... באין סוף. מה זה אומר? שאלה: אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן. ... היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס. להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו ... להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי. להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד. זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה. מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו , דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא. ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי... שאלה: מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת? מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי? תשובה: בפשיטות, כן! האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה של שכל מסויים. שהוא הבנת מהות המציאות / הבורא וכולי. בפרקטיקה ... לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף. לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז הוא זוכה להשיג את מה שיש מעבר לשכל, דהיינו את מהות הבורא. ... בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם כל האדם וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך הוא שם ממש וכל מה שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש ... כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות ... ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל ...

... מהזמן ומעלה כל הימים למעלה מהזמן וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן, עד כאן לשונו נמצא מבאר, שתשובה הוא למעלה מהזמן ולעניות דעתי זהו מה שרוצה לבאר בפסוקים אלו בצרוף עוד איזה הקדמות, שלא זכיתי לעמד עליהם כנ"ל ועתה בוא וראה, ותבין מעט מדבריו ...

... גם שם הם רק מה שהמקטרגים והמחבלים וכו' שיש שם הם מבלבלין ומחלישין דעתו ומטעין אותו ודוברין על הצדיק מה שדוברין כדי שלא יתחזק לבוא אליו [כי ... בזה העולם ומטעים אותו בכמה הטעאות כמפרסם בספרים] אבל אם האדם חזק בדעתו ואינו שומע לדבריהם ומתעקש עצמו ואומר איני שומע לכם ואני רוצה דיקא לילך ... שהוא משתוקק לזה. והתחילו לשחוק ממנו ולדחותו מזה כי איך יעלה על הדעת לסתר משא ומתן כזה וכו' ועל ידי זה מנעוהו מזה. אחר כך חזר ונתלהב בהשתוקקות ... איך אפשר לעשות דבר כזה באמצע עסק כזה. לא שמע לדבריהם כלל והיה חזק בדעתו לנסע דיקא תכף ומיד לרבו. וצוה עליהם שיחזירו פניהם מדרכיהם כדי לסע עמו ... ישראל בענין השליחות לחוץ לארץ וספר רבנו זכרונו לברכה המעשה למען דעת עד כמה צריכין להתחזק עצמו בהתקרבות להצדיק גם שם אחר פטירתו והעקר תלוי בזה ...

... עניין זה, כי המחלוקות שבין הצדיקים, זו בחינת הקושיות שיש על הצדיק. דהיינו כאשר יש לאדם קושיות על הצדיק, זו בחינת מחלוקת שבין הצדיקים. לדוגמא: כאשר יש לאדם קושיות על הדעת של רבי נחמן מברסלב ואין לו תשובות לקושיות האלו, זו בחינת מחלוקת שבין הצדיקים, שהיא רק בגלל הפגם של האדם עצמו. כי מי שהוא בבחינת משה, הוא ...

... על פי כן אני מודיע זאת מקדם בשביל אותן מעט הכשרים שיחזקו עצמן באמונתן ובודאי יהיה להם מלחמות גדולות בדעתן למען יהיה להם למשיב נפש והתחזקות והתאמצות יותר כשיראו שכבר דברו מזה מקדם ...

... עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת [עין להלן] ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא כמו דאיתא בירושלמי: 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם', שנאמר: "אלי קרא משעיר" ומי שאינו בר דעת , כשרואה המניעה חוזר תכף לאחוריו ומניעה הוא בחינת ענן וערפל כי ענן וערפל הינו חשך חשך הוא לשון מניעה, כמו שכתוב: "ולא חשכת" ויעמד העם מרחק כי כשרואין הערפל, הינו המניעה כנ"ל, עומדין מרחק ומשה, שהוא בחינות דעת כל ישראל נגש אל הערפל, אשר שם האלהים הינו אל המניעה, שבה בעצמה נסתר השם יתברך עוד שמענו בזה מפיו ... כנ"ל על כן, השם יתברך נותן רשות להזמין לו מניעות אבל הוא יתברך בעצמו מסתיר את עצמו כביכול בתוך המניעות ומי שהוא בר דעת יכול למצא את השם יתברך בתוך המניעות בעצמן כי באמת אין שום מניעה בעולם כלל כי בתקף המניעות בעצמן נסתר ...

