֵּה שְׁטוּתִים.

וַעֲדַיִן טָעוּת זֶה וּמְבוּכָה זוֹ שֶׁל מִלְחָמוֹת לא נִתְבַּטְּלוּ.

וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִן חַכְמֵיהֶם

וְאָמַר בִּלְשׁוֹן לֵיצָנוּת שֶׁהֵם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְחוֹשְׁבִים וְחוֹקְרִים בְּחָכְמָתָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי זַיִן נִפְלָא שֶׁיּוּכַל לַהֲרג אֲלָפִים נְפָשׁוֹת בְּפַעַם אַחַת.

וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת יוֹתֵר מִזֶּה לְאַבֵּד וְלַהֲרג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּחִנָּם

אות תקמז

בָּעֵת שֶׁהָיְתָה הַשְּׂרֵפָה פּה פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת וּפַעַם אַחַת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁנָּקֵל מְאד בְּעִנְיַן הַצָּלַת מָמוֹנוֹ וְלִבְלִי לְהַחְמִיר בָּזֶה כְּלָל

[פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בָּאפֶן הַמֻּתָּר עַל פִּי דִּין בְּלִי חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת].

וְאַחַר יוֹם כִּפּוּר דִּבֵּר מִזֶּה וְאָמַר

שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שׁוּ"ת [שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת] שֶׁמְּקִלִּין וּמַתִּירִין הַרְבֵּה בָּזֶה.

וְאָמַר שֶׁאֵין רָאוּי לְהַחְמִיר בְּעִנְיָן כָּזֶה.

וְאָמַר זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ מִכְּבָר שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּשְׁבִיל חֻמְרָא אַחַת מְבַטְּלִין הַרְבֵּה מְאד מֵעֲבוֹדַת ה' כִּמְעַט הַכּל.

כִּי הֲלא כַּמָּה הָאָדָם מְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל חֲפָצָיו וּמָמוֹנוֹ

וְנוֹסֵעַ לַדְּרָכִים וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ הַרְבֵּה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וַעֲבוֹדַת ה' יָמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ מָמוֹן

וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁבִיל חֻמְרָא אַחַת יאבַד הַכּל חַס וְשָׁלוֹם

וְיִצְטָרֵךְ שֵׁנִית לְבַטֵּל עַצְמוֹ הַרְבֵּה.

וְאָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁכְּשֶׁהוּא מוֹלִיךְ מָמוֹן אֶצְלוֹ בַּדֶּרֶךְ

הוּא מְדַקְדֵּק מְאד לְגָנְזוֹ יָפֶה בַּבֶּגֶד שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ בֵּית יָד כְּנֶגֶד לִבּוֹ

וְשֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם קֶרַע וְנֶקֶב.

וְאַף עַל פִּי כֵן בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה אִם יֵשׁ אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן.

וּבְכָל עֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נֶאֱבַד אֶצְלוֹ אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן בַּדֶּרֶךְ

וְהָיוּ בָּאִים בְּקֻבְלָנָא לְפָנָיו

הָיָה מְבַזֶּה וּמוֹכִיחַ אוֹתוֹ מְאד עַל זֶה עַל שֶׁלּא נִזְדָּרֵז בִּשְׁמִירָתוֹ יָפֶה

אות תקמח

פַּעַם אַחַת אָמַר לִי כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְבַד לְפָנָיו

אֵלִיָּהוּ מִלֵּא לִבּוֹ

וְקָרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּיבּוֹת

וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא דֶער וֵוייגֶענִישׁ.

וְאֵינִי יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הֵיטֵב.

אות תקמט

סִפְּרוּ לִי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵהַפָּסוּק אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּר

וְהִקְשָׁה שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לִבְלִי לִמְכּר אִם כֵּן מִמִּי יִקְנֶה

וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר תְּחִלָּה אֱמֶת קְנֵה לִקְנוֹת הָאֱמֶת

וְאַחַר כָּךְ מַזְהִיר וְאַל תִּמְכּר שֶׁשּׁוּם אָדָם לא יִמְכּר

אִם כֵּן מִמִּי יִקְנֶה

וְדִבֵּר הַרְבֵּה מִזֶּה

אַךְ לא זָכִיתִי לִשְׁמעַ הָעִנְיָן

אות תקנ

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁכְּשֶׁחוֹזְרִין הַשֶּׁקֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים נַעֲשֶׂה אֱמֶת

כְּלוֹמַר שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כֶּאֱמֶת עַל יְדֵי שֶׁחָזַר הַדְּבָרִים שֶׁל שֶׁקֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים.

