... לתוך תאוות הגוף הגשמי כמו המון העם. כי הצדיק האמת מקושר תמיד בשורשו, על ידי הבחינה של ביטול הבחירה, שבה בפנימיות רצונו אין שום שינוי לעולם כלל... * וכל זמן שאין האדם מסוגל להנות ... כשמלך גדול משבח ומפאר את האדם אזי בודאי מן הנמנע, שלא יבוא לו איזה גדלות אבל צריך לזה ביטול כל הרגשותיו וחמריותיו אזי יכול האדם, לשמע שבחו ולא יבוא לו שום גדלות שהוא בחינה אחת עם ... יהנה מהנאה גשמית, ושלא תבוא לו איזה הנאה ותאווה גשמית. אך אצל הצדיק האמת שהוא כבר בביטול כל הרגשותיו וחומריותו, ושהוא יש לו גוף קדוש מגן עדן ממש, הוא דייקא יכול להתגאות ולשבח ... על פי כן לא להנות ממנה כלל, כפי שהתבאר לעיל. ורק זאת השגה של אמת, רק מי שהוא במדרגת ביטול הבחירה ממש, כמו אבן ממש, שהוא לא נהנה אלא רק מהאותיות שיש בכל דבר, ללא שום הנאה גשמית ...

... עליו. צריך להיכנס ולצאת מההתבודדת באופן יזום לא מסכים לנ"ל ממספר סיבות. בתורה הנ"ל רבי נחמן מברסלב מדבר על עניין אחר לגמרי, שהוא ביטול של המוחין ברצוא ושוב, שזה מדובר על השגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ואין לזה קשר לעניין ההתבודדות כלל. ... למסור את נפשו ממש ולהשאר בחיים (ראה גם כאן ) ואחזור ואדגיש, כי הציטוט הנ"ל מדברי רבי נחמן מברסלב, מדבר על עניין אחר לגמרי, שעוסק בביטול המוחין כאשר הם מבטשים בכתר וכולי. איך משיגים את אור האינסוף אם לא ע"י התבודדות? התשובה לגבי השאלה הראשונה. ... אינו נמצא בעולם הזה כלל, אלא הוא נמצא מחוץ למקום ממש, והוא אין ממש, הוא נמצא בהתבודדות כל הזמן באופן רצוף ללא שום שינוי. שזו בחינת ביטול הבחירה. שבה הכל נכלל בא"ס, שזו כמובן שלמות ההתבודדות. התבודדות = בדד = לבד = נפרד = אחד = לפני הבריאה = ... יודע מקיומו של עצמו (בחינת ולא ידע איש, אפילו משה לא ידע מעצמו). ולכן יש שם גם את בחינת ושוב, שבה השכל חוזר לעצמו, ונשאר רשימו מהביטול, ואז האדם ממשיך להתקיים. וגם כאשר האדם חוזר מהביטול, הוא לא חוזר לשכל אנושי, אלא לשכל הנקנה. ויש בזה בחינות שונות. ונוסיף לעניין הנ"ל את מ"ש רבי נחמן מברסלב, ...

... אשר זכה לעמד בכל הנסיונות וקדש עצמו מאד בפרישות תאוה זו עד אין שעור וערך עד אשר זכה לשבר תאוה זו לגמרי עד אשר היה לפלא אצלו על מי שנדמה לו שקשה לשבר תאוה זו כי אמר שאין זה תאוה כלל והיה מרבה לדבר בענין זה, בענין ביטול ומאוס תאוה זו ואמר: שאי אפשר לדבר מזה עם אנשים שכבר נתגשמו בענין זה כי כבר נתערבו דמיהם כל כך עד שנתערב דעתם עד שאין יכולים ...

... "ועבדתם אלוהים אחרים וכו' ולא יהיה מטר" וכשאין מטר, אין שבע "ישאו הרים שלום לעם", כמו שפרש רש"י אזי אין איש עוזר לחברו וכל אחד צריך לנסע ולטלטל ממקום למקום, בשביל פרנסתו גם הגלות בא על ביטול תורה, כמו שכתוב: "גלה עמי מבלי דעת" ועל ידי עבודת אלילים, בא עצירת גשמים ...

... עשן הלולקי ולהריח טבק. והאריך בשיחה זו ואמר שראוי לאיש כשר לבלי להרגיל עצמו בזה כי הם ביטול תורה ותפילה בחנם. והוא דבר שאינו נצרך כלל ולענין נקיות ... יותר מעבודת הבורא. כי מי שרגיל בזה אינו יכול להיות בלא זה אפילו שעה אחת והיא בלבול וביטול גדול מאד באמצע התורה והתפילה בפרט לפעמים כשאין לו טבק. ...

... ושורש התורה הוא התפילה. כי שורש הבריאה הוא לפני הבריאה. וכדי לזכות לתורת ה ממש, לשם כך על האדם להיות בבחינת שונא בצע, דהיינו ביטול תאוות ממון לגמרי בשלמות כמובא כאן ...