... לפי תורתו ולפני כל תורה יש בחינות ספקות הנ"ל כגון בחדושי תורה קדם שמחדשין יש כמה ספקות ובלבולים קדם שמברר ומלבן הדבר כראוי ואלו הספקות הם בחינת עץ הדעת טוב ורע שהוא בחינת נגה וכשמגיע אל התורה בעצמה זה בחינת עץ החיים וכו' שיך לעיל וזהו בחינות: 'אם יאמר לך אדם, היכן אלקיך תאמר לו: בכרך גדול של רומי' שגם שם שמלאים גלולים ... אחד כי כל אלו המאמרים קשורים זה בזה והם מרמזים ונסתרים בדברי רבותינו, זכרונם לברכה בתוך האגדה הפליאה מאד, מה ששאל רבי זירא את רב יהודה כד הוי בדיחא דעתה, ואי בעי מנה כל חללי דעלמא וכו' ושאל אותו כמה שאלות, והם פליאות נשגבות מאד, כגון: מאי טעמא תורא אריכא גנובתה וכו', מאי טעמא תרנגולא מדלא עינא וכו' וכל השאלות הנאמרות שם כלם הם פליאות גדולות מאד ושם מרמז ונסתר כל הנ"ל ומה שמובא לעיל בענין שמחה ובדיחא דעתה שיך גם כן לזה, ומרמז גם כן באגדה הנ"ל שנאמר שם בעת שהיה בדיחא דעתה גם מה שמובא במאמר הזה על פסוק: "ואיה השה לעלה", מרמז באגדה הנ"ל, שנאמר שם: 'אי בעי מנה כל חללי דעלמא' זה סוד בחינת חלל הפנוי שהוא כביכול פנוי מאלקותו יתברך ובאמת ...

... יהיה יצר הרע בעולם. נה. מי שהוא איש אמת, הוא יכול להכיר באחר, אם אחר דובר אמת אם לאו. נו. השקר לא יסכימו עליו רבים. נז. הקדוש ברוך הוא שונא לזה האיש, המדבר אחד בפה ואחד בלב. נח. עשיר מכחש אין הדעת סובלו, וגם הוא נבזה בעיני עצמו. ... דיני דינים, הינו שדנים את הדינים שנדון כבר, אם נדון כראוי בלי ותרנות. יג. שכול בנים בא, חס ושלום, על מי שמפיל את חברו מאמונה. יד. אשה הזהירה בחלה בניה בעלי אמונה. טו. על ידי אמונה נתישב הדעת . טז. על ידי תורה בא לאמונה, ועל ...

... הדם שבחלל השמאלי, שהוא בתקפו ועקר בלבולים שלהם, מעכירת ומבלבול הדמים ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא היצר הרע הזה, הוא אצלו שטות גדול ושגעון ואין צריך שום התגברות לנצח אותו ואפילו מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון ... כגון הנסיון של תאוות ניאוף הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו כמה שכתוב "כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלוהים" ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ולא בעל פה כי גדלת השם יתברך הוא רק לכל חד לפום מה דמשער בלבה ... כן הוא יצר הרע וצריך להתגבר ולהמלט מאד ממנו הינו בחינות גבורות, בחינות דינים וזה הבר דעת, יש לו זה היצר הרע הנ"ל, הינו גבורות ודינים וצריך להתגבר עליו, ולהמתיק הדינים, שיהיה רק כלו טוב כי מי שנכלל במקום שצריך ... אור) וכן שלמה המלך, עליו השלום, שנשא בת פרעה ונשים נכריות רבות בודאי לא יעלה על הדעת, שהיה מהיצר הרע הגשמי כי היה חכם אמת, כמו שכתוב "ויחכם מכל האדם" וכו' וכבר מנח כלל בידינו, שמי שהוא חכם אמת קצת אינו נחשב ... הדמים אך הוא בחינת קלפה דקה וגם זה היצר הרע אינו היצר הרע של הקדושים בעלי חכמה ודעת כי אצלם הוא רק היצר הרע שלמעלה שהוא מלאך הקדוש שהוא בחינת גבורות ודינים והוא תכלית השרש העליון, של כל היצרים רעים מהיצר ... ומסתכל מן הצד כלאחר יד על זה הדבר שברח ממנו ואזי הדבר הזה מתגבר עליו ביותר כי לא הסיח דעתו מזה רק אדרבא שמסתכל בכל פעם לאחריו על זאת המחשבה והבן זה וכמו שידוע לכל מי שנלכד בזה ויש לו אלו המחשבות, רחמנא לצלן שהוא ...