גַּם אָמַר שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁשּׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ וּבוֹדֶה מִלִּבּוֹ דְּבַר שֶׁקֶר עַל חֲבֵרוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ דִּבֵּר עָלָיו אוֹ עָשָׂה לוֹ שֶׁלּא כַּהגֶן לְהַכְעִיסוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וּמַתְחִיל לְהִתְרַגֵּז עַל זֶה וּבוֹעֵר כַּעֲסוֹ עַל חֲבֵרוֹ וְנִתְמַלֵּא רגֶז עָלָיו חִנָּם עַל לא דָבָר

כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ חָשַׁב וּבָדָה זאת עַל חֲבֵרוֹ

וּבֶאֱמֶת חֲבֵרוֹ נָקִי מִזֶּה לְגַמְרֵי

אות תקנא

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵעִנְיַן תְּפִילַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים

שֶׁלִּפְעָמִים אֵין פּוֹעֲלִים בִּתְפִילָּתָם

כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא שְׁמַע

כַּמְבאָר בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ

אות תקנב

לְעִנְיַן הַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת הָאָדָם וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

וּמַכְנִיסִים סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁזֶּה הַדָּבָר עָשָׂה שֶׁלּא כַּהגֶן

וְנִכְשַׁל בְּאֵיזֶה אִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם

סִפֶּר לִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהִתְפַּלֵּל

וְלא הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כִּי נָפַל בִּלְבּוּל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ

בַּאֲשֶׁר שֶׁהָיָה מְעַשֵּׁן אֶת הַלּוּלְקֶע [מַקְטֶרֶת] אֵצֶל נֵר שֶׁל חֵלֶב

נִמְצָא שֶׁנִּכְשַׁל בְּאִסּוּר חֵלֶב

וּמֵחֲמַת זֶה לא הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל.

וְכָל מַה שֶּׁרָצָה לְהִתְפַּלֵּל וְלִדְחוֹת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַזּאת וּלְהַעֲבִירָהּ מִדַּעְתּוֹ

לא הָיָה יָכוֹל בְּשׁוּם אפֶן

כִּי בִּלְבֵּל אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּכְשַׁל בְּאִסּוּר כָּזֶה, בְּאִסּוּר חֵלֶב

עַד שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל.

עָמַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְקָפַץ וְנִשְׁבַּע

שֶׁיְּעַשֵּׁן לְעוֹלָם הַלּוּלְקֶע אֵצֶל נֵר שֶׁל חֵלֶב.

וְכֵן הֲוָה כַּאֲשֶׁר מְסַפְּרִים הָעוֹלָם שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה מְעַשֵּׁן הַלּוּלְקֶע אֵצֶל נֵר שֶׁל חֵלֶב.
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...בספרי רבי נחמן מברסלב רבי נחמן מברסלב מביא, כי הכרחי שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא...
שבחי הר"ן - אות ה
...השם וכל עבודתו היה בהצנע גדול מאד מאד עד שלא ידע שום אדם ממנו כלל כי היה סתום וגנוז מאד וכל עבודתו היה בסתר ובהצנע גדול ועקר עבודתו בתחלה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר מעבודת השם והיה לו כמה וכמה עליות וירידות אלפים ורבבות עד אין שעור וערך והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם לקבל עליו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל
...לה תקף גדול דע שהמחשבה יש לה תקף גדול ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם יוכל לפעל שיהיה כך ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו וכן בכל דבר רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות והמחשבה תקיפה כל כך עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש דהינו שירגיש צער המיתה ממש על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל כך עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם אזי ירגיש צער המיתה ממש וזה שאמר רבי עקיבא: 'כל ימי הייתי...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר [ערוך] / מעשה במלך וקיסר
...מעשיות - מעשה ב - ממלך וקיסר [ערוך] [גרסה עם מעט תיקוני נוסח של מעשה ממלך וקיסר ]. מעשה בקיסר אחד, שלא היו לו בנים גם מלך אחד לא היו לו בנים ונסע הקיסר בארץ לשוטט ולבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע גם כך ונזדמנו שניהם לפונדק אחד ולא היו יודעים אחד על השני והכיר הקיסר על המלך, שיש לו התנהגות של מלכות ושאל אותו הקיסר את המלך והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר על הקיסר גם כן שיש לו התנהגות של מלכות והודה לו גם כן שגם הוא קיסר והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל למצוא איזה עצה ותרופה להוליד...
שיחות הר"ן - אות קה
שיחות הר"ן - אות קה "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות מח התורה חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין...
חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
...אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש לו כסף, וזה יש...
ספר המידות - שלום
...חלק א' א. נרות של שבת מרבין שלום. ב. על ידי רדיפת שלום זוכין לכבוד בעולם הזה ולחיים בעולם הבא. ג. כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום "מדבר שקר תרחק". ד. בני אדם הכופים לצדקה, על ידם שלום המלכות נתוסף. ה. על ידי רדיפת שלום בא לבטחון. ו. שלום בא על ידי אמת. ז. בנין ירושלים תלוי בשלום. ח. על ידי שלום באים בשורות טובות. ט. כשיש מוסר, יש שלום. י. על ידי למוד תינוקות בבית רבן נתרבה שלום. יא. עכירת המים הוא סימן שאין שלום. יב. כשאין שלום, התפילות אינם מתקבלים. יג. על ידי שלום זוכין להתגלות אליהו. יד. כשאין...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 4
...וכמה? חלק 4 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 3. וזה הסוד של אכילת שבת שהובא כאן breslev.eip.co.il/?key=194 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת וכאן breslev.eip.co.il/?key=328 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אימתי יבוא בן דוד וכאן breslev.eip.co.il/?key=544 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים וכאן breslev.eip.co.il/?key=397 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' כי מי שהוא בבחינת שבת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 15_01_2026 השעה 04:13:46 - wesi2