ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קמד
כשבא מלמברג והיה עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק (בראשית כד סג) : "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין בשדה אזי כל העשבים וכו' נכנסין לתוך התפילה וכו' עין שם ואמר אחר כך שכמו שאנחנו עומדים סביבו כך הוא רואה את כל העשבים איך כל עשב ועשב דוחק עצמו לכל אחד ואחד מהעומדים שם כדי לעלות ולכנס בתוך תפילתו כפי המבאר בתורה הנ"ל גם התורה של איה מקום כבודו על פסוק "ואיה השה לעולה" (בראשית כ"ב ז) בסימן י"ב. והתורה על מאמר מאי טעמא גמלא זוטר גנובתה ותורא ארוכא גנובתה (שבת עו:) המתחיל: אלו המתפארין בגדולות בסימן ט"ו, והתורה המתחיל: הקשו מפני מה כשאחד מבקש פרנסה וכו' בסימן ט"ז כל זה שמענו על הדרך, בשעת הטיול ועוד שארי תורות וכל המאמרים הנ"ל ומה שנאמר על בדיחא דעתה וכל מה ששמענו אז על הדרך הכל מקשר ומרמז במאמרי רבותינו זכרונם לברכה באגדה הפליאה ששאל רבי יהודה לרבי זירא בעת שהיה בדיחא דעתה ארבעים ותשעה תרנגולא מדלי עינא וכו' ושם מרמז כל זה
כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ וְהָיָה עֲדַיִן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ דְּהַיְנוּ הַהוּסְט [שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת] מִתְגַּבֵּר עָלָיו

וְאָז הָיָה נוֹסֵעַ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם לְטַיֵּל סָמוּךְ לָעִיר לִרְפוּאָה וּשְׁאָר כַּוָּנוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה

וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז בְּדֶרֶךְ הַטִּיּוּל כַּמָּה תּוֹרוֹת וְכַמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים

גַּם הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: דַּע כְּשֶׁאֶחָד מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה הַנֶּאֱמָר עַל פָּסוּק: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְכוּ' [בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן י"א] נֶאֱמַר גַּם כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנָּסַעְנוּ עִמּוֹ לְטַיֵּל

וְעָמַדְנוּ בְּשָׂדֶה אֶחָד וְיָרַדְנוּ מֵהָעֲגָלָה

וְהוּא הָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה וְעָמַדְנוּ סְבִיבוֹ

בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ שְׁעַת הַמִּנְחָה וְהָיִינוּ רוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁם

אָז אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְהָעִנְיָן שָׁם

שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכוּ' נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַתְּפִילָּה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

וְאָמַר אַחַר כָּךְ שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים סְבִיבוֹ

כך הוּא רוֹאֶה את כָּל הָעֲשָׂבִים אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעוֹמְדִים שָׁם כְּדֵי לַעֲלוֹת וְלִכְנס בְּתוֹךְ תְּפִילָּתוֹ כְּפִי הַמְבאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל

גַּם הַתּוֹרָה שֶׁל אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עַל פָּסוּק "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" בְּסִימָן י"ב. וְהַתּוֹרָה עַל מַאֲמָר מַאי טַעְמָא גַּמְלָא זוּטַר גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרָא אֲרוּכָא גְּנוּבְתֵהּ הַמַּתְחִיל: אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת בְּסִימָן ט"ו, וְהַתּוֹרָה הַמַּתְחִיל: הִקְשׁוּ מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאֶחָד מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה וְכוּ' בְּסִימָן ט"ז

כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ עַל הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת הַטִּיּוּל

וְעוֹד שְׁאָרֵי תּוֹרוֹת

וְכָל הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר עַל בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ

וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ אָז עַל הַדֶּרֶךְ

הַכּל מְקֻשָּׁר וּמְרֻמָּז בְּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

בָּאַגָּדָה הַפְּלִיאָה שֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי זֵירָא בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה תַּרְנְגוֹלָא מַדְלֵי עֵינָא וְכוּ'

וְשָׁם מְרֻמָּז כָּל זֶה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד
...נז - אימתי יבוא בן דוד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא, אימתי בן דוד בא וכו' אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא השער הזה, של ארם, שבארם היה באותה השעה: ואין מספיקין לבנותו, פעם שלישית שאלו את רבי יוסי בן קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את הניצוצות...
שיחות הר"ן - אות קיט
...היטב לענין מה נדבר הענין אבל זה אני זוכר שבסוף אמר: כשאוחזין בזה וכו' והפליג בתנועתו למעלה גדולה מאד כשאוחזין בזה דהינו כשאוחזין בזה שהוא מרצה וחפץ ומשתוקק מאד שחברו יהיה איש כשר וצדיק אף על פי שהוא לא יהיה חס ושלום זהו מעלה גדולה מאד גם נזכרתי שאמר אז זה הלשון שהוא מרצה אף על פי שאני איני זוכה חס ושלום, לעבד את ה' על כל פנים יעבד ישראל השני את השם יתברך זהו דבר גדול מאד כשאוחזין בזה כך שמעתי מפיו הקדוש ולפי דעתי נדמה לי שזהו דבר פשוט מאד כי בודאי אני רוצה וחפץ מאד ומשתוקק ומתגעגע מאד שיהיו כל ישראל...
ספר המידות - פחד
...שבזה השעה הקדוש ברוך הוא נותן לצדיק תאותו. ב. על ידי פחד בא מכשול. ג. על ידי בטחון תנצל מפחד. ד. סגלה לבטל את הפחד, לזכר אברהם אבינו. ה. בצדקה תבטל את הפחד. ו. סגלה לבטל את הפחד, שתאמר ה' צבאות. ז. על ידי הפחד נתבטל הגאוה. ח. פחד מכחיש כחו של אדם. ט. בר דעת אין לו להתפחד מפני קול בעלמא. י. מאן דמבעת, אף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי, ותקנתו, ידלג מדכתה ארבע גרמידי או ליקרי קריאת שמע או יאמר עזי דבי טבחא וכו'. יא. מי שיש לו פחדים, יזמר זמר של שמחה. יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
...ללמד כלל מי שאי אפשר לו ללמד כלל כגון שהוא עם הארץ, או שאין לו שום ספר, או שהוא במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו שזה הצדיק מקשה קשיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ואומר דבר שהוא תרוץ על הקשיא של הצדיק הראשון וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין שום אדם שומע כי אם הקדוש ברוך הוא...
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני. אך ביותר ויותר הז
חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו
...אות רמא שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא מרקד מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
...- תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן [שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת: "טבעו בארץ שעריה" וצריכים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מה שהעולם מדברים בספירה דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ע - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה
...ח"א - תורה ע - ויהי ביום השמיני קרא משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל ויהי ביום השמיני כי כל הדברים הם על הארץ כמו שאנו רואין בחוש, שהכל גדל מן הארץ וכל הדברים והבריות הולכים ומנחים על הארץ ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כח המכריח הינו על ידי שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ, ומרחיקו ממנה וכפי כח המכריח, כן נתרחק הדבר מהארץ ואחר כך כשנפסק כח המכריח, חוזר הדבר להארץ כגון: אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו, מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ וכפי כחו, כן מכריח הדבר...
ספר המידות - כעס
...- כעס חלק א' א. מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1738 שניות - עכשיו 20_04_2026 השעה 06:45:27 - wesi2