... הכל ועל כן מטבעה לסתם העינים בשעת יסורים כנ"ל. ד. והנה באמת, בשעת ביטול שנתבטל אל התכלית שהוא כלו טוב כלו אחד אזי באמת נתבטלין היסורים כנ"ל אך אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הביטול כי אם כן יצא מגדר אנושי ועל כן מכרח שיהיה הביטול בבחינות רצוא ושוב על כן כשחוזר השכל מהביטול אל המח, שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל של בחינות ביטול כי הוא בחינות אין סוף שהוא בחינות התכלית, שהוא כלו אחד, כלו טוב ... ועל ידי זה מרגיש המח הכאב באיזו איבר שהוא. ודע שאחר כך כשחוזר מהביטול אל הכלים, דהינו המחין אזי מתגברין היסורים ביותר ממה שהיו מקדם ... כן כשרואין הבעלי דינים שהוא רוצה להתגבר על היסורים ולבטלם על ידי הביטול אל התכלית כנ"ל אזי הם מתחזקים ומתגברים ביותר ועל כן אחר כך כששב מהביטול אזי היסורים הם גדולים יותר מקדם כי הם מתגברים כנגדו מחמת שרוצה ... התחדשות התורה שזוכין על ידי היסורים כי על ידי היסורים בא לבחינת ביטול כנ"ל ואחר כך, אף על פי ששב מהביטול אף על פי כן מהרשימו שנשאר מהביטול על ידי זה נעשה התחדשות התורה כי על ידי הביטול שנתבטל אל התכלית והשיג שכל היסורים הם טובות גדולות מאד על ידי ... בחינת קבלת התורה ועל ידי התחדשות התורה שזוכין על ידי הרשימו של הביטול כנ"ל על ידי זה מקררין היסורים אחר כך כי על ידי זה מכבין צמאון ... וקבלם כראוי כשזוכה אחר כך לחדושין דאוריתא שזה סימן שזכה לבחינות ביטול אל התכלית על ידי היסורים ועל ידי זה זכה לחדושין דאוריתא, על ידי ... ידי ההסתכלות על התכלית, נתבטלין כל היסורים כנ"ל אך אחר כך כששב מהביטול מתגברין היסורים ביותר כנ"ל שזה בחינת צמאון הנפש כנ"ל וזה, וצמית ... התורה שמקבלין המחין, שהם הכלים של השכל על ידי הרשימו שנשאר מהביטול כנ"ל ומשם שותה הנפש לכבות צמאונה כנ"ל ושתית מאשר ישאבון הנערים ... הנפש, בחינת: "והיתה נפשם כגן רוה" עדן, הוא בחינת התכלית בחינת ביטול כנ"ל וזה בחינת: 'עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים לעתיד ... 'מחול', זה בחינת השמחה, שהיא כלי לקבלת התורה כנ"ל וכל זה על ידי הביטול שעל ידי הזריחה של הרשימו מן הביטול משם באה התורה, על ידי הכלים, כמו שמובא שם וזה בחינת 'מראה ...

... החמה" כי הלבנה הוא בחינת יצחק והחמה הוא בחינת יעקב וסימן שידע אדם אם הוא בבחינת דינא דמסאבא ואם הוא בבחינת דינא קדישא סימן לדבר, תפילה כשאין בו ביטול תפילה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'איזהו יסורים של אהבה, כל שאין בו ביטול תפילה' שנאמר "ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי" ותפילה הוא בחינת פנים כמו שכתוב: "ויסב חזקיה פניו ויתפלל" ... בחינת דין כנ"ל כי על ידי ידיעת התורה נמתק הדין וסימן שידע האדם אם הוא בבחינת דינא דמסאבא ואם הוא בבחינת דינא קדישא סימן לדבר, תפילה כשאין בו ביטול תפילה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה, 'איזה יסורים של אהבה, כל שאין בו ביטול תפילה' שנאמר: "ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי" וזה שכתוב: "הסתרת פניך הייתי נבהל" 'פנים', זה בחינת תפילה, כמו שכתוב: "ויסב חזקיהו פניו וכו' ויתפלל" הינו כשהוא הסתרת פנים, חס ושלום דהינו ביטול תפילה, חס ושלום אז הוא דין קשה, חס ושלום, בחינת "הסתרת פניך הייתי נבהל" כנ"ל נמצא, שיצחק הוא בחינת דינא קדישא ...

... כל הנגונים בתוך הנגון הזה שהוא למעלה מן הכל, שממנו נמשכים כל הנגונים כנ"ל. ו. וזה, ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי וכו' הוא בחינות חלל הפנוי כי פרעה לשון ביטול, מלשון: "תפריעו את העם" וגם פרעה לשון התגלות הינו בחינת חלל הפנוי, שהוא בטל ופנוי מכל ובתוכו התגלות כל הבריאה כנ"ל ושם בחלל הפנוי יש כבדות לב כי אי אפשר להשיג בחינות ...

... של כעס אבל תכלית שבירת מדה זו מהפך אל הפך, דהינו להתהפך לטוב גמור שלא יכפת לה כלל וכלל שום דבר, ויהיה רק טוב בלי שום צד קפידא בעולם זה זכה רק בארץ ישראל שם זכה לזה שנתבטל הכעס בתכלית הביטול וזכה ונעשה טוב ממש, ולא נשאר בו שום צד קפידא בעלמא עד שאחר כך אפילו מי שהיה עושה ... משה ענו מאד מכל האדם" וכו' וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: שאמר רב יוסף "אל תתני ענווה דאיכא אנא" והוא זכרונו לברכה, היה בבחינה זו והתפאר עצמו בעצם מעלתו במדת ענווה בתכלית הביטול לגמרי